פסטיבל קאן 2017: עשרים סרטים נבחרים – חלק א'

מיכאל הנקה, בונג ג'ון-הו, יורגוס לנטימוס, הונג סאנג-סו, רובן אוסטלנד, נוח באומבך, קיושי קורוסאווה, סופיה קופולה, טוד היינס ואנדריי זוויאגינצב הם רק חלק מן האוטרים שמרכיבים את הליין-אפ המטורף לרגל חגיגות ה-70 לפסטיבל קאן; וגם: הרבה ניקול קידמן, אליזבת מוס ואיזבל הופר + קריסטן סטיוארט אחת!
המהדורה ה-70 של פסטיבל קאן נפתחה ביום רביעי שעבר כשהיא מתודלקת בליין-אפ הכי מסחרר שנראה בריביירה הצרפתית מזה שנים. סוללה ארוכה של במאי ארט האוס נערצים פוקדים בימים אלו את השטיח האדום, ומציגים בבכורות נוצצות כמה מן הסרטים הכי מצופים לשנת 2017.
את הפסטיבל פתח סרטו של ארנו דפלשן הצרפתי, "הרוחות של ישמעאל", בכיכובם של שרלוט גינסבורג, מריון קוטיאר, לואי גארל ומתייה אמלריק, במסגרת הקרנות מיוחדות. "ברברה", סרטו החדש של אמלריק כבמאי, נבחר לפתוח את מסגרת הצד היוקרתית, "מבט מסוים". נורא צרפתי מצדם.
בראש חבר השופטים של התחרות המרכזית עומד השנה פדרו אלמודובר, כשלצדו מתאספים: פארק צ'אן-ווק, פאולו סורנטינו, מארן אדה (במאית "טוני ארדמן"), ג'סיקה צ'סטיין, וויל סמית', השחקנית בינגבינג פאן (הכוכבת הסינית הרווחית בעולם), השחקנית והבמאית הצרפתית אנייס ז'אווי והמלחין הצרפתי-לבנוני גבריאל יארד. נשיאת חבר השופטים במסגרת "מבט מסוים", היא אומה תורמן; ובמסגרת ה"סינפונדסיון" זהו הבמאי הרומני, כריסטיאן מונג'יו. יאיר הוכנר, המייסד והמנהל האמנותי של TLVFest, נבחר לאחד מחמשת השופטים שיכתירו את הזוכה בפרס הדקל הקווירי.
בקאן הוחלט השנה ליישר קו עם פסטיבלים אחרים ברחבי העולם ולפתוח את הדלת לדרמה הטלוויזיונית. שני הפרקים הראשונים מהעונה השלישית ואפופת המסתורין של "טווין פיקס", יוקרנו על גבי מסך גדול – לינץ', אגב, הכריז שאין בכוונתו לביים יותר סרטים כך שזו אולי הפעם האחרונה שצופים יזכו לראות את שמו מהבהב באולמות הקולנוע – כמו גם פרקים מתוך העונה השנייה של "מעלה האגם" בבימויה של ג'יין קמפיון (אני עדיין לא מעכל שאליזבת מוס וניקול קידמן הולכות למלא את אותו חלל טלוויזיוני. Unbelievable!).
על אף התפריט המשובח שמציע הפסטיבל, כמה שמות מוכרים בכל זאת נעדרים ממנו מסיבות כאלו ואחרות: אלכסנדר פיין ("Downsizing”), הירוקאזו קורה-אדה ("הרצח השלישי"), יואכים טרייר ("תלמה"), גיאורגי פאלפי ("קול אדונו") ודייוויד רוברט מיטשל ("מתחת לאגם הכסוף") שגרף את אהדת המבקרים לפני שלוש שנים עם סרט האימה המסוגנן, "משהו עוקב אחרי". מצד שני, אולי עדיף שיישאר משהו להמשך השנה.
אז מהם הסרטים הבולטים שמככבים בפסטיבל קאן 2017? להלן העשירייה הראשונה.
