13 עיבודי לייב אקשן (למנגות) שיכבשו את המסכים במהלך 2017

"בימים אלו ביפן, מפיקים לא באמת תרים אחר תסריטים מקוריים. הם מעונינים בסרטים המבוססים על סיפורי מנגה או רומנים אשר נוטים למשוך כאן יותר לקוחות" אמר לאחרונה קיושי קורוסאווה, במהלך ראיון לרגל צאת סרט האימה שביים לראשונה מחוץ לגבולות יפן, "דאגֵרוֹטיפּ", המושתת כולו על טיהרת הצרפתית. לדבריו, "לעשות סרט שכזה ביפן לא היה בלתי אפשרי, אך אני חושב שזה עלול היה להיות קשה מאוד".
דברים אלו מצטרפים לדבריו של הירוקאזו קורה-אדה, בבואו לתאר את הבעיות מהן סובל כיום הקולנוע היפני. קורה-אדה עצמו שייך במקור לבמאי הגל היפני החדש ה-II – לצד טאקשי קיטאנו, טקאשי מייקה, שינג'י אאויאמה, נעמי קוואסה, שונג'י איוואי וקיושי קורוסאווה – שזכו להערכה בפסטיבלים בינלאומיים לאורך שנות ה-90 והאלפיים, ונחשבו לתגליות חדשות בעיני צופי קולנוע מערביים. לדברי קורה-אדה, במאים יפנים צעירים שפועלים כיום מחוץ לאולפנים הגדולים, מתקשים מאוד להותיר רושם על הקהל שמעבר לים, בעיקר בשל היעדר אומץ מצד סוכני מכירות ביפן.
מתיו הרנון, שערך את הריאיון עם הבמאי, מציין במאמרו כי מפיקים וחברות הפצה אינם משוועים לייצא תוכן מחוץ ליפן, ובמקום להמר על יוצר צעיר עם רעיון מקורי שעלול להיכשל, יעדיפו להשקיע במניה בטוחה כמו אדפטציה למנגה פופולארית, רומן מוכר או סרט קיים (בקרוב, לדוגמא, יעלה ביפן עיבוד מקומי לסרט הקוריאני "Confession of Murder"). במידה לא מבוטלת, גם הוליווד תקועה באותו פס ייצור שאורז מחדש חומרים מוכרים ומפליץ מזומנים בקצב. אבל הבעיה עם הוליווד היא שגם אם כבר יש איזה יוצר שהצליח להשמיע קול מעניין, היא תשאב אותו לקרבה ותעניק לו את הפרס הנכסף ביותר בתעשיית הקולנוע: לביים עלילת "סטאר וורס", לעבד את "הפלאש" או לחדש את "ארבעת המופלאים".
בשל הנטייה של התעשייה ההוליוודית והיפנית להמיר עלילונים לסרטים עם בני אנוש שמתהלכים בין מסכים ירוקים, מפתיע שהחליפות מאל.איי לא "גילו" את הפוטנציאל הגלום במנגה מוקדם יותר. אך במידה והעיבוד המצופה של "הרוח במעטפת" עם סקרלט ג'והנסון יוכיח את עצמו בקופות, ייתכן מאוד שתפתח הדלת למנגות נוספות במעטפת אמריקאית. זה לא בהכרח דבר רע – בהתחשב בתקציבים ובמשאבים, הוליווד עשויה לעשות צדק עם לא מעט מנגות שזכו לעיבודים קולנועיים בעייתיים ביפן – אבל בתנאים שכאלה, הסיכוי שנקבל דור חדש של במאים בועטים ופורצי דרך עם יד פתוחה מהאולפנים (כפי שהיה עם במאי הגל החדש ביפן בשנות ה-60 או עם הבמאים האמריקאים הצעירים בשנות ה-70), לא נראה מבטיח. מצד שני, זה לא שהקולנוע באמת התרוקן מיוצרים מעניינים. בגזרת האינדי עדיין אפשר למצוא במאים-תסריטאים חדורי כשרון, אם כי במקרה של הבמאים היפנים, לא תמיד קל לאתר אותם בשל מחסום השפה ומגבלות ההפצה.
