קולנוע קוריאני 2017: הונג סאנג-סו בפסטיבל ברלין עם "על חוף הים לבד בלילה" ~ במאי "ברוכים הבאים לדונגמקול" עם מותחן אקשן מסקרן ועוד שלושה סרטים חדשים שעולים בימים אלו בדרום קוריאה

otbana01
~
1. On the Beach at Night Alone / בימוי: הונג סאנג-סו (Right Now, Wrong Then) / דרום קוריאה / פברואר 2017
הו מן, שנת 2017 מסתמנת כאחת השנים היותר מתגמלות למעריצי הונג סאנג-סו, עם לא פחות משלושה סרטים חדשים! Yourself and Yours, שזיכה אותו בפרס הבמאי הטוב ביותר בפסטיבל סאן סבסטיאן, יצא אמנם בנובמבר 2016 אך אנחנו נזכה ליהנות ממנו בהמשך השנה.
סרטו הקרוב של הבמאי, On the Beach at Night Alone, יערוך את בכורתו בפסטיבל ברלין הקרוב – שיפתח ב-9 בפברואר – שם יתמודד על פרס דוב הזהב במסגרת התחרות המרכזית. בסרט זה, הונג חוזר לשתף פעולה עם ג'ונג ג'יי-יונג וקים מין-הי – שני השחקנים שהובילו את הדרמדי המצליחה שלו מלפני שנתיים, "נכון לעכשיו, טעינו אז".
העובדה שקים מין-הי מככבת שוב בסרט חדש של הונג סאנג-סו, עשויה לעורר קשת רחבה של תגובות. בשנה האחרונה, ספגו הבמאי והשחקנית המוכשרת לא מעט אש בעקבות הרומן המתוקשר שניהלו, ובהתחשב בסברה שסרטיו של הונג שואבים השראה מחייו האישיים ("נכון לעכשיו, טעינו אז" מגולל יום בחיי במאי נשוי המתאהב באמנית צעירה), סרטו החדש יעורר לבטח גל נוסף של סקרנות (ויעידו על כך 200 אלף הצפיות להן זכה הטיזר עד כה).
להמשיך לקרוא
פורסם בקטגוריה בקרוב!, פסטיבלי קולנוע, קולנוע קוריאני | כתיבת תגובה

טריילר לזוכה האיסלנדי בפרס האריה הקווירי בפסטיבל ונציה ~ בוקסינג וקרוס-דרסינג ~ פאנל ספרות גאה ~ סדרת הטלוויזיה החדשה של גאס ואן סנט ~ "פאוור בוטום" הם המרענן הרשמי של סצנת הקוויר-פאנק

heso
~
1. טריילר לזוכה האיסלנדי בפרס האריה הקווירי בפסטיבל ונציה 2016
בעיקרון, גם מי שהידע שלו על איסלנד מסתכם ב"סיגור רוס, טרולים וביורק" יתקשה להכחיש כי ארץ הקרח הקסומה מתנאה באחד הקנבסים היפהפיים בעולם. כל גייזר או גגון רעפים אדמדם פשוט זועק – בלוויית רוחות שורקניות וגמדים סמוקים, כמובן – "הביאוני אל הבד בסרט אפי!". הבמאי האיסלנדי גודמונדור ארנאר גודמונדסון, לא רק שמע את קול ההרים אלא גם הרים לאוויר סרט גאה שזכה אשתקד בפרס האריה הקווירי בפסטיבל ונציה.
גודמונדסון, שסרטו הקצר "עמק הלווייתנים" התמודד על דקל הזהב בפסטיבל קאן 2013, כתב וביים פיצ'ר ביכורים המעמיד במרכזו סיפור חברות בין שני בנים צעירים, המתרחש על רקע כפר דייגים מרוחק באיסלנד. בעוד האחד מנסה לזכות בליבה של נערה, האחר מפתח רגשות כלפי חברו.
איסלנד כבר הנפיקה בעבר כמה יצירות גאות, כמו "Jitters” הבינוני, "Eleven Men Out” וכן הקליפ הבלתי נשכח של סיגור רוס ל"Viðrar Vel Til Loftárása", אך אם לשפוט על-פי הטריילר העצמתי של Heartstone, יתכן כי לפנינו הסרט האיסלנדי הגאה הגדול (שלא ידענו) שחיכינו לו.
להמשיך לקרוא
פורסם בקטגוריה בקרוב!, גאווה ודעה - קולנוע קווירי, טלוויזיה, מוסיקה, ספרות גאה, סרטים קצרים, קולנוע איסלנדי, קולנוע בריטי | כתיבת תגובה

