פסטיבל קאן 2019: כל מה שאתם צריכים לדעת על המהדורה ה־72 של אירוע הקולנוע היוקרתי בעולם

~

בין השטיח הכתום לשטיח האדום

רצה הגורל ושני אירועים המציגים את פסגת היצירה האנושית יצאו לדרך באותו היום: אירוויזיון 2019 – שככל הנראה נסיים הפעם הרבה פחות רטובים (ועם פחות בקטריות) – והמהדורה ה־72 של פסטיבל קאן. איפה שווה יותר להיות? אתם תחליטו. כמדי שנה, הפסטיבל הצרפתי עושה מאמצים לרכז את מירב השמות הגדולים והמובילים של עולם הקולנוע (מינוס נטפליקס), תוך חשיפת כשרונות חדשים ומתן במה לכמה מהסרטים המצופים של 2019.

הפסטיבל, שנפתח לפני יומיים וינעל ב־25 לחודש, כולל 21 סרטים בתחרות המרכזית, מתוכם רק סרטיהם של הבמאי הצרפתי לאדג' לי ("Les Miserables") ושל הבמאית הצרפתייה מאטי דיופּ ("Atlantique"), יתמודדו על פרס מצלמת הזהב; בעוד שישה סרטים יתחרו על הדקל הקווירי, שניתן ליצירות הכוללות סוגיות או דמויות להט"ביות מכל מסגרות הפסטיבל.

בראש חבר השופטים של התחרות המרכזית, יעמוד השנה הבמאי המקסיקני אלחנדרו גונסלס איניאריטו, כשלצדו ישפטו: במאי "המועדפת", יורגוס לנתימוס; הבמאי הצרפתי רובין קמפילו ("120 פעימות בדקה"); הבמאית האיטלקייה אליצ'ה רורוואכר ("לזרו השמח"); במאית האינדי האמריקאית קלי רייכארט ("נשים מסוימות"); הבמאי הפולני פאבל פאבליקובסקי ("אהבה בימים קרים"); הקומיקסאי הצרפתי אנקי בילאל; השחקנית והקומיקאית הסנגלית מיימונה נדיאיה; והשחקנית אל פנינג.

בראש חבר השופטים במסגרת "מבט מסוים", תכהן הבמאית הלבנונית נדין לבאקי, שזכתה אשתקד בפרס חבר השופטים בפסטיבל, עבור סרטה "כפר נחום"; בתחרות סרטי הסטודנטים תהא זו הבמאית הצרפתייה קלייר דני ("תנו לשמש להיכנס"); ובראש הצוות שיעניק את פרס מצלמת הזהב לסרט ביכורים, יעמוד במאי הקולנוע הדוקומנטרי רית'י פאן ("התמונה החסרה").

 

מדניאלה טרנטינו ועד הפנטזיה של איחוד מפלגות הימין: מה מחכה לנו בתחרות המרכזית?

אם הכל ילך לפי התוכנית, יש מצב שג'ים ג'רמוש ניצב בפני אחת ההצלחות הכלכליות הגדולות ביותר בקריירה המזהירה שלו. ביל מארי, אדם דרייבר, טילדה סווינטון, קלואי סביני, סלינה גומז, סטיב בושמי, קיילב לנדרי ג'ונס, דני גלובר, טום ווייטס ואיגי פופ – ווש! – הצטופפו יחד ל־103 הדקות של "המתים אינם מתים". סרט הזומבים הראשון של אייקון הקולנוע העצמאי, שנבחר להשיק את הפסטיבל. על אף הז'אנר השחוק למוות, פוטנציאל הקאלט בשמים ולא מזיק שהטריילר נראה כמו פגישת מחזור של מיטב השחקנים שעבדו עם ג'רמוש לאורך הקריירה (אני לא אתפלא אם ג'וני דפ יצוץ בהפתעה).

אחרי החוויה הפרובלמטית שעבר עם ניסיון הבימוי הראשון שלו באנגלית, קסבייה דולן שב לשורשיו הקנדיים בסרטו השמיני "מתיאס ומקסים", בו הוא מגלם את אחת הדמיות הראשיות לצד האריס דיקנסון החתיך – שחקן בריטי שצבר קרדיט בקרב חובבי קולנוע גאה, עם סרטים כמו "עכברי החוף" ו"גלויות מלונדון". בחשבון האינסטגרם שלו, דולן שפע מחמאות ושבחים ליצירות גאות בוגרות שיצאו בשנתיים האחרונות (בהן "ארץ האלוהים" ו"ילד מחוק", בו גילם תפקיד קטן) והשפיעו על האמביציות שלו כיוצר. מעניין לראות כיצד זה יתבטא בסרטו החדש.

