חי, צומח, דומם: "הצמחונית" מאת האן קאנג

באמצע שנה שעברה, אחייניתי הצעירה, שטרם מלאו לה גיל מצוות, גמלה בליבה החלטה כי תפסיק לאכול בשר מתוך התחשבות בסבלם של בעלי חיים. בעבור משפחה שעשן המנגל הסמיך הוא נשמת אפה, החלטתה התקבלה במורת רוח. הטונים עלו בעיקר בצוהרי יום העצמאות כשהילדה סירבה לעטר את צלחתה בכנפיים והמבורגר – אף על פי שעיניה ללא ספק התאוו לכך – וביקשה להסתפק בסלט או משהו בסגנון. אימא שלי, אישה בעלת כושר שכנוע בלתי מבוטל, ראתה את הברק בעיניה וניסתה לפרק את חומות ההגנה הרעועות שהעמידה, בפנותה אל ליבה ("אבל את אוהבת המבורגר!") ואל הרציונל שלה ("יחסר לך B12 – את תהיי חולה!"). בעודי מצלחת מנה שלא הייתה מביישת את ההגדרה המילונית של קרניבור, חשתי צורך עז להתערב. הבטתי באמי, שהחזיקה את קערת הבשר בציפייה, ובטון צדקני (שמאוחר יותר זכה לחיקויים לגלגניים מצדה) הכרזתי: "לילדה יש עקרונות. למה את רוצה לדרוס אותם? אם היא לא רוצה לאכול בשר, לא צריך להכריח אותה". הילדה הביטה בשנינו והכריעה במבוכה לטובת עמדתה המקורית. מאוחר יותר, היא ניגשה אלי ואמרה בשקט: "תודה שהגנת עלי, מקודם". זה היה נחמד. כיום, היא לא מפסיקה לטחון המבורגרים ושווארמות אבל זה לא העניין. העניין הוא שעל אף תרבות הצמחונות והטבעונות (שבשלב מסוים חשבתי להעלות בפניה לולא פרצופה המבועת של אמי) שהשתרשה לכאורה בעשור האחרון, החלטתו של בן אנוש להימנע מצריכת בשר היא עדיין טלטלה מסוימת בעבור בני משפחתו. קל וחומר כשמדובר באומה של קרניבורים כמו קוריאה, מה שמוביל אותי לרומן המדובר של הסופרת הקוריאנית האן קאנג, "הצמחונית".
עשר שנים חלפו מאז יצא לאור "הצמחונית" בארץ מולדתו ועד שעלה למדפי חנויות הספרים בישראל. יתכן כי הוצאת "סאגה" הסלקטיבית בחרה לתרגמו עוד בטרם זכה אשתקד בפרס בוּקר הבינלאומי, אך חבל שבחרה לעשות זאת מאנגלית במקום משפת המקור. אני מניח שקיים קושי במציאת מתרגם עברי שמצוי ברזי הקוריאנית אבל תרגום משפה מתווכת תמיד נשמע לי רעיון איום ונורא, בלי קשר לאיכות התוצר הסופי. אף על פי כן, הקריאה ברומן – שאף עובד לסרט בשנת 2009 – הייתה חוויה מעניינת (שהסתיימה בחלום ביעותים, אם כי נטול הקשר לקולינריה).
"הצמחונית" מחולק לשלושה פרקים ארוכים, הנמסרים בכל פעם מנקודת מבטה של דמות אחרת ברצף כרונולוגי. במרכז העלילה ניצבת יונג-יֶה, אישה צעירה המנהלת חיי נישואים פונקציונליים ונטולי תשוקה, שמחליטה ערב אחד כי לא תאכל עוד בשר, בעקבות סיוטים חוזרים ונשנים הפוקדים את שנתה. סיוטים רצחניים בעלי צביון אלים שמקורו בחוויות ילדות קשות שהמיט עליה אביה, הכרוכות באכילת בעלי חיים. החלטה זו משבשת את חייה עם בעלה, מוציאה את משפחתה המורחבת מדעתה ותופחת עם השנים לממדים קיצוניים שמרחיקים אותה מן החברה האנושית – ביותר ממובן אחד.
"הצמחונית" הוא רומן שדי קשה לקטלג – האם זה ספר אימה? האם זו דרמה משפחתית? האם זו מעשיית מטמורפוזה סוריאליסטית? – שזה אך הולם לנרטיב העוסק במהותו בטרנסגרסיה ובטשטוש גבולות מוגדרים, בין אם אלו גבולות פיזיים, חברתיים, משפחתיים, אמנותיים, נפשיים או תודעתיים. על-פי האנציקלופדיה של הרעיונות, "הטרנסגרסיה עוסקת ברצון האנושי לחצות גבולות אסורים, בכללם גבולות הטאבו. היא בודקת באופן ביקורתי את השלמות והקוהרנטיות של הגוף האנושי הפיזי ושל הגוף החברתי, התקני, שבתוכו הוא משתקף".
