פסטיבל ונציה 2015

Ven15
אף כי הליין אפ של פסטיבל לוקרנו היה חזק השנה במיוחד לטעמי, נראה שפסטיבל ונציה 2015 הגיע אף הוא ערוך ומוכן לקרב על ליבם של שוחרי הקולנוע העולמי. השטיחים שנפרשו שלשום לרגל מהדורתו ה-72 של הפסטיבל הוונציאני, יגולגלו בחזרה ב-12 בספטמבר – אז כבר נהיה ביומו השלישי של פסטיבל טורונטו וכשבועיים ימים לפני פסטיבל חיפה. חודש עמוס.
השנה יוקיר פסטיבל ונציה את בריאן דה פלמה, בן ה-74, עם פרס Glory to the Filmmaker והקרנת סרט תיעודי אודותיו שבוים על-ידי ג'ייק פאלטרו ונוח באומבך (שבינו לבין דה פלמה שוררת מערכת יחסים חברית, שהולידה בין השאר את השיחה המרתקת הזו).
אלפונסו קוארון ניצב כנשיא חבר השופטים של התחרות המרכזית, הכולל שמות גדולים נוספים, בהם: נורי בילגה ג'יילן, הו הסייאו-הסיין ולין רמזי. תפקיד נשיא חבר השופטים של תחרות אוריזונטי, הופקד השנה בידי ג'ונתן דמי (תחרות בה ישתתפו שניים מתוך שלושת הסרטים הישראליים בוונציה, "הר" של יעל קיים ו"למה עזבתני" של הדר מורג). "אוורסט", דרמת האסונות התלת-ממדית בכיכובם של ג'ייק ג'ילנהול, ג'וש ברולין, קירה נייטלי, רובין רייט ואמילי ווטסון, פתחה את הפסטיבל; בעוד קומדיית האקשן הסינית של גואן הו, "מר 6", תנעל אותו.
לא מעט מן הסרטים המוקרנים בוונציה יעשו את דרכם למסכים העמוסים של פסטיבל טורונטו, ובכל זאת יש כאן כמה הקרנות בכורה מסקרנות למדי וכמה סרטים ששווה לסמן לקראת החודשים הקרובים. להלן 10 מהם.
~
1. Anomalisa / בימוי: צ'ארלי קאופמן ודיוק ג'ונסון / ארה"ב
די מדהים שהפעם האחרונה בה ראינו משהו חדש של צ'ארלי קאופמן על המסך, הייתה ב-2009. במהלך 6 השנים שחלפו מאז "סינקדוכה, ניו-יורק", פרויקטים שונים קמו ונפלו. האחרון שבהם היה פיילוט לסדרת טלוויזיה פרי עטו בשם, How and Why, שביים ל-FX. הסיטקום, בכיכובם של מייקל סרה, קתרין קינר וסאלי הוקינס, ניתקל בסירוב מצד קברניטי הערוץ, שעל-פי אתר דדליין חששו כי השילוב הלא שגרתי בין קומדיה לדרמה לא ישתלב טוב עם שאר הליין אפ.
האמת שמתסכל לראות איך קאופמן מתקשה למצוא בית שיאמץ את המוח המבריק שלו. יש לקוות שהמצב ישתנה סוף סוף עם עליית "אנומליזה" – סרט הסטופ-מושן שביים יחד עם דיוק ג'ונסון, אשר יוקרן בוונציה במסגרת התחרות הרשמית. "אנומליזה" מתבסס על תסריט שכתב קאופמן ועוסק באדם שמסוגל להפיח מוטיבציה באחרים אך מוכרע על-ידי חוסר המשמעות שבחייו היומיומיים. מימון הסרט נתמך בעזרתם האדיבה של גולשי קיקסטארטר, שנרתמו לפרויקט בעקבות הסרטון הבא.
~
2. Equals / בימוי: דרייק דורמוס / ארה"ב
"אמריקן אולטרה", קומדיית הסטלנים בכיכובם של ג'סי אייזנברג וקריסטן סטיוארט, על-פי תסריט של מקס לנדיס, חטפה לאחרונה זבנג לפרצוף. הסרט עלה, הקהל הדיר רגליו, ולנדיס שיחרר סדרה של ציוצים שקוננו על היעלמותם השיטתית של חומרים מקוריים מן המסך. ובכל זאת, כל זה לא משנה את העובדה שהשלושה האלה דוהרים על הסוס.