על כל פנים, ביפן יעלו השנה לאקרנים למעלה מ-30 עיבודים חיים למנגות ואף על פי שחלקם נראים כמו תוצר סטנדרטי וסינתטי לחלוטין (ReLIFE או One Week Friends, לדוגמא), כמה מהם בהחלט מעוררי סקרנות. בואו נבדוק אותם.
~
13. Blade of the Immortal / בימוי: טקאשי מייקה ("Audition") / יפן / אפריל 2017
כשבוחנים את הקריירה הפרודוקטיבית טקאשי מייקה – הבנאדם ביים למעלה מ-80 סרטים לאורך 26 שנים בלבד! – קשה לפספס את העובדה שחלק ניכר ממנה מוקדש לאדפטציות של מנגות ורומנים. למעשה, שניים מהסרטים המפורסמים של מייקה מחוץ ליפן, "איצ'י דה קילר" (2001) ו"אודישן" (1999), מבוססים על מקורות ספרותיים: הראשון על-פי סדרת המנגה של הידאו יאמאמוטו והשני על-פי רומן מאת ריו מורקמי. אמנם לא תמיד זה מצליח לו ("As the Gods Will”, לדוגמא, היה די מאכזב ולא קוהרנטי, על אף השגעת הסגנונית המגניבה) אבל מי מסוגל לסרב לסרט חדש של טקאשי מייקה? כל שכן לשניים?!
בסוף החודש יעלה ביפן העיבוד שביים למנגת הסמוראים הוותיקה שיצר הירואקי סאמורה (Hiroaki Samura), "בן אלמוות". העלילה מגוללת מסע נקמה אליו יוצאים שתי דמויות שאיבדו את יקיריהן: מאנג'י, סמוראי ללא אדון, הניחן בחיי נצח; ורין, נערה שהוריה נרצחו בידי אנשי חרב. בהתחשב בניסיון שמייקה צבר בבימוי קרבות המוניים, יש מצב שמחכה לנו פה אחלה אקשן.
~
12. The Disastrous Life of Saiki K / בימוי: יואיצ'י פוקודה ("HK: Forbidden Super Hero") / יפן / אוקטובר 2017
אחרי שהביא למסך גיבור-על השואב את כוחו מלבני נשים ("HK: Forbidden Super Hero"); חוקרי משטרה המגולמים בידי ילדים ("Kid's Police"); ופרודיה נשית על סדרת סופר סנטאי ("Jossy's"), הבחירה של יואיצ'י פוקודה לעבד את המנגה של שואיצ'י אסו (Shūichi Asō), "החיים הנוראיים של סייקי קיי", נראית הולמת במיוחד.
גרסת האנימה המשעשעת שמבוססת על המנגה, מורכבת מסדרת סקצ'ים המתחקה אחר נער בעל פרצוף חתום ושיער ורוד, הניחן בכוחות טלקינטיים וטלפתיים. השימוש התחמני שהוא עושה בהם בחיי היומיום, יוצר מצבים מצחיקים שמלווים בפרשנות אנליטית בלתי פוסקת מנקודת מבטו. את דמותו של סייקי מגלם השחקן הצעיר, קנטו ימזאקי (שכמות עיבודי הלייב אקשן בהם הופיע בשנים האחרונות הפכה לבדיחה מודעת לעצמה בטיזר).
~
11. JoJo's Bizarre Adventure: Diamond Is Unbreakable Chapter I / בימוי: טקאשי מייקה / יפן / אוגוסט 2017
ואם כבר קנטו ימזאקי, את הפרצוף הנאה שלו נוכל למצוא השנה – ותחת פריזורה לא פחות מופרכת – גם בעיבוד הצבעוני של טקאשי מייקה למנגה, "ההרפתקה הביזארית של ג'וג'ו: יהלום הוא בלתי שביר". מדובר בקשת העלילתית הרביעית של המנגה המצליחה שכתב ואייר הירוהיקו אראקי (Hirohiko Araki), אשר זכתה להתפרש גם על פני 39 פרקים בעונה הרביעית של גרסת האנימה.
