ביזארו: הטריפ הקולנועי של אחד מבמאי המד"ב המסקרנים בארה"ב ~ העולם המסויט של בּוֹבּי יֶה ~ הצד האפל של טראמפ ~ הרומן החדש של פלאניוק ~ האלבום הרצחני של קרפנטר ברוט

~

1. מושלם: פיצ'ר מד"ב ראשון לאדי אלקזר, בהפקת סטיבן סודרברג ופליינג לוטוס

כבר שבע שנים שהשם אדי אלקזר (Eddie Alcazar) נוכח ברחבי הבלוגוספירה ואתרי הקולנוע הז'אנריסטי, מאז שוחרר לאוויר העולם הטיזר לדרמת המד"ב הקריפטית "0000". בטוויץ' עקבו בזמנו בדריכות אחר לידתו של הסרט והגביהו את מפלס ההייפ, בעוד מגזין פילמייקר הכתיר את אלקזר כאחד מ-25 הפרצופים החדשים לצפות להם בקולנוע העצמאי. עד היום לא ברור מה עלה בגורל הסרט ההוא (בימד"ב הוא מופיע תחת הסטאטוס "announced"), אבל אלקזר הספיק לביים מאז כמה פרסומות, סרט תיעודי באורך מלא וסרט מד"ב קצר, "Fuckkkyouuu", שזכה להתעטף בפסקול של פליינג לוטוס והוקרן בפסטיבל סאנדנס 2016.

לאחרונה, כמעט באגביות, הוקרן בפסטיבל SXSW סרט המד"ב הראשון באורך מלא של אדי אלקזר, “Perfect”. אישית, השתדלתי שלא לקרוא עליו יותר מדי ואפילו בטריילר צפיתי רק פעם אחת כדי לא להקהות את חוויית הצפייה המלאה, לכשתגיע. מה שכן, עושה רושם כי אלקזר משתחל בטבעיות לקבוצת במאי המד"ב האינטיליגנטים העכשוויים כדוגמת שיין קארות' ("אפסטרים קולור") ואלכס גרלנד ("אקס מכינה"), בתוספת השפעות אייטיזיות כנהוג בימים אלו.

מודעות פרסומת

פסטיבל ברלין 2018: גאי מאדין בורא מחדש את "ורטיגו" ~ סטיבן סודרברג מצלם סרט באייפון ~ איזבל הופר במותחן חושני עם גספר אוליאל ~ התקרית האלימה של קים קי-דוק ~ סרט הפתיחה של ווס אנדרסון ~ ועוד רבים אחרים

ווס אנדרסון, גאס ואן-סנט, הונג סאנג-סו, קים קי-דוק, קיושי קורוסאווה, נאוואפול ת'מרונגרטאנריט, גאי מאדין, לאב דיאז, אורסולה מאייר וסטיבן סודרברג, הם בין הבמאים שיקרינו את סרטיהם החדשים במהדורה ה-68 של פסטיבל ברלין

כעת, משסאנדנס ורוטרדם מאחורינו, העין צופיה לבירת הרפובליקה הפדרלית של גרמניה. הערב תפתח בשעה טובה המהדורה ה-68 של פסטיבל ברלין עם סרטו החדש של ווס אנדרסון, "אי הכלבים". החגיגה תבוא לסיומה ב-25 בפברואר עם הקרנת סרט הנעילה "נאנוק", של מילקו לזרוב הבולגרי.

בראש חבר השופטים שיכתיר את הזוכה המאושר בפרס אריה הזהב, יעמוד הבמאי הגרמני טום טיקוור ("ראן לולה ראן"), כשלצדו ישבו עם הפנקסים: השחקנית הבלגית ססיל דה פראנס ("הילד עם האופניים"); הצלם ומנהל הסינמטק הספרדי צ'מה פראדו; מפיקת הקולנוע אדל רומנסקי ("אור ירח"); המלחין היפני ריואיצ׳י סקאמוטו ("חג שמח מיסטר לורנס") ומבקרת הסרטים של מגזין 'טיים', סטפני זצ'ארק.