בימים שלאחר הפרסום הראשוני של הליינאפ, שאלה כבדת משקל ריחפה ברחבי הבלוגוספירה: מה קורה עם טרנטינו? יבוא או לא יבוא? האם יספיק להשלים את "היו זמנים בהוליווד" או שידחה את הבכורה לפסטיבל אחר? הציפיות מן הסתם טיפסו עד הירח, לנוכח העובדה כי פסטיבל קאן העניק את פרס דקל הזהב ל"ספרות זולה" בדיוק לפני 25 שנה – מה שהופך את המהדורה ה־72 למסיבת יום הולדת שרק מחכה לפזר את הקונפטי. אז כפי שאתם כבר יודעים, אפשר לנשום לרווחה כי חתן השמחה עתיד לכבד את הצרפתים ב־165 דקות של סרט חדש! כעת השאלה האמיתית היא: מה קורה עם דניאלה?

ובעוד שאלה זו נותרת תלויה באוויר, מי שבטוח תצעד על השטיח האדום היא ג'סיקה האוזנר. חמש שנים אחרי שהשיקה במסגרת "מבט מסוים" את הקומדיה העצובה "אהבה מטורפת", הבמאית האוסטרית תבקש לכבוש את התחרות עם "ג'ו הקטן" – דרמת מדע בדיוני על השפעותיו המוזרות של פרח מהונדס גנטית. פרט להומור הדק ולסגנון החינני שממצב את האוזנר על הסקאלה שבין ווס לרוי אנדרסון, אני ממש מסוקרן לראות כיצד פניקס ברוסאר המעלף ישתלב בעולם שלה (לצד אמילי ביצ'ם ובן וישו).

למעט ג'סיקה האוזנר, שלוש הבמאיות האחרות בתחרות מגיעות מצרפת. פרט למאטי דיופּ, שתקרין כאמור את סרטה הארוך הראשון, יצעדו בגאון עם תרבוש רב קומות (או שלא): סלין סיאמה, המוכרת בזכות דרמת ההתבגרות הגאה "טומבוי", עם סרטה החדש "דיוקן של אישה בוערת"; וז'וסטין טרייה, במאית "במיטה עם ויקטוריה" הוודי אלני משהו, עם הקומדיה הדרמטית "סיביל".

בקטגוריית "אוטרים בינלאומיים שעובדים עם איזבל הופר" מככב השנה איירה זקס האמריקאי, עם הדרמה המסקרנת "פרנקי" (שנודעה בעבר בשם "חופשה משפחתית"). הסרט מגיע שלוש שנים אחרי "אנשים קטנים" – דרמה קטנה ואנושית שתיארה יחסי חברות בין שני מתבגרים ממעמדות שונים, על רקע משבר היחסים של הוריהם. בניגוד ל"השאר את האור דולק" (2012), בסרטיו האחרונים הסגנון של זקס הפך מצומצם וחסכוני יותר, והפעם נראה כי המגמה חלחלה גם לנרטיב של "פרנקי", המשתרע על פני יום אחד.

כל מי שלא שבע משלוש שעות של ספגטי, חופים וישבנים רוטטים, הולך לקבל מנה נוספת (וקינוח) מעבדלטיף קשיש, שסיים בשעה טובה את העבודה על החלק השני של "מכתוב אהובתי". למרות שאני וחבריי עפנו על החלק הראשון בפסטיבל ירושלים, מסתבר שלא מעט אנשים חטפו עליו עצבים כשהוקרן בבכורה בפסטיבל ונציה. הפעם יהיה לקהל אפילו יותר ממה להתעצבן, שכן הסרט הוא פאקינג 4 שעות!

