פרנץ'-פוסט: תן לגופות להשתזף ~ סרט קצר למישל גונדרי ~ ילד הפלא של הספרות הצרפתית בשיחה עם טאש אוו ~ ברטרנד מנדיקו מביים וידיאו קליפ לקליפסו ולואה

~

1. הלן קאטה וברונו פורזאני חוזרים להפציץ את המסך עם "Let the Corpses Tan"

עם כל סרט נוסף שהם מעצבים תחת ידיהם, הלן קאטה וברונו פורזאני חוצבים את מעמדים בז'אנר סרטי האימה האמנותיים כיוצרי פולחן שלא ניתן להתעלם מהם. הצמד הצרפתי הנשוי, אשר מתגורר בבריסל, נודע בזכות יצירות ניאו-ג'יאלו היפר מסוגננות כדוגמת "Amer" (2009), שזכה במועמדות לפרס מגריטה (המקבילה הבלגית לפרס הסזאר) עבור הסרט הטוב ביותר; ו"The Strange Colour of Your Body's Tears", שהוקרן בבכורה בפסטיבל לוקרנו 2013. האקסס הסגנוני שלהם – מחווה לסרטי האימה האיטלקיים משנות השישים והשבעים – עשוי להיות נורא מתיש, עמוס ומסחרר חושים כך שרצוי להגיע לסרטיהם בערנות מרבית ובמוד הנכון.

לאחרונה הם חזרו לפסטיבל השוויצרי עם "Let the Corpses Tan". עיבוד לרומן פשע צרפתי משנת 1971, שכתבו יחד ז'אן-פטריק מנשט וז'אן-פייר בסטיד. עיירת רפאים, 3 רוצחים, שק זהב ואורגיה של אקדחים מככבים בסרטם השלישי, שמתאפיין הפעם בלוק מערבוני מחוספס. כמו תמיד, כשזה מגיע לכרזות הסרטים שלהם, קאטה ופורזאני מוכיחים שאין להם מתחרים.

~

2. Détour: סרט קצר למישל גונדרי

מארז הבמאים המשולש של מישל גונדרי, ספייק ג'ונז וכריס קנינגהם, היה לאחת המתנות היפות ביותר שקיבלתי עד היום לאיזושהי יומולדת. כמובן שהייתי צריך לרמוז, שלא לומר לציין במפורש, שאני מעוניין בקופסה השמנה הזו כאילו חיי תלויים בה, אבל זה עבד. במשך תקופה ארוכה פרקתי עוד ועוד קליפים וסרטים קצרים שהתחבאו בכל אותם תקליטורים ויש מצב שאפילו לא עברתי על כולם עד היום. גונדרי אף הספיק להוציא DVD נוסף, עם מטען שלם של הפתעות ויזואליות, כמו קובייה הונגרית שהוא פותר עם האף או הראש הגדול של קונאן בקליפ הנהדר של הווייט סטרייפס.

אז אחרי תקופה ארוכה בה גונדרי התרכז בעיקר בפיצ'רים – האחרון שבהם, "מיקרוב ובנזין", דילג מסיבה עלומה על הפצה בישראל – גונדרי חוזר לפורמט הקצר עם "Détour". ומאחר שמדובר במישל גונדרי, איש לא יתפלא כי הוא צילם את כולו עם האייפון שלו. שלא במקרה, הסרטון נועד לקדם את מכשיר אייפון 7 פלוס מבית אפל, אבל אם זה אומר סרט חדש של מישל גונדרי, אני מוכן אפילו להשהות את קמפיין החזרה שלי לפלאפון פליפר.

~

3. אדואר לואי – ילד הפלא של הספרות הצרפתית ומחבר הרומן האוטוביוגרפי, "הסוף של אדי" – בשיחה עם טאש אוו

בשנת 2014, צצו על מדפי חנויות הספרים בצרפת עותקים טריים של "הסוף של אדי" – רומן אוטוביוגרפי של סופר צעיר בשם אדואר לואי (Édouard Louis). תוך שנה בלבד, הספר נמכר בלמעלה מ-300 אלף עותקים, הצית דיון ער במולדתו, התברג לרשימה הסופית של המועמדים לפרס גונקור לרומן ביכורים ותורגם ליותר מעשרים שפות. הספק יפה לבחור בן 21.

"הסוף של אדי", המוגדר כ'אוטופיקשן' – סיפורת המבוססת על אירועים אמיתיים מחיי המחבר – מתאר את שנות התבגרותו הקשות של אדי כילד הומוסקסואל, בסביבה כפרית אלימה, ענייה והומופובית בצפון צרפת. בתחילת השנה יצא ספרו של לואי בתרגום לאנגלית. 'הגרדיאן' הכתיר את הסופר הבלונדיני, כיום בן 24, כילד הפלא של הספרות הצרפתית וקבע כי ספרו הוא לא פחות מקריאת חובה.

יציאתו של הספר באנגלית, לוותה במפגשים וריאיונות שערך לואי בחודשים האחרונים. בפברואר נערך מפגש מעניין בינו לבין הסופר המלזי המוערך, טאש אוו ("חנות המשי", "מפת העולם הבלתי נראה"), בחנות ספרים בלונדון. לפני הצפייה, מומלץ לקרוא לפחות את הפרק הראשון מתוך הספר. מוזר מאוד שהוצאות מקומיות בעלות חיבה לספרות צרפתית עם אדג', כמו 'בבל' או 'הקיבוץ המאוחד', טרם השיקו גרסה בעברית. איזה קסם של בחור.

~

4. Apprivoisé: ברטרנד מנדיקו מביים קליפ לקליפסו ולואה

ברטרנד מנדיקו נמצא בשוונג יצירתי. רגע אחרי שהקרין את סרטו הארוך הראשון, "The Wild Boys", במסגרת שבוע המבקרים הבינלאומי בפסטיבל ונציה, במאי האוונגרד הצרפתי שחרר וידיאו קליפ לאמנית הפופ הצעירה, קליפסו ולואה.

קליפסו היא בתם של אלי מדירוס וז'קנו, שהנהיגו בשנות ה-80 צמד סינתפופ מצליח שאף סיפק את המוסיקה לסרטו של אריק רוהמר, "ירח מלא בפריז", בשנת 1984. היא החלה במקור כשחקנית, כשאת הקריירה המוסיקלית שלה טיפחה במסגרת הצמד "Cinéma". אשתקד היא שחררה סינגל ראשון שכתבה והלחינה, Le jour, מתוך EP באותו שם. את הקליפ לרצועת הפופ ההיא, ביים הקולנוען הצרפתי כריסטוף הונורה, שנודע בזכות הדרמה המוסיקלית היפה "שירי אהבה", וסרטים אחרים עם לואי גארל.

Apprivoisé, הוא סינגל מתוך אלבומה הראשון של קליפסו, "Cannibale”, שייצא השנה ב-13 באוקטובר. ברטרנד מנדיקו רקח עבורו נרטיב חלומי מסוגנן, חושני ומסויט כפי שרק הוא יודע לעשות.