במאמר "טבעונות כפמיניזם – בשר כסמל לשליטה גברית", טוענת ד"ר נעמה הראל כי הסיבה שאנשים אוכלים בשר אינה נובעת בעיקר מטעמו המועדף או מסגולותיו הבריאותיות, אלא מהעדפה תרבותית שמתבססת על ערכו הסמלי. הראל סוקרת את הביטויים ההיסטוריים, התרבותיים והלשוניים המעידים על כך שבשר הנו סמל לדומיננטיות גברית. כך למשל, היא מתייחסת לאופן בו הצַיִד מכונן את האידיאה הגברית, על-פי פידס (Fiddes), בהיותו פעילות המסמלת גבורה ותעוזה, אשר זיכתה את המצטיינים בה בהכשר לנישואין, בנשים טובות וביחסי מין. לדבריה, ביטוי עכשווי למיתוס הצַיָּד ניתן למצוא למשל בצליית בשר "על האש", כשאת המנגל מתפעלים הגברים בעוד הנשים מופקדות על חיתוך הסלטים ועריכת השולחן.
אחת הטענות של פידס, על פי המאמר, היא ש"באמצעות בשר מבטאים גברים את השליטה שלהם על חיות, ובעקיפין גם על נשים. הריגת חיות, בישולן ואכילתן מספקות את ההוכחה האולטימטיבית בדבר עליונות האדם על שאר הטבע". באחת הסצנות החזקות ביותר ברומן, אב המשפחה – גבר מזדקן, שהיה לדמות דומיננטית ואלימה בחיי ילדיו – מתעקש לתחוב לפיה של בתו, כנגד רצונה המובהק, נתח בשר. במקרה הזה, התנגדותה הנחרצת של יונג-יה לבשר היא בה בעת התנגדות נחרצת לשליטה גברית מתמשכת. אין זה מקרי כי הדמות האולטימטיבית שנבחרה לייצג אותה היא זו של פטריארך נוקשה ואפל.
ליונג-יה אין כמעט פתחון פה במהלך הרומן – למעט שברי חלומות לא קוהרנטיים – המסופר בחלקו הגדול על-ידי גברים. האחד הוא בעלה השמוק, שרמת המבוכה, העלבון וההפתעה שלו מהתנהגותה העצמאית של אשתו, אחראית לכמה מן הרגעים המצחיקים ביותר בספר הקודר הזה; השני הוא גיסה, אמן וידיאו המבקש להפוך אותה לאובייקט אמנותי. על הקול המושתק, יונג-יה מפצה באמצעות הנוכחות המודגשת של הגוף. הגוף הנשי המשתנה, החשוף, המאיים, שאינו עונה על התכתיבים המערביים של יופי, בריאות וחיוניות, כפי שמצייתת להם אחותה הגדולה שמנהלת חנות למוצרי קוסמטיקה. הגוף הנשי הצמחוני הוא אקט של התנגדות, או אם תרצו, של מחאה שקטה. התנגדות שהחברה מנסה לרסן ולהוקיע, באמצעות חלוקה קטגורית לשפיות ושיגעון, במטרה לשמר את הסדר הקיים. "אכילת בשר היא דחף אנושי בסיסי", אומרת אחת הדמויות במהלך ארוחה. "מה שאומר שהצמחונות חותרת תחת הטבע האנושי, נכון? זה פשוט לא טבעי".
גופה הטרנספורמטיבי של יונג-יה, המגלם את חציית הגבול מן החי אל הצומח, מטלטל את חייהן של הדמויות, חושף את מערכות היחסים הריקות ונטולות התשוקה שלהן, ומוביל אותן לחצות גבולות אסורים נוספים: אמן הווידאו שמבקש להפוך משחק למציאות ולתעד במצלמתו יחסי מין אותנטיים; האחות שאוצרת סוד אודות טיול מסתורי אליו יצאה בשעת בוקר מוקדמת; ויונג-יה עצמה, שאינה נענית לקודים חברתיים, שחלומותיה מעצבים את מציאותה והליכתה מתנודדת על הקו העמום שבין שפיות לשיגעון. חציית הגבולות הללו, המימוש המוחלט של המאוויים האישיים אל מול הנורמות החברתיות, גובה מהן מחיר יקר.
במובן מסוים, יש פה מעין קורלציה בין הגוף הנשי המתפרק לבין התפרקותו של התא המשפחתי, כשבתווך ניצב הנעלם הגדול: הבשר. אותו חומר אפל בעל יסוד אלים, שלכאורה עומד בבסיס הסדר החברתי התקין ומזין את מערך הכוחות נטול השוויון בין המינים. ככל שמתקדמת העלילה, הספר הופך מטריד וקודר יותר, לא מעט בזכות תיאורי הנוף ומזג האוויר, שמהווים תפאורת רקע הולמת לאפלה של הדמויות. ייתכן כי "הצמחונית" לא יעורר בכם חלומות מתוקים או חשק בלתי נשלט לסלט חסה, אבל הוא לבטח יעורר בכם מחשבה.
מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה ביקורות ספרות, קולנוע קוריאני. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s