קחו את קריסטן סטיוארט לדוגמא: למעט הופעת הבכורה שלה בסרט הבא של וודי אלן (לצד ג'סי אייזנברג), זוכת הסזאר חלקה לאחרונה מסך עם בן זוג חלומי נוסף – ניקולס הולט, בסרט המד"ב של דרייק דורמוס, "שווים". עלילת הסרט מתרחשת בחברה אוטופית עתידנית, בה מוגרו מעשי פשע ואלימות כתוצאה מחיסול גנטי של רגש אנושי. אלו הלוקים במחלה, נאלצים לנוס על נפשם. יש להודות שהרעיון לא נשמע כמו שיא המקוריות (נסו למשל את Equilibrium עם כריסטיאן בייל), אבל השילוב בין סטיוארט להולט, כמו גם העיצוב האמנותי שנראה בכמה פריימים מתוך הסרט, מצליחים לעורר סקרנות.
Equ
~
3. The Danish Girl / בימוי: טום הופר / בריטניה, ארה"ב
הפעם הראשונה שפנטזתי על אדי רדמיין, הייתה בסביבות 2010, כשצפיתי בסרט בו השתתף שלוש שנים קודם לכן, Savage Grace. הוא שיחק שם הומו צעיר יפה תואר עם תסביך אדיפלי ונטיות אפלות. ההופעה שלו שם, לצד ג'וליאן מור, הייתה פתיינית, נטולת פחד ומשועשעת קלות. יש משהו נזיל בחזות הנסיכית, החיוורת והמג'ונג'נת של רדמיין, על כן הבחירה בו לגלם את לילי אלבה – שנחשבת לאחת הטרנסג'נדריות המוכרות הראשונות – קולעת ומלהיבה. "הנערה הדנית" מבוסס על רומן באותו שם מאת הסופר האמריקני דיויד אברשוף, ומתרחש בקופנהגן, בסביבות 1920.
לאחר עבודתם המשותפת בעיבוד המחודש ל"עלובי החיים", רדמיין חבר שוב לבמאי הבריטי למוד האוסקרים, טום הופר, כשאת אשתו על המסך מגלמת השחקנית אליסיה ויקנדר (שהפציעה לא מזמן בסרט המד"ב המעניין "אקס מכינה"). הטריילר יפהפה ואדי נראה מהמם בלוק שנע בין ג'סיקה צ'סטיין לטילדה סווינטון.
~
4. A Bigger Splash / בימוי: לוקה גואדנינו / איטליה, צרפת
ואפרופו טילדה סווינטון, גם האישה והאגדה פוצחת מחדש ברומן מקצועי עם במאי מכובד מארץ אחרת – לוקה גואדנינו האיטלקי, שעבד עם סווינטון ב"אני, אהבה" (2009). אחרי שהוכיח כי הוא מסוגל לביים ארוחות צהריים שיראו כמו חלום רטוב של אייל שני, גואדנינו מנסה את כוחו בעיבוד מחודש לסרט הפשע הצרפתי של ז'אק דריי, "הבריכה" (1969), עם אלן דלון.
ב-A Bigger Splash, חופשתם של כוכב רוק וקולנוענית באי איטלקי מרוחק, מופרת עם הגעתם הפתאומית של חבר ותיק ובתו. טריילר עדיין אין אבל אם לסמוך על גואדנינו, זה בטוח יהיה תאווה לעיניים.
ABSplash
~
5. Interruption / בימוי: יורגוס זויס / יוון, צרפת, קרואטיה
הקולנוע היווני הפגיז השנה עם סרטים חדשים של יורגוס לנטימוס ואתינה רייצ'ל טסאנגארי, כשלוונציה מגיע הפיצ'ר הראשון והמסקרן של יורגוס זויס. על זויס כתבתי לא מזמן בפוסט שכלל גם אחד מסרטיו הקצרים. בשנים האחרונות, כפי שציינתי לא אחת, כמה מן הבמאים הבולטים בקולנוע היווני סיגלו לעצמם סגנון מובחן שמשלב בין טון מקפיא, למצבים אבסורדיים, קינקיות ואלימות מחרידה שמתפרצת בפתאומיות. זה סגנון מרתק אם כי אני מודה שב"מיס אלימות" של אלכסנדרוס אוורנס זה כבר הרגיש כמעט כמו נוסחה, כך שהאפקטיביות והמקוריות שלו נשחקו במידה מסוימת.
