הגבירו את הווליום: זה הזמן לרוק יפני (1#)

Charis
מה אני אגיד לכם, אפשר לבלות שעות על גבי שעות בצפייה והאזנה למוסיקה יפנית אלטרנטיבית ברשת. למרות מחסום השפה (שניתן לפתור לעיתים עם תרגומים לעת מצוא), היצירתיות, המוזרות וההומור שיש בקליפים היפניים הורסים אותי בכל פעם מחדש. בשנה האחרונה מרכז הכובד המוזיקלי בבלוג התרכז בתוצרת הדרום-קוריאנית, אלא שגם לארץ השמש העולה יש המון גוּדיז להציע והדרך לגלות אותם רצופה בובות פרווה וגיטרות חשמליות.
אחרי ש-Sekai No Owari הזרימו ללב שלי מנות דם ורודות של רגשות אופוריים, כמו כל מכור, עכשיו אני רק רוצה עוד. אם אתם בעניין, קבלו 10 קליפים יפניים מהשנה החולפת שראויים לעיניים ולאוזניים שלכם.
~
1. Charisma.com – Hate
אם.סי איטסוקה ודי.ג'יי גונצ'י הן שתי הבנות היפניות הכי מגניבות בעולם כרגע מבחינתי. יש בהן משהו שמזכיר את האאוטסיידריות הנון-שלאנטית של איניד ורבקה מ"העולם שבפנים". מיני-אלבום הבכורה שלהן, I I Syndrome, מורכב משמונה רצועות של אלקטרו-ראפ מעולה ומקפיץ, ממנו שוחררו שני קליפים: "שנאה" – אחת היציאות המדליקות של השנה האחרונה – ו"ג'ורג'" שצולם בהיחבא בתא קריוקי.
מומלץ גם לקרוא את הראיון שנערך עם בנות "כריזמה דוט קום" בנוייזי, בו הן חולקות את דעתן על שימוש יתר במילה "קוואי", על חמידותם של תינוקות ("אם תינוק עושה משהו משעשע, אז אני אחשוב שהתינוק הספציפי הזה משעשע, אבל אני לא מחשיבה את כל התינוקות חמודים מעצם הגדרתם") ועל החברה היפנית בכלל. ללא ספק, שתי הבנות הכי נכונות לבלות איתן ערב כיפי בטוקיו.
[מילים]
~
2. (Hatsune Miku – Himitsu Keisatsu (Secret Police
במובנים מסוימים, הטסונה מיקו היא כוכבת הפופ הטהורה ביותר שפועלת כיום בעולם. היא פרצה בשנת 2007, כשהייתה בת 16 בלבד, אך לא התבגרה מאז אפילו ביום; היא מופיעה למעלה משלוש שעות מבלי להגיר טיפת זיעה; היא לא דופקת איחורים של שעה כי ים המלח הרגיש לה אטרקטיבי ובעיקר, היא לא משקרת לקהל שלה, שכן האטסונה מיקו היא הולוגרמה. כוכבת פופ איידול יפנית שצמחה מתוך התוכנה הממוחשבת ווקאלויד 2, המאפשרת להפיק שירים בעזרת דגימות קול אלקטרוניות (אותן סיפקה השחקנית סאקי פוג'יטה, ילידת 84').
ברגע הראשון שרואים את האקסטזה שמתעוררת בקהל היפני למראה הכוכבת, שמפרנסת תעשיית מרצ'נדייז שלמה, קשה לדעת אם לצחוק או לפחד. אלא ששתי התגובות מתחסדות בעיני. בזמן שאנו צופים בסימולקרות מרקדות על במות תוך השעיית חוסר אמון, האטסונה מיקו לא תיתן לכם את כל הבולשיט הזה. כולם יודעים עבור מי הם מריעים ודווקא אלו החוטאים בהעמדת פנים, אינם הקהל היפני כי אם המערבי.
[גרסה מתורגמת]
~
3. Kenshi Yonezu – Mad Head Love
בהמשך להטסונה מיקו, ראוי להזכיר את קנשי יונזו, הידוע גם בכינויו "האצ'י", שנחשב לאחד היוצרים הבולטים בווקאלויד. במהלך 2009 הוא כתב והלחין (ואייר!) לא מעט שירי ווקאלויד מיוחדים שיצאו כווידאו-קליפים ואף אוגדו בשני אלבומים (נסו למשל את פנדה הירו או מטריושקה המשוגעים). בשנת 2012, עשה האצ'י תפנית מהווקאלויד עם אלבומו השלישי Diorama, אשר יצא תחת שמו המקורי והושר בקולו. השנה שחרר קנשי יונזו שלושה קליפים חדשים, משונים ויצירתיים – Santa Maria Mad Head Love ו-Poppin' Apathy – לרוק האלטרנטיבי המוזר והמגניב שהוא רוקח. לתפוס את הראש ולהתחרפן.
[Romanization]
~
4. Handsome Kenya – Rettoukan Beat
השאלה האם קניה הנאה הוא אכן נאה (והוא נאה), היא לא השאלה הנכונה, כי השאלה הנכונה היא מתי אני אפסיק לשמוע את השיר הסוחף הזה בריפיט? אין יותר מידי מידע זמין באנגלית על קניה הנאה אך מה שכן ידוע הוא שמעבר לקליפ המזניב, בו קניה מתגלה כבחור קל רגליים במידה מפתיעה, רבים מהקליפים האחרים (והמתורגמים) שלו, בוימו ע"י האנימטור היפני המוערך קוסוקה סוגימוטו. ליוטיוב עלתה אמנם גרסה מקוצרת (למה לעזאזל הם עושים את זה?) אך אל דאגה, כי גרסה מלאה של Rettoukan Beat ניתנת לצפייה ואפילו ב-HD.