הפרק הקולנועי הראשון בסדרה, עוסק בדמותו של ג'וסקה היגאשיקָטה, תלמיד תיכון בעל כוח מיוחד, שיוצא עם חבריו לחשוף תעלומה מסתורית ולהילחם בבעלי כוחות קטלניים אחרים. צילומי הסרט נערכו בעיירה סיטג'ס, הממוקמת במרחק של כ-35 ק"מ מברצלונה, בשל דמיונה לעיירה הבדיונית מוריו, בה מתרחשת העלילה.
~
10. Gintama / בימוי: יואיצ'י פוקודה / יפן / יולי 2017
למעט "The Disastrous Life of Saiki K", בהמשך השנה יעלה עיבוד לייב אקשן נוסף של יואיצ'י פוקודה, והפעם למנגה שכתב ואייר הידאקי סוראצ'י (Hideaki Sorachi), "גינטאמה" – על סמוראי החי בתקופת אדו, לאחר שגזע חייזרי כבש את השוגונות. את התפקיד הראשי מגלם השחקן שון אוגורי, שעתיד לככב השנה גם בעיבוד לרומן הביכורים הלהיטי של יורו סומינו, "אני רוצה לאכול את הלבלב שלך".
~
9. Almost Coming, Almost Dying / בימוי: טושימאסה קוביאשי / יפן / פברואר 2017
בגיל 29, מנאבו נקאגאווה יוצא לחגוג את משרתו החדשה כמורה לאחר שנים ארוכות של אבטלה. הוא בוחר לעשות זאת במכון עיסוי ארוטי. אך אבוי! רגע לפני שנקאגאווה מגיע לפורקנו, הוא לוקה בדימום סאב-ארכנואידלי (או בשמו הפחות סקסי, דימום מוחי תת-עכבישי). בעיה לא פחות מהותית היא: כיצד משיבים להורים ולחברים שבוהים בך מעל מיטת בית החולים ושואלים "איפה זה קרה"?
זו העלילה שעומדת במרכז סרט הביכורים הטראגי-קומי של הבמאי טושימאסה קוביאשי, ”Almost Coming, Almost Dying” – אדפטציה למנגה האוטוביוגרפית "Kumoman", מאת מנאבו נקאגאווה (Manabu Nakagawa). זכויות ההפצה הבינלאומיות נרכשו על-די חברת GAGA Corp היפנית, שבקטלוג האיכותי שלה ניתן למצוא כמה מסרטיהם של הירוקאזו קורה-אדה, שיון סונו וקיישי אוטומו.
הטריילר האוף-ביטי מכיל את השילוב המוכר שבין יצירתיות, הומור ומוזרות שאופייני כל-כך לקולנוע היפני שמוקרן בפסטיבלים כמו "פנטסטיק פסט", פלוס שוט אחרון והורס שנראה כאילו נשלף מסרט של רוי אנדרסון.
~
8. Fullmetal Alchemist / בימוי: פומיהיקו סורי ("Ping Pong") / יפן / דצמבר 2017
כן, גם זה קורה השנה. 16 שנים חלפו מאז התפרסמה לראשונה המנגה של הירומו האראקווה (Hiromu Arakawa), "אלכימאי המתכת", שהפכה בהמשך לסדרת אנימה פופולארית, וב-1 בדצמבר יזכו צופי הקולנוע לראות את האחים לבית אלריק, בשר ופח, בעיבוד הקולנועי שביים פומיהיקו סורי, אשר צילומיו נערכו ברחבי יפן ובאיטליה.
העלילה עוסקת בשני אחים צעירים, אדוארד ואלפונס, אשר אמם מתה בילדותם ואביהם נטש את משפחתם בנסיבות עלומות. ניסיונם להשיבה לחיים, באמצעות ידע שצברו מתורת האלכימיה, עולה בתוהו וגובה מהם מחיר פיזי יקר עמו יאלצו להתמודד.
בניגוד לדרמות סלייס-אוף-לייף, בעיבודים יפנים למנגות מד"ב או פנטזיה קיים החשש שמא הסרט לא יעמוד ברף האפקטים המיוחדים שלמדנו לקבל כמובן מאליו מן הבלוקבסטרים האמריקאים. הטיזר מספק אמנם מעט מאוד מידע מכדי להעריך את הפוטנציאל של FMA, אך לפחות בגזרת האפקטים – הוא מצליח להפתיע.
