לו היה חי במאה ה-17, מיקי בוגנים היה כירורג

קסבייה דולן מציג את סוף העולם ~ הרישומים האפלים של לורי ליפטון ~ ג'ק מקבראייר מנתח את לואי ה-14 ~ הסטרייטיות הקסומה שבסרטי דיסני ~ הפירואטים בקליפ חדש ומהפנט
Barber-surgeon
~
1. זה רק סוף העולם: הסרט החדש של קסבייה דולן עם גספר אוליאל ו-ונסן קאסל
שנתיים אחרי ההצלחה של "מאמי" ושנה אחרי שביים את הקליפ השישי הנצפה ביותר בתולדות יוטיוב, קסבייה דולן ערך כניסה נוספת לתחרות המרכזית של פסטיבל קאן, הפעם עם "זה רק סוף העולם". אף על פי שהביקורות כלפיו היו מעורבות, הסרט הוסיף למדף הפסלונים שלו את פרס חבר השופטים (השני בחשיבותו אחרי "דקל הזהב").
"זה רק סוף העולם" מבוסס על מחזה מאת המחזאי והשחקן הצרפתי, ז'אן-לוק לגארס. הוא מתחקה אחר סופר (גספר אוליאל) שמגיע לביקור אצל בני משפחתו, אחרי שנים ארוכות של נתק, במטרה לחלוק עמם בשורה משמעותית. פרט לגספר אוליאל, דולן חובר כאן לשורה של שחקנים צרפתים מוכרים, בהם ונסן קאסל, מריון קוטיאר ולאה סדו. הסרט יעלה לאקרנים בארץ ב-24 בנובמבר.
בנוסף, דולן עמל בימים אלו על סרטו הראשון בשפה האנגלית, "מותו וחייו של ג'ון פ. דונובן", עם קאסט שכולל את קיט הרינגטון, ג'סיקה צ'סטיין, סוזן סרנדון וקתי בייטס. גם אדל שורבבה לרשימה ותגיח ככל הנראה להופעת אורח.
להמשיך לקרוא
פורסם בקטגוריה אמנות, אנימציה, גאווה ודעה - קולנוע קווירי, מוסיקה, סרטים קצרים, קולנוע צרפתי, קולנוע קנדי, קולנוע תיעודי | כתיבת תגובה

פסטיבל ונציה 2016: עשרים סרטים נבחרים

דניס וילנב, טרנס מאליק, קים ג'י-וון, קים קי-דוק, אולריך זיידל, פרנסואה אוזון, אמיר קוסטוריצה, טום פורד, דמיאן שאזל, רמה בורשטיין ועוד רבים וטובים יככבו במהדורה ה-73 של פסטיבל ונציה
Voofti
החל מן ה-31 באוגוסט ועד ה-10 בספטמבר – בין פסטיבל לוקרנו לטורונטו – תיערך המהדורה ה-73 של פסטיבל ונציה 2016. בעוד שבשנה שעברה הליין-אפ השוויצרי האפיל במידת מה על זה הוונציאני, הפעם יגדשו את עיר התעלות סוללה של כוכבי ארט האוס, חמושים בשלל יצירות חדשות ומצופות שחלקן יעשו את דרכן לפסטיבל הקנדי. את פסטיבל ונציה יפתח השנה סרטו של דמיאן שאזל, "לה לה לנד", שנתיים אחרי שהפך את זירת הג'אז לאתר קרבות מיוזע עם "ויפלאש" הלהיטי.
תואר נשיא חבר השופטים הוענק השנה לבמאי סם מנדס, כשלצדו יסיעו במלאכה: לורי אנדרסון, ג'ושוע אופנהיימר ("מעשה בהרג"), לורנזו ויגאס (שסרטו, "מרחוק", זכה אשתקד בפרס אריה הזהב ומוקרן בימים אלו בסינמטק), הסופר האיטלקי ג'יאנקרלו דה קטאלדו ("רומן קרימינלי") והשחקניות ג'מה ארטרטון, נינה הוס, קיארה מסטרויאני וג'או וויי.
פרס אריה הזהב על מפעל חיים יוענק בהזדמנות זו לשחקן הצרפתי ז'אן-פול בלמונדו בן ה-83 ("עד כלות הנשימה", "פיירו המשוגע") ולבמאי הפולני יז'י סקולימובסקי (שסרטו האחרון, "11 דקות", הוקרן לא מכבר בפסטיבל ירושלים).
מעבר לכל ההקדמות והכיבודים יש כאמור גם המון פריימים דנדשים לשזוף בהם את העיניים. להלן סקירה של 20 סרטים נבחרים מתוך הליין-אפ, כולל תמונות ראשונות וטריילרים.
להמשיך לקרוא
פורסם בקטגוריה בקרוב!, מדע-בדיוני ופנטזיה, פסטיבלי קולנוע | כתיבת תגובה

