פסטיבל ברלין 2016: קולנוע גאה

Ted30
החל משנת 1987, מעניק פסטיבל ברלין את "פרס טדי" לסרטים הטובים ביותר – בתחום העלילתי, הדוקומנטרי והסרט הקצר – שעוסקים בתמות להט"ביות. פרסי הטדי הראשונים חולקו לפדרו אלמודובר (עבור "חוק התשוקה") וגאס ואן-סנט (עבור הקצרים "החבר החדש שלי" ו"חמש דרכים להרוג את עצמך"), אלא שעוד קודם לכן פעלו בזירה הפילמאית במאים ובמאיות אשר יצרו סרטים נועזים, שחרגו מהלך הרוח ההטרונורמטיבי והולידו בחלקם את הצורך בכינון הפרס.
לרגל חגיגות ה-30 לקיומו של פרס טדי, עורך פסטיבל ברלין 2016 הקרנות מיוחדות ונדירות לכמה מן הסרטים הללו. בין שמות היוצרים/ות שיזכו לעטר את המסכים, נמנים: שנטל אקרמן ("אני, אתה, הוא, היא"), דן וולמן ("מחבואים"), גרטה שילר ("לפני סטונוול"), אגוסטי וילארונגה ("בכלוב זכוכית") וריכרד אוסוולד (עם הקרנת עותק משוחזר של "שונה מאחרים", שנחשב לסרט ההומואים הראשון בקולנוע). מעבר לכך ישנו כמובן מבחר טרי של קולנוע להט"בי עלילתי ודוקומנטרי, כולל יבוא חם מפסטיבל סאנדנס. Let's Dive In!
~
1. Paris 05:59 / בימוי: אוליבייה דוקסטל, ז'אק מרטינו / צרפת / 2016
סרט חדש לצמד הבמאים-תסריטאים הצרפתי, אוליבייה דוקסטל וז'אק מרטינו. השניים הללו אחראים לכמה סרטים גאים חביבים למדי כמו הקומדיה המוסיקלית המעט מטופשת, "סרטנאים וקונכיות" (2005) וסרט המסע היפה "המסע של פליקס" (2000), שזיכה אותם בפרס טדי מטעם חבר השופטים ובפרס קוראי מגזין "סיאגסאולה" הגרמני.
"פריז 05:59", מציע מבט אינטימי על יחסיהם של תיאו והוגו ברחובות פריז. הטיזר-טריילר מתהדר בלוק חושני, צבעוני ואנרגטי פלוס סקסי טיים ולילה בעיר הכי רומנטית בעולם. לא שווה חיבובון?
~
2. Brothers of the Night / בימוי: פטריק צ'יהא / אוסטריה / 2016
אני ככל הנראה בעמדת מיעוט, אבל אני בין הצופים שעפו על הדרמדי האוסטרית-צרפתית הקטנה של פטריק צ'יהא מ-2014, Boys Like Us. סרט על שלושה חברים פריזאיים הומואים, שיוצאים ללוות חבר נוירוטי עם שאיפות ספרותיות בחזרה לעיר הולדתו שבאוסטריה. הוא מתחקה אחר החוויות המשותפות והמצחיקות שלהם, תוך שילוב נופים הרריים-ציוריים ומפגשים עם מקומיים.
הסרט החדש של צ'יהא, Brothers of the Night, הוא כבר יצירה דוקומנטרית שעוקבת אחר חייהם של צעירים רומנים-בולגרים עניים, שמגיעים להרוויח את לחמם בחיי הלילה והיצאנות של וינה. עד כה שוחרר מתוכו קטע קצר ומסוגנן, ספוג באורות ניאון, עם שתי דמויות שהתחבבו עלי מהשנייה הראשונה. נקווה שתהיה הזדמנות לבדוק אותו בהמשך השנה. {קליפ}
BrOfThNi
[pic via Facebook]
~
3. Tomcat / בימוי: הנדל קלאוס / אוסטריה / 2016
סרט של במאי אוסטרי נוסף, הנדל קלאוס, שהרזומה הארוך שלו כולל עד כה בעיקר תפקידי משחק. ב-Tomcat הוא משרטט את יחסיהם האידיליים של זוג גברים בורגנים המתגוררים בדירה בווינה עם חתול בשם מוזס. הכל טוב ויפה עד שאירוע בלתי צפוי מתחולל בהמשך וטורף את הקלפים. הטריילר מדיף ניחוח אלגנטי ודרמטי עם המון ארוחות וחתול.