את הזקפה הלאומית יספקו השנה: "הגברים שמעבר לגדר", סרטה התיעודי הקצר של אינס מולדבסקי; "פרה אדומה", דרמת הביכורים של ציביה ברקאי יעקב, שתוקרן במסגרת סרטי ילדים ונוער; "הנעלם", סרטם הדוקמנטרי של גלעד ברעם ואדם קפלן, שיוקרן במסגרת קולנוע ניסיוני ו"להעיר את הדב", הדרמה הטלוויזיונית החדשה של יוצרת "פלפלים צהובים", קרן מרגלית. במסגרת הקלאסיקות יוקרן עותק דיגיטלי חדש ומשוחזר של "החיים על פי אגפא" – סרטו של אסי דיין, משנת 1992. כמו כן, מנכ"ל קרן הקולנוע הישראלי כתריאל שחורי יקבל פרס על תרומתו רבת השנים לקולנוע הישראלי.

מבין מאות הסרטים שיעלו בפסטיבל ברלין 2018 – לרבות המועמדים לפרס טדי, המוענק לקולנוע להט"בי – קבלו הצצה לעשר יצירות בולטות שיהיה מספק למצוא בישראל במהלך השנה הקרובה.

הולנד עושה היסטוריה: אמן הקיי-פופ שיצא מן הארון בקליפ בכורה פורץ גבולות

תוך פחות משבוע, גרף הקליפ 'נברלנד' למעלה מארבעה מיליון צפיות והפך את הולנד, אמן קיי-פופ צעיר מחוץ לארון, לתקווה הגדולה של המוני מעריצים הרואים בו כמבשר עידן חדש בפופ הקוריאני

על פניו, ניתן היה לצפות כי סגנון מוסיקלי צבעוני בו בנים מאופרים במיטב התוצרת הקוסמטית; מתגפפים על במה לקול מצהלות הקהל; משתעשעים במשחק העברת קלף מפה לפה; מתהדרים בפרנץ' לציפורניים או מדגמנים יחדיו גופים חטובים לפוסטרים ענוגים, יטה להביע פתיחות רבה יותר כלפי מיניות שחורגת מגבולות הטרונורמטיבים מחניקים. אך בעולם הקיי-פופ, די שנצפית בתור למועדון גאה כלשהו בתאילנד (!) על מנת שתיאלץ לספק הכחשות גורפות לשמועות הרובצות עליך כעננה. למעשה, גם מחוות ה'פן-סרוויס' שכוכבים נדרשים לספק במסגרת שעשועונים מופרכים, נטועות עמוק בתפישה הומופובית לפיה לנשק את בן אותו המין זה העונש הכי נורא ומביך שניתן להעלות על הדעת. אלו שנכשלים באתגר המוצב בפניהם, נאלצים לחוות אותו על בשרם (או פיותיהם) לקול צחוקם ההיסטרי של הנוכחים.

שרה מחוץ לזמן: המוסיקה של וונדה שפרד

במשך שנים ארוכות הייתה לי אובססיה לשירים של וונדה שפרד. כשחושבים על שירים של וונדה שפרד, חושבים מיד על "אלי מקביל" – סדרת הטלוויזיה המטורללת והנהדרת של דיויד אי. קלי, שהייתה למשב רוח מרענן ומקורי בסוף הניינטיז. אלא שוונדה שפרד היא לא רק "הזמרת ההיא מאלי מקביל". שפרד היא גם אמנית סולו נפלאה שהסדרה אמנם הזניקה לתודעת הכלל, אך הפירות המוסיקליים שהניבה צמחו גם לפני, במהלך ואחרי הסדרה.