~
7. March Comes in Like a Lion / בימוי: קיישי אוטומו ("Rurouni Kenshin") / יפן / מארס 2017
אם יש קונצנזוס סביב סדרת לייב אקשן שהעניקה תמורה מלאה לכרטיס, זו ללא ספק "רורואוני קנשין". הטרילוגיה שביים קיישי אוטומו, אודות נווד שוחר שלום שהיה למתנקש שכיר בעברו, היא האס הנשלף בכל עת שמישהו מעקם את האף לגבי איכותם המפוקפקת של עיבודי מנגה חיים.
ב"מארס מגיע כמו אריה" – עיבוד בן שני חלקים למנגה עטורת הפרסים מאת צ'יקה אומינו (Chica Umino) – אוטומו מתרחק מהאקשן הגרנדיוזי וקרבות הסייף, לטובת דרמת התבגרות אודות שחקן שוגי צעיר ששכל את משפחתו בילדותו, העובר לחיות בגפו ומתמודד עם קשיים רגשיים, מקצועיים וחברתיים.
בתפקיד הראשי מככב ריונוסקה קאמיקי, שהשתתף בסרטי "רורואוני קנשין" וגילם לאחרונה את אחד משני התפקידים הראשיים בעיבוד הקולנועי ל"באקומן". לצד קאמיקי, ניתן למצוא גם את שוטה סומטאני ("הימיצו", "טפיל") במה שנראה כמו חליפת שומן. קצת מצחיק שלא מצאו שחקן יפני שמן לתפקיד (או שאולי הם ממש רצו את סומטאני, שנחשב לאחד השחקנים הצעירים העסוקים ביפן בשנים האחרונות).
~
6. Random Lives / בימוי: טקאהיסה זזה ("Heaven's Story") / יפן / ינואר 2017
"ארבעת השטנים" או "ארבעת המלכים השמימיים של הפינקוּ" (Pinku Shitennō), הוא כינוי שתבעו מבקרי קולנוע לארבעה במאים יפנים שפעלו בז'אנר הפינקוּ (פורנו רך) בסוף שנות השמונים – קאזוהירו סאנו, טושיקי סאטו, היסאיאסו סאטו וטאקאהיסה זזה – אך חרגו מגבולותיו לאזורים ניסיוניים יותר מבחינה אמנותית, תוך ביטוי מסרים פוליטיים וביקורת חברתית.
עם השנים, זזה הרחיב את פעילותו לז'אנרים נוספים: ב-2003 ביים סרט ערפדים מד"בי ("Moon Child”); ב-2011 כיכב בפסטיבל ברלין עם דרמה אפית בת 4 שעות וחצי ("Heaven's Story”); ואשתקד ביים דרמת-מתח בלשית בת שני חלקים ("64"), המבוססת על רומן מדובר במיוחד מאת הידאו יוקויאמה.
"חיים אקראיים", הוא סרטו החדש של זזה אשר הוקרן לאחרונה בפסטיבל פוקואוקה במסגרת "Focus on Asia". הוא מבוסס על מנגה בשם "Nariyuki”, שכתב ואייר טאדאו צוגה (Tadao Tsuge), ומורכב מחמישה סיפורים המערבים תאונה, אלימות רנדומלית ורצח. התוצאה נראית כמו פסיפס פסיכי, אפל וטראשי שאינו נעדר פיוט.
צוגה היה אחד האמנים הבולטים שלקחו חלק במגזין המנגה האוונגרדי Garo, כאשר היה בשיאו בסוף שנות ה-60 ותחילת שנות ה-70. למיטב ידיעתי, "Nariyuki" טרם תורגם לשפה האנגלית אך הוצאת הקומיקס המוערכת Drawn & Quarterly שחררה לפני כשנתיים את "טראש מרקט" – כרך הכולל 6 סיפורים של צוגה, המתבססים ברובם על חוויותיו ועוסקים בחיים ביפן שלאחר מלחמת העולם השנייה. אחיו, יושיהארו צוגה (Yoshiharu Tsuge), פרסם אף הוא את עבודותיו במגזין Garo ונחשב לדמות קאלט ולמנגקה בעל השפעה ניכרת במולדתו.