הבמאי הסיני דיאו ינאן – שזכה לפני 5 שנים בפרס אריה הזהב בפסטיבל ברלין, עם המותחן חמור הסבר "פחם שחור, קרח דק" – יתמודד בתחרות עם הדרמה חמורת הסבר "The Wild Goose Lake", אודות גנגסטר במנוסה. הפוסטר השווה והתמונות ספוגות הניאון ששוחררו מתוכו, מאותתים כי יש למה לחכות.

בגזרה הדרום קוריאנית, אין אמנם הונג סאנג־סו חדש אבל יש חדש של בונג ג'ון־הו, שזה לא פחות מרגש. שנתיים אחרי זעקות הבוז שספג הסרט "אוקג'ה" עם עליית כותרת־הטריגר "נטפליקס", בונג יגיע לריביירה עם סרט קוריאני למהדרין, בלי כל הווג'ראס של ענקית הסטרימינג, שכאמור תיעדר כמעט לחלוטין מן הפסטיבל על אף שיחות השלום שניהלה מול מארגניו (אולי שטראמפ יסדר גם להם איזו תוכנית מאה). "טפיל" מחזיר את בונג אל חיק הדרמה המשפחתית – המופרעת, האפלה והמבדרת – ומפגיש אותו זו הפעם הרביעית עם סונג קאנג־הו.

אם התגעגעתם לעדשות עין דג מרחפות, צילומי טבע מרהיבים, ווייס אובר פלספני ופיוט של חלום אפי – תשמחו לדעת כי האיש שהביא לכם בשנה שעברה את הגרסה המורחבת של "עץ החיים", יפנק בקרוב את המסכים עם "חיים נסתרים", או בשמו השני "שלוש שעות של טרנס מאליק בגרמנית". הסרט מגולל את סיפורו של סרבן המצפון האוסטרי פרנץ יגרשטטר, אשר סירב להילחם במלחמת העולם השנייה והוצא להורג כשהוא בן 36. הסרט כולל מן הסתם המון שחקנים אוסטרים וגרמנים, כשבראשם אוגוסט דיהל שהפציע ב"ממזרים חסרי כבוד" ו"סולט".

קורנליו פורומבויו, מהסטארים של הגל החדש הרומני ("שם תואר: משטרה", "כשערב יורד על בוקרשט"), עושה קפיצה לתחרות המרכזית לאחר שנים בהן טבל במסגרות הצד השונות. פורומבויו, שבאמתחתו פרס מצלמת הזהב עבור "12:08 מזרחה לבוקרשט", ממשיך את דרכו בשבילי הקומדיה והפעם עם "השרקנים" – סרט על שוטר המגיע לאי לה גומרה שבספרד, במטרה ללמוד את "שפת השריקות" שהתפתחה בו, ולשחרר איש עסקים שנעצר בבוקרשט. צפו לוויכוחים עזים על משמעויותיהן הסמנטיות של שריקות, ועשר דקות של עישון סיגריה.

רעמת האריה הכסופה של פדרו אלמודובר תציץ גם היא בין עדת הצלמים, לטובת הקרנת "כאב ותהילה" השזור אלמנטים אוטוביוגרפיים. עלי להודות כי זהו סרטו המושך ביותר של אלמודובר מאז "העור בו אני חי" (2011), ולמרבה השמחה נוכל לחזות בו בארץ ב־1 באוגוסט.

ארנו דפלשן, שתמיד נדמה לי כנוכח־נפקד במרחב ההפצה הישראלי, זכה בכבוד לפתוח את הפסטיבל לפני שנתיים עם "הרוחות של ישמעאל" ואילו הפעם יסתפק בספוט מכובד בתחרות המרכזית עם "הו רחמים!". דרמת פשע בכיכובה של לאה סדו, אודות חקירת רצח ברוטאלי של אישה זקנה בצפון צרפת.

הבמאי האיטלקי הוותיק מרקו בלוקיו ("היפהפיה הנרדמת"), שהתמודד לפני עשור בתחרות המרכזית עם סרט המבוסס על חיי אשתו הראשונה של מוסוליני, יחזור השנה אל המעמד המכובד עם "הבוגד". דרמה בת 135 דקות המגוללת את סיפורה של דמות נוספת מן ההיסטוריה האיטלקית: תומאסו בוסקטה. חבר המאפיה הסיציליאנית, שהפך בשנות השמונים למודיע משטרתי.

