דיאמנטינו: סרט הכדורגל ההזייתי ששואב השראה מדייוויד פוסטר וולאס ~ ניקולס וינדינג רפן ממליץ על דרמת־מסתורין קצרה מדנמרק ~ לימודי הערב של תומאס ליגוטי ~ אלבום הג'אז הפסיכי של דייוויד לינץ' ואנג'לו בדלמנטי

~

1. דיאמנטינו: עולמו הכאוטי של כדורגלן, שולט בסרט המטורף של גבריאל אבראנטס ודניאל שמידט

הכירו את גבריאל אבראנטס. הוא נולד בארצות הברית בשנת 1984, וכעבור זמן קצר עבר להתגורר בליסבון. בגיל 4 התיק את מגוריו לבריסל, ובגיל 7 חזר לוושינגטון הבירה. כשבגר, למד משך ארבע שנים במכללת קופר יוניון לאומנויות בניו יורק, אחריהן חזר לפורטוגל לעבוד על פרויקט שלא הושלם. כעבור שנה, עבר ללמוד קולנוע בבתי ספר בטורקואן ובפריז.

מאז 2006, אבראנטס כתב וביים עשרים סרטים קצרים, שיחק בחלקם וזכה בעשרות פרסים בפסטיבלים בינלאומיים, לרבות ברלין ולוקרנו. אשתקד התמקם ברשימת המועמדים המורחבת לפרס הסזאר, עם סרטו הקצר "היסטוריה קצרה של הנסיכה אקס"; והשנה קטף את הפרס הגדול בשבוע המבקרים של פסטיבל קאן, עבור סרטו הארוך "דיאמנטינו" אותו ביים יחד עם דניאל שמידט.

הכירו את דניאל שמידט. גם הוא נולד בארצות הברית בשנת 1984, אך למד קולנוע בבית הספר טיש לאומנויות בניו יורק. למעט "דיאמנטינו", שמידט ביים את סרט המד"ב "The Unity of All Things", יחד עם אלכסנדר קארבר; "ארמונות של חמלה", יחד עם גבריאל אבראנטס; וכן חלק עם כל אחד מהם בימוי סרט קצר: "האי מוקסם מכם" ו"היסטוריה של כבוד הדדי", בו גילם לצד אבראנטס את אחד התפקידים הראשיים. יצירותיו הוקרנו במוזיאונים, בגלריות ובפסטיבלי הקולנוע בברלין, ונציה, לוקרנו ורוטרדם. בשנת 2016 הוא ביים קליפ לזמרת הטרנסג'נדרית אנוהני, שעמדה בעבר בחזית ההרכב אנתוני והג'ונסונס; והשנה, כאמור, זכה בכל הקופה עם קומדיה דרמטית ספורטיבית שהתמודדה גם על פרס הדקל הקווירי.

בישראל עלו השנה כמה טריפים קולנועיים מטורפים במיוחד, כמו "גבול" של עלי עבאסי, "מנדי" של פאנוס קוסמאטוס (שנפתח בפסטיבל חיפה בהופעת מטאל) ו"קליימקס" של גספר נואה. "דיאמנטינו" יכול היה להשלים את הרצף הנ"ל בענק עם סיפור פנטסטי על עולמו הכאוטי של כוכב כדורגל. בראיון שערכו לאתר Mubi, סיפרו הבמאים כי סצנת הפתיחה של הסרט נעשתה בהשראת המסה המפורסמת של דייוויד פוסטר וולאס, "פדרר בשר וגם" (מתוך "אקספרס הדיבור הישיר") אודות השלמות הטכנית הנשגבת של הטניסאי השווייצרי רוג'ר פדרר; בעוד המחשבה על הדמות הראשית ספגה השראה ממסה אחרת של הסופר המנוח, "איך טרייסי אוסטין שברה את לבי" (מתוך "קחו בחשבון את הלובסטר").

למעט סרט המד"ב הקצר "הומור מלאכותי" (2016), שהוקרן בפסטיבל ירושלים, קשה היה לאתר עד כה את סרטיו של אבראנטס, מה שנכון גם לגבי תוצרתו הניסיונית של שותפו לבימוי. אולי עם "דיאמנטינו", הנוטל על עצמו משימה לא פשוטה – להפוך שחקן כדורגל למעניין – הם יקבלו סוף סוף את הזרקור שיאיר גם על עבודותיהם הקודמות.