סדרות חדשות 2016: היכונו לז'אן מארק ואלה, וודי אלן ופאולו סורנטינו

TYP
בשנים האחרונות נהוג לומר כי הקולנוע האמריקאי הפך ברובו למדיום המיועד בעיקר לילדים ונוער, בעוד הטלוויזיה הפכה מקור לצריכת תוכן עבור קהל בוגר ותובעני יותר. תור הזהב של שנות ה-70 בקולנוע האמריקאי התחלף מזמן בשרשרת בלתי פוסקת של סרטי גיבורי-על, עיבודים לספרי Young Adults, רימייקים, ריבוטים וסיקוולים, בעוד הטלוויזיה ספגה לתוכה את מיטב הכשרונות האבודים והעניקה להם את הכלים ורוחב היריעה לספר סיפורים מורכבים, מסעירים ומאתגרים, תוך דגש הולך וגובר על יצירת אווירה ושכלול אמצעי מבע אמנותיים.
זו הצהרה מוגזמת אמנם אבל בהחלט לא משוללת יסוד. בחודשים הקרובים עתידים לצאת פרוייקטים טלוויזיוניים של וודי אלן, באז לורמן, זאל בטמנגליז', לי דניאלס, ז'אן מארק ואלה ופאולו סורנטינו, וזה עוד מבלי להזכיר את סוזן בייר שבימה את הסדרה הסוחפת והנוצצת של השנה – "מנהל לילה". רוצים עוד? ג'יין קמפיון עומלת בימים אלו על עונה שניה של "קצה האגם" (בהשתתפות אליזבת מוס וניקול קידמן); האחיות ואשובסקי ממשיכות לנתץ גבולות עם עונה חדשה של "סנס8"; דיוויד לינץ' חוזר לצעוק "אקשן!" עם עונה נוספת של "טווין פיקס" וטוד פילד מאחד כוחות עם ג'ונתן פרנזן לעיבוד של "Purity".
אך לא הכל תותים במסך הקטן. למעשה, על אף ריבוי התוכניות שיפציעו בקרוב על המרקע (ויתאדו ממנו לפני שתספיקו להגיד וויליאם שאטנר), נראה כי הטלוויזיה שרויה במצוקה. לא מכבר נתבשרנו שסדרת היוקרה של מרטין סקורסזה ומיק ג'אגר, "ויניל", לא תשוב לעונה שנייה; "כולנו יחד" של האחים דופלאס, בוטלה אחרי שתי עונות; "לוקינג", שהתהדרה בקליבר כמו אנדרו היי, באה לסיומה עם סרט טלוויזיוני בתום שתי עונות (נהדרות) שלא הצליחו להטריח מספיק ישבנים לספות, בעוד "הנותרים" המפעימה של דיימון לינדלוף קיבלה הזדמנות שלישית ואחרונה לנעול את הסיפור על עולם שחווה אובדן פתאומי ובלתי מוסבר. לכך ניתן להוסיף פיילוטים מצופים מן השנים האחרונות שלא צלחו את שומרי הסף של הרשתות, בהם "התיקונים" של נוח באומבך, על-פי רב המכר של ג'ונתן פרנזן; "הובגובלין" של מייקל שייבון ואיילת ולדמן, על מלחמה בין קוסמים לנאצים בתקופת מלחמת העולם השנייה; ו"Codes of Conduct" של סטיב מקווין, על צעיר שחור שבא בשעריה של החברה הגבוהה בניו-יורק.
אך זה עוד לא הכל: מבט בהיצע התוכניות החדשות של רשתות הטלוויזיה מגלה כי המצוקה לחומרים חדשים ומקוריים הובילה לנבירה מדאיגה בעצמות שהתייבשו והתפרקו כבר מזמן. ב-CBS, יעלו השנה עיבודים לפאקינג "מקגייוור" ו"יום אימונים מסוכן"; ב-Netflix יעלו סיקוולים ל"בנות גילמור" ו"צער גידול בנות", גלגול נוסף של "דגראסי" ועיבוד ל"סדרה של צרות"; ב-FOX ילכו על עיבודים ל"מגרש השדים" ו"נשק קטלני" ויעלו מן האוב את "נמלטים" ו"24" (ללא סאת'רלנד). אפילו הלהיט הפוטנציאלי הבא של HBO, "ווסטוורלד", מבוסס על סרט של מייקל קרייטון משנות ה-70; Frequency, של The CW, מתבססת על "תדר גבוה" של גרגורי הובליט; ו-Time After Time של קווין וויליאמסון ב-ABC, מתבססת על ספר וסרט באותו שם. "פארגו" ו"תיקים באפלה", הוכיחו שאפשר לעשות את זה נכון אבל על הדרך קיבלנו גם את "דו"ח מיוחד", "12 קופים" ו"קונסטנטין". העלאת גירה מן העבר היא סכנה ברורה ומוחשית שאורבת לטלוויזיה ולפני שנשים לב אנו עלולים למצוא את עצמנו במסע בזמן לכיוון אחד בלבד.
כשלוקחים את כל זה בחשבון, מתקבלת תמונה קצת יותר מורכבת מאחורי מה שמכונה "תור הזהב של הטלוויזיה", שיש הגורסים כי בא לסיומו הרשמי עם פרידתה של "מד מן" / "שובר שורות" / "האישה הטובה" (תלוי לאיזה מחנה אתם משתייכים) מן המרקע. אך אל נאמר נואש! כפי שנוכחנו לראות בחודשים האחרונים, המסך הקטן עדיין לא אמר את המילה האחרונה. להלן סקירה של 10 סדרות חדשות לשנת 2016 שיבקשו לשעשע, למתוח ולרגש אתכם.
להמשיך לקרוא
פורסם בקטגוריה בקרוב!, טלוויזיה | 2 תגובות