ז'אן־פייר ולוק דארדן, שהתחרו על הפרס הגדול בקאן לא פחות משבע פעמים, ינסו לשחזר את ההישגים שקצרו עם "רוזטה" (1999) ו"הילד" (2005), באמצעות סרטם ה־11 "אחמד הצעיר". הדרמה בעלת הנושא הנפיץ, עוסקת בנער בלגי שזומם להרוג את המורה שלו בעקבות פרשנות קיצונית לקוראן.

יוצר נוסף שלא מתכנן לביים רום־קום בזמן הקרוב הוא קן לואץ'. הבמאי הבריטי בעל התודעה החברתית, המוכר בזכות דרמות ריאליסטיות מחוספסות כ"16 מתוק" ו"קס", חבר פעם נוספת לתסריטאי הקבוע שלו פול לוורטי, לטובת סיפור על חיי היומיום של נהג משלוחים ואשתו, הנאבקים לשרוד באנגליה העכשווית. "Sorry We Missed You", יהווה את כניסתו ה־14 של הבמאי בן ה־82 לתחרות המרכזית מאז 1981.

כבר לפני שמונה שנים, ערוץ "Creators" של מגזין וייס העלה סרט תיעודי אודות לאדג' לי – במאי ושחקן אשר נולד במאלי בשנת 1978, ועלה לצרפת בגיל 3. בצעירותו, השתתף בסרטים קצרים של קים שפירון, ולאחר נטל על עצמו את תפקיד הבמאי בסרטים קצרים שתיעדו את המתרחש בפרברים, לרבות המהומות שפרצו בצרפת ב־2005, בין אוכלוסיות המהגרים למשטרה. מפגש זה, הוא גם העומד במרכז הקטע הבא מתוך סרטו העלילתי הארוך הראשון "Les Miserables", המבוסס על קצר באותו שם שביים ב־2017.

אליה סולימאן, שסרטיו המוקפדים מיזגו לאורך השנים בין הומור דד־פן בובתי לסיפור הזהות, הזיכרון והגירוש הפלסטיני, יוצא בסרטו הרביעי "זה חייב להיות גן עדן" אל ערים שונות, בניסיון למצוא אלטרנטיבה למולדתו. הקרנה מיוחדת תיערך לאיחוד מפלגות הימין.

הבמאי הנהדר קלבר מנדונסה פיליו ("קולות מהשכונה"), אשר כיהן בעברו כמבקר קולנוע והפך לאחד הקולות המעניינים בקולנוע הברזילאי העכשווי, חוזר לתחרות המרכזית שלוש שנים בלבד אחרי שכיכב בה עם "אקוואריוס" – סרטו השני והיפה, שהציב את סוניה בראגה האצילית כמבקרת מוסיקה לשעבר, הנקלעת למאבקי כוח מול נציגיו של פרוייקט נדל"ן. הפעם הוא גייס לצדו את מי ששימש כמעצב האמנותי של סרטיו, ג'וליאנו דורנל, במטרה להביא אל הבד את "ציפור לילה" – דרמת מתח אודות במאי דוקומנטרי המגיע אל כפר בברזיל לצילומי סרט, ובחלוף הזמן מגלה כי תושבי המקום אינם כפי שהם נראים.

 

מבט מסוים על "מבט מסוים"

הונג סאנג־סו, אפיצ'טפונג וירסתקול, כריסטי פויו, יורגוס לנתימוס ועלי עבאסי, הם בין הבמאים שהחלו את הרומן שלהם עם פסטיבל קאן במסגרת "מבט מסוים". מסגרת הצד היוקרתית היא המקום למצוא בו שמות מוכרים לצד פרחי בימוי מבטיחים, שלא אחת מוצאים את עצמם בתחרות המרכזית כעבור כמה סיבובים.

