לבנדר: גיי צעיר מפתח משיכה לזוג הומואים נשוי בדרמה קצרה מפסטיבל סאנדנס ~ גארת' גרינוול בסיפור על שני בנים מאוהבים ~ מחול של יריבות ותשוקה בסרט החדש של לבאן אקין ~ ג'ורדן מייסון משתחרר מהכבלים

~

1. לבנדר: גיי צעיר מפתח משיכה לזוג הומואים נשוי בסרט הקצר של מת'יו פוצ'יני

במפגש שערך מול קהל לאחר הקרנת הסרט הראשון בבימויו, טען לואי גארל כי "רוב הזמן, אנשים אומרים 'הו, הצרפתים, הם אוהבים מנאז' א־טרואה!'. אך נכון לומר שאנשים בכל העולם אוהבים את המנאז' א־טרואה, כי אנחנו אוהבים לראות בסרטים את מה שאנחנו לא יכולים לעשות בבית. זה מצב חלומי אך גם מקור לקונפליקט […] וכשאתה עובד עם רגשות ויחסים סנטימנטליים, מנאז' א־טרואה הוא מכרה זהב".

והוא כמובן צודק. ניתן להניח כי רוב האנשים אינם תופשים חיים בשלישיה כאפשרות ממשית לקיום מאושר והרמוני – וגם אם כן, החשש מהיעדר לגיטימציה חברתית וממסדית מדכא בהם את הרעיון (אפילו השימוש הרווח במונח "זוגיות", לתיאור קשר רומנטי, שולל מעצם טבעו מערכת יחסים בין יותר משני פרטים) – אך נמשכים לבחון את הדינמיקה הזו והשלכותיה באמנות.

העניין הוא שאחרי היסטוריה ארוכה של יצירות אודות משולשי אהבים, נדמה שלעסו את הנושא מכל כיוון אפשרי. החל מ"ז'יל וז'ים" וכלה ב"ואת אימא שלך גם". אבל זה לא לגמרי נכון. מעניין לשם לב למשל כי למרות שמיניות הומוסקסואלית מתפרשת בחברה כמתירנית ומשוחררת, רבים מסרטי השלישיות כוללים לפחות צלע נשית אחת. בחלק מן המקרים, שאלת הנזילות המינית של דמויות בני אותו המין – או מימוש המשיכה המודחקת ביניהן – הופכת לפיתיון המעורר מתח, סקרנות ופנטזיה; ומקור נוסף לקונפליקט.

סיפורי אהבה סוערים בין שלושה גברים, הם יותר נדירים עד כמה שידיעתי מגעת. "שמים שבורים" הפואטי של חוליאן הרננדז, מציג בחור שנע ונד בין שני גברים; ב"שורטבאס" של ג'ון קמרון מיטשל, זוג הומואים מתבל את מערכת היחסים שלו בצירוף דוגמן לשעבר; וכנראה שיש עוד כמה כאלה שמסתתרים לי בזיכרון.

יתכן כי הסיבה למחסור הבולט בסרטי שלישיות על טהרת הגברים, נעוצה בתפישה של מיניות וזוגיות הומוסקסואלית ככזו שבלאו הכי אינה כבולה לנורמות ולציפיות חברתיות, אז מה כבר מונע לכאורה משלושה גברים לחיות יחד ולהזדיין כמו שפנים? בעוד שהציפייה מגבר הטרוסקסואלי היא להתחתן עם אישה ולהעמיד צאצאים. בהתחשב בזאת, הקונפליקטים בסרטי מנאז' א־טרואה הופכים עבורו למשמעותיים יותר, שכן הם עלולים להכריע את עתידו ואת כניסתו אל הסדר החברתי. במקרים מסוימים – הואיל וסרטים אלו מתווים אורח חיים אלטרנטיבי – הם משמשים כפנטזיה סטרייטית.

הכנסת גורם המשפחה והנישואים הפורמליים – שהם חדשים יחסית, ואף אינם תקפים בכל מדינות העולם – אל משוואת היחסים ההומוסקסואליים, משנה במעט את התמונה. דוגמא עכשווית לכך ניתן למצוא בדרמה הקצרה "לבנדר", שכתב וביים מת'יו פוצ'יני. הסרט, שהוקרן השנה בפסטיבל סאנדנס ו־SXSW, מציב במרכזו גיי צעיר המפתח משיכה לזוג הומואים נשוי. מה שהופך את הסרט הזה לכל כך מושך לצפייה זו העדינות והרגישות בהן הוא מטפל בסיטואציה, כמו גם האינטימיות בה הוא מתאר רגעים קטנים בחיי הדמויות, מבלי להכביר במילים.

ייתכן שיהיו מי שיראו בו מסמך עגום על תהליך ההתברגנות ההומואי ואימוץ מאכזב של אורחות הטרונורמטיביות, אבל נדמה לי שהוא מגיע ממקום נוסף המדבר על חלוקת משאבים רגשיים. מצאתי אותו חזק יותר מהקצר הקודם של הבמאי The Mess He Made, שעסק בבחור הממתין לתוצאות בדיקת HIV.