וונדה שפרד נולדה בניו יורק, בשנת 1963, לזוג הורים בוהמיינים (אביה היה פנטומימאי ובמאי/מפיק תיאטרון). בילדותה עברה משפחתה להתגורר בדרום קליפורניה, שם נהגו הוריה לארח מבקרים שונים, בהם אמני רחוב ועיתונאי מוזיקה שחשף בפניה זמרים מהם הוקסמה. בגיל 10, אמה עזבה את הבית ואביה נותר לגדל אותה ואת שלוש אחיותיה. עד מהרה גילתה וונדה את משיכתה למוסיקה ובגיל 14 כבר הופיעה עם חומרים מקוריים במועדונים קטנים, כשבהמשך ליוותה בקולה זמרים כמו ריקי לי ג'ונס וג'קסון בראון, במהלך סיבובי ההופעות שלהם.

בשנת 1987, שוחרר הדואט Can't We Try, שערכה וונדה יחד עם זמר הפופ הקנדי דן היל (שהצליח יפה במצעדים), ובהמשך הבטיחה את אלבום הסולו הראשון שלה – שנקרא בפשטות Vonda Shepard – אשר יצא בשנת 1989 ב"ריפרייז רקורדס", בבעלות האחים וורנר. Don't Cry Ilene, שפתח את האלבום, היה לשיר הבודד שהשתחל למצעד הבילבורד האמריקאי. הוא התמקם בטבלת "מוזיקה עכשווית לוהטת למבוגרים" במשך 12 שבועות, ובשיאו כבש את המקום ה-17.

הצצה לחמישה סרטים מסקרנים מפסטיבל סאנדנס 2018

בתחילת השבוע, ה-28 בינואר, באה לסיומה המהדורה ה-39 של פסטיבל סאנדנס, בה נחשפו חובבי הקולנוע העצמאי לעשרות יצירות חדשות מהניילונים. בדומה לשנים קודמות, לא מן הנמנע שכמה מהן יעשו את דרכן הארוכה לבתי הקולנוע הקרובים לביתכם (בהנחה שאתם קרובים לסינמטק) ולטקסי הפרסים שיערכו בהמשך.

בין המגמות שבלטו השנה בפסטיבל, ניתן לציין מעבר של לא פחות מחמישה שחקנים אל כס הבימוי: פול דנו הגיש דרמה משפחתית על-פי רומן מאת ריצ'רד פורד ("Wildlife"); אית'ן הוק דמיין את חייו של אגדת הקנטרי הנשכחת, בלייז פולי ("Blaze"); ולריה ברטולוצ'י תיארה את חייה האבסורדיים של שחקנית תיאטרון חרדה ("The Queen of Fear"); רופרט אוורט שרטט את ימיו האחרונים של אוסקר וויילד ("The Happy Prince") ואידריס אלבה התחקה אחר צעיר ג'מייקני שעד לרצח אחיו ("Yardie").

את הפרס הגדול קטף השנה "The Miseducation of Cameron Post", סרטה של הבמאית האירנית-אמריקאית דזירה אקוואן. עלילתו, המבוססת על רומן מאת אמילי מ' דנפורת', מתרחשת בשנת 1993 ועוסקת במתבגרת לסבית שנשלחת בעל כורחה לטיפולי המרה (נשמע קצת כמו הגרסה הנשית לממואר של ג'רארד קונלי, "Boy Erased", שיעלה אף הוא לאקרנים במהלך השנה, בעיבוד עתיר כוכבים שביים ג'ואל אדגרטון). סרטה הקודם של אקוואן, "התנהגות הולמת", הוקרן במסגרת הפסטיבל הבינלאומי לקולנוע גאה בתל-אביב.

הסדרה החדשה של יוצר עמוק באדמה ~ הסרט המסקרן של דניס קופר ~ המסע הלילי של אנסל אלגורט ~ הקצר הראשון של קרייג רוברטס

~

1. כאן ועכשיו: הסדרה החדשה של אלן בול ("עמוק באדמה", "דם אמיתי")

