ראש צלול

בתחילת השנה הוזמן צ'ארלי קאופמן לפסטיבל הקולנוע הבינלאומי בגטבורג, שוודיה, לקבל את פרס ה- Honorary Dragon, הניתן עבור קולנוען שיצירתו מעוררת ההשראה ראויה לציון מיוחד ומוענק לראשונה בפסטיבל.
"Being Charlie Kaufman", אתר נפלא העוקב באדיקות אחר פועלו של התסריטאי המחונן, העלה לאחרונה קישור לכיתת אמן בת 70 דקות שהעביר קאופמן במסגרת ביקורו בפסטיבל. המפגש מורכב מראיון, שאלות מהקהל ומידע מסקרן על הפרוייקטים העתידיים בשרוולו (מסתבר שהוא כתב בין השאר מיוזיקל לא קונבנציונלי שהוא מעוניין לביים, הכולל לא פחות מ- 50 שירים שמבטאים את מחשבותיהן הפנימיות של הדמויות…).
עבודת הצילום המתעדת את המפגש הזה נעה בין מצחיקה למציקה עם כל הזומים היצירתיים; קאופמן מזכיר כאן את בן דמותו הקולנועי מ"אדפטיישן" במידת הלחץ, הנויירוטיות והזיעה (הוא משתחרר כשמגיעים לאינטרקציה עם הקהל, חמוד שכמותו), וכל הסידור הזה שהוא צריך לקום בכל כמה דקות על מנת שהקהל יוכל לראות קטעים מסרטיו נראה קצת קומי. אבל הבנאדם מלך. שווה לראות ולו בשל תגובתו לשאלה מהקהל, כיצד הוא מתייחס לביקורת הטוענת כי "התחלה של כריסטופר נולאן נראה כמו סרט ג'יימס בונד שנכתב ע"י צ'ארלי קאופמן". חוץ מזה, הקהל השוודי חתיך בצורה בלתי רגילה.
בקישור יש גם קטע נוסף בו קאופמן מדבר על ראיון שנערך עמו בעבר, במהלכו צוטט כביכול כשהוא אומר "ג'ורג' קלוני הוא האדם הכי פחות אהוב עלי בעולם" (קלוני ביים את "וידויים של מוח מסוכן", שהתבסס על תסריט של קאופמן).
ואם כבר צ'ארלי קאופמן, האם גם אתם תהיתם כיצד הגיב לראשונה ג'ון מלקוביץ' כשקרא את התסריט ל"להיות ג'ון מלקוביץ'"?
ומה לגבי סוזן אורלין, כשקראה לראשונה את העיבוד הלא קונבנציונלי לספרה "גנב הסחלבים", במסגרת התסריט של "אדפטיישן"? 
פוסט זה פורסם בקטגוריה קולנוע אמריקאי. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

תגובה אחת על ראש צלול

  1. פינגבאק: שי לחג: ראיון עם צ’רלי קאופמן | סריטה

כתיבת תגובה