~
1. Happy End / בימוי: מיכאל הנקה / צרפת, גרמניה, אוסטריה
מסגרת: התחרות המרכזית
והזוכה בפרס דקל הזהב הוא… טוב, האמת היא שלא חוכמה להמר על סרט חדש של מיכאל הנקה – שכבר זכה בפסטיבל פעמיים ברציפות עם "סרט לבן" (2009) ו"אהבה" (2012) – ועוד כשמופיעה בו איזבל הופר. מצד שני, הנקה יאלץ להתמודד הפעם מול לא מעט תותחים כבדים, כך שלא בטוח שהוא ייקח את זה בהליכה. הדרמה החדשה של הבמאי האוסטרי, "סוף טוב", עוסקת בסיפור משפחתי בעיר הנמל קאלה, על רקע משבר הפליטים (נושא שחוזר בלא מעט מן הסרטים השנה). לצד הופר, מככבים גם ז'אן-לואי טרנטיניאן, שעבד עם הנקה ב"אהבה", וטובי ג'ונס.
~
2. The Square / בימוי: רובן אוסטלנד / שוודיה, דנמרק, ארה"ב, צרפת
מסגרת: התחרות המרכזית
הייתה לי תחושה שאליזבת מוס בסרט של רובן אוסטלנד הולכת להיות בחירה אדירה, אבל לא תיארתי לעצמי עד כמה. הקליפ הזה, מתוך הסרט החדש של הבמאי השוודי הנהדר, פשוט קורע ומוס משתלבת בו כבובה בתוך מטריושקה. לאוסטלנד יש חוש הומור מאוד מיוחד שבא לידי ביטוי גם ב"כוח עליון" – הדרמה הקומית המעולה שלו מ-2015 שעסקה במגדר הגברי כאתר של הדחקות ובגבריות השוודית כפרפורמנס שקורס כסופת שלגים בלתי ניתנת לעצירה. סרטו החדש, "הכיכר", הוא סאטירה על עולם האמנות – מה שוודאי יספק לאוסטלנד שלל הזדמנויות לרתום את הסגנון החזותי המתבונן שלו לסדרה של הצלפות קומיות מבדרות.
~
3. The Killing of a Sacred Deer / בימוי: יורגוס לנטימוס / אירלנד, בריטניה, ארה"ב
מסגרת: התחרות המרכזית
יורגוס לנטימוס, מהבמאים הייחודיים והמרתקים שפועלים כיום בקולנוע, ממשיך לביים באנגלית ולעצב את שיער הפנים של קולין פארל. אחרי הצלחת "הלובסטר", לנטימוס חבר בפעם הרביעית לתסריטאי היווני אפתימיס פיליפו, ורקח את "הריגתו של אייל קדוש". העלילה המסתורית עוסקת בקשר הנרקם בין מנתח לנער, אשר מוביל להשלכות בלתי צפויות. את אשתו של המנתח מגלמת ניקול קידמן (שמשחקת עם פארל גם בחדש של סופיה קופולה, "הנקמניות", המתמודד אף הוא בתחרות). מעניין יהיה לראות כיצד לנטימוס יעצב את הממד הקרחוני בנוכחותה של קידמן על רקע העולם המקפיא התורן שלו.
~
4. Okja / בימוי: בונג ג'ון-הו / דרום קוריאה
מסגרת: התחרות המרכזית
מעבר לבשורה המלהיבה שלבונג ג'ון-הו יש סרט חדש, ממש מגניב שהוא מתמודד בתחרות המרכזית מול הונג סאנג-סו. מדובר בשני קצוות של הקולנוע הקוריאני (תחשבו ספילברג מול וודי אלן) שהם גם חברים בנוסף לכל.
עם "אוקג'ה", שמומן על-ידי נטפליקס, בונג ג'ון-הו חוזר לימי "המארח" עם סיפור חדש על ילדה ומפלצת, ואל ימי המד"ב של "רכבת הקרח" עם טילדה סווינטון (!!!) וקאסט בינלאומי שכולל את ג'ייק ג'ילנהול, פול דנו, סטיבן יון וצ'וי וו-סיק.