סרט קצר של נעמי קוואסה ~ השחקנית האנדרואידית הראשונה ~ מבט אל היפר מציאות ~ קטלוג אנימה בעברית לקיץ 2016 ~ רצועה מטאורית מתוך האלבום החדש של קאשיווה דאיסוקה

Hyre
~
1. SEED: סרט קצר של נעמי קוואסה (יפן, 2016)
איכשהו לא יצא לי להתייחס עד כה לסרט העלילתי החדש של נעמי קוואסה, "אן", שרץ בארץ החל מאפריל. קוואסה היא אחת הבמאיות היפניות המוערכות שפועלות כיום, ובת בית קבועה פחות או יותר בפסטיבל קאן. היא החלה לפעול מתחילת שנות ה-90 וביימה עד היום למעלה מ-20 סרטים, דוקומנטריים ועלילתיים. נדמה לי שזו הפעם הראשונה שסרט שלה מככב בארץ בהקרנות מסחריות ואפשר להבין למה דווקא "אן" הוא שנבחר לתקשר עם הקהל הישראלי. המבקרים בארץ לא היו תמימי דעים לגבי הסרט ותכלס, קל לדמיין אנשים מגלגלים עניים כשהם מדברים עליו.
באשר לי, "אן" הוא אחד הסרטים שהכי ריגשו אותי השנה. בבסיסו, הוא מגולל סיפור קטן ואנושי על שלוש דמויות, משלושה דורות שונים, שלאחר חיים מרים ובודדים חוברות זו לזו דרך מתיקותן של עוגיות שעועית אדומה המכונות דוראיאקי. ברקע מרחפת תדיר נוכחותו של הטבע – אלמנט בולט ברבים מסרטיה של קוואסה – שמעיד על הזמן החולף, על הקמל והמתחדש, ומגלם מרכיב חיוני בתהליך ההבראה של הדמויות. מעבר לכך, קשה שלא להתאהב בדמות המתוקה שמגלמת קירין קיקי בת ה-73 או להישאר אדיש מול הכאב בדמותו המופנמת של מסאטושי נגאסה (מנהל חנות הדוראיאקי).
שנה לאחר שהשיקה את "אן", פנתה נעמי קוואסה לביים את הסרט הקצר "Seed", במסגרת סדרת סרטי הבמאיות של בית האופנה היוקרתי "מיו מיו"; סדרה בה השתתפו עד כה במאיות מוערכות מארצות שונות, בהן: אנייס ורדה, מירנדה ג'ולי ולוקרסיה מרטל. את התפקיד הראשי בסרט מגלמת סאקורה אנדו, שזכתה אשתקד בפרס השחקנית הטובה ביותר על תפקידה בסרט One Hundred Yen Love, מטעם האקדמיה היפנית. מעט מלל, הרבה טבע ותפוח.
להמשיך לקרוא
פורסם בקטגוריה אופנה, אנימציה, יפן, מדע-בדיוני ופנטזיה, מוסיקה, סרטים קצרים, פוסט-רוק, קולנוע אינדי, קולנוע יפני | תגובה אחת

