שני חברים יצאו לדרך

View this post on Instagram

A post shared by Michel Gondry (@michelgondry)

~

1. Microbe & Gasoil: הסרט החדש של מישל גונדרי

סרט חדש למישל גונדרי הוא אירוע שלא מעט חובבי קולנוע ישראלים ישמחו לחגוג. והנה, בדיוק לפני חודש ויום, עלה לאקרנים בצרפת סרטו העלילתי הרענן, Microbe & Gasoil. לאחר העיבוד עתיר ההמצאות לרומן של בוריס ויאן, גונדרי ביים כזכור סרט תיעודי מצויר על נועם חומסקי. סרטו הנוכחי נראה כניסיון להתרחק מההפקות הגרנדיוזיות שאפיינו כמה מסרטיו העלילתיים, לכיוון אינטימי וקטן יותר שגם נראה תפור על הרגישויות של הבמאי הצרפתי.

לגונדרי תמיד הייתה נפש של ילד (ויעיד על כך הסרט תיעודי אודותיו, I've Been Twelve Forever) והממד הזה בא לידי ביטוי בדמויות ובאסתטיקה של סרטיו. סיפור מסע/התבגרות הוא מהלך מתבקש ממי שביים סרטים כמו "המכתב" או "מדעי החלום", וכפי שניתן לצפות מגונדרי, זה נראה מקסים ומשובב. פרט לטריילר (המתורגם), גונדרי העלה לאינסטגרם שלל תמונות חביבות מתוך הסט, שהרושם המצטבר מהם הוא שממש כיף להיות בסט של מישל גונדרי. יש מצב שהוא זקוק לנער מים?

[במידה והתרגום לאנגלית לא עולה, נסו בעמוד הטריילר ביוטיוב]

~

2. Sekai no Owari שירים באנגלית. סיי וואטטט???

אם כבר אמנים עם נפש של דרדקים, די מפתיע לגלות מה קורה בימים אלו עם ההרכב העולץ, Sekai no Owari. למקרה שפספסתם, בשנה שעברה חברה הלהקה היפנית הפופולארית לביצוע שיר משותף עם אדם יאנג, סולן הפרויקט המוסיקלי האלקטרוני Owl City. יש מצב שהחוויה פתחה לפוקאסה סאטושי את התיאבון כי – הולי מולי – Sekai no Owari שרים באנגלית!

זה קצת מוזר ועם זאת משמח לראות להקה כה כיפית מיפן שנפתחת לקהל בינלאומי. כמה מן התגובות לגרסה היפנית של "דרגון נייט", הביעו עייפות מהקו הקרנבלי-פסטיגלי שכה אופייני להם (לרבות שימוש לא מעודן במיוחד באוטו-טיון). למרות שיש משהו בדבריהם – להוציא את האוטו-טיון של פוקאסה – קשה שלא להתלהב למשמע הגרסה האנגלית, בצירוף הקליפ החדש שעושה חשק לברביקיו בחצר.

~

3. Eightball: מהדורה מלאה לסדרת הקומיקס של דניאל קלאוס

צודק מי שאומר שיש עוד קומיקסאים אלטרנטיביים בעולם חוץ מדניאל קלאוס. צודק. חלקם אפילו ממש מוכשרים. אבל דניאל קלאוס יש רק אחד וכשמכבש הדפוס מטביע את שמו על ספר חדש, אין ברירה אלא למשכן לבלב (או לחפש מי לא קנה לך מתנת יומולדת בעשור האחרון ולהתעלק לו על המצפון).

