צעירים בטוקיו שוברים את גבולות המגדר באופנה ~ הדרמה הגאה של זוכת פרס הבימוי בפסטיבל סאנדנס ~ ביסקסואל צעיר והקראש שלו יוצאים לטיול הגדול באירופה של המאה ה-18, ברומן המדובר של מקנזי לי ~ פלוריה סיגיסמונדי ומייק הדרס מאחדים כוחות באחד הקליפים המופלאים של השנה

~
1. יום החצאית: צעירים בטוקיו שוברים את גבולות המגדר באופנה
אם אדם רוצה לקבל מושג לגבי ההפנמה של נורמות מגדריות בחברה, מומלץ שיפקוד אחת מן החנויות של רשתות הביגוד הגדולות בארץ. לאחרונה נכנסתי לכמה כאלה בחיפוש אחר זוג מכנסיים. היות והרשתות הללו מבקשות למכור את מרכולתן בכל רחבי הארץ – החל מן הישוב השמרני ביותר ועד לעיר הליברלית מכולן – הקו האופנתי, ברובו, לא יאתגר את ההנחות המקובלות באשר לאופן שבו גברים ונשים אמורים להתלבש. קולב אחר קולב, מדף אחר מדף, תמיד זה אותם הכחולים, החומים, האפורים והשחורים; ג'ינסים בדגמים בטוחים ומשעממים; דגמ"חים בצבעי אגוז או זית; טי-שרטים בהדפסים סתמיים; כשלעיתים מבצבצת איזו חולצה ורודה שצורחת "בעל הבית השתגע".
החלוקה הגיאוגרפית למחלקות "נשים" ו"גברים" נתפסת בעינינו כטבעית, הכרחית ויעילה שכן היא מגדירה עבורנו את הטווח מתוכו אנו רשאים לבחור, וחוסכת לנו שיטוטים נבוכים במעגלים לעיני מוכרות שיפוטיות. אלא שהחלוקה הזו גם מקבעת ומנציחה את הסטטוס קוו האופנתי. כבר קרה שנתקלתי בזוג נעליים בהירות שהדרך היחידה לנעול אותן הייתה בשיטת העינוי הסיני המפורסם הואיל ו"אין כאלה לגברים". לא אחת נתקלתי בחולצה שמצאה חן בעיני אך תהיתי לעצמי במבוכה, האם היא "מיועדת" לי. אותה תחושת מבוכה היא כמובן החותמת החברתית שמאשרת כי הפנמתי בהצלחה את הנורמות המגדריות שהוטמעו בי מגיל אפס. צריך לפתח עור של פיל מתחת לבגדים המטשטשים את גבולות המגדר, שכן הם עלולים לגבות מחיר יקר יותר מזה שתשלם בקופה: לעג, השפלה או בידוד חברתי, בעיקר אם אתה צעיר שחי בחברה הומוגנית או שמרנית.
בשנת 2016, החלה להתגבש בטוקיו תנועה של צעירים שהחליטו לקרוא תגר על תכתיבי החברה ולנצל את כל מגוון הצבעים, הגזרות והפריטים. לפלח מסוים מהצעירים העירוניים ביפן תמיד היה חוש אופנה משובב ויצירתי – כפי שניתן לראות בספרי הצילומים של שואיצ'י אאוקי – אבל תנועת האופנה הא-מגדרית שואלת פריטי לבוש משני המינים במטרה לקעקע את הקשר שבין אופנה, מין ומיניות. הדוקו הבא אמנם קצר מדי אבל מספק טעימה מהמגמה המגניבה הזו שמוכיחה כי גם בנים נראים טוב בחצאית וחולצה פרחונית.
~
2. Beach Rats: הדרמה הגאה של זוכת פרס הבימוי בפסטיבל סאנדנס
לא רק סופיה קופולה יצאה השנה עם פרס הבמאית הטובה ביותר מפסטיבל קולנוע נחשב. הבמאית והתסריטאית אלייזה היטמן עשתה זאת במסגרת תחרות הדרמה האמריקאית בפסטיבל סאנדנס עם סרטה הארוך השני, "Beach Rats". במרכז העלילה, נער חסר כיוון נאבק להימלט מחייו העגומים ומתמודד עם שאלות של זהות, בעודו מחלק את זמנו בין חבריו העבריינים, חברה פוטנציאלית וגבר שפגש ברשת.