~
5. Shinjuku Swan II / בימוי: שיון סונו ("Love Exposure") / יפן / ינואר 2017
לשיון סונו מתוכננים השנה שני סרטים חדשים או ליתר דיוק, היו מתוכננים, שכן שניהם כבר עלו (במקביל!) בחודש ינואר: "אנטי-פורנו", שנוצר כחלק מפרוייקט ריבוט החוגג את מחזור הסרטים הארוטיים שהופקו באולפני ניקאטסו לפני 45 שנים; וסרט המשך ל"Shinjuku Swan" – עיבוד נוסף לסדרת המנגה שכתב ואייר קן וואקוי (Ken Wakui).
שנתיים אחרי צאת הסרט הראשון, שזכה להצלחה מסחרית ביפן, סונו חוזר להתחקות אחר מעלליו של טאצוהיקו שיראטורי (גואו אייאנו) – סקאוטר מטוקיו שמגייס בנות לעסקי הבידור למבוגרים. בסרט זה הוא עובר לעיר יוקוהמה ונקלע לעימות עם מנכ"ל חברת סקאוטינג, בגילומו של טדאנובו אסאנו.
בראיון שהתפרסם ב"Japan Times", סונו הרעיף שבחים על אייאנו וטען כי הוא הסיבה לכך שהצטרף בכלל לסרט הראשון. "לו היו מחליפים את השחקן הראשי במישהו שאינני מכיר, כנראה הייתי פורש באמצע. אלה היו צילומים קשים". ואם נדמה לכם ש"Shinjuku Swan II" נראה פחות מטורלל מסרטיו האחרים של הבמאי, אתם צודקים. "רציתי לעשות 'Shinjuku Swan', לא 'סרט של שיון סונו'", אמר בראיון. "רציתי לעשות דרמת אקשן עם שחקן מגניב, משהו כמו הסרטים של (יוג'ירו) אישיהרה. במובן הזה, זה שונה לגמרי מכל מה שעשיתי בעבר".
~
4. Teiichi's Country / בימוי: אקירה נאגאי ("If Cats Disappeared from the World") / יפן / אפריל 2017
שנה אחרי שביים את הדרמה "אילו חתולים נעלמו מן העולם" עם כוכב "רורואוני קנשין", טקרו סאטו, אקירה נאגאי פונה לעבד את סדרת המנגה של אוסמארו פורויה (Usamaru Furuya) שהגיעה אשתקד לסיומה, "Teiichi no Kuni". הסדרה עוסקת בטאיצ'י, נער שאפתן הלומד בתיכון פרטי לבנים אשר נודע בהיותו חממה לגידול בירוקרטים ופוליטיקאים חשובים. הוא גומר אומר לרוץ לנשיאות מועצת התלמידים, במטרה לכבוש עמדה שתהווה עבורו מקפצה לחיים הפוליטיים שמחוץ לבית הספר.
את טאיצ'י מגלם השחקן הוורקוהוליק בן ה-24, מסאקי סודה, שהופיע בשנתיים האחרונות בלא פחות מ-14 סרטים! הטריילר נראה אובר דה טופ בקטע טוב, עם כמה העמדות מרשימות והופעה נטולת מעצורים של סודה (זה ניכר בייחוד בטיזרים).
פורויה, שעומד כאמור מאחורי המנגה, הציב עד כה כמה יצירות מעניינות על המדף. בין השאר, הוא עיבד למנגה את המחזה "Litchi☆Hikari Club", שהפך אשתקד לסרט אימה מסוגנן בבימויו של אייסוקה נאיטו; עיבד את "מועדון ההתאבדות" של שיון סונו למנגה עם סיפור חדש, לבקשת הבמאי; וכן עיבד את הרומן המפורסם של אוסאמו דזאי, "No Longer Human", לסדרת מנגה בת שלושה חלקים.