בין הפרצופים הרעננים שנוכל למצוא ב"מבט מסוים", יככבו השנה: הבמאית־תסריטאית דניאל לסוביץ עם הדרמה הלהט"בית "Port Authority", בהפקת מרטין סקורסזה, ובכיכובו של הבריטי היפיוף מ"דנקרק" פיון וויטהד; מרים טוזאני – שחקנית, תסריטאית, שותפתו ליצירה ואשתו של הבמאי המרוקני השערורייתי נביל עיוש ("אהובות מאוד") – עם סרטה "אדם"; אנני סילברסטיין, זוכת פרס השופטים בסינפונדסיון 2014, עם "פַּר"; מייקל קובינו עם גרסה מורחבת לסרטו הקצר "העלייה", שהוקרן אשתקד בפסטיבל סאנדנס; השחקן הסיני ז'ו פנג, עם סרטו הראשון "קיץ בצ'אנגשה"; מוניה מדור, במאית הסרט הקצר "אדוויג", עם הדרמה הנשית "פאפיצ'ה"; ומוניה צ'וקרי – שגילמה את הצלע הנשית ב"פעימות לב" של קסבייה דולן – עם הדרמה הקנדית "אהבת אח".

ההפתעה המשמחת ביותר ב"מבט מסוים", מגיעה מכיוונו של כריסטוף הונורה. טרם הספקתי להירגע מסרטו האחרון "תיהנו, תאהבו ורוצו מהר", ומסתבר שלקולנוען הצרפתי הרגיש יש עוד אס בשרוול. די מדהים בהתחשב בכך שסרטו הקודם היה למעשה חלק מטרילוגיה רב־מדיומלית בנושא איידס, שהחלה עם רומן אוטוביוגרפי ב־2017 והסתיימה לאחרונה עם הצגה; ועם כל זה, נראה כי ההשראה לא מפסיקה לפעפע בבמאי הגאה, שרצה האל של עודד בן עמי וחזר לעבוד עם ונסן לקוסט. ב"בלילה קסום", אישה הנקלעת למשבר נישואין עם בעלה, מחליטה לשכור חדר במלון המשקיף אל ביתה ובוחנת מחדש את חייה.

אוטר צרפתי נוסף שיכבד בנוכחותו את שדרת דה לה קרוסט הוא ברונו דומון. שנתיים לאחר ששילח לאקרנים את הקומדיה המוזיקלית "ז'נט, ילדותה של ז'אן דארק", דומון ממשיך לעסוק בחייה של המצביאה הצרפתייה שהפכה למיתוס, והפעם עם סרט המתאר את מלחמתה בכובש האנגלי, משפטה והעלאתה למוקד, ככל הנראה תוך שירים וריקודים. את הסרט, הקרוי בפשטות "ז'אן דארק", מובילה גיבורה בת 10.

סרטו הראשון של הבמאי הרוסי הצעיר קנטמיר בלגוב "קרבה", אשר הוקרן לפני שנתיים במסגרת "מבט מסוים", הגיע לכותרות בעקבות בריחה של צופים מן האולם בשל המראות הקשים שעלו בו. בלגוב, שעבד תחת הדרכתו של המאסטר הרוסי אלכסנדר סוקורוב ("תיבה רוסית"), יציג השנה באותה המסגרת את "The Beanpole". דרמה המתרחשת בלנינגרד שאחרי מלחמת העולם השנייה, ומגוללת את סיפורן של שתי חיילות השבות אליה אחרי המלחמה, ומנסות לשקם את חייהן בעיר ההרוסה.

עוד במאי שלא עושה לצופיו חיים קלים, אם כי מסיבות אחרות לגמרי, הוא אלברט סרה הספרדי, שהביא לנו לפני 3 שנים את ז'אן־פייר לאו האגדי בתפקיד לואי ה־14, בדרמה ההיסטורית "מותו של לואי ה־14". סרטו החדש "Freedom", מתאר את הרפתקאותיהם הארוטיות של קבוצת ליברטינים, רגע לפני המהפכה הצרפתית. הואיל ומדובר בגישה נטולת חסמים מוסריים, הרואה בהנאה חשיבות עליונה, יש להניח כי התואר "שערורייתי" ייזרק לא מעט בהקשר אליו.

זאבו ברייטמן, השחקנית הצרפתייה שביימה בין השאר את העיבוד לרומן של אנה גוואלדה "אהבתיה", חברה אל האנימטורית אליה גובּה־מבלק ליצירת סרט האנימציה "The Swallows of Kabul". דרמה המתרחשת בשלהי הניינטיז בבירת אפגניסטן, ופורשֹת את סיפורם של 2 זוגות החיים תחת חוקי הטאליבן.