על נשים וחתולים: שיון סונו מביים "אנטי-פורנו" ~ הבן של נגיסה אושימה עם דוקומנטרי חדש ~ הפרסומת היפנית שתעיף אתכם באוויר ~ הרומן החדש של הרוקי מורקמי ~ יער הלווייתנים של מאדוקה אוגיטאני

apss
~
1. שיון סונו מביים "אנטי-פורנו"
פוסט ראשון לשנה החדשה ואיזו דרך טובה יותר לפתוח את 2017 מאשר עם ידיעה על סרט חדש ומחורפן של שיוֹן סוֹנוֹ?! הבמאי היפני הפרודוקטיבי שחרר לאקרנים לא פחות מארבעה סרטים חדשים לפני כשנתיים, בעוד 2016 הולידה פיצ'ר אחד בלבד – יצירת המד"ב המונוכרומטית, "הכוכב הלוחש", שכיכבה בפסטיבל טורונטו (ואינשאללה תצא השנה בבלו-ריי) וסרט קצר בשם "Love on Love” ששובץ באנתולוגיה Madly, בה לקחו חלק 6 במאים שחקרו את נושא האהבה.
להמשיך לקרוא
פורסם בקטגוריה יפן, מוסיקה, ספרות היא רכילות, ספרות פולחן, קולנוע יפני | תגובה אחת

זיכרונות מהווה אחר, חיים בשנת 50 לספירה ו-15 דקות של אי-תהילה: על 'זולגות דמעותי, אמר השוטר' מאת פיליפ ק. דיק

