גודזילה חוזר

Godres
~
1. גודזילה מתעורר. והפעם ביפן.
בשנת 1954, תשע שנים לאחר הטלת הפצצה האטומית על הערים הירושימה ונגסאקי, הגה מפיק הקולנוע טוֹמוֹיוּקי טָנאקה את "גוג'ירה". בהקדמה לספר שמתאר את קורות המפלצת הפופולארית ("Japan's Favorite Mon-Star"), פורש סטיב רייפל את הפרשנות לפיה גודזילה הוא למעשה פרדוקס. "התגלמות מבעיתה לפצצה שיצרה אותו, ובה בעת הקורבן שלה. סמל לחרטה של יפן ולפחדיה מן האטום בתקופה שאחרי המלחמה ולחילופין, הזעם והנקמה של האומה". יש הרואים בגודזילה אלגוריה להשתוללות המפלצתית וחסרת המעצורים של יפן בתקופת מלחמת העולם השנייה, אך גם את השלכותיה הקטסטרופליות של התגובה האמריקאית שגבתה קורבנות רבים. כך או כך, מבעד לספקטקל הבידורי ניתן למצוא בו ממדים ביקורתיים.
שנתיים לאחר צאת סרטו של אישירו הונדה לאקרנים ביפן (בהפקת אולפני טוהו), הגיעה למסכים בארה"ב גרסה שעברה "אמריקניזציה". הסרט נערך מחדש, הותיר על רצפת העריכה כמה מן ההקשרים הפוליטיים והמסרים האנטי-גרעיניים; חלק מהדיאלוגים דובבו וסצנות חדשות צולמו. התוצאה הייתה "גודזילה, מלך המפלצות!", הסרט שערך למערב את ההיכרות הראשונה עם התופעה הקולנועית שעברה עד היום לא מעט גלגולים על המסך.
העיבוד האחרון ל"גודזילה" בשפה האנגלית, בוים על-ידי גארת' אדוארדס והופץ כזכור בשנה שעברה. למען האמת, הוא לא עניין אותי במיוחד ועד כה לא טרחתי לצפות בו. גרסתו היפנית האחרונה לעומת זאת – "גודזילה: מלחמות אחרונות" (שחתמה את סדרת "מילניום") – עלתה למסכים בשנת 2004.
כעת, אנו נמצאים לקראת סיבוב נוסף. ב-29 ביולי 2016, ינחת ביפן Godzilla Resurgence. הגלגול ה-31 בפרנצ'ייז, נכתב על-ידי הידאקי אנו – הבמאי והאנימטור היפני שנודע בזכות סדרת האנימה "נאון ג'נסיס אוונגליון" – ובוים על-ידו בשיתוף עם שינג'י היגוצ'י, ששחרר השנה עיבוד לייב-אקשן בשני חלקים ל"מתקפת הטיטאנים". יש עוד לא מעט זמן עד שזה יקרה, אבל בינתיים תוכלו להתרשם מטיזר קצרצר ואפקטיבי שעלה שלשום לרשת. המעורבות של אנו והעובדה שהיגוצ'י החל את עבודתו בתעשיית הקולנוע כחבר צוות ב"שובו של גודזילה" (1984), מעלים את רמת הציפיות מן הפרויקט.
~
2. סיפור אהבה הונג קונגי: For Love, We Can / בימוי: לאם צ'י-לונג / הונג קונג, 2014
בתחילת החודש צוין ברחבי העולם "יום האידס הבינלאומי", שנועד להעלות את נושא המחלה למודעות הציבור, לרבות הקשיים והסטיגמות החברתיות אתם מתמודדים אלו שחיים עמה וכן האמצעים שיש לנקוט למניעת הידבקות בה.
בהקשר לכך, מומלץ לצפות בסרט הקצר For Love, We Can, בבימויו של לאם צ'י-לונג. זהו פרויקט שהוצג אשתקד בשיתוף מרכז הסרט האדום (מרכז לחינוך ומחקר בנושא איידס, שנפתח ב-1997) עם אגודת פסטיבל הקולנוע הלהט"בי בהונג קונג והאקדמיה של הונג קונג לאמנות הבמה. הוא מגולל סיפור אהבה יפה בין שני בחורים מעולמות שונים, מטפל ביחסי הורים וילדים בצל יציאה מהארון ועוסק בין השאר בנושא הכאוב של מחלת האיידס. יש בו אמנם ממד דידקטי ודמות מושלמת מדי, אבל אם גם אתם סאקרים של קולנוע להט"בי אסיאתי, הוא ישדוד את תשומת הלב שלכם ל-47 הדקות הבאות.
[לצפייה ביוטיוב]
~
3. פרדריק מתסיסים את הישבן עם אינדי פופ/רוק לפרצוף
אם יש שיר יפני שחרשתי לו על הצורה בשנה האחרונה, זה Owarase Night. השיר לקוח מתוך מיני-אלבום שלישי ללהקת "פרדריק", שמציעה אינדי רוק משובב, אנרגטי וכיפי להחריד, עם קליפים בעלי קונספט קונסיסטנטי שכולל שתי בחורות נטולות הבעה שעושות דברים אלגנטיים מול המצלמה כמו לרקוד או לעמוד על גגות. ניתן להפעיל תרגום.
"פרדריק" מורכבת מהסולן והגיטריסט הפוטוגני קנג'י מיהארה, מהבסיסט קוג'י מיהארה, ומהגיטריסט ריוּג'י אקָגַשירה. קאז, המתופף הקבוע של הלהקה, פרש לאחרונה בתום 6 שנות פעילות. בימים אלו שחררה הלהקה מיני-אלבום רביעי (שמסתמן כקאצ'י ביותר שלהם עד כה), בשם OTOTUNE. יש הרואים בסינגל המעולה Hello Goodbye (השני מתוך המיני-אלבום החדש), רמזים להתמודדות הלא פשוטה של הלהקה עם עזיבתו של חברם.
פוסט זה פורסם בקטגוריה בקרוב!, ג'יי-פופ, ג'יי-רוק, גאווה ודעה - קולנוע קווירי, יפן, סרטים קצרים, קולנוע הונג-קונגי, קולנוע יפני. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s