לנוכח הטון הקר והשקט המתוח, עושה רושם שגם סרטו החדש של יורגוס זויס, "הפרעה", ניחן באופי יווני. העלילה מתרחשת סביב מחזה – עיבוד פוסט מודרני לטרגדיה יוונית – שעולה כמדי ערב מול קהל בתיאטרון. לפתע, האורות באולם כבים, ומספר אנשים חמושים יוצאים מן הקהל ועולים לבמה. האם זה חלק מההצגה?
~
6. The Childhood of a Leader / בימוי: בריידי קורבט / בריטניה, הונגריה, בלגיה, צרפת
כבר 15 שנים שבריידי קורבט, השחקן האמריקני בן ה-27, מתרוצץ בין סרטים וסדרות. ב-2004 גילם את אחד משני התפקידים המרכזיים בסרט העוצמתי של גרג אראקי, "עור מסתורי", ובהמשך עבד עם קליברים נוספים כדוגמת מיכאל האנקה (בגרסה האמריקאית ל"משחקי שעשוע"), לארס פון טרייר ("מלנכוליה") ואנטוניו קמפוס ("סיימון קילר") – במאי שההשפעה של האנקה ניכרת בעבודתו, אגב. בטלוויזיה הוא לקח חלק ב"24", "חוק וסדר: מדור מיוחד", ו"אוליב קיטרידג'" של ליסה צ'ולדנקו.
לפסטיבל ונציה, קורבט מגיע עם פיצ'ר ראשון בבימויו, "ילדותו של מנהיג", השואב את השראתו מסיפור קצר באותו שם של ז'אן פול סארטר מ-1939 (שראה אור בעברית בקובץ "אינטימיות" וכן במהדורה נוספת הנושאת את שם הסיפור). גיבור הסיפור המקורי מתואר כ"צעיר העובר כמה גלגולים אינטלקטואליים או פסבדו-אינטלקטואליים, מקבל על עצמו להיות אנטישמי לראווה וכמעט מגיע לדרגת מנהיג פשיסטי טוטליטרי קטן". את התסריט כתב קורבט יחד עם מונה פאסטוולד (עמה עבד גם על כתיבת התסריט של The Sleepwalker, שיצא אשתקד בבימויה).
"ילדותו של מנהיג" משתתף במסגרת "אוריזונטי", וכולל בתוכו גרסה מזוקנת של רוברט פטינסון (מה שמעלה את התהייה המתבקשת: האם נזכה למפגש היסטורי עם קיי סטו?). בהתחשב בסרט הקצר והמוצלח של קורבט, Protect You + Me, וכן בניסיון שצבר מעבודה מול במאים חריפים כמו האנקה ופון-טרייר, לא יהיה מופרך לתלות ציפיות בבחור.
TCOAL
~
7. From Afar / בימוי: לורנזו ויגאס / ונצואליה, מקסיקו
סרט ביכורים מעניין נוסף, מגיע מכיוונו של הבמאי הוונצואלי לורנזו ויגאס. זהו מותחן פסיכו-סקסואלי העוסק בגבר שחרד מן האפשרות של מגע פיזי, ומפתח יחסים מורכבים עם בחור צעיר. "מרחוק", משתתף בתחרות המרכזית של פסטיבל ונציה ומשם יעשה את דרכו למסכי טורונטו.
~
8. Afternoon (דוקומנטרי) / בימוי: טסאי מינג-ליאנג / סין, טאיפיי
הרבה לפני שריצ'רד לינקלייטר חלם בכלל על הרעיון של "התבגרות", טסאי מינג ליאנג היה שם קודם. בשנת 1989, הבחין הבמאי הטיוואני ברחובות טאיפיי בבחור בן 21 בשם לי קאנג-שנג. לי הסכים לקבל על עצמו תפקיד קטן בסרט הטלוויזיה של טסאי, "כל פינות העולם". ראה הבמאי כי טוב, והפך את לי לשחקן הראשי בסרטו הבא.