מצחיק שגם הפעם בונג נקלע לפרשייה מדוברת בדבר הפצת סרטו מחוץ לקוריאה. עם "רכבת הקרח" היה זה הארווי ויינשטיין שעשה לו את המוות עם דרישות מגוחכות – לקצר את הסרט, להוסיף ווייס אובר – כתנאי להפצתו הרחבה בארה"ב (בונג, למרבה המזל, סירב לממשן). הפעם, "אוקג'ה" וסרטו החדש של נוח באומבך עומדים בלב הסערה שבין נטפליקס לפסטיבל קאן, שעוררה את הדאגה המוכרת בדבר גסיסתם של בתי הקולנוע והחוויה הקולנועית. ככלל, סרטים שמתחרים בריביירה אמורים לעלות להקרנות בצרפת, בעוד הפצתם מחוץ לאולמות נעשית לאחר צינון של מספר חודשים על מנת שלא לפגוע במפיצים ובבעלי התיאטראות המקומיים. הסירוב של נטפליקס להתפשר על כך – "אוקג'ה" יעלה באתר ב-28 ביוני – הוביל לחקיקת חוק שיחייב את הבאים בשערי הפסטיבל לעמוד בתנאים הללו, החל משנה הבאה (מה שעלול למנוע מסרטים בהפצת נטפליקס להשתתף בתחרות).
במסיבת העיתונאים של חבר השופטים, אלמודובר התייחס לחשיבות שבהקרנת סרטים באולמות הקולנוע, בעוד וויל סמית' טען שנטפליקס אינם מונעים מן הקהל לפקוד את האולמות ואף חושפים ומנגישים יצירות לצופים שלא היו מגיעים אליהן בדרך אחרת (ראוי לציין שסרטו הבא של סמית', Bright, יופץ בנטפליקס בדצמבר). הדיון הזה, מן הסתם, עוד ימשיך להכות גלים.
~
5. Claire's Camera (במקור: La Caméra de Claire) / בימוי: הונג סאנג-סו / דרום קוריאה
מסגרת: הקרנות מיוחדות
פסטיבל קאן ידוע בחיבתו להונג סאנג-סו אך גם מעריציו האדוקים ביותר הופתעו לשמע הבשורה המלבבת כי השנה יוקרנו בפסטיבל שני סרטים חדשים של האוטר הקוריאני!
ההימור המרכזי היה על "המצלמה של קלייר" – סרט שצולם אשתקד במהלך פסטיבל קאן, בכיכובה של איזבל הופר. זהו שיתוף הפעולה השני של הבמאי והשחקנית מאז "בארץ אחרת" המעולה שהתחרה על דקל הזהב ב-2012. ואכן, הסרט בעל השם הרוהמרי יוקרן בפסטיבל אך במסגרת הקרנות מיוחדות.
לצד הופר, מככבת המוזה הנוכחית של הונג, קים מין-הי, שזכתה השנה בפרס השחקנית הטובה ביותר בפסטיבל ברלין עבור הופעתה בסרט אחר שלו, "On the Beach at Night Alone". האם זה הסרט שיחזיר את מצלמת האינסטקס לאופנה?
~
6. The Day After (במקור: Geu-hu) / בימוי: הונג סאנג-סו / דרום קוריאה
מסגרת: התחרות המרכזית
מערכת היחסים הרומנטית שמנהל הונג סאנג-סו בשנה האחרונה עם קים מין-הי – עליה התוודה במהלך מסיבת עיתונאים שנערכה בסיאול לרגל צאת "On the Beach at Night Alone" – זכתה ללא מעט כותרות בקוריאה, בעיקר בשל היותו איש משפחה.
אך עושה רושם כי חוויותיו האישיות של הונג לא שימשו רק את הטבלואידים אלא הפכו לחומר בעירה אמנותי שבא לידי ביטוי בסרטיו האחרונים, וככל הנראה גם ב"היום שאחרי" – דרמה קומית בשחור לבן, גם היא בהשתתפות קים מין-הי, אם כי הפעם הפוקוס עובר לדמות הגבר (בגילומו של קוון היי-היו).
זהו הסרט התשיעי של הונג סאנג-סו בתולדות פסטיבל קאן והכניסה הרביעית שלו לתחרות המרכזית, אחרי "אישה היא עתידו של הגבר" (2004), "מעשייה קולנועית" (2005) ו"בארץ אחרת" (2012).
למעט בונג ג'ון-הו והונג סאנג-סו, פסטיבל קאן כולל שני סרטי אקשן מקוריאה המשובצים במסגרת הקרנת חצות: "The Merciless” לביון סונג-היון ו"The Villainess” לג'ונג ביונג-גיל.
