הריח שלה: אליזבת מוס בתפקיד התובעני ביותר בחייה ~ רומן פאנק־רוק אקספרימנטלי מאת ג'ף ג'קסון ~ יחסים מביכים על סט הצילומים ~ מסיבה פרועה עם קריסטן סטיוארט

~

1. הריח שלה: אלכס רוס פרי ואליזבת מוס משלבים כוחות בפעם השלישית

מבין מאות הסרטים שמוקרנים בימים אלו בפסטיבל טורונטו, הדרמה החדשה של אלכס רוס פרי עם אליזבת מוס היא מהיהלומים הנוצצים ביותר בכתר. החיבור בין אחד מבמאי האינדי הכי מעניינים כיום בארצות הברית, לאחת השחקניות האמריקאיות הגדולות בדורה (ועוד בפעם השלישית!), הוא נס שאני עדיין מתקשה לעכל. נראה כי ככל שהקשר בין השניים העמיק, כך גדלה הדומיננטיות של מוס על המסך. ב"תקשיב פיליפ", היא גילמה את אחת מדמויות המשנה שהקיפו את ג'ייסון שוורצמן; ב"מלכת העולם", היא חלקה את הבד לצד קתרין ווטרסון; וב"הריח שלה", היא כבר נוגסת בתפקיד מרכזי מדמם לאורך 134 דק'.

יותר מכל במאי קולנוע אחר שעבד איתה עד היום, החיבור עם פרי מצליח לנצל את האיכויות האדירות של מוס באופן האפקטיבי ביותר. ב"מלכת העולם", הוא הוציא ממנה ממדים של חירפון וקריסה שהיה מרתק לחזות בהם, לא פחות משהיה מבדר לשמוע את הדיאלוגים הארסיים שניהלה עם הדמויות האחרות. ב"הריח שלה", עליו מוס חתומה גם כמפיקה, עושה רושם כי פרי מגביר את הווליום עד כדי דיסטורשן.

הסרט עוסק בנפילתה ונפילתה של בקי משהו – כוכבת פאנק־רוק שעולה על המסלול המהיר להרס עצמי ומרחיקה את כל הסובבים אותה. מאחורי הקלוז־אפים העזים עומד כתמיד הצלם המוכשר שון פרייס וויליאמס, ועל הפסקול אחראי המלחין הקבוע של פרי, קיגן דוויט. בראיון ל'הוליווד ריפורטר', מוס העידה כי זהו התפקיד הקשה ביותר שגילמה בקריירה.

~

2. Destroy All Monsters: פרק ראשון מתוך רומן פאנק־רוק אקספרימנטלי מאת ג'ף ג'קסון

ואם אנחנו כבר בענייני רוקנרול, שווה לשם עין על הרומן החדש והמסקרן של ג'ף ג'קסון. מגובה בהמלצות חמות מדון דלילו, דניס קופר ובן מרקוס, "Destroy All Monsters" ינחת על המדפים בארה"ב ב־16 באוקטובר – 5 שנים לאחר רומן הביכורים "מירה קורפורה", שכיכב ברשימת המועמדים הסופיים לפרס הספרותי של עיתון "לוס אנג'לס טיימס". ג'קסון – סופר, מחזאי, ליריקן ואמן חזותי – הוא שם עולה ביבשת האלטרנטיבית במפת הסיפורת האמריקאית. סיפוריו הקצרים ראו אור בין דפי "וייס", "גרניקה" ומגזינים נוספים; ובשנת 2016 פרסם את הנובלה "נובי סאד", בהוצאת הבוטיק הפריזאית kiddiepunk, אודות קבוצת חברים המתגודדים במלון נטוש בציפייה לסוף העולם.

"Destroy All Monsters", המוגדר כ"רומן הרוק האחרון", מתרחש על רקע מגיפה של אלימות השוטפת את המדינה: מוסיקאים נורים על במות במהלך הופעותיהם, על־ידי צופים מן הקהל. כמו לתקליט ויניל, גם לרומן של ג'קסון יש שני צדדים. בצד א', My Dark Ages, אישה החשה זעזוע ממעשי האלימות, מוצאת עצמה נשאבת אל נבכי המסתורין; בצד ב', Kill City, נפרשת היסטוריה אלטרנטיבית עם דמויות מוכרות בתפקידים מפתיעים, תוך מבט מעמיק על השיטות והמניעים של הרוצחים. פרקים ראשונים משני הצדדים, ניתנים לקריאה באתר ההוצאה.