~

2. רפן־באמפ: ניקולס וינדינג רפן ממליץ על דרמת־מסתורין נשית מדנמרק

שצף התכנים הגודש את חיינו, מקשה לעיתים לנפות את כל הקלקר שמסווה את הדברים השווים באמת. זו אחת הסיבות שהופכת רשימות נוסח "10 סרטים שטרנטינו הכי אהב השנה" למגנטים של תשומת לב. צופים אוהבים לקבל המלצות מאנשים שהם מעריכים, קל וחומר כשמדובר בבמאים מעניינים. מסקרן לדעת למשל, לאילו תכנים סטיבן סודרברג נחשף השנה או מה ניקולס וינדינג רפן רואה כשהוא לא עובד על סדרת הפשע שלו לאמזון, בכיכובו של מיילס טלר. וכשמדובר ביוצרים אלמוניים כמו קשלס ופפושדו, אין כמו המלצה חמה מהסנטר שחתום על "ספרות זולה" כדי ליצור את ההבהוב המיוחל ברדאר של הצופים.

את הרפן־באמפ קיבלה לאחרונה הבמאית־תסריטאית האיסלנדית אלסה מריה יקובסדוטיר, בוגרת בית הספר הלאומי לקולנוע בדנמרק, עבור סרטה הקצר "אטלייר". דרמת־מסתורין קרה ומוקפדת אודות אישה המגיעה להתבודד בדירה יוקרתית, ומגלה לחרדתה כי היא לא לבד. ניכר טיפול מעולה ברמת הסאונד, בייחוד השימוש ברצועה הדוקרנית Attack/Transition של ריואיצ׳י סאקאמוטו ואלבה נוטו, הפותחת את היצירה בהבטחה מאיימת. גרסה מורחבת ל"אטלייר", שהוכתר אשתקד כסרט האיסלנדי הקצר הטוב ביותר בפסטיבל רייקיאוויק, עשויה לנחות בהמשך.

[via NoFilmSchool]

~

3. The Night School: כיתת לימוד נשטפת באפלה בסיפור קצר מאת תומאס ליגוטי

המורה קרניירו העביר שיעור פעם נוספת.

עובדה זו התגלתה בפני עת שחזרתי מבית הקולנוע. היה מאוחר וחשבתי, "למה שלא אקח קיצור־דרך משטח בית הספר?" מחשבה זו הובילה לרכבת שלמה של מחשבות שנהגתי להרהר בהן, בייחוד כאשר צעדתי בחוץ בלילה. מחשבות אלה היו בעיקר אודות תשוקתי לגלות משהו שלא יהיה לי ספק באמיתותו באשר לקיומי, משהו שיוכל לסייע לי בקיומי בטרם תגיע שעתי למות ואטמן באדמה להירקב, או שאולי אפרי יינשא מפיר ארובה ויכתים את השמים.

כך נפתח (בתרגום חופשי) הסיפור הקצר של תומאס ליגוטי "The Night School", אשר פורסם במקור בקובץ הסיפורים "Grimscribe" בשנת 1991. אל ליגוטי התוודעתי לפני כארבע שנים, הודות לשערורייה שפרצה סביב הדמיון הרב שנמצא בין הדיאלוגים ותפישת העולם שחיבר ניק פיזולטו עבור דמותו של ראסט קול (בעונה הראשונה של "בלש אמיתי"), לבין משפטים ורעיונות שהופיעו קודם לכן בספרו העיוני של ליגוטי "הקונספירציה כנגד המין האנושי", הדן בפילוסופיה של הוגים פסימיסטים.

ליגוטי נחשב סופר קאלט מוערך בקרב חובבי ספרות אימה ו־Weird fiction. הוא אינו מרבה להתראיין והמסתורין שאופף את דמותו המתוסבכת הוא אלמנט נוסף שתורם לאפיל של עבודתו, הטבולה באותו מעיין יצירתי בו שחו ענקים כמו ה.פ. לאבקרפט ואדגר אלן פו. "The Night School", הוא דוגמא לאזור הדמדומים החלומי בו משוטטת הפרוזה האפלה של ליגוטי: סיפור על בחור שלוקח שיעורי ערב בבית ספר קודר במיוחד, במהלכם הוא לומד חומרים מוזרים שאת פשרם הוא לא לגמרי מבין. ניתן להאזין לו בסרטון המצורף, וכן לקרוא בו באתר Weird Fiction Review.