~
3. Double Mints / בימוי: אייג'י אוצ'ידה ("Lowlife Love") / יפן / קיץ 2017
כשמדברים על קולנוע יפני גאה, חשוב לבצע הבחנה בין עיבודים למנגות שונן-איי ויאוי – שנכתבות לרוב על-ידי נשים ונתפשות כמעין פנטזיות על יחסי אהבה בין בחורים – לבין הסרטים (המעטים, למצער) שמתמודדים עם החוויה הלהט"בית באופן בוגר ומורכב. ברוב המקרים, ההבדל אינו קיים רק בתוכן אלא גם ברמה האסתטית. הניסיון לשעתק את המנגות האלה למסך הגדול, אינו מסתכם רק בשוטים מיופייפים של בנים עם פריזורה מוקפדת אלא גם במשחק אינפנטילי של דמויות הלומות קרב שלא מפסיקות להשתתק, לבהות בחלל, להיעצר או להתנהג כאילו כל כישורי השפה וההתנהלות האנושית חומקים מהן. הכל זז נורא לאט, עם הפוגות דרמטיות וגילויי חיבה שמבוצעים בלהט של חתול שמן ליד האח. "טאקומי-קון", "No Touching at All", "שבעה ימים". הכל אותו שיט.
אלא שכל זה עתיד אולי להשתנות עם העיבוד המפתה למנגת היאוי "Double Mints", מאת אסומיקו נאקמורה (Asumiko Nakamura). עלילת המנגה עוסקת בשני גברים בעלי אותו שם, מיצוּאוֹ איצ'יקאווה, שהיו בעבר חברים לכיתה. זיכרונות ותשוקות מן העבר צפים בלב האחד, כאשר במהלך שיחת טלפון ארעית מתוודה האחר כי הרג אישה.
הסיבה לאופטימיות שלי נעוצה בשני גורמים מרכזיים: ראשית, מאחורי העיבוד הקולנועי ניצב אייג'י אוצ'ידה – במאי מקורי ויצירתי שהרזומה שלו כולל את סרט האימה המופרע "Greatful Dead"; סאטירה על מאחורי הקלעים של הקולנוע היפני העצמאי, "Lowlife Love", שנעשתה בשיתוף פעולה עם חברת ההפצה הפנטסטית Third Window Films אשר תמכה גם בסרטו הטרי והבועט, "Love and Other Cults". זה בדיוק הבמאי שאתה רוצה מאחורי פרויקט כזה. שנית, הטיזר ומרבית תמונות הסטילס ששוחררו מהסרט, מציעים מבט אפל, סקסי, אלים, הומו-ארוטי ואנרגטי, מה שאי אפשר להגיד על שום עיבוד שונן-איי/יאוי שהזדמן לי לראות עד כה.
~
2. Death Note / בימוי: אדם ווינגארד ("אתה הבא בתור") / ארה"ב / אוגוסט 2017
הלימון שלא מפסיק לתת. כמה לא סחטו את סדרת המנגה הפופולארית של צוגומי אובּה (Tsugumi Ohba) וטאקשי אובּטה (Takeshi Obata), אודות תלמיד המוצא מחברת שבכוחה להביא למותם של אנשים ששמם נכתב בין דפיה? סדרת אנימה בת 37 פרקים; שלושה סרטי לייב אקשן; סרט המתמקד בדמותו של L, שביים הידאו נקטה ("הצלצול"); סדרת טלוויזיה יפנית בת 11 פרקים; וכעת – הרימייק האמריקאי.
במהלך כל הדיבור על הרימייק הזה, עלה בזמנו שמו של גאס ואן-סנט כמי שעשוי לביים אותו. אפשר רק לפנטז מה הבמאי של "אלפנט", "פרנואיד פארק" ו"חסר מנוחה" היה עושה עם חומר כמו "מחברת המוות". הריאליזם החולמני של ואן-סנט והעיסוק המוכר שלו בעולם הנעורים האפל היה ודאי לוקח את הסרט למחוזות אחרים ומהורהרים יותר מהאקשן שמרמז עליו הטיזר הנוכחי. לבסוף הפרויקט נפל לידיו של אדם ווינגארד, בחירה לא רעה דווקא, בהתחשב בכך שהוא אחראי לאחד מסרטי האימה שיותר חיבבתי בשנים האחרונות, "אתה הבא בתור". החשש העיקרי נעוץ בשמות התסריטאים: ג'רמי סלייטר, שהיה לאחד מכותבי הרימייק הכושל של "ארבעת המופלאים"; והאחים ולאס וצ'רלי פרלפנידס, שכתבו יחד את "בני אלמוות" (2011).