~

3. יחסים דרמטיים: קומדיה קצרה של דסטין גאי דפה

דסטין גאי דֶפה הוא שם נוסף מגזרת האינדי האמריקאי שראוי להכיר. כשחקן, הוא נטל חלק בסרטים העצמאיים של ג'ו סוונברג ("The Zone”), אלכס קרפובסקי ("Red Flag”), ריק אלברסון ("Entertainment”) ומתיאס פיניירו הארגנטינאי ("Hermia & Helena”); כתסריטאי, הוא נטל חלק בכתיבת "ההר" – סרטו החדש של ריק אלברסון, עם טאי שרידן וג'ף גולדבלום, המוקרן בימים אלו בפסטיבל טורונטו – וכן כתב את שני הסרטים הארוכים שביים. האחרון שבהם, "Person to Person”, הוקרן אשתקד בפסטיבל סאנדנס והופץ בארה"ב בסוף יולי 2017.

זו קומדיה שנראית כמו ההגדרה המילונית ל"סרט אינדי אמריקאי", ומלהטת בין מספר רב של טיפוסים וסיפורים לאורך יום אחד בניו יורק. דסטין גאי דפה הזין לווריד מנת דם של וודי אלן מהאייטיז ויצר סרט מאוד ניו יורקי, עם הומור Quirky־יובשני ודמויות כנות ומודעות לעצמן ברמה קומית ממש. הוא נראה כאילו נחת מעשור אחר והנוסטלגיה הזו, לצד האהבה לאורבניקה, לג'אז ולהרפתקאות היומיום, מפיחות בו אווירה חמימה (אך לא דביקה). הסרט – בו מככבים מייקל סרה, אבי ג'ייקובסון, טאבי גבינזון, בני סאפדי ואחרים – זכה אמנם לביקורות מעורבות, אבל חשף קול רענן ומובחן שיהיה מעניין להמשיך לשמוע.

"Person to Person” החל במקור כסרט קצר, ופרט אליו גאי דפה ביים מספר קצרים נוספים החל מ-2008. "יחסים דרמטיים", שהתמודד על פרס בפסטיבל AFI 2016, בוחן וריאציות שונות של יחסים בין במאי לשחקניות על סט הצילומים. התוצאה עגומה ומשעשעת באותה נשימה.

~

4. קריסטן סטיוארט חוגגת בקליפ החדש של אינטרפול

קצת מבאס ש"ליזי" עם קלואי סביני וקריסטן סטיוארט, לא השתחל לאחד הפסטיבלים המקומיים השנה. למעט דרמת האימה של קרייג מקניל, זוכת פרס הסזאר לשנת 2015 עתידה להפציע על המסך הגדול בארבעה פרויקטים עד סוף 2019: "ג'רמי טרמיניטור לרוי" של ג'סטין קלי ("קינג קוברה"), החוזר בפעם האלף אל סיפור המתיחה הספרותית של לורה אלברט, הפעם מן הזווית של סוואנה נופ, אשר גילמה את דמותו של הסופר הפיקטיבי בפרהסיה; "כנגד כל האויבים" של בנדיקט אנדרוז ("אונה"), אודות סוכנת FBI המתבקשת לחקור את השחקנית ג'ין סיברג, על רקע המאבק לשוויון זכויות בשנות ה־60; ריבוט לפרנצ'ייז "המלאכיות של צ'ארלי" בבימויה ובכיכובה של אליזבת' בנקס ("פיץ' פרפקט 2"); ו"מתחת למים" של וויליאם יובנק ("האות") על צוות חוקרים ימיים שנלחם על חייו בעקבות אסון טבע. עם כל זה על הראש, פלא שקיי סטו מחפשת להשתחרר באיזה מועדון, לצלילי השיר החדש של אינטרפול?

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה בקרוב!, מוסיקה, ספרות היא רכילות, ספרים שצריך לתרגם, סרטים קצרים, קולנוע אינדי, קולנוע אמריקאי. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s