האימה שבבדידות: ג'יימי מרקס מת

JMID14
במאי האינדי האמריקאי, אלכס רוס פרי, צייץ אשתקד כי "אילולא התיעוד המשתולל בטוויטר, בעוד שנה מהיום לא הייתה כל הוכחה ש-70% מסרטי סאנדנס התקיימו". יש מצב שהוא צודק. למעט סינפילים מעודכנים במיוחד, סאנדנס (שלא לדבר על סלאמדנס), מקבץ מדי שנה עשרות סרטים חדשים שלא כולם מוצאים את דרכם לעיניים רעננות.
"ג'יימי מרקס מת", סרט אימה שהוקרן בפסטיבל סאנדנס לפני שנתיים, זכה אמנם להפצה מצומצמת ב-29 באוגוסט 2014, אך עושה רושם כי לא הרבה אנשים צפו בו ואלו שבכל זאת צפו בו, לא תמיד התחברו אליו. בניגוד אליהם, "ג'יימי מרקס מת" הצליח לפרק לי את הלב כמו מטען חבלה. יתכן כי הוא מסוג הסרטים שמקליקים עם צופים מאוד מסוימים בגלל איזשהו חיבור עמוק למטען הרגשי שהם נושאים.
מדובר בפיצ'ר השני של קרטר סמית. הפעם הראשונה שנתקלתי בבמאי-תסריטאי האמריקאי הייתה עם Bugcrush, סרט בן כחצי שעה שיצא לפני עשור. הוא עוסק בנער שנמשך לבחור מסוכן מבית-הספר, ונגרר בעקבותיו לחבורה שמבצעת ריטואל מיני שקשור בחרקים. כבר אז, הסגנון הקולנועי האפל וטורד המנוחה של סמית, שרוחש זרמים הומוארוטים תת-קרקעיים, הצליח למשוך אותי ולעורר ציפייה לבאות.
בשנת 2008, סמית ביים את פיצ'ר האימה הראשון שלו, "ההריסות", על-פי רומן מדע-בדיוני של סקוט סמית (שכתב גם את התסריט). זה סרט אפקטיבי, גוֹרי ומלחיץ, בעל אופי מסחרי יחסית, שמשתלב בז'אנר "חבורת הצעירים הקלולסים שיוצאים לחופשה אקזוטית ומוצאים עצמם בלב סיוט מדמם", פלוס אלמנטים של אימת גוף. שלוש שנים לאחר מכן, סמית שב לפורמט הקצר עם הסרט הקונספטואלי "ספר מחזור", בו חזר להתמקד בצד האפל והמיני של חיי הנוער באמריקה.
להמשיך לקרוא
פורסם בקטגוריה גאווה ודעה - קולנוע קווירי, מוסיקה, סרטים קצרים, קולנוע אמריקאי | כתיבת תגובה

