דדי אישיוז: אחים מתמודדים עם שאיפותיו הספרותיות של אביהם בקומדיית ביכורים של פליקס מואטי ~ הצעה שלא ניתן לסרב לה ~ הכל יהיה בסדר בסדרה החדשה של ג'וש תומאס ~ קליירי בראון מתעלת את איימי ווינהאוס

~

1. אב ובניו

סרט הביכורים של פליקס מואטי כבמאי, עם ונסן לקוסט ובנואה פולבורד

נכון לרגע זה, עלי להודות כי אין פרצוף בקולנוע הצרפתי שאני שמח יותר לפגוש מזה של ונסן לקוסט. אולי זה משהו בחיוך העקמומי, בהבעות התמימות והמעט מטופשות, בחוסר המאמץ שלו על המסך או בשילוב הטבעי שהוא מגלם בין בגרות מפוכחת לשובבות רכה. יש לו קסם לבחור, ואת הקסם הזה הוא מפיץ כבר עשר שנים על המסך הגדול בלא פחות משלושים פרויקטים.

בימים אלו לקוסט מציג בוונציה את שיתוף הפעולה השני שלו עם הבמאי אנטואן דה בארי, בקומדיה "ימי התהילה שלי", שלוש שנים אחרי ששיחק בסרטו הקצר "לידה של מנהיג" (שהוקרן בקאן). מדובר למעשה בהרחבה של הסרט הקצר, עם סיפור על שחקן שגרף הצלחה בצעירותו אך נקלע לסחרור מקצועי ואישי ככל שנוקפות השנים. הקליפ המשעשע מתוכו מבטיח עונג לא מבוטל למעריצי השחקן הצרפתי.

עוד קודם לכן, הוא נטל חלק בקומדיה החדשה של כריסטוף הונורה "לילה קסום אחד", שנה בלבד אחרי התפקיד הנפלא שגילם בסרטו "תיהנו, תאהבו ורוצו מהר"; והשתתף בפיצ'ר הביכורים של פליקס מואטי כבמאי "Father & Sons", שעלה לאקרנים בצרפת בחודש פברואר. גם מואטי ביים בעבר את לקוסט בסרט קצר, אולם בנוסף הוא שיחק לצדו בשלושה סרטים. בלב הקומדרמה שכתב עם הסופרת והתסריטאית פלורנס סייבוס (זוגתו של ארנו דפלשן ושותפה קבועה בכתיבת סרטיה של נעמי לבובסקי), שני אחים נאלצים להתמודד עם החלטתו של אביהם לפרוש מעבודתו כרופא ולהתמסר ליצירה ספרותית. אולי שווה לשקול דאבל ביל עם "חיים כפולים" של אוליבייה אסיאס.

אגב, בפסטיבל קאן האחרון מואטי ערך שיחה מלבבת עם לא אחר מאשר ג'סי אייזנברג, במהלכה חלק את הערצתו רבת השנים כלפיו, במכתב יפהפה וספוג אהבה שלא נשמע כמוהו מאז הראיונות מצועפי המבט של אנדרו גארפילד בתקופת "הרשת החברתית". השניים שיחקו יחד בדרמה המלחמתית "רזיסטאנס", שתעלה בקרוב למסכים, אודות הפנטומימאי היהודי מרסל מרסו ואחיו הגדול המצטרפים לתנועת ההתנגדות הצרפתית.

~

2. בקשה סבירה

פגישה בלתי נשכחת בין אב ובנו בקומדיה היסטרית מפסטיבל סאנדנס

תולדות הקולנוע ידעו כבר שיחות מביכות בין אבות לבנים. רק לאחרונה ניתן היה למצוא אחת כזאת ב"ברייטברן", סרט האנטי־הירו המאכזב בהפקת ג'יימס גאן, בו אב מסביר למתבגר רצחני שזה בסדר לשחק עם עצמו, אחרי שמצא ציורים חולניים תחת מזרנו (פלוס מודעה לחזייה!). טוב שהוא לא סובב אותו על כיסא עם משה דץ ושאל אותו "מה אתה עושה?".

ועדיין, הסרט הקצר של אנדרו לאוריץ' "A Reasonable Request", מצליח לקחת את זה דרגה אחת למעלה. קומדיה שכולה שיחה אחת ארוכה בין צעיר מיוזע (סטיבן אליס) לאביו המרוחק (ג'ון אניס), שלא פגש מזה זמן מה. הסרט הוקרן ב־2016 בסאנדנס ו־SXSW, וגרף קרוב ל־400 אלף צפיות בווימאו. לא מומלץ לצפייה משפחתית.