fmttps
לפני משהו כמו עשור, פחות או יותר, צפיתי לראשונה בסרט האנימציה הפילוסופי של ריצ'רד לינקלייטר, "חיים בהקיץ". אף-על-פי שלא צפיתי בו מאז, לאורך כל השנים זכרתי ששובץ בו דיאלוג שממש הגניב אותי בזמנו בהקשר לרומן מדע בדיוני של פיליפ ק. דיק, "זולגות דמעותי, אמר השוטר". ארבעים שנה אחרי שזכה בפרס ע"ש ג'ון וו. קמפבל לספר המד"ב הטוב ביותר, הודפס הרומן (סוף סוף) בעברית בהוצאת כתר.
תמיד מרגש למצוא על המדפים תרגום חדש לפיליפ ק. דיק, וממש מצער שלוקח להוצאות בארץ שנים על גבי שנים להנגיש את הקטלוג העשיר שלו לקורא הישראלי. לדיק אין כאן 'הוצאת בית' וכך קרה שספריו נדדו עד כה בין מסדה, אודיסיאה, גוונים, כתר ועם עובד. בהקשר לכך, ראוי לציין גם את הוצאת טרה שסיפקה לנו בשנים האחרונות שני קבצי סיפורים מזהירים – לרכישה בעותק דיגיטלי בלבד, לצערי – מאת סופר המד"ב הפולחני: "האדם שמחוץ למשוואה וסיפורים אחרים" ו"פוסטר, אתה מת וסיפורים אחרים".
"זולגות דמעותי, אמר השוטר", נכתב במקור בשנת 1970, בעוד עלילתו מתרחשת בשנת 1988. עם זאת, שנות השמונים שברומן לא כוללות חליפות כוח ופריזורות מנופחות כי אם מציאות חלופית ובה שלטון משטרתי, מחנות עבודת כפייה, כלי רכב המזנקים לרקיע ודירות מרחפות לאלפיון העליון. במרכז העלילה ניצב גֵ'ייסון טַוֶורנֶר, זמר בלדות-פופ ומנחה תוכנית אירוח פופולארית. טוורנר נישא על גלי הערצה והצלחה כבירים אלא שיממה לאחר אחת מהופעותיו על המרקע, חייו מקבלים תפנית מוזרה: הוא מתעורר במלון מעופש, מסמכי הזיהוי שלו אינם ולתדהמתו – איש אינו זוכר מיהו. אף לא מכריו הקרובים ביותר.
על אף שחלפו 36 שנים מאז פורסם הרומן בשפת המקור, בעולם בו כל אדם חולם על 15 דקות התהילה שלו – בין אם בתוכנית בישול תחרותית ובין אם כתופעה ויראלית שתפתח את "צינור לילה" – אין סיוט רלוונטי יותר מזה של ידוען הנאלץ להתמודד עם אובדנה הפתאומי של תהילתו. נמצאה המתנה המושלמת לפליטי ריאליטי! אבל יותר משטוורנר מזכיר פליטי ריאליטי מקומיים, הוא מעלה במחשבה את האדם שזוהה בישראל כראשון בבידור לאורך שנות ה-90. ב"זולגות דמעותי, אמר השוטר", אובדן תהילה משמעו אובדן של זהות ("האישיות הציבורית שלו, מתוקף תפקידו כבדרן עולמי, הייתה האישיות היחידה שלו"; עמ' 10). הצורך הנואש להשיג אותה מחדש – הצורך להיות ידוע – במטרה לאשרר ולאפשר את קיומו של הגיבור, כרוך במחיר. זהו, אם תרצו, מחיר התהילה.
להמשיך לקרוא
פורסם בקטגוריה ביקורות ספרות, מדע-בדיוני ופנטזיה, ספרות היא רכילות, ספרות פולחן | 5 תגובות

או לה לה: פסטיבל קומדיות צרפתיות Vs שבוע קולנוע קוריאני ~ הזדמנות אחרונה להצטייד בגיליון השלישי והאחרון של מגזין המסעות הייחודי, אתה נמצא כאן