~
4. Weekends / בימוי: לי דונג-הא / דרום-קוריאה / 2016
שלושה סרטים השחילה השנה דרום-קוריאה לפסטיבל ברלין, כאשר שניים מהם טוענים לדובי הוורדרד. האחד, הוא סרטו הדוקומנטרי של הבמאי לי דונג-הא, "סופי שבוע". הסרט עוקב אחרי חברי מקהלת גייז בסיאול ("ג'י-ווייס"), שמתכוננים לקראת מופע גדול במיוחד. הוא מתאר את מאבקם כנגד ההומופוביה והשמרנות של החברה, ופורש תמונת מצב של התנועה לזכויות הקהילה הגאה בקוריאה. כאלה חמודים הם נראים. {קליפ}
Week
~
5. Inside the Chinese Closet / בימוי: סופיה לובארה / הולנד / 2015
גם בסין המצב לא להיט עבור כל מי שמערכת יחסים הטרוסקסואלית היא לא בדיוק הדים סאם שלו. אמנם הומוסקסואליות כבר אינה עבירה על החוק בסין, אבל יש מצב שההורים הסינים לוחצים על ילדיהם להתחתן אפילו יותר מהדודה הכי פולנייה שלכם. גם אם זו רק חתונת לבנדר (נישואים בין הומואים ללסביות שנועדו לייצר מראית עין של הטרונורמטיביות בקרב הציבור). בדוקומנטרי "מחוץ לארון הסיני", עוקבת הבמאית סופיה לובארה אחרי שתי דמויות חד-מיניות שמנסות להתמודד עם המציאות הלא פשוטה הזו.
~
6. Little Men / בימוי: איירה סאקס / ארה"ב / 2016
בדומה למסלול שעברו שני סרטיו הקודמים של איירה סאקס ("השאר את האור דולק" ו"אהבה היא מוזרה"), גם "גברים קטנים" עושה את דרכו לברלין היישר מפסטיבל סאנדנס, אם כי הפעם מדובר בדרמת התבגרות. סרטו החדש של סאקס, עוסק בחברות שמתפתחת בין שני בנים מתבגרים, אשר עומדת למבחן בצל פולמוס שמתגלע בין הוריהם. בשנת 2012, סאקס קטף את פרס טדי עבור "השאר את האור דולק". האם הוא יעשה זאת שוב? Stay tuned {קליפ}
Lime
~
7. You'll Never be Alone / בימוי: אלכס אנוונטר / צ'ילה / 2016
פיצ'ר ראשון למוסיקאי והזמר הצ'יליאני, אלכס אנוונטר, שאינו שוקט על השמרים. בשנת 2009, הוא פרש מהרכב האינדי-פופ שהקים 4 שנים קודם לכן, "טלרדיו דונסו", והמשיך לקריירת סולו מוסיקלית במהלכה גם ביים מספר וידיאו-קליפים.
You'll Never Be Alone, עוסק בהתמודדותו של אב עם תקיפה אלימה שחווה בנו בן ה-18 על רקע הומופובי. הסרט נוצר בהשראת מקרה מזעזע שאירע בצ'ילה לפני 4 שנים, בו צעיר הומוסקסואל בשם דניאל זמודיו, עונה ונרצח ע"י חבורה של תוקפים ניאו-נאצים. מותו והכיסוי התקשורתי שעורר, האיצו את העברת החוק שנועד למנוע אפליה, בין היתר, על רקע נטייה מינית.