הבמאי הברזילאי קארים איינוז, יספק עיבוד לרומן מאת מרתה בטאליה "חייה השקופים של אורידיצ'ה גוסמאו". סרטו העלילתי הקודם "חוף העתיד", היה חתיכת יצירה עגומה וסגרירית, על מציל הומוסקסואל המחליט לאתחל את חייו ועל הדרך חווה בדידות, תלישות, קור והיעדר תקשורת. הדרמה החדשה של איינוז מתרחשת בריו דה ז'ניירו בשנות ה־40, ועוסקת באישה אשר חונכה להיות "בלתי נראית" לעיני החברה הברזילאית של אותה תקופה.

אחרי הריאליזם המחוספס ששלט בסרטו הקודם והמדכדך "הדרך למנדליי", הבמאי הטיוואני מידי זי משנה פאזה אל מה שנראה כמו אימה חושנית מסוגננת, א־לה מיקה נינאגאווה. אמנם גם ב"נינה וו" זו אישה צעירה המחפשת את מזלה בעיר אחרת, וגם הפעם מגלמת אותה השחקנית וו קה־שי (שכתבה את התסריט עם הבמאי), אבל מיוצר שעסק עד היום במהגרים עניים ופועלים – מדובר בהחלט בהפתעה.

 

בשערי הארץ המובטחת: הסרטים שמחוץ לתחרות

במונולוג הפתיחה המעולה שנשאה השנה אוברי פלזה בפרסי האינדיפנדנט ספיריט, היא "חשפה" את ג'ון ווטרס האגדי בחדר הבקרה, כמי שעומד מאחורי בימוי הטקס. ווטרס השיב, בהערה צולפנית במיוחד, כי הטקס הוא למעשה "כמו הסרט 'רפסודיה בוהמית'. אין לו באמת במאי". ההערה של ווטרס התייחסה כמובן לפיל שבחדר – יקיר האולפנים בריאן סינגר, שפוטר מספר שבועות לפני תום הצילומים, ככל הנראה בשל התנהגות בלתי הולמת על הסט, כשמעליו עננת האשמות קודרת בגין עבירות מין. משל היה מכשף רב עוצמה ב"הארי פוטר", שמו של סינגר לא הוזכר גם בנאומי הזכייה של המשתתפים, כך שנוצר הרושם כי הסרט פשוט קרה מעצמו. תמהני כמה אנשים מודעים לכך שעל "רפסודיה בוהמית" חתום גם הבמאי והשחקן האנגלי דקסטר פלטשר. בחירה הגיונית למדי, שכן מי מתאים יותר להחליף במאי של ביוגרפיה מוסיקלית המתארת את מעלליו של כוכב רוק הומו מוחצן, מאשר במאי שכוכב סרטו הבא הוא אלטון ג'ון?

155 הדקות של "רוקטמן", בבימויו של דקסטר פלטשר, יחשפו במהלך פסטיבל קאן בהקרנה מחוץ לתחרות, כשאליהן יצטרפו: "דייגו מראדונה", הדוקומנטרי החדש של אסיף קפדיה הבריטי, שפקד את הפסטיבל לפני 4 שנים עם הדוקו על איימי ווינהאוס; דרמה של הבמאי הצרפתי הוותיק קלוד ללוש "השנים הטובות ביותר בחיים"; וסדרת הפשע המהפנטת של ניקולס וינדינג רפן לאמזון "זקן מדי כדי למות צעיר".

סרט האקשן הקוריאני של לי וון־טיי "הגנגסטר, השוטר, השטן", יוקרן במשבצת הקרנת חצות, במה שנראה כבר כחלק ממסורת; כמו גם סרט מסתורי בן 50 דקות של גספר נואה "Lux Æterna", בכיכובן של שארלוט גינסבורג וביאטריס דאל.

הקרנות מיוחדות יערכו לסרטיהם החדשים של שני במאים בעלי קהל מעריצים לא מבוטל בקרב אוהדי קולנוע עצמאי: "Tommaso" של אייבל פררה, המוגדר כדרמה אימפרוביזורית המצולמת בסגנון דוקומנטרי, בה ווילם דפו מגלם אמן (בהשראת הבמאי) המתגורר ברומא, לצד אשתו ובתו האמיתיים של פררה; ו".Family Romance, LLC" של ורנר הרצוג, בו הבמאי הגרמני לוקח הפסקה מסרטיו התיעודיים לטובת דרמה יפנית (!) אודות גבר שנשכר להתחזות לאביה הנעדר של נערה צעירה.

