מלכת האגם

QOE01
1. מלכת העולם: הסרט החדש של אלכס רוס פרי
קצת לפני ש"מלכת העולם" – הסרט החדש של אלכס רוס פרי ("גלגל הצבע") – עלה לאקרנים בארה"ב, הוא הוקרן יחד עם סרטו הקודם "תקשיב פיליפ" בפסטיבל ירושלים, כך שאם הצלחתם לתפוס אותו – אני מקנא בכם!
לאחר שהופיעה באחד מתפקידי המשנה ב"תקשיב פיליפ", אליזבת' מוס ממשיכה את שיתוף הפעולה עם פרי ב"מלכת העולם", לפני ומאחורי המצלמה – היא זוכה בו לנתח מסך משמעותי יותר, הפעם לצד קתרין ווטרסטון ("מידות רעות"), ואף משמשת כאחת המפיקות שסייעו לבמאי האינדי המבטיח להרים את הפרויקט הצנוע על הרגליים (יחד עם ג'ו סוונברג). משעשע לשם לב כי כמו ב"The One I Love", סרטה הקודם של מוס, גם ב"מלכת העולם" היא מבלה את מירב זמנה בבית מבודד עם אדם נוסף, עמו היא שרויה במערכת יחסים עתירת משקעים.
בגדול, מאז ש"מד מן" הלכה לעולמה והנציחה את מקומה בדברי הימים של הטלוויזיה, שמה של אליזבת' מוס נקשר לכמה פרויקטים מלהיבים במיוחד. למעט הסרט הרביעי של אלכס רוס פרי, מוס מככבת בימים אלו גם בעיבוד המצופה של בן וויטלי לרומן המד"ב הדיסטופי של ג'יי. ג'י באלארד, High-Rise, אשר מוקרן בימים אלו בפסטיבל טורונטו; שמועות מבוססות טוענות כי היא עתידה לשוב לעונה נוספת של סדרת הטלוויזיה החזקה של ג'יין קמפיון, "קצה האגם" (ככל הנראה לצד ניקול קידמן); ובשנה הבאה נזכה לראותה, בין השאר, בעיבוד הקולנועי של מייקל מאייר ("בית בקצה העולם") ל"השחף" על-פי צ'כוב.
מעבר לטריילר הסבנטיזי המשגע של "מלכת העולם", האמנית וארוסתו של הבמאי, אנה באק-קוואפיל (Anna Bak-Kvapil) איירה לסרט שניים מהפוסטרים היפים של השנה (כמו גם את הפוסטרים הנהדרים לסרטיו הקודמים של פרי). מעבר לכשרון הציור, מסתבר שאנה הופיעה גם בתפקיד קטן ב"רהיטים זעירים" של לינה דנהאם, וב"גלגל הצבע".
QOE02
כמובן שאם יש סרט בולט שמהדהד את "מלכת העולם" – לפחות מצפייה בטריילר, בקליפים ובסינופסיס – זה ללא ספק "פרסונה" של אינגמר ברגמן. האמת שהיה לי קשה להתאפק מלהשוות כמה פריימים מהסרט הפנומנלי של ברגמן לסרט החדש של אלכס רוס פרי. כמו ב"מלכת העולם", גם "פרסונה" מתאר מערכת יחסים טעונה בין שתי נשים בבית מבודד בטבע, ובדומה לברגמן, גם פרי עושה שימוש מוגבר בקלוז-אפים עוצמתיים, ומשרטט על הבד נשים מורכבות. יהיה מעניין לצפות בהם ברצף ולגלות אילו עוד קשרים מסתתרים בין השניים.
PersonaQueen
~
2. ברט איסטון אליס מארח את ג'ייסון שוורצמן
מאי לאב, ג'ייסון שוורצמן, כיכב לא מכבר באחד הסרטים שהכי נדלקתי עליהם השנה – קומדיה סקסית, אינטימית ומשעשעת בשם The Overnight, על מפגש לילי רב גילויים ומעללים בין שני זוגות נשואים עם ילדים, לקהל שחצה את גיל ההתבגרות (נתח דמוגרפי שהוליווד לא מאמינה בקיומו בשנים האחרונות). הדמות המשוחררת והנון-שלנטית שהוא מגלם בסרט, ובעיקר דמותו של הסופר המיזנתרופ, פיליפ פרידמן, שגילם בסרט הקודם של אלכס רוס פרי, הן שתיים מתצוגות המשחק הטובות בקריירה של השוורץ אם תשאלו אותי.
ג'ייסון התארח לאחרונה בפודקאסט המעולה של ברט איסטון אליס, שחנך השנה עונה שנייה. אליס אירח העונה כמות נכבדה של אורחים מרתקים – במאים, שחקנים, מוסיקאים, סופרים, קומיקאים ותסריטאים, כמו: אנדרו היי, ג'ונתן איימס, ברוס ווגנר, אלכס רוס פרי, אריאל פינק ועוד רבים אחרים. השיחות נעות בדרך כלל סביב קולנוע, טלוויזיה, תופעות תרבות וביקורת מדיה. אני לא תמיד מסכים עם אליס אבל בהחלט מעניין לשמוע מה יש לו להגיד והחיבור שלו עם האורחים, כמו גם השאלות שהוא מפנה אליהם, הן אחת המעלות של הפודקאסט.
