קחי אותי לנהר

בעולם מושלם, ת'ורה בירץ', לורן אמברוז ואלן פייג' היו כיום המלכות הבלתי מעורערות של הקולנוע האינדי האמריקאי. במובן מסוים, שלושתן גילמו פחות או יותר את אותה דמות – הנערה האאוטסיידרית שהיא Too cool for school, עם הערה סרקסטית בשלוף וגישה כללית של זריקת זין על החברה. היא לרוב נראית משועממת ובפעמים הנדירות שהיא כבר מחייכת, זה תמיד באירוניה. מושא תשוקתם של גיקים, לוזרים וילדי שוליים שתמיד עולים לה על העצבים אבל היא לומדת להשלים עם קיומם. יש לה טעם משובח עם נטייה לאזוטרי, היא יצירתית, שנונה ואבודה – מה שהופך אותה לדמות הכי מגניבה על המרקע.

בסוף שנות התשעים הייתה זו ת'ורה בירץ' שהמסה לבבות והעיפה שקיות ב"אמריקן ביוטי" ו"העולם שבפנים"; בתחילת העשור הקודם, אי אפשר היה שלא להתאהב בלורן אמברוז הג'ינג'ית – לנצח קלייר פישר – ב"עמוק באדמה" ולבסוף הייתה זו אלן פייג' הקנדית שהפציעה על המסך מאמצע העשור הקודם ואילך, עם "ג'ונו", "אנשים חכמים" וסרטים נוספים.

בשנים האחרונות, פייג' עדיין חולשת על המשבצת הזו במידה מסוימת אך פוזלת יותר ויותר לעבר המיינסטרים ההוליוודי עם סרטים כמו "התחלה" ו"אקס מן"; אמברוז לא הצליחה לנעוץ שיניים בתפקיד משמעותי מאז הלכה סדרת המופת לעולמה ובירץ' מדשדשת בזוועתונים ופרויקטים נידחים שלא לרמתה. איך אפשר שלא להתבאס, תגידו לי? כיום קשה למצוא את הארכיטיפ הנשי הזה על המסך – או שחקנית בולטת שמגלמת אותו – אם כי ניתן אולי לראות בלינה דנהאם וגרטה גרוויג את מי שמייצגות גרסה מעט שונה שלו המותאמת לגילאי ה-20 פלוס.

לאחרונה נתקלתי בסרט קצר ומשעשע בכיכובה של אמברוז שהזכיר לי כמה התגעגעתי לנוכחות הנונשלנטית שלה על המסך. הסרט נקרא "הנהר", בבימויו של סם הנדל, מ-2012. הליהוק המדליק שלו כולל את אדם דרייבר (שמפגשו עם אמברוז הגשים לי פנטזיה שלא ידעתי על קיומה) ומייקל סי הול (שגילם את אחיה של אמברוז ב"עמוק באדמה"). איך הוא עשה את זה לעזאזל?

[לצפייה ב-Vimeo]