מבחינה סגנונית, הסרט נשאר אפלולי אך מתרחק מהמקור היפני לעבר הנואר הניאוני, עם כמה שוטים מסוגננים וככל הנראה יותר אקשן (בכל זאת, תקציב של נטפליקס). מעניין יהיה לראות את הליהוק של L חובב המתוקים, אחרי ההופעה המזוהה כל-כך עם קניצ'י מטסויאמה. בינתיים עושה רושם שלא מעט מהמכורים הכבדים (והלא יפנים) של הפרנצ'ייז, מתפלצים לנוכח הטיזר. לתחושתי, זה נובע יותר מהקושי של צרכני מנגה ואנימה לראות דמויות יפניות במהדורה לבנה מאשר מהטייק-אוף הנוכחי על המנגה. אבל גם אם הטיזר לא ממש מספק, אני בכל זאת מצפה לראות מה ווינגארד יעשה עם כל העסק.
~
1. Ghost in the Shell / בימוי: רופרט סנדרס ("שלגייה והצייד") / ארה"ב / מארס 2017
בעולם המנגה והאנימה יש את היצירות האלה, היצירות האיקוניות האלה, שכבר שנים מדברים על עיבוד שלהן למסך הגדול עם שחקנים פלאש אנד בלאד: "אקירה" של קצוהירו אוטומו, "קאובוי ביבופ" (עם ליהוקו הנצחי של קיאנו ריבס) וכמובן, "הרוח במעטפת" שכתב ואייר מאסמונה שירו (Masamune Shirow).
כשבמאי כמו גיירמו דל טורו מביע תשוקה לביים את "GANTZ", אתה מיד אומר לעצמך "אלוהים – כן!". אבל זה וודאי לא מובן מאליו שאת העיבוד ל"Ghost in the Shell" מביים האיש שעשה את "שלגייה והצייד". תוסיפו לכך את העובדה שסקרלט ג'והנסון מגלמת דמות שנקראת במקור מוטוקו קוסאנאגי – רב סרן שיוצאת במרדף אחר פושע בטוקיו העתידנית – וקיבלתם את מנת הספקנות, הספקולציות והזעם הקדוש שהאינטרנט כל-כך נהנה להתפלש בו.
אבל אז הגיעו הטיזרים, כולל אחד עם טאקשי קיטאנו – ומי בדעה צלולה מסוגל לצאת נגד טיזר עם טאקשי קיטאנו יורה באקדח ונראה באד-אס – והתברר שהשד לא כזה נורא ולמעשה אפילו ממש מגניב. התוצאה המלאה עולה לאקרנים בימים אלו ממש, בארץ ובארה"ב, וייתכן מאוד שהתגובות וצלצולי הקופות שתעורר ישפיעו על כיווני השבשבת ההוליוודית בעתיד הקרוב. נכון לרגע זה, נתוני הפתיחה בארצם של החופשיים וביתם של האמיצים אינם מעודדים, אך כוחו של הסרט טרם נבחן בשוק הבינלאומי ובעיקר יהיה מעניין לראות כיצד יגיבו הצופים היפנים.
מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה אנימציה, בקרוב!, יפן, מדע-בדיוני ופנטזיה, ספרות פולחן, קולנוע אמריקאי, קולנוע יפני, קומיקס. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

2 תגובות על 13 עיבודי לייב אקשן (למנגות) שיכבשו את המסכים במהלך 2017

  1. ראנדיל הגיב:

    למה תמיד טריילרים יפנים נראים כל כך מוזרים (קריינות מוגזמת, כתוביות בלי הפסקה וכו')

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s