בריחת מוחות: BrainDead היא ממתק מוזר, מקורי ומרענן לעונת הקיץ

BrainDead
~
– "אתה מכיר את הדוד שלה – דוד איירה?"
– "כן."
– "מיילס, היא שכנעה את עצמה להאמין שהוא לא הדוד שלה."
– "למה את מתכוונת?" לקחתי לגימה מכוסי. "שהם לא באמת מקורבים?"
– "לא, לא." היא הנידה בראשה בקוצר רוח. "כוונתי שהיא חושבת שהוא" – היא משכה בכתפה בהשתוממות – "מתחזה, או משהו. מישהו שרק נראה כמו איירה."
(מתוך: "פלישת חוטפי הגופות", ג'ק פיני, עמ' 9)
~
בימים אלו אני מוצא את עצמי קורא בשפת המקור את קלאסיקת המד"ב-אימה של ג'ק פיני, "פלישת חוטפי הגופות", משנת 1954. כיפי מאוד הספר הזה – אם כי ביזארי שהחליטו ל"עדכן" את תאריך המאורעות ל-76', בהדפסה זו משנת 98' – ומהנה לא פחות הסרט הראשון שנעשה על פיו בשנה העוקבת, בידי דון סיגל. סרט שמתאר השתלטות של גופים זרים על חייהם של בני אדם בעיירה אמריקאית, כאלגוריה על הסכנה שבהשתלטות הקומוניזם על נשמותיהם ונפשותיהם של האזרחים (מה שעורר בתגובה את המקארת'יזם).
מעבר לארבעת העיבודים הקולנועיים שנעשו לספר, יכולנו למצוא את היסוד הרעיוני ביצירות נוספות כמו "השליטים" של סופר המד"ב רוברט היינליין או "סיוט בחדר המורים" הזכור לטובה, של רוברט רודריגז. וריאציה עכשווית ולא מדוברת מספיק לצערי, עלתה לאוויר ממש לאחרונה, ב-13 ביוני ברשת CBS. מדובר בסדרה החדשה BrainDead של רוברט ומישל קינג, יוצרי "האישה הטובה" – סאטירה פוליטית מד"בית שניתן להגדירה גם כשילוב בין "פלישת חוטפי הגופות" ל"הבית הלבן".
להמשיך לקרוא
פורסם בקטגוריה ביקורת טלוויזיה, טלוויזיה, מדע-בדיוני ופנטזיה | כתיבת תגובה

פסטיבל הקולנוע ירושלים 2016: "המשרתת" של פארק צ'אן-ווק ו"נכון לעכשיו, טעינו אז" של הונג סאנג-סו מוכיחים כי לקולנוע הקוריאני יש עוד מה להציע

Thjff
פסטיבל הקולנוע ירושלים 2016, שנפתח ביום חמישי האחרון וינעל ב-17 ביולי, הוא חגיגה של ממש עבור מכורי קולנוע שלא זכו לבוא על סיפוקם לאורך השנה. פארק צ'אן-ווק, הונג סאנג-סו, מיה הנסן-לאב, ויט סטילמן, איירה סאקס, ניקולס וינדינג-רפן, אלחנדרו חודורובסקי, ורנר הרצוג, קלי רייכהרדט, ברונו דומון, אלן גירודי, לאב דיאז ולורי אנדרסון, הם רק חלק קטן מן היוצרים שמציגים בימים אלו את מרכולתם הרעננה באולמות הסינמטק הירושלמי וסביבתו.
ביום שישי התכבדה מהדורתו ה-33 של הפסטיבל הירושלמי בנוכחותו של קוונטין טרנטינו (!) שיום קודם לכן קיבל אות הוקרה מיוחד על תרומתו לאמנות הקולנוע. במאי הפולחן ערך מפגש עם קהל והקרין עותק 35 מ"מ של "ספרות זולה" מארכיונו הפרטי. המפגש עם טרנטינו נפל על החדשים של פארק צ'אן-ווק וניקולס וינדינג-רפן – סביר מאוד להניח שהשיבוץ הזה לא היה מתוכנן – כך שיצא שהלכתי לראות את שניהם בעוד שניים מחברי הלכו להתענג על סיפוריו המשעשעים של הבמאי האמריקאי (באורח מפתיע, השיחה לא כללה סשן Q&A עם הקהל).
בירושלים מתארחים השנה גם לורי אנדרסון, שתציג את "לב של כלב" – מעין מסה תיעודית אקספרימנטלית – וכן הבמאי ויט סטילמן ("מטרופוליטן"), שיציג את העיבוד החדש שלו ל"אהבה וידידות" של ג'יין אוסטן, אשר יעלה להקרנות מסחריות ב-14 ביולי. פרט להם, הפסטיבל כולל לא מעט הקרנות במעמד היוצרים או השחקנים.
הפסטיבל הירושלמי נפתח עם שורה של סרטים שציפיתי להם במיוחד במהלך החודשים האחרונים. בראש הרשימה עמדו החדשים של שניים מן האוטרים המופלאים שיש לדרום-קוריאה להציע: "המשרתת" של פארק צ'אן-ווק, ו"נכון לעכשיו, טעינו אז" של הונג סאנג-סו. הראשון השתתף השנה בתחרות המרכזית של פסטיבל קאן, בעוד השני קטף אשתקד את פרס הסרט הטוב ביותר בפסטיבל לוקרנו. בשישי הם הגיעו לירושלים.
להמשיך לקרוא
פורסם בקטגוריה פסטיבלי קולנוע, קולנוע קוריאני | כתיבת תגובה