~
7. Redoubtable (במקור: Le Redoutable) / בימוי: מישל הזנוויציוס / צרפת
מסגרת: התחרות המרכזית
לא בטוח שאנשים מודעים לכך, אבל ז'אן-לוק גודאר עדיין חי (לא מזמן שוחחתי עם מעריץ של גודאר על ההסתברות שאנשים לוקים באפקט מַנדֶלַה ביחס אליו). בהתחשב בפרסונה הגודארית, קשה להאמין שהוא אי פעם יצפה בסרט החדש של מישל הזנוויציוס ("הארטיסט") – ואם כן, הוא בטח לא יודה בכך – אבל מעניין לדעת מה היה חושב לו צפה בלואי גארל מגלם את דמותו בתקופה בה התאהב בשחקנית בת ה-17, אן ויאז'מסקי, אשר הפכה לאשתו בשנת 1967. גארל נראה תפור לתפקיד ושני הטיזרים שיצאו עד כה מרמזים על סרט משעשע, מן הסתם הודות לאישיות החריפה והדעתנית של העומד במרכזו.
~
8. Before We Vanish (במקור: Sanpo suru shinryakusha) / בימוי: קיושי קורוסאווה / יפן
מסגרת: מבט מסוים
למעט "עתיד מזהיר", שהתמודד בתחרות המרכזית בשנת 2003, ארבעה מסרטיו של קיושי קורוסאווה התברגו למסגרת "מבט מסוים", לרבות זה הנוכחי. "לפני שניעלם" הוא טבילה נוספת של הבמאי היפני בז'אנר המד"ב – ארבע שנים אחרי "אמיתי" האינספשני – כשהפעם מדובר בסרט פלישת חייזרים, המבוסס על מחזה מאת טומוהירו מאקאווה. "סרט פלישת חייזרים של קיושי קורוסאווה" נשמע רעיון מפתה כשלעצמו, אך תוסיפו לכך את העובדה שמככב בו ריוהיי מאצודה היפיוף ובכלל הרגתם אותי.
~
9. Jupiter's Moon (במקור: Jupiter holdja) / בימוי: קורנל מונדרוצו / הונגריה
מסגרת: התחרות המרכזית
מהרעיונות המקוריים והמסקרנים בין סרטי הפסטיבל. שלוש שנים אחרי שסרטו "אל לבן" זכה במסגרת "מבט מסוים", הבמאי ההונגרי קורנל מונדרוצו שב לפסטיבל קאן והפעם היישר אל התחרות המרכזית עם "הירח של צדק". במרכז העלילה, פליט בן 17 המנסה לעבור את הגבול להונגריה, נורה על ידי שוטר אגרסיבי וכתוצאה מכך מגלה שניחן בכוח מיוחד: הוא מסוגל לרחף באוויר. עזבו אתכם ממארוול, מדי.סי או מכל הסופר גרופס בטייטס. ריאליזם קסום עם קומנטרי פוליטי-חברתי, נשמע רענן ורלוונטי יותר מכל גיבורי העל הטחונים שגודשים את בתי הקולנוע בעידן הנוכחי.
~
10. How to Talk to Girls at Parties / בימוי: ג'ון קמרון מיטשל / בריטניה, ארה"ב
מסגרת: מחוץ לתחרות
בחזרה לניקול קידמן: "איך לדבר עם בנות במסיבות" הוא הפרוייקט הרביעי של השחקנית האוסטרלית בפסטיבל השנה, ובו היא חוזרת לשתף פעולה עם הבמאי והשחקן האמריקאי, ג'ון קמרון מיטשל ("הדוויג והשארית העצבנית"). הסרט, שמבוסס על סיפור קצר מאת ניל גיימן, עוסק במפגש של חייזרית (אל פנינג) המטיילת בגלקסיה, עם שני צעירים מהפרבר הלונדוני קרוידון. לצד פנינג וקידמן (במראה חתולה פאנקיסטית), מככבים אלכס שארפ ומאט לוקאס המשעשע. הסרט מסמל את החזרה של מיטשל לעשייה קולנועית, שבע שנים לאחר שביים את "מחילת הארנב", ונראה כמו 102 דקות של כיף.
מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה פסטיבלי קולנוע. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s