האם אלייזה היטמן היא הגרסה הנשית של לארי קלארק? יהיה מעניין לגלות. הסרט יעלה בארה"ב ב-25 באוגוסט. בארץ אולי נזכה לצפות בו במהדורה ה-33 של פסטיבל חיפה.
~
3. ביסקסואל צעיר והקראש שלו יוצאים לטיול הגדול באירופה של המאה ה-18, ברומן ההרפתקאות המדובר של מקנזי לי
לאחר ש"אינטרטיינמנט וויקלי" הכתיר אותו כאחד מ-20 הרומנים שאתם חייבים לקרוא הקיץ, ולוגרים ציפו בהתרגשות לצאתו והבאז החיובי אפף את השטח, ב-27 ביוני ראו אור 528 העמודים של "The Gentleman's Guide to Vice and Virtue”, רומן הנעורים ההיסטורי של הסופרת מקנזי לי (Mackenzi Lee).
באופן אישי, אני ממש לא חובב רומנים היסטוריים אבל במקרה הזה, איך אפשר לוותר על סיפור הרפתקאות רומנטי שמתרחש במאה ה-18 ועוסק בלורד ביסקסואל צעיר שיוצא עם חברו/הקראש הסודי שלו לטיול הגדול באירופה?
"הטיול הגדול", הוא צירוף שמגדיר עבור רבים את החוליה המקשרת בין השירות הצבאי לתחילת הלימודים האקדמיים, אלא שלא תמיד הוא היה מזוהה עם כיתות רגליים בדרום אמריקה או מופעי פינג פונג בבנגקוק. "הטיול הגדול", אם לצטט את ויקיפדיה, "היה טיול מסורתי שערכו גברים צעירים מהמעמד הגבוה באירופה ברחבי היבשת. המנהג היה נפוץ בין השנים 1600 עד לשנות ה-40 של המאה ה-19 […] והיה מזוהה במיוחד עם האצולה הבריטית". כמו כן, "הטיול שימש למטרות חינוכיות, והיווה מעיין טקס מעבר".
חייבים להודות שהתרכיז הלא שגרתי הזה שכולל מסעות והרפתקאות, קומדיה ורומנטיקה חד-מינית על רקע היסטורי, נשמע שובב ומרענן וככלל, מדגיש את המגמה המתרחבת של עיסוק בתמות להט"ביות בספרות Young Adults. באתר Epic Reads תוכלו לקרוא את 4 הפרקים הראשונים, וכאן תוכלו להאזין לחלק הראשון של פרק הפתיחה.
~
4. גאון, שבא למות: הבמאית פלוריה סיגיסמונדי ומייק הדרס מאחדים כוחות באחד הקליפים המופלאים של השנה
הבמאית והצלמת הוותיקה פלוריה סיגיסמונדי, הרסה לי את הבריאות (ואת היכולת להתרכז בשינון החומר לבחינה ב"תולדות האמנות") כשעלה לאוויר הקליפ שביימה עם טילדה סווינטון ודייוויד בואי לרצועה מאלבומו האחרון. האישה שעבדה עם סיגור רוס, ביורק, הווייט סטרייפס, כריסטינה אגילרה ואחרים – וביימה פרקים ב"סיפורה של שפחה" ו"אלים אמריקאים" – עשתה זאת שוב לאחרונה עם הקליפ המרטיט שביימה לסינגל השני מתוך אלבומו החדש של מייק הדרס, הלא הוא "פרפיום ג'יניוס".
"Die 4 You” היא רצועה חלומית, רגישה ומעודנת בניחוח טריפ-הופ שזוכה כאן לטיפול חושני המציג את היופי, השבריריות והקוויריות של הדרס במלוא תפארתן המצמררת. מהשירים והקליפים המופלאים של השנה.
מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה אופנה, גאווה ודעה - קולנוע קווירי, יפן, מוסיקה, ספרות גאה, פסטיבלי קולנוע. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s