rcmm
אם לשפוט על-פי כמות הסרטים הצרפתיים או דוברי הצרפתית שהוקרנו השנה במחוזותינו – בין אם בפסטיבלים השונים ובין אם בהקרנות סדירות בסינמטק – מתקבל הרושם כי אחרי הקולנוע ההוליוודי, הקהל הישראלי אינו יכול לעמוד בפני סרטים המנגנים את שפת האהבה. לשם ההוכחה, להן מקבץ חלקי של 30 סרטים עכשוויים דוברי צרפתית שהוקרנו השנה על מסך גדול בישראל:
היא לפול ורהובן; העתיד לבוא למיה הנסן-לאב; הבן של ג'וזף ליוג'ין גרין; חדשות ממאדים לדומיניק מול; איזון לאלן גירודי; מפרץ ההיעלמות לברונו דומון; מותו של לואי ה-14 לאלברט סרה; נא לג'וליה דוקורנו; באנג גאנג (סיפור אהבה מודרני) לאווה הוסון; תיאו והוגו לאוליבייה דוקאסטל וז'ק מרטינו; להיות בן 17 לאנדרה טשינה; האבירים הלבנים ואחרי האהבה ליואכים לאפוס; הנערה האלמונית לאחים דארדן; אבולוציה ללוסיל הדזיהלילוביץ'; המזכרות לז'אן פול רוב; תוצרת צרפת לניקולא בוקרייף; נפלאות החושים לאריק בנר; בומרנג לפרנסואה פאוורה; בציר ראשון לז'רום לה מר; אהבה שבורה לניקול גרסיה; דם צרפתי לדיאסטם; שיר חורף לאוטאר יוסליאני; המסע של פאני ללולה דויאון; לואיז על החוף לז'אן-פרנסואה לאגיוני; עצירת ביניים לדלפין ומוריאל קולאן; גלות לריתי פאן; שרלי הבדו: ההומור מת לדניאל ועמנואל לקונט; ברנדט לפונט: ואלוהים ברא את האשה המשוחררת לאסתר הופנברג; בנג'מין מילפייה על קצות האצבעות לטורלאי אלבן ותיירי דמאיזייר.
אמנם לא כל במאי הסרטים הללו הם ילידי צרפת וחלק מן היצירות הן קופרודוקציות עם מדינות נוספות, אך ניתן להיווכח כי השפה הצרפתית שלטה השנה באולמות הקולנוע, וזאת מבלי לציין במאים צרפתים שביימו סרטים דוברי אנגלית אשר הוקרנו השנה בישראל, כדוגמת אוליבייה אסיאס ("אמריקאית בפריז") ואנטואן בארדו ז'אקה ("מוכי ירח").
אך אם כל זה לא הספיק לשוחרי הקולנוע הצרפתי, החודש נערך באולמות הסינמטקים פסטיבל "או לה לה!" שהוקדש לז'אנר חביב במיוחד על צופי קולנוע ישראלים – קומדיה צרפתית מקסימה. האמת, מי לא אוהב קומדיות צרפתיות מקסימות? במציאות בה דונלד טראמפ נבחר לנשיאות ארצות הברית, אין כמו קומדיה צרפתית מקסימה להוכיח כי אין שבר שלא ניתן לאחות ואפילו הצרות נראות נוחות. לא פחות מ-17 קומדיות צרפתיות באורך מלא (!) גדשו את המהדורה השנייה של פסטיבל "או לה לה!", שיזמה והפיקה קרולין בונה (מנכ"לית חברת עדן סינמה), מרביתן מתוצרת 2016.
להמשיך לקרוא
פורסם בקטגוריה בקרוב!, פסטיבלי קולנוע, קולנוע צרפתי, קולנוע קוריאני | תגובה אחת

סדרות חדשות: מדע-בדיוני, פנטזיה ואימה 2016 – חלק ב'

אחרי Falling Water ~ The Good Place ~ Frequency ~ Timeless ~ Aftermath ו-Channel Zero שכיכבו בחלק הראשון, קבלו 6 סדרות מד"ב, פנטזיה ואימה חדשות נוספות לשנת 2016
cm
~
6. 3% / ערוץ: Netflix
יוצר: פדרו אגילרה
תאריך עלייה לשידור: 25 בנובמבר 2016
פרט לכך שהיא מספקת תוכן לחלקים נרחבים בפלנטה, נטפליקס מבקשת להפיק ולהפיץ עוד ועוד תוכן מקומי. כיום, תוכלו למצוא בה בין השאר את "היבּאנה" (ניצוץ), דרמה דוברת יפנית בהפקתה על צעיר השואף לממש עצמו כסטנדאפיסט; ואת "מרסיי", דרמה פוליטית צרפתית בכיכובו של ז'ראר דפארדיה. אליהן תצטרף בקרוב סדרת המד"ב דוברת הפורטוגזית "3%", שיצר פדרו אגילרה והפיק סזאר שרלון (צלם "עיר האלוהים" ו"על העיוורון") לצד טיאגו מלו.
 "3%" נוסדה במקור כסדרת רשת בשנת 2011. בשמונת הפרקים שיעלו לשידור בנטפליקס, מתואר עתיד ובו מוצעת לאנשים הזדמנות לעבור "לצד הטוב" של העולם – המחולק בין קידמה לחורבן –  כאשר רק שלושה אחוזים מן המועמדים יוכלו לצלוח את האתגר. הפרמיס נשמע לא רע אך הטריילר של הסדרה לא לגמרי קנה אותי. עם זאת, מנויי האתר יוכלו לעמוד על טיבה ממש בקרוב ולהחליט לאיזה צד הם מצטרפים: למאמצים או לנוטשים.
להמשיך לקרוא
פורסם בקטגוריה ביקורת טלוויזיה, בקרוב!, טלוויזיה, טלוויזיה בריטית, מדע-בדיוני ופנטזיה | כתיבת תגובה