~

2. The Frog King: סיפור אהבה קצר מאת גארת' גרינוול ("מה ששייך לך")

יוצר נוסף שניחן במגע אינטימי הוא הסופר האמריקאי גארת' גרינוול. בינואר 2016, ראה אור רומן הביכורים הגאה שלו "מה ששייך לך". רומן שהתמקד במערכת יחסים בין מורה אמריקאי ליצאן צעיר וכריזמטי בשם מיטקו, בעיר הבירה של בולגריה. לפני מספר חודשים, פורסם במגזין הניו יורקר סיפור קצר ויפה של גרינוול בשם "The Frog King". דמותו של המורה האמריקאי מככבת גם ביצירה זו, כשהפעם הוא מאוהב בבחור פורטוגזי המתגורר בסופיה.

הכתיבה העדינה של גרינוול מתארת את היחסים הרומנטיים בין השניים, אשר יוצאים לחופשה זולה בצפון איטליה במטרה להרגיש קצת יותר חופשיים. יש בה דוֹק של עצבות, אווירה חורפית ורגישות שרק שני בנים מאוהבים מסוגלים להפיק. "The Frog King" לקוח מתוך הספר הבא של גרינוול "Cleanness", ואף ניתן להאזין לו בקולו של המחבר – ממש כאן.

3. ואז רקדנו: מחול של יריבות ותשוקה בין שני רקדנים גיאורגיים במרכז הסרט החדש של לבאן אקין 

שמחתי מאוד לשמוע שבונג ג'ון־הו העמיס למזוודה שלו במוצ"ש את פרס דקל הזהב – שזה די מגניב בהתחשב בכך שגם אשתקד בחר הפסטיבל להעניק את הפרס הנחשק לסרט אסיאתי – ולא פחות מכך, שמחתי על הידיעה ש"פרזיט" נרכש להפצה בישראל על־ידי סרטי נחשון ורד קייפ! תהיה זו, אם אינני טועה, ההפצה השנייה לסרט של בונג בישראל מאז "רכבת הקרח" ב־2014.

פרס "הדקל הקווירי" הוענק השנה ל"דיוקן של אישה בוערת", שכתבה וביימה סלין סיאמה ("טומבוי"): רומן לסבי, המתרחש בשלהי המאה ה־18, בין ציירת צעירה (נעמי מרלן) לסרבנית פורטרטים (אדל האנל) שנועדה לשמש כמודל שלה.

מבין הסרטים הלהט"בים המסקרנים שכיכבו השנה בפסטיבל, אני להוט במיוחד לשזוף מבט בדרמת המחול הגיאורגית של לבאן אקין "And Then We Danced". אף כי מדובר בסרט שלישי לקולנוען השוודי, הפעם היחידה בה יצא לי לראות את עבודתו הייתה דווקא בטלוויזיה, בסדרת המד"ב המעולה "אנשים אמיתיים", בה ביים ארבעה פרקים בעונה הראשונה.

"ואז רקדנו", שהוקרן במהלך שבועיים של במאים, מתאר יחסים של יריבות ותשוקה בין 2 רקדנים בלהקת המחול הלאומית של גיאורגיה. הטיזר נראה אש, וקרוב לוודאי שיבעיר ניצוצות בעונת הפסטיבלים הקרובה.

~

4. No Wires: סינגל מתוך אלבום הלואו־פיי הקווירי של ג'ורדן מייסון "כדור הארץ לדובה הגדולה"

בלילות שבין אוגוסט לדצמבר 2004, ג'ורדן מייסון בן ה־17 עמל על הקלטת אלבום ראשון בבית הוריו. "יום אחד הסוסים יזכו לנקום את נקמתם". אלבום חדר שינה מבוסס גיטרה קלאסית, שנועד להפצה בקרב חברים בלבד. החברים אהבו ותמכו, ומייסון המשיך בפועלו המוסיקלי.

שנתיים לאחר מכן, יצא לטיולים ולהופעות שהפגישו אותו עם אמני אינדי־פולק אלטרנטיביים כסיימון ט'ראשר (סולן להקת "Holy Haunted Head") ואנדרו ג'קסון ג'יהאד ("AJJ"), שהשפיעו עליו עמוקות וגרמו לו להבין איזו מוסיקה הוא באמת מעוניין ליצור. מאז, הוא הקליט אלבום שלם דרך הטלפון; אלבום אנסמבל על נישואים כושלים בין אנשים בעלי זהויות ומגדר מבולבלים; אלבום קאוורים אישי; וכמה נוספים.

ג'ורדן מייסון – הצעקני, העגמומי והשברירי – הוא טעם נרכש, ולמען האמת אני לא חושב שעדיין רכשתי אותו בעצמי. מה שכן, בשנה שעברה הוא שחרר אלבום לו־פיי קווירי בשם "כדור הארץ לדובה הגדולה", עם כותרות מעודדות כמו: "זה לא נעשה טוב יותר", "שיר יגון (הכל מתמוטט)" ו"אם איעלם…". אחד מהם, "No Wires", אפילו זכה בקליפ, ובמקרה שלו כל הדברים התחברו עבורי. החל מהפתיחה הקרה האינטנסיבית, דרך השירה הלא מכוונת, ועד התחינה הנואשת למפגש אנושי נטול פילטרים טכנולוגיים. חובה למכורים לוואטסאפ.

פוסט זה פורסם בקטגוריה בקרוב!, גאווה ודעה - קולנוע קווירי, מוסיקה, סיפורים קצרים, ספרות גאה, סרטים קצרים, קולנוע אינדי, קולנוע אמריקאי. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s