~
5. androp – Missing
מהשירים האהובים עלי ביותר בסט הזה. להקת androp, נוסדה ב-2008, החלה להופיע שנה לאחר מכן ובשנת 2011 הוחתמה בלייבל המוסיקה היפני של וורנר. צפייה בוידיאו-קליפים שלהם מעלה כי בכל אחד מהם קיים איזשהו אלמנט יוצא דופן: התאורה בקליפ לסינגל Bright Siren (מתוך אלבומם המלא הראשון) הורכבה מ-250 מצלמות סטילס שהבזיקו פלאשים בראבק (מומלץ לכבות את האור בחדר לפני שאתם צופים בו); הקליפ לסינגל Voice, מציג את אחד ה-Stage divings היותר מרשימים (ומאורגנים) שראיתי; כשהקליפ הנוכחי שלהם, לבלדת הרוק הרגישה Missing, מצולם כולו בשוט אחד וצבעי שחור-לבן חלביים. שיר מעולה שגדל עם כל האזנה.
[מילים]
~
6. Yuzu – Land
להקה נוספת עם קליפים מושקעים (מאוד מושקעים), היא Yuzu – צמד מוסיקאי פולק-רוק פופולארי הפועל משנת 1997, ומורכב מיוג'ין קיטאגאווה וקוג'י איוואסאווה. יוזו (על שם הלימון היפני) החלו כמוסיקאי רחוב והוציאו עד היום כמות נכבדה של סינגלים, אלבומים ומיני אלבומים.
הקליפ הקרקסי לאחד מהסינגלים האחרונים שלהם, Land, תואם את אופיים המוסיקלי האופטימי והתזמורתי. אחריו הם הוציאו אגב, את הסינגל ה-39 במספר (!) Ame Nochi Hallelujah (מלווה בקליפ תקופתי יפהפה המתרחש כולו על במת תיאטרון); Mamotte Agetai (עם סרט קצר המתאר קשר בין ילדה במצוקה לדוב פנדה לוחמני) ושיר פולק יפה, שעלה בשעות האחרונות.
[מילים]
~
7. Towa Tei – Radio
אחד הסינגלים מתוך Lucky, האלבום השביעי של הדי.ג'יי-סלאש-מפיק, טווה טאי. הקליפ המאוד אדום הזה נפתח בהופעה של "אמנית הנקודות" היפנית הנודעת, יאיוי קוסמה, שאף עיצבה את עטיפת האלבום. יש משהו קצת מטריד באימז'ים הביזאריים והסאונד האייטיזי משהו של "רדיו" (מבחינה מוסיקלית אני אוהב יותר את Apple, שמגיע מאותו אלבום), אבל זה לא אמור למנוע מכם לפתוח את האוזניים ולהעיף מבט. 
~
8. Bump of Chicken – They Who Wait for the Rainbow
מפגן כוח של הופעות מפוּצצוֹת-קהל ופארטיידות נוצצות ניאון, מרכיבים את הקליפ לשיר החדש של להקת הרוק הפופולארית, Bump of Chicken. את הקהל הזה גיבשה הלהקה היפנית בכמעט 20 שנות פעילות: ארבעת חברי הלהקה פגשו זה את זה בצעירותם באותו בית-ספר, את אלבומם הראשון, Flame Vein, שחררו בשנת 1999, כשהחל משנת 2001 כל סינגל שהנפיקו התמקם בטבלאות המצעדים.
[מילים]
~
9. Hideyuki Kuronuma – Two People
לקראת סיום, קבלו זליגה קלה לעבר הפופ עם הקול המקסים של הסינגר-סונגרייטר הצעיר, הידיוקי קורונומה. הסינגל הבא לקוח מתוך EP הבכורה הגדול שלו, Instant Fantasy, שיצא בעקבות הצלחה לה זכה עם חומרים ששחרר במסגרת אלבום בשם In her Closet. הקליפ של "שני אנשים", אגב – שמופיע ברשת בגרסה מקוצרת בלבד (אוף!) – הזכיר לי את הסצנה המפורסמת של האחים מרקס מתוך "מרק ברווז". ממש חמוד.
[Romanization]
~
10. Lullatone – Let's Split a Banana Split
ונקנח עם בננה ספליט. כלומר, נקנח בשיר על בננה ספליט. ולא רק שמדובר בשיר על בננה ספליט – הוא אפילו באנגלית! הכיצד? ללאטון, הם שון ג'יימס סימור – יליד קנטקי – ויושימי טומידה, ילידת יפן. השניים נפגשו כשניגשו לאוניברסיטת בלרמיין שבלואיוויל, קנטקי (טומידה במסגרת חילופי תלמידים). עד מהרה האהבה לבלבה ביניהם וכשהויזה של טומידה עמדה לפקוע, החליט שון לשוב עמה ליפן. בשנת 2005, הם התחתנו. על מנת שלא להפריע לאהובתו בשנתה, נהג שון להלחין שירי ערש. ואכן המוסיקה הקסומה שלהם, אותה הם מכנים "pajama-pop", מתאפיינת בסאונד לו-פיי חלומי, נעים ומתוק (תעיפו מבט באתר שלהם למתנות מוסיקליות נוספות). ואיך הקליפ? פורנו-אוכל במיטבו.
פוסט זה פורסם בקטגוריה ג'יי-רוק, יפן, מוסיקה. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

תגובה אחת על הגבירו את הווליום: זה הזמן לרוק יפני (1#)

  1. פינגבאק: הגבירו את הווליום: זה הזמן לעוד רוק יפני (2#) | פְריק – מגזין אלטרנטיבי

כתיבת תגובה