פסטורלה אמריקנית: סרט הביכורים של יואן מקגרגור מתאר פסאדה של חיים מושלמים על חבית אבק שריפה

amepas
כמו שחקנים רבים לפניו, גם יואן מקגרגור החליט לרענן את ניסיונו התעסוקתי רב השנים, ולהתמקם לראשונה מאחורי עדשת המצלמה. מה שבכל זאת אינו מובן מאליו עבור השחקן הסקוטי בן ה-45, זו הבחירה לעבד דווקא את הרומן השמנמן של פיליפ רות, "פסטורלה אמריקנית", משנת 1997 (לפחות ג'יימס פרנקו לא הקדים אותו). טרם קראתי את הרומן זוכה הפוליצר של רות, אך לאורך הצפייה בסרט קשה לפספס כי מדובר בסיפור העוסק ב"אמריקה" כנושא-על. נראה כי מקגרגור ביקש ללכת על כל הקופה, כאומר: אם כבר לביים פיצ'ר ראשון, למה שלא ללכת על "סרט אמריקאי גדול" שיאגד את כל הנושאים החשובים (או "החשובים", כפי שיאמרו הציניקנים): החלום האמריקאי ושברו, התפוררות התא המשפחתי והתדרדרות מעמדו של הגבר האמריקאי הלבן, על רקע האירועים ההיסטוריים הגדולים שעיצבו את פני האומה בשנות השישים – הנחיתה על הירח, מחאות השחורים, מלחמת וייטנאם ועוד.
כנרמז משם הסרט, "פסטורלה אמריקנית" עוסק בפסאדה. במראית העין השלווה, המושלמת לכאורה, של כל-אמריקאיות מבטיחה ונטולת רבב. זוהי תמה רווחת בסרטים שעוסקים בבורגנות האמריקאית ותחלואיה, כמו "אמריקן ביוטי", "קטיפה כחולה" ואחרים. העלילה מגוללת את סיפורו של סימור "השוודי" לבוב (יואן מקגרגור), גבר יהודי אמיד שהיה לכוכב פוטבול נערץ בימי נעוריו, אשר נושא לאישה את דון (ג'ניפר קונלי), זוכת תחרות יופי המתקשה להשתחרר מתדמיתה הריקנית. השניים מקימים בית נאה בניוארק, ומרחיבים את התא המשפחתי בילדה זהובת שיער (דקוטה פנינג) בשלהי שנות ה-50. הסדק הראשון בתמונה האידילית נחשף כאשר מתגלה כי הילדה, מרי, לוקה בגמגום – ליקוי שלא ניתן להבחין בו על פני השטח, וברמה הסמלית מייצג את קשיי התקשורת שמתגלעים בין דור ההורים לילדיהם.
כשהילדה גדלה מעט, היא נחשפת לשידור הטלוויזיוני שתיעד את הנזיר הווייטנאמי, טיץ' קואנג דוק, שורף את עצמו למוות בצומת דרכים בסייגון ב-11 ביוני 1963. הנזיר עשה זאת כאקט מחאה על רדיפת הבודהיסטים בידי נשיא דרום וייטנאם, נו דין דיים. הצילומים הללו חושפים את מרי לעוולות שמתחוללות בעולם – לדיכוי, לרדיפה ולמוות – ולעובדה כי קיימים אנשים המקריבים את עצמם במטרה לחולל שינוי בעוד אחרים, נטולי מצפון, עומדים מנגד ולא עושים דבר. אותם אחרים, כך היא סבורה, הם גם הוריה אשר מרחיקים אותה מן המסך על מנת "שלא תראה" את המציאות.
להמשיך לקרוא
פורסם בקטגוריה קולנוע אמריקאי | כתיבת תגובה