~

3. הכל יהיה בסדר

הצצה לסדרה החדשה של ג'וש תומאס ("קבלו אותי")

בשנים האחרונות, היוצרים האוסטרליים שיחקו אותה על המסך הקטן עם כמה סדרות גאות ששווה לכוון עבורן את הממיר־מקליט: "ברקודה", מיני־סדרת דרמה חזקה על־פי רומן מאת כריסטוס ציולקאס ("הסטירה"), אודות שחיין צעיר ממעמד נמוך, בעל שאיפות אולימפיות, הנאלץ להתמודד עם נטייתו המינית והעוינות המופגנת כלפיו בנבחרת שחייה של בית ספר יוקרתי; "The Family Law", קומדיה חביבה המבוססת בחופשיות על ממואר שכתב העיתונאי האוסטרלי הגאה בנג'מין לו – בן להורים שהיגרו מהונג קונג ומלזיה – ומתחקה אחר חייהם של נער מוחצן ממוצא סיני ומשפחתו הלא מתפקדת, המתגוררים באוסטרליה; וכמובן, הקומדרמה הנהדרת "קבלו אותי" (Please Like Me) של הקומיקאי האוסטרלי הצעיר ג'וש תומאס, אודות בחור בתחילת שנות העשרים לחייו, המתוודע למשיכתו לגברים ונאלץ לנווט בין טיפול באמו האובדנית לחיי האהבה החדשים שלו. תומאס, שגילם את הדמות הראשית לצד כלבו המתולתל ג'ון, הקיף את עצמו בדמויות מתוקות ובחורים חמודים שהפכו את הלב לפודינג ואת ארבע העונות של הסדרה הקטנה שלו לכמה משעות הטלוויזיה המהנות ביותר שנוצרו בעשור האחרון.

שלוש שנים מאז נגזלה ממרקענו והותירה חריר ורדרד בלבנו, תומאס חוזר עם סדרה חדשה ומנחמת בכיכובו "הכל יהיה בסדר". קומדיה אודות בחור טיפוסי בן 20 פלוס, המתגורר עם אביו ושתי אחיותיו למחצה השרויות בגיל ההתבגרות; אחת מהן עם אוטיזם. כאשר אב המשפחה הולך לעולמו, הוא נאלץ ליטול על עצמו לראשונה את האחריות בגידולן, ולהחזיק את הקן המשפחתי השבור שלהם. למרות שכל הטרייד מרקס של תומאס נוכחים גם כאן, משהו בטריילר הזה לא לגמרי עובד לי ברמת הקומדיה וההגשה (ואולי זה פשוט הגעגועים שלי לטום, ג'פרי, ארנולד וקלייר. אלה הייתה נוראית). הסדרה תעלה בקרוב בערוץ פריפורם (לשעבר ABC Family) ועל אף החששות שיש לי כלפיה, אני באמת מקווה שהכל יהיה בסדר (ושג'ון יעשה קאמבק).

~

4. קליירי בראון והבנגין ראקטס

בחזרה לאלבום הביכורים הלוהט "Baby Caught the Bus" של הרכב הסול האוסטרלי

אומר זאת כך, יונית: אם התמכרתם לסדרה הקודמת של ג'וש תומאס, סביר להניח שאינכם יכולים עוד להכין חביתיות או לאפות קאפקייקס מבלי לקפצץ במטבח לצלילי I'll Be Fine. גם אם נפל לכם האייפון לאסלה או שדרכתם בטעות על הזנב של החתול, קליירי בראון והבנגין ראקטס יהפכו את היום שלכם להרבה פחות מבאס במחי שלוש דקות.

מעבר לרצועת הפתיחה של הדרמדי הגאה, הרכב הסול האוסטרלי של בראון שווה האזנה בפני עצמו. אלבום הסטודיו הנהדר שלהם "Baby Caught The Bus", יצא באוסטרליה בשנת 2011 ומתאפיין בניחוח איימי ווינהאוסי עם המון נשמה, סקסופונים רועמים ועשן ברים מחניק. למקרה שפספסתם אותו עד עכשיו, זה הזמן להשלים את החסר [ואז להשלים אותו שוב בקישור המצורף, שמכיל את האלבום במלואו].

פוסט זה פורסם בקטגוריה בקרוב!, גאווה ודעה - קולנוע קווירי, טלוויזיה, מוסיקה, סרטים קצרים, פסטיבלי קולנוע, קולנוע אינדי, קולנוע אמריקאי, קולנוע צרפתי. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s