13 שנים חלפו מאז הלכה לעולמה "עמוק באדמה", ולמרות שמאז חווינו תור זהב טלוויזיוני שמסרב לגווע, בעיני אף סדרה לא הצליחה לרשת את מקומה כיצירה הטלוויזיונית הטובה ביותר בכל הזמנים. לא פחות משעסקה במוות, בכלכלה שלו ובהשלכותיו על משפחה שמפעילה בית לוויות, "עמוק באדמה" עסקה בחיים עצמם, בטראומות, בסודות, בפחדים, בסופים ובהתחלות חדשות. היא סיפקה חוויה עמוקה ומרגשת, עם המון הומור, שהוציאה אותך שונה משנכנסת אליה ועשתה זאת עם גלריה מפוארת של דמויות אנושיות, אהובות ובלתי נשכחות. על כל הסימפוניה הזו ניצח היוצר, התסריטאי והבמאי אלן בול, שנתיים אחרי שזכה בפרס האוסקר לתסריט המקורי הטוב ביותר עבור "אמריקן ביוטי".

בשנת 2008, שלוש שנים לאחר פרישתה של סדרת המופת מהמרקע, בול חזר לטלוויזיה עם סדרת הערפדים "דם אמיתי", בהתבסס על ספריה של שרלין האריס. איכשהו, על אף אהבתי לאלן בול וחיבתי לז'אנר הערפדים, את הרכבת הזו פספסתי ולא נראה לי שאטרח לתפוס בעתיד הנראה לעין.

ב-11 בפברואר, אלן בול יוציא לדרך את הקטר החדש שלו על מסילות HBO – קומדיה שחורה בכיכובם של הולי האנטר (!) וטים רובינס, על קורותיה של משפחה רב-גזעית. הטריילר היפהפה של הסדרה, שהעביר בי צמרמורת כנה של התרגשות, כולל כמה מן האלמנטים שמזוהים עם היצירה של בול: הומואים, הזיות, נגיעה על טבעית והומור כמו שרק הוא יודע לנסח. העונה הראשונה תכלול 10 פרקים, כשאת הראשון שבהם כתב וביים בעצמו.

הדבר המוזר בנוגע לג'ונסונס: כיצד היה נראה סרט אימה של טוד סולונדז, לו היה בוחר להתמקד במשפחה אפרו-אמריקאית מהפרברים?

פסטיבל סאנדנס 2018 ניצב בפתח ועמו עתידים לגלוש אל השנה החדשה יוצרים ותיקים ואלמוניים וכמה עשרות סרטים, שחלקם ישתחלו לבתי הקולנוע ויהפכו מושא לשיחות ברזייה, בעוד אחרים יצנחו לקרקעית האפלה והמאובקת של עולם התוכן.

ארי אסטר (Ari Aster) הוא אחד הבמאים/תסריטאים שחובקים השנה סרט ביכורים באורך מלא. הוא בוגר מסלול הבימוי במוסד הנחשב ללימודי קולנוע, AFI Conservatory שבלוס אנג'לס, ובטרם הצטרף למסגרת חצות בפסטיבל הסרטים הנחשק ביוטה, העמיד כמה קצרים שהוקרנו בניו-יורק, פנטסטיק פסט, סלאמדנס, אתר וייס ואחרים.

מאז 2011, סרטו הקונטרוברסלי הקצר, "The Strange Thing About the Johnsons", גרף למעלה מ-250 אלף צפיות בווימאו, קרוב ל-2 מיליון צפיות ביוטיוב וחולל שלל סרטוני תגובות וממים אינטרנטיים. למקרה שאינכם נכללים בסטטיסטיקה, דמיינו כיצד היה נראה סרט אימה של טוד סולונדז, לו היה בוחר להתמקד במשפחה אפרו-אמריקאית מהפרברים. זו מלודרמה סאטירית עם אלמנטים הומוריסטיים שחורים וטון ווירדי, שהיא בעיקר מאוד מטרידה ואפקטיבית.

פרט לכך שהיא מסמנת את אסטר כאחד הקולות המבטיחים שיגיעו לפסטיבל הסרטים המושלג, היא מוכיחה שסרט קצר מדובר הוא בדיוק מה שיוצר עם פיצ'ר ראשון זקוק לו בכדי לבלוט מעל הקדקודים האחרים בשטח.