26 שנים אחרי, ואין ולו סרט אחד בפילמוגרפיה הארוכה של טסאי, בו לי קאנג-שנג אינו מככב. למעשה, אם תצפו בסרטים הללו באופן כרונולוגי, תוכלו לראות כיצד לי קאנג-שנג מתבגר על המסך, הופך מבחור צעיר לגבר באמצע העשור הרביעי לחייו. זו ככל הנראה מערכת היחסים הכי ייחודית, קרובה, פורייה וארוכה בין במאי לשחקן בעולם הקולנוע. לאור זאת, יהיה מעניין לצפות בסרט התיעודי החדש של טסאי, Afternoon, בו הוא יושב עם המוזה שלו לשיחה בת למעלה משעתיים בתוך בניין מתפורר.
TMLAfter
~
9. רבין, היום האחרון / בימוי: עמוס גיתאי / ישראל, צרפת
"איפה היית כשרבין נרצח?", היא פחות או יותר המקבילה הישראלית לשאלה האמריקאית על ההתנקשות בקנדי. מסוג האירועים ההיסטוריים שנחרטים בזיכרון הקולקטיבי ומעובדים בהמשך בתוך התרבות. אלא שבשונה מקנדי, על אף שנהוג לציין את רצח רבין, קשה להיזכר ביצירה ישראלית שהתעסקה באופן משמעותי ועמוק במה שקרה ב-4 בנובמבר 1995, ובקונטקסט שהוביל אליו. ב"רבין, היום האחרון", עמוס גיתאי נוטל על עצמו את המשימה ומשרטט את האירועים שהתחוללו באותו יום טראומטי, תוך שימוש בקטעי ארכיון.
~
10. Francofonia / בימוי: אלכסנדר סוקורוב / צרפת, גרמניה, הולנד
לצד אנדריי זוויאגינצב ("השיבה", "לויתן"), נדמה לי שאלכסנדר סוקורוב ("תיבה רוסית", "פאוסט") הוא הבמאי הרוסי המוכר ביותר בחוג פסטיבלי הקולנוע הבינלאומי. אחרי שצילם סרט שלם בשוט אחד במוזיאון האֶרְמיטאז' בסנקט פטרבורג, סוקורוב חוזר לעסוק בקשר שבין אמנות והיסטוריה, בדוקו-דרמה בשם "פרנקופוניה". הפעם הוא מתמקד במוזיאון הלובר, ובמערכת היחסים בין האוצר הצרפתי ז'אק ז'וז'אר לבין שליחו של היטלר, פרנץ וולף מטרני, בתקופת מלחמת העולם השנייה. חגיגה לפרנקופילים.
~
מעבר לעשרת הסרטים הללו, שווה לציין גם את: In Jackson Heights, סרט תיעודי חדש של הדוקומנטריסט האגדי פרדריק ווייסמן, על השכונה המעורבת בקווינס, ניו-יורק; Janis, סרט תיעודי של הבמאית איימי ג'יי ברג, על ג'ניס ג'ופלין המופלאה; Heart of a Dog, מסה של לורי אנדרסון הנוגעת במותו של בעלה לו ריד, בזיכרונות משפחתיים ובאספקטים נוספים מחייה; Beasts of No Nation, סרטו החדש של במאי העונה הראשונה של "בלש אמיתי", קארי פוקונאגה (והפיצ'ר הראשון בהפקת נטפליקס), על ילד שנכפה עליו להתגייס לקבוצת לוחמים במדינה אפריקנית נטולת שם; ו-Black Mass, דרמת הפשע המצופה של סקוט קופר, בה חושף ג'וני דפ שרירי משחק חדשים בגילום דמותו של הפושע האירי-אמריקאי הרצחני, ג'יימס "ווייטי" בולג'ר.
כמו כן, הפסטיבל אמור היה להקרין סרט קצר חדש של מרטין סקורסזה, "האודישן", עם דיקפריו, דה נירו, בראד פיט וסקורסזה עצמו (וואו!), אך העניין בוטל היות והסרט לא הושלם בזמן (אם להסתמך על הטענה הרשמית).
מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה פסטיבלי קולנוע. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s