חואן סולאנס, שהפעם האחרונה בה ראינו סרט שלו על המסכים הייתה לפני 7 שנים, יגיע לפסטיבל עם הסרט הדוקומנטרי "Que sea ley", המתחקה אחר פעילוּת התנועה הפמיניסטית למען לגליזציה של הפלות בארגנטינה. זהו סרטו השני של סולאנס שמגיע לקאן מאז "Nordeste" ב־2005. בין לבין הוא ביים את סרט המד"ב "הפוכים", הידוע גם כאחד מאותם סרטים בהם קירסטן דנסט מתנשקת הפוך.

גאל גרסיה ברנאל, מהשחקנים המקסיקנים העסוקים על הפלנטה, מצא את הזמן לביים סרט באורך מלא שיעשה סיבוב בהקרנות מיוחדות. "Chicuarotes", שבין מפיקיו נמנה דייגו לונה (מי שחלק את המסך לצד ברנאל ב"ואת אימא שלך גם"), עוקב אחר חבורת בני נוער מקסיקניים ותכניותיהם לשפר את חייהם. את התסריט חיבר אוגוסטו מנדוזה, שבעבר נטל חלק בכתיבת שני סרטים בבימויו של לונה.

צמד הבמאים הצרפתיים אוליביה נקש ואריק טולדנו, שזכו לפופולאריות רבה במחוזותינו עם "מחוברים לחיים" ו"סה לה וי!", יזכו לנעול את הפסטיבל עם הקומדיה הדרמטית "המיוחדים", אשר תוקרן מחוץ לתחרות. עלילת הסרט עוסקת בשני גברים, הפועלים כמחנכים לילדים ולנערים אוטיסטים.

 

חזון למועד: שבוע המבקרים ושבועיים של במאים

"שבוע המבקרים" ו"שבועיים של במאים" הן כידוע שתי מסגרות צד עצמאיות הפועלות במקביל לפסטיבל, שלא נדיר למצוא בהן יצירות ייחודיות ומאתגרות. רבים מן היוצרים ב"שבוע המבקרים" מציגים את סרטם העלילתי הראשון, לאחר שניסו את כוחם בפורמט הקצר.

"ויווריום", אולי היצירה הבולטת ביותר ב"שבוע המבקרים" השנה, שייכת לבמאי האירי לורקן פינגן. סרט מד"ב מסתורין אודות זוג המחפש את הבית המושלם, ומוצא את עצמו לכוד ברחוב מבוכי בו כל הבתים נראים אותו דבר. פרט לעלילה המיוחדת, הסיבה לפרופיל הגבוה של הסרט נעוצה בזוג השחקנים שמובילים אותו: אימוג'ן פוטס ("חדר מנוחה") וג'סי אייזנברג. השניים, אגב, יחלקו השנה סרט נוסף בשם "אמנות ההגנה העצמית" שנראה לא פחות שווה.

אחד השמות המפתיעים ב"שבוע המבקרים", שייך לשחקנית הצרפתייה חפסייה הרזי, שגילמה לאחרונה את "הדודה" בפרק הראשון של "מכתוב אהובתי", ותפקוד ודאי את הפרמיירה החגיגית של סרט ההמשך. תשע שנים לאחר שביימה סרט קצר, הרזי מגיעה לקאן עם סרט הביכורים "מגיעה לך אהבה", בו היא גם מככבת. עלילתו מתארת את חייה של בחורה החווה פרידה זמנית מאהובה.

יוצר שמומלץ מאוד לשם לב אליו הוא הבמאי האיסלנדי הלינור פלמאסון. סרט הקודם "אחים בחורף", שזיכה את אליוט קרוסט הובה בפרס השחקן הטוב ביותר בפסטיבל לוקרנו (ובצדק), היה דרמה היפר־ריאליסטית מהפנטת עם נגיעות קומיות וסוריאליסטיות אודות חייהם של צמד אחים העובדים ככורים במפעל דני מבודד, במהלך חורף מושלג וכבד. "A White, White Day", שמגיע שנתיים אחרי סרט הביכורים החזק שלו, עוסק באיש משטרה המתגורר בעיירה איסלנדית מבודדת, אשר מתעורר בו החשד כי אחד הגברים המקומיים ניהל רומן עם אשתו, שנהרגה לא מזמן בתאונת דרכים.

