TLVFest 2019: כמה סרטים שכדאי לסמן בפסטיבל הקולנוע הגאה ה־14 בתל אביב ~ ספר הצילומים המוזהב של אדוארדו קזנובה ~ פרפיום ג'יניוס חוזר לסיקסטיז

~

1. TLVFest 2019: כמה סרטים שכדאי לסמן בפסטיבל הקולנוע הגאה ה־14 בתל אביב

פסטיבל הקולנוע הגאה שנפתח ברביעי בתל אביב בפעם ה־14, ויימשך עד ה־15 לחודש, הוא סוג של נס רפואי. במהלך השנה האחרונה, מארגני הפסטיבל נאבקו על חייו לאחר שמשרד התרבות החליט להקפיא את תקציבו, עקב אי סדרים שנתגלו בדו"חות פעילות הסינמטק מ־2013. הודות לתרומתם של 760 גולשים ששעו לקמפיין הגעוואלד באתר הדסטארט, הצליחו המארגנים להתגבר על המשוכה הכלכלית ולהתחמש בעשרות סרטים להט"בים, ארוכים וקצרים, משלושים מדינות.

TLVFest 2019, בניהולו של גיל סימה ובניצוחו האמנותי של המייסד יאיר הוכנר, יצא לדרך עם טקס חגיגי והקרנת בכורה עולמית לפיצ'ר הראשון של יובל הדדי "15 שנה". דרמה ישראלית על אדריכל המצוי בזוגיות מאושרת עם עורך דין צעיר, שחייו נקלעים לטלטלה לאחר שחברתו הטובה נכנסת להריון.

התבאסתי לגלות כי "בנג'מין" של סיימון אמסטל לא יפלס את דרכו אל אולמות הסינמטק, אולם התוכנייה כוללת לא מעט תופינים מעוררי תיאבון. "ג'ונאס", דרמת המתח המסוגננת של כריסטוף קרייר, זכתה בעבר להמלצה בבלוג וכעת תוכלו לצפות בה בנוכחות הבמאי הצרפתי שאף יענה לשאלות. "ג'ונאס", המקלף בשני צירי זמן את הפצע המדמם בחייו של בחור גיי הרסני, מתכתב עם הסגנון והסרטים של גרג אראקי (בייחוד "עור מסתורי"), ומעניין יהיה לשאול את קרייר על המקום שהאייקון הקווירי תופס בחייו וביצירתו.

הדרמדי הארגנטינאית של מטאו בנדסקי "חברי המשפחה", משכה לי במרפק עוד כשהתמודדה בברלין על פרס טדי. הקדמון החמוד שלה, שנראה כמו שילוב בין לינה דנהאם לג'ארד הס, מבטיח סיפור על אהבה וכושר, עם הומור אוף־ביט ודמויות קצת ווירדיות, מהסוג שאני מחבב. סרטו הקודם (והקצר) של בנדסקי "The Magnetic Nature", ניתן לצפייה ברשת.

חמישה סרטים נוספים שסימנתי בעיגול הם: "כאן זה לא ברלין", שהוקרן השנה בסאנדנס וטרייבקה, על חבר'ה מקסיקנים בשנות ה־80 שמתמכרים לחוויות במועדון לילה אנדרגראונדי; "השלכות", סרט הביכורים של דרקו סטנטה – שזכה אשתקד בשלל פרסים בפסטיבל לסרטי קולנוע וטלוויזיה בסלובניה – על צעיר שנשלח למרכז מעצר לנוער עברייני, ומפתח משיכה למנהיג של קבוצת אסירים; "קולה דה מונו", מותחן ארוטי מצ'ילה המשווק תחת ההבטחה "דמיינו את בריאן דה פלמה מביים מותחן גייז לוהט במיוחד", על לילה בלתי נשכח בחייה של משפחה הכוללת מתבגר עם תשוקה לקולנוע ולאוננות, את אחיו הבכור חובב הסטוצים ואת אמם; "סונג לאנג" הגרנדיוזי – שקטף את פרסי הסרט, השחקן ועיצוב התפאורה הטובים ביותר מטעם איגוד הקולנוע של וייטנאם – המגולל מעשיית אהבים בין זמר אופרה לגובה חובות אלים; ו"סיפור קצר מהפלנטה הירוקה", שזכה השנה בפרס טדי בפסטיבל ברלין, אודות צעירה טרנסג'נדרית ושני חבריה, היוצאים למסע אל בית סבתה המנוחה ופוגשים בחבר מכוכב אחר.