נכון לעכשיו, שלוש בשורות מגיעות מכיוונו של דניאל קלאוס: הראשונה, צאת האוגדן המעלף שכולל את כל 18 הגיליונות של "אייטבול" – חוברת הקומיקס האגדית שפרסם בין 1989 ל-1997. למעשה, מרבית הסדרות המוכרות של קלאוס פזורות בין 450 הדפים הבוהקים הללו: "כמו כפפת קטיפה יצוקה בברזל", "פוסי", "גוסט וורלד", "בית ספר סודי לאמנות" וסיפורים נוספים. בעבר ראו אור 9 סיפורים מתוך "אייטבול" באוגדן Caricature ו"גוסט וורלד" יצא כאוגדן בפני עצמו, אבל למרות שכבר יש לי אותם על המדף, הבלוק הצבעוני הזה נראה פאקינג אמייזינג.

ובעודי מרייר על עבודות של דניאל קלאוז מלפני 26 שנה, ב-6 במאי, 2016, קלאוס עתיד לשחרר את Patience – רומן גרפי חדש וצבעוני, בן 180 עמודים, שמתואר כסיפור אהבה מד"בי פסיכדלי. באתר ההוצאה יש כריכה וכמה עמודים מעוררי תאבון.

וגם: אם אהבתם את "העולם שבפנים" וציטטתם לעייפה את Art School Confidential, הכינו את עצמכם ל"ווילסון" – עיבוד קולנועי לרומן גרפי נוסף של דניאל קלאוס, בהשתתפות וודי הרלסון ולורה דרן. במקור הדיבור (החלומי) היה על אדפטציה של אלכסנדר פיין, אך התסריט של קלוז התגלגל לבסוף לידיו של במאי "תאומי השלד", קרייג ג'והנסון. חסר לו שלא יבריק.

~

4. צ'אק פלאניוק מציג: פייט קלאב לילדים

נמאס לכם לטחון בפעם האלף את "הבית של יעל", "המפוזר מכפר אזר", "דירה להשכיר" או "שמוליקיפוד"? קבלו את הספר שכל הורה ישמח להקריא לילדיו לפני השינה: "פייט קלאב לילדים". ללא ספק, במציאות הנוכחית הגיע הזמן להכין את הילדים לעולם האמיתי. להסביר להם שלא יתנו לחפצים להגדיר אותם ושלא ישתעבדו לרהיטים מאיקאה ושאם בא להם ללכת מכות… (טוב, אולי על זה אפשר לוותר).

~

5. שיחה עם לידיה דייוויס

ג'יז, זה היה מעולה. שיחה מרתקת, מצחיקה ומהנה במיוחד, עם הסופרת לידיה דייוויס. מעבר לכך שהיא מומלצת לכל אדם כותב – היא עוסקת בין השאר בחשיבות של מבנה וקצב של כתיבת פרוזה, בקפקא, בקט ובעצות פרקטיות לעבודה – היא מומלצת לכל קורא שמחפש ספרות אינטליגנטית, אקרובטית ומבדרת, שכן היא מקריאה כאן כמה סיפורים מעולים מתוך הקובץ העצום, The Collected Stories of Lydia Davis, מתוך קובץ הסיפורים החדש, Can't and Won't ומתוך יצירה ביוגרפית-שקרית שטרם פורסמה. אל תפספסו את זה.

~

ועוד 10 סיפורים קצרים שעלו לאחרונה לרשת: "The Abandoned House" מאת מריו לבררו (מתוך קובץ הסיפורים: "המכונה לחשיבה על גלאדיס"); "Ghosts and Empties" מאת לורן גרוף ("הסודות של אגם טמפלטון"); Little Man מאת מייקל קנינגהם ("מלכת השלג"); The Outlets at Zion מאת וולטר קירן (מחבר "תלוי באוויר"); מהצד האלטרנטיבי של המפה יש את 63 מאת בלייק באטלר; The Dishwasher מאת סם פינק; ו-The Street of Despicable Behavior מאת XTX; מהצד היפני של המפה יש את Canal Dredging מאת קו מאצ'ידה; About Her and the Memories That Belong to Her מאת מייקו קאוואקמי; ו-Violation of the TrueNet Security Act מאת סופר המד"ב טאיו פוג'י.