אגב, עם כל האהבה של אליס לקולנוע, אני ממש מקווה שהוא יפסיק לכתוב תסריטים ויחזור להתמקד ברומנים. סרט האימה שיצא השנה על-פי תסריט פרי עטו, "הקללה של דאונרז גרוב", היה קטסטרופה מביכה, נטולת תחכום ועניין, ובאופן כללי, מהסרטים המחורבנים שראיתי השנה.
שמו לב שהשיחה עם שוורצמן – שעוסקת בין השאר בתקריות דיוויד או ראסל, הוליווד, "מוצרט בג'ונגל", היעדר שחקנים שחורים בסרטים של ווס אנדרסון ועוד – כוללת ספוילרים לסוף של The Overnight, כך שאם תרצו להימנע מהם, דלגו על דקות 1:55-6:45 ועל דקות 63:24-66:36.
~
3. הפסקול המלא של קיגן דוויט ל"תקשיב פיליפ" (85 דק')
ואם כבר אלכס רוס פרי, ג'ייסון שוורצמן ו"תקשיב פיליפ" – מומלץ בהחלט להאזין לפסקול הג'אזי היפה שהלחין עבורו המוסיקאי קיגן דוויט (שחתום גם על הפסקול של "מלכת העולם", ועל הפסקול הנהדר של Cold Weather, שביים ארון כץ). הבחירה בסגנון הזה בהחלט הולמת את התזזיתיות, הניו-יורקיות והטונים האלניים הקלים של "תקשיב פיליפ" (אם כי הדיאלוגים של פרי הרבה יותר חומציים ממה שאלן הנפיק בשני העשורים האחרונים, ודווקא ההשוואות לקסאווטס יותר במקומן). חוץ מזה, אם יש לכם איזה משהו לכתוב, זה אחלה פסקול לשם ברקע.
~
4. קטע מתוך "ילדותו של מנהיג", הפיצ'ר הראשון של בריידי קורבט
פסטיבל ונציה חלף עבר לו, והסינפילים הקנדיים כבר מילאו את ארנקם בכרטיסים להיצע המטורף של פסטיבל טורונטו. ובכל זאת, אם נתעכב לרגע על רשימת הזוכים, נוכל למצוא בה גם את הפיצ'ר השאפתני של בריידי קורבט, "ילדותו של מנהיג" (שמבוסס בחופשיות על סיפור באותו שם מאת ז'אן פול סארטר). הסרט, שהוקרן במסגרת "אופקים", זכה בפרס "אריה העתיד" לסרט הביכורים המצטיין, וזיכה את קורבט בפרס הבימוי. לאחרונה עלו שני קטעים מתוכו לרשת. כך נראה אחד מהם.
~
5. סרט קצר: Protect You + Me / בימוי: בריידי קורבט / ארה"ב, 2008
7 שנים קודם לכן, ביים קורבט סרט קצר בשם Protect You + Me. באותה שנה הוא שיחק בגרסה האמריקאית של מיכאל האנקה ל"משחקי שעשוע", כשמאחוריו תפקידים ב"עור מסתורי" של גרג אראקי, ו"שלוש עשרה" של קתרין הארדוויק. כשצופים בקטעים מתוך "ילדותו של מנהיג", יש תחושה מסוימת של המשכיות סגנונית (בעיקר הקלוז-אפים המשתהים) שמזכירה בחומרה שלה כמה מן הבמאים שקורבט שיתף עמם פעולה. הסרט הקצר שלו מרשים ואפקטיבי ויהיה מעניין לראות מה עוד יש לו להציע.
Advertisements
פוסט זה פורסם בקטגוריה בקרוב!, מוסיקה, סרטים קצרים, פודקאסט, קולנוע אינדי, קולנוע אמריקאי. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

2 תגובות על מלכת האגם

  1. מה, תהיה עונה שנייה של 'קצה האגם'? הידד! גם Happy Vally תשוב לעונה שנייה, מוזר אם כך שהגדירו את שתיהן בתור מיני סדרות.

    • עמית ל. הגיב:

      יש מצב שקמפיון לא תכננה במקור שתהיה עונה שניה, כך שהיא אמורה הייתה להיות מיני-סדרה. נכון לעכשיו יש המון דיווחים סותרים לגבי העונה השנייה – האם יש כבר סיפור, מתי מתחילים לצלם והאם ניקול קידמן אכן תשתתף. יכול להיות שכך גם היה המקרה עם Happy Valley. בזמנו די התבאסתי שמוס לא לוהקה כחוקרת לעונה השנייה של "בלש אמיתי", אבל יכול להיות שזו הסיבה (?)

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s