סרטו החדש של הבמאי הקווירי חביב הפסטיבל ברוס לה ברוס "לא הפורנוגרף הוא הסוטה" (אני מניח שהכותרת היא פרפראזה לסרט של רוזה פון פראונהיים) יככב גם הוא על המסכים, לטובת הצופים הנועזים; ואילו מי ששואף להשלים את תפריט זוכי הפסטיבלים, יוכל לפקוד את "חוסה" של לי צ'אנג. דרמה שעוטרה בפרס האריה הקווירי בפסטיבל ונציה האחרון, המתארת את מציאות חייו של גיי צעיר בשכונה ענייה בגואטמלה סיטי. רשימת הסרטים המלאה ומועדי ההקרנה, מופיעים כתמיד באתר הפסטיבל.

~

2. שוליים: ספר הצילומים המוזהב של אדוארדו קזנובה

מי שהקפיד לעקוב אחרי הפסטיבל הגאה באדיקות, לרבות הקרנות חוזרות של סרטים נבחרים מתוכו לאורך השנה, לא יכול היה לפספס את שמו של הברנש המחויך בוורוד, הלא הוא אדוארדו קזנובה. במאי קווירי ספרדי שנולד במדריד בשנת 1991, אשר פיתח גוף יצירה מובחן וייחודי מאז התייצב לראשונה מאחורי המצלמות בהיותו בן 17.

לפני שנתיים, הוקרן בפסטיבל סרטו הארוך הראשון "עורות". דרמה קומית עצובה, קאמפית ונועזת שהכילה גלריה יוצאת דופן של דמויות חריגות, הכמהות למגע ולאהבה. צעירה עם חור־תחת במקום פה או גבר שנמשך לנשים עם פנים מעוותות – דבר לא זר מדי לעולם המסוגנן של קזנובה, המעוצב על־פי סימן ההיכר שלו (שהתגבש בסרטיו הקצרים): פלטת צבעים ורודה־סגלגלה, כשל בית בובות גרוטסקי, העומדת בניגוד לחייהן האומללים של הדמויות, ובה בעת הופכת אותן למעין יצורים קסומים ומוזרים בעולם פנטסטי.

המשיכה של קזנובה אל דמויות שוליים, והנטייה שלו להדגיש את העיוות והחריגות האנושית באופן שמוליד מהן התפעמות אסתטית, ומעצים את התשוקה להתבונן בהן – בניגוד לאותה התעלמות מופגנת שחונכנו לאמץ, מטעמי נימוס והתחשבות לכאורה – נוכחות גם בסרטון שמקדם את ספר הצילומים החדש שלו "Márgenes". מסה אמנותית על בני אדם ואסתטיקה.

"התמונות, אשר מחולקות לסדרות, יובילו אותנו מבעד לתמות ולאובססיות של המחבר: החל מן המשמעות שבלחיות בשולי החברה, דרך אייקונים ציבוריים כמו קים ג'ונג־איל או ג'ון וג'קי קנדי, וכלה בתפקידים החברתיים והמטרנליים של נשים". הספר ניתן לרכישה החל מאתמול, אם כי שימו לב שהטקסטים המופיעים בו הם ככל הנראה על טהרת הספרדית.

~

3. ניחוח סיקסטיז: מייק הדרס מכסה את בובי דארין

מחקר מדעי חדש קובע כי אין רצף של שוטים שלא יכול להשתדרג משימוש ברצועה מוסיקלית של פרפיום ג'יניוס. לאחרונה נדמה כי כל עורכי הסרטים, הסדרות והטריילרים גילו את האלבום האחרון של מייק הדרס ("No Shape") והחליטו להכתיר אותו כסיגור רוס החדש. בין אם זה הטריילר המפעים של "החוחית", סיום הפרק הראשון של "עולם חדש", סצנת הנשיקה ב"הגשם" או סצנת הבריכה ב"חורשות את הלילה", בכל פעם שעולה הצורך להזריק מנה מזוקקת של רגש לווריד, אין כמו הצלילים הקסומים והקול השברירי של מייק הדרס לספק את הסחורה.

ב"המדריך לרוצח", סחטו את האמ־אמא של אלבומו השלישי ("Too Bright"), ובשנים האחרונות ניתן היה לתפוס את קולו ב"מר רובוט", "חליפות", "מרפאה פרטית", "הורים במשרה מלאה" ובסרט שנעל את "לוקינג". הוא אפילו ליווה פרסומת ל"טויוטה"!

לפני מספר חודשים, הדרס צלל לשיתוף פעולה בן שני שירים עם W Records, אשר אחד מהם הוא גרסת כיסוי לשיר של בובי דארין מהסיקסטיז "Not for Me". הדרס לא נתן למקור הקצבי לבלבל אותו והגיש גרסה דרמטית, אפלולית ואווירתית, יחד עם קליפ תואם שביים בעצמו. בשבילי ועוד איך, בייב.

פוסט זה פורסם בקטגוריה גאווה ודעה - קולנוע קווירי, מדע-בדיוני ופנטזיה, מוסיקה, ספרות גאה, ספרות היא רכילות, פסטיבלי קולנוע, צילום, קולנוע ספרדי. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s