~

4. כנופיית מחשבות: אלבום הג'אז הפסיכי של דייוויד לינץ' ואנג'לו בדלמנטי

דייוויד לינץ' מוכר לציבור הודות לסרטים הווירדים שהחל ליצור לפני יותר מארבעים שנה, אלא שהאייקון בעל השיער המרהיב ביותר בביזנס לא ביים למסך הגדול כבר מאז 2006. למעשה, לינץ' אף פעם לא היה רק במאי קולנוע. בשנת 1989 הוא הציג תערוכת יחיד בגלריה של לאו קסטלי בסוהו, וברבות השנים המשיך ליצור ולהציג ציורים, צילומים, פסלים, מיצבים ושאר יצירות אמנות. המעריצים שביניכם ודאי ישמחו לדעת כי החל מה־30 בנובמבר, תתקיים במוזיאון בונפאנטן שבעיר מאסטריכט (הולנד) תערוכה שתציג רבות מיצירותיו של לינץ' בתחומי האמנות החזותית, לרבות סרטים קצרים שביים בתחילת הקריירה. התערוכה תינעל ב־28 באפריל 2019. זה עוד מבלי להזכיר את התערוכה החדשה שלו שנסתיימה בתחילת החודש בלוס אנג'לס, בה הציג ציורים טריים תחת הכותרת "I was a Teenage Insect".

בעשור האחרון, לינץ' גם הספיק לעצב את מועדון "סילנסיו" בפריז; לעצב את בקבוק השמפניה דום פריניון; להפיץ את בשורת המדיטציה הטרנסצנדנטלית בעולם; לכתוב ספרים; לככב בסרטים תיעודיים; לביים עונה שלישית לסדרת טלוויזיה, ואם נדמה לכם ששכחתי משהו – אתם צודקים. הוא גם פיתח קריירה מוזיקלית, לרבות בימוי קליפים ושיתופי פעולה עם אמנים נוספים. כבר בשנת 1989, לינץ' ניסה את כוחו כתמלילן באלבום הדרים־פופ של הזמרת ג'ולי קרוז ("Floating into the Night"), אשר ביצעה שיר מרכזי ב"קטיפה כחולה". את פסקול הסרט והאלבום הלחין אנג'לו בדלמנטי, שחזר לעבוד עם לינץ' בפרויקטים נוספים. בראשית שנות ה־90, בין שידור העונה השנייה של "טווין פיקס" לעבודה על הסרט "אש הולכת איתי", השניים הרימו את הרכב הג'אז Thought Gang, שסיפק כמה רצועות בולטות לפסקול הסרט.

להפתעתו, לינץ' גילה כי הקול וההגשה הסוערת של בדלמנטי לתמליליו, משתלבים היטב במוסיקה המשוגעת שהקליטו לאורך השנים – בסשנים שרוח האלתור נשבה בהם – בהפוגות שמצאו בין פרויקטים. גרסאות ופיסות של המוסיקה שיצרו תחת ההרכב מצאו את דרכן לעבודות של לינץ', כולל העונה השלישית של סדרת הטלוויזיה שלו. לינץ' מגדיר את הסגנון כ"מוסיקה מודרנית", מה שחוסך ממני לנסות לתאר את הטרפת שהולכת באלבום המלא שהשניים האלה הוציאו סוף סוף לפני 11 ימים. ג'אז אקספרימנטלי, מתובל בנויז וספוקן וורד אודות האמריקנה המסויטת שלינץ' כה מיטיב לתאר. לשים באוטו ולפתוח חלונות.

פוסט זה פורסם בקטגוריה בקרוב!, דיוויד פוסטר וואלאס, מדע-בדיוני ופנטזיה, מוסיקה, סיפורים קצרים, ספרות פולחן, סרטים קצרים, קולנוע איסלנדי, קולנוע ברזילאי, קולנוע דני. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

2 תגובות על דיאמנטינו: סרט הכדורגל ההזייתי ששואב השראה מדייוויד פוסטר וולאס ~ ניקולס וינדינג רפן ממליץ על דרמת־מסתורין קצרה מדנמרק ~ לימודי הערב של תומאס ליגוטי ~ אלבום הג'אז הפסיכי של דייוויד לינץ' ואנג'לו בדלמנטי

  1. דרול הגיב:

    יכול להיות ש BiS חזרו?

    • עמית לוי הגיב:

      עלי להודות שבשנה האחרונה פחות התעדכנתי במה שהולך במוסיקה היפנית, אבל ממה שהצלחתי להבין: BiS נולדה מחדש – שנתיים אחרי שהתפרקה ב־2014 – עם חברות אחרות, למעט מנהיגת ההרכב המקורי (Pour Lui), שפרשה בתחילת שנה זו לטובת קריירה כיוטיוברית. סאקי קאמיה, שהייתה גם היא חברה בהרכב המקורי, הצטרפה לקבוצה החדשה למשך תקופה קצרה. מאז "האיחוד", הלהקה הוציאה שני אלבומים באורך מלא: "Brand-new idol Society 2", שיצא ב־2016 וכלל חידושים לשירים ישנים, פלוס כמה חדשים; ו"Re:Stupid", שיצא בשנה שעברה. הזכרת לי נשכחות 🙂

להגיב על דרול לבטל

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s