~
8. The Bacchus Lady / בימוי: אי ג'ה-יונג / דרום-קוריאה / 2016
הסרט הדרום-קוריאני השני שמוקרן במסגרת פנורמה ומתמודד על הטדי, שייך לאי ג'ה-יונג. במאי שנע בין פרויקטים בעלי פוטנציאל מסחרי יחסית, לסרטים בעלי אפיל עצמאי וניסיוני יותר. ב-The Bacchus Lady הוא חוזר לשתף פעולה עם השחקנית הוותיקה יון יו-ג'ונג (השניים עבדו יחד ב"מאחורי המצלמה" ו"השחקניות") שצברה קילומטראז' ארוך של שטיחים אדומים בפסטיבלים, הודות להופעותיה הרבות והמעולות בסרטיהם של הונג סאנג-סו, אים סאנג-סו ואחרים.
שם הסרט מתאר תופעה אמיתית ועצובה של קוריאניות מבוגרות שפונות להתפרנס מזנות בפארקים בסיאול, בהם גמלאים קוריאנים מתאספים למשחקי שח וקצ'קעס ("בכחוס", הוא שמו של משקה אנרגיה אותו הן מוכרות ללקוחות). הזקנים בדרום-קוריאה נחשבים לבין העניים ביותר במדינות המפותחות ומסקרן יהיה לראות כיצד הסרט יטפל בסוגיה הזו ששורשיה במדיניות ממשלתית שצמצמה את ההשקעה ברווחה והסתמכה על הדאגה והטיפול של בני הדור הצעיר בהוריהם (הם כנראה לא ראו את "סיפור טוקיו"). {קליפ}
TBL
~
9. Being 17 / בימוי: אנדרה טשינה / צרפת / 2016
זוהי הפעם השלישית בה מועמד הבמאי הצרפתי, אנדרה טשינה, לפרס הגדול בפסטיבל ברלין – בשנת 2005 הוא עשה זאת עם "טנג'יר" (בכיכובם של קתרין דנב וז'ראר דפרדייה) וב-2007 עם "העדים". כעת הוא מתייצב עם "להיות בן 17", דרמה על היחסים המתוחים בין שני תלמידים שנחשבים בבית-הספר לאויבים מושבעים. הטריילר? דרמטי, אינטנסיבי ומושלג.
~
10. Don't Call Me Son / בימוי: אנה מוילארט / ברזיל / 2016
בעוד הדרמה הברזילאית המוערכת "האמא השנייה" מוקרנת בימים אלו בישראל, פסטיבל ברלין כבר מציג את סרטה החדש של הבמאית אנה מוילארט. Don't Call Me Son, משוטט גם הוא בטריטוריית הדרמה המשפחתית ויחסי הורים-ילדים, עם סיפור על נער מתבגר שמגלה כי אמו גנבה אותו כשהיה תינוק. הוריו הביולוגיים להוטים להשלים פערים אבל זה לא הולך להיות פשוט.
~
סרטים נוספים: מעבר לעשירייה המבטיחה, שווה לאזכר גם את הסרט הדוקומנטרי החדש של תומר וברק היימן, "מי יאהב אותי עכשיו?", שמגולל את סיפורו של סער מעוז, בן בכור למשפחה מקיבוץ דתי, שעושה את דרכו הביתה לאחר שהות ארוכה בלונדון, בין השאר בכדי לספר למשפחתו כי הוא נשא HIV; "דוד הווארד", סרט תיעודי בהפקת ג'ים ג'רמוש, במסגרתו יוצא הבמאי ארון ברוקנר לאתר את החומרים המרתקים שהותיר דודו, הדוקומנטריסט הניו-יורקי הווארד ברוקנר ("בורוז: הסרט"), אשר הלך לעולמו בגיל 34 כתוצאה ממחלת האיידס; ואת "אני, אולגה הפנארובה", סרט עלילתי המתאר את חייה הקצרים של צעירה בת 22 שהפכה לרוצחת המונים ונחשבת לאישה האחרונה שהוצאה להורג בפומבי בצ'כוסלובקיה.
מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה בקרוב!, גאווה ודעה - קולנוע קווירי, פסטיבלי קולנוע, קולנוע אוסטרי, קולנוע אמריקאי, קולנוע ברזילאי, קולנוע הולנדי, קולנוע צ'יליאני, קולנוע צרפתי, קולנוע קוריאני. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s