"לשכון בהרי פוצ'ון", חלק ראשון בטרילוגיה שאפתנית של במאי סיני בן 30, יחתום את השבוע בהקרנה מיוחדת. סרט הביכורים של גו שיאוגאנג, שצולם לאורך שנתיים ונפרש על פני ארבע עונות השנה, עוסק בשינויים המתרגשים על חייהם של ארבעה אחים בוגרים, לאחר שאמם בת השבעים לוקה בשיטיון.

ב"שבועיים של במאים", לא פחות מ־36 יצירות קצרות וארוכות יבקשו לכבוש את לב הצופים. בין השמות הבולטים בליינאפ, ניתן לציין את: טקאשי מייקה, שיציג את דרמת הפשע "אהבה ראשונה", המתרחשת לאורך לילה אחד בטוקיו; לאב דיאז הפיליפיני, עם יצירה בת ארבע שעות וחצי בשחור לבן (כהרגלו בקודש) בשם "The Halt"; רוברט רודריגז, שזכה השנה להצלחה גדולה עם "אליטה: מלאך קרב", יגיע לפסטיבל עם מותחן האימה הקומי "רד 11" אחרי ספתח ב־SXSW; ברטראן בונלו, הבמאי הצרפתי של "סן לורן" ו"נוקטורמה", יחשוף את הדרמה הפנטסטית "ילד זומבי", שנעה בין האיטי בשנות ה־60 לפריז העכשווית; ורוברט אגרס בן ה־35, שקצר הצלחה ביקורתית עם "המכשפה", ינסה לשחזר את ההישג עם סרט האימה האמנותי "המגדלור", בכיכובם של וילם דפו ורוברט פטינסון.

הבמאי והמוסיקאי האלקטרוני קוונטין דופייה ("מיסטר אויזו"), שחתום על יציאות אבסורדיות מקוריות כ"צמיג" ו"טעות", יפתח את מסגרת "שבועיים של הבמאים" עם הקומדיה המשונה "עור צבי", בכיכובו של ז'אן דוז'רדן; בעוד הבמאי הצרפתי בנואה פורז'אר, שגרר השוואות לאבסורדיסטים צרפתיים כדופייה וסרז' בוזון, נבחר לנעול את המסגרת עם הקומדיה "איב".

 

קצר וקולע

ואם כל זה לא התיש לכם את המוח, יש גם כמה קצרים שלא ניתן להתעלם מהם. שבע שנים ארוכות חלפו מאז סרט הביכורים המסוגנן של ברנדון קרוננברג "אנטי־ויראלי", שהוכיח כי הבן לא מבייש את הפירמה, ובקרוב יזכו באי הפסטיבל להתרשם מפיסת קולנוע חדשה שכתב וביים הקולנוען הקנדי, תחת השם הקולע "Please Speak Continuously and Describe Your Experiences as They Come to You". ועם כל הכותרת הזאת, ואחרי כל הזמן הזה, קצת מבאס שמדובר רק בתשע דקות.

יוצר מעט יותר פרודוקטיבי, שיחשוף דרמה בת 35 דקות, הוא לוקה גואדאנינו שאת חדירתו למיינסטרים ביצע בשנים האחרונות עם "סוספיריה" וכמובן, "קרא לי בשמך". את תפקיד טילדה סווינטון תמלא הפעם ג'וליאן מור, בסרט שהופק על־ידי ולנטינו אך לא מוגדר כפרסומת. שמו בניכר: "The Staggering Girl".

בהזדמנות זו ראוי לציין גם את שלושת הקצרים הישראליים שנבחרו להתמודד במסגרות השונות: "אנה" של דקל ברנסון, ו"פרפרים" של יונה רוזנקיאר, שילחמו על הפרס בתחרות הסרטים הקצרים; בעוד סרטה של ירדן ליפשיץ לוז "נתק" (המכללה האקדמית ספיר), ינסה לשחזר את הצלחותיהם של אלעד קידן ואור סיני, בתחרות סרטי הסטודנטים.

פוסט זה פורסם בקטגוריה בקרוב!, פסטיבלי קולנוע. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s