סרטים, פסנתרים ופלדה: 10 פסקולים יפנים

צ'ו אישיקאווה / קזומסה השימוטו / וורלד'ס אנד גירלפרנד / ג'ו היסאישי / קאשיווה דאיסוקה / גונטיטי / הירויוקי אונוגאווה / נאוקי סאטו / ריואיצ'י סאקאמוטו / והאג'ימה קאבוראגי, הם עשרה מלחינים יפנים שאתם פשוט חייבים להכיר
Jacomp
~
1. MG (Megatron) / לחן: צ'ו אישיקאווה (מתוך: Tetsuo: The Iron Man), 1989
צ'ו אישיקאווה ושיניה טסוקאמוטו הם זיווג מושלם. כפי שג'ון וויליאמס תורם לספקטקלים של ספילברג, כפי שמיהיי ויג תורם לעגמומיות של בלה טאר, כפי שהווארד שור תורם למוזרות של קרוננברג וכפי שדני אלפמן תורם לאגדתיות של טים ברטון, כך צ'ו אישיקאווה תורם לסייברפאנק ולשאר הקולנוע הבועט של שיניה טסוקאמוטו.
רעשי המתכות והפלדה של אישיקאווה – שמולחמים ביד אמן לשפע של יצירות אינדסטריאל מבריקות, סמיכות, אפלות וממריצות – ליוו עד היום לא פחות מ-13 סרטים של במאי הקאלט היפני. סרטים כמו: "Tokyo Fist" (שהלחין עם להקת Der Einsenrost, שהקים במהלך שנות ה-90), "Bullet Ballet" ,"Nightmare Detective" וכמובן, טרילוגיית "Tetsuo" שאין מתאימה ממנה למוסיקה השורטת של אישיקאווה, כמי שעוסקת בשילוב שבין אדם למכונה בעולם סיוטי-סוריאליסטי.
MG Megatron, לקוח מתוך הדיסק הראשון בבוקס סט המשולש של "טטסו", שמכיל גרסאות מלאות ואדירות לרצועות המוסיקליות מתוך הסרטים (אם יש לכם הזדמנות לשם על זה יד – אל תחשבו פעמיים).
~
2. Main Theme B / לחן: קזומסה השימוטו (מתוך: Tokyo Sonata), 2008
החיים על רקע המשבר הכלכלי הגדול שפקד את יפן לאורך שנות התשעים, הם עסק ביש. ב"טוקיו סונטה", קיושי קורוסאווה מפליא לשרטט את הטלטלה שמתרגשת על התא המשפחתי שנאלץ לעמוד במבחן אל מול המציאות החדשה. מציאות בה מסלול ההתקדמות המוגדר, הביטחון הכלכלי, המעמד והסמכות הפטריארכית – קורסים באחת.
מעניין לשם לב עד כמה הפסקול הסגרירי, העגמומי והמשונה של קזומסה השימוטו, מסייע לקורוסאווה במלאכתו. זהו הפסקול היחידי שהלחין השימוטו במהלך הקריירה שלו, שהחלה בשנת 2001. למעט הפסקול המיוחד של "טוקיו סונטה", השימוטו הלחין 5 אלבומים שמתאפיינים במוסיקה שדי קשה לתאר. יש בהם משהו קסום ואווירתי, שנע בין המתוק למלנכולי. כישרון נהדר שראוי בהחלט לאוזניים נוספות.
~
3. Reflecting the Light Shadow / לחן: וורלד'ס אנד גירלפרנד (מתוך: Air Doll), 2009
קאצוהיקו מָאֶדַה, המוזיקאי המופלא שמתכנה "וורלד'ס אנד גירלפרנד", יחגוג ב-1 בנובמבר, ארבעה עשורים להולדתו. לאורך 15 השנים האחרונות, מָאֶדַה השכיל להעמיד מאחוריו גוף יצירה חזק עם חומרים שבוחשים יחד מרכיבים של אלקטרוניקה, פוסט-רוק, פופ, אמביינט והשפעות קלאסיות. הוא ירקיד אתכם, הוא יטריד אתכם, אבל בשני הפסקולים שהוציא במהלך הקריירה שלו – הוא בעיקר ירגש אתכם. בשניהם, "וורלד'ס אנד גירלפרנד" משנה פאזה מהאלקטרוניקה הפוצעת, הקרה לעיתים, לצליל חם והרמוני שמחמם את הבטן כמו מרק עוף באיגלו. בשנת 2009, הוא תרם מכשרונו המוסיקלי ל"בובה מתנפחת" של הירוקאזו קורה-אדה, ובין רצועות הפסקול הענוג הזה, בוהק במיוחד הקטע הבא.
~
4. Kids Return / לחן: ג'ו היסאישי (מתוך: Kids Return), 1996
בגדול, כשאומרים את השם ג'ו היסאישי, שני שמות נוספים קופצים לראש: הייאו מיאזאקי וטקאשי קיטאנו. למרות שהמלחין היפני בן ה-64 אחראי עד היום ללמעלה מ-100 פסקולים (!), שיתופי הפעולה הבולטים ביותר בקריירה הפורייה שלו היו עם מיאזאקי וקיטאנו.
"הנסיכה מעמק הרוחות", "השכן הקסום שלי טוטורו", "שירות המשלוחים של קיקי", "הנסיכה מונונוקי", "המסע המופלא", "הטירה הנעה", "פוניו על הצוק ליד הים", ולאחרונה "הרוח העולה", זכו כולם לטיפולו המוסיקלי של היסאישי, כמו גם "סונאטין", "זיקוקין דינור", "קיקוז'ירו", "אחי" ו"בובות". ב-2001 אף יצא אלבום בשם "ג'ו היסאישי פוגש את טקאשי קיטאנו" שכלל רצועות נבחרות משלל שיתופי הפעולה של השניים. "הילדים חוזרים", הוא טראק מרקיד ומחמם לב, מתוך הפסקול שהלחין לסרט של טקאשי קיטאנו באותו שם מ-1996.
~
5. The Afternoon Of Rainy Day / לחן: קאשיווה דאיסוקה (מתוך: The Garden Of Words), 2013
מעניין להיווכח בקשרים שיש בין קאשיווה דאיסוקה, וורלד'ס אנד גירלפרנד וקזומסה השימוטו. מעבר לכך שחלק מהקטלוג היצירתי שלהם יצא באותו לייבל, הם מהדהדים זה את זה במקומות מסוימים ולעיתים אף משתפים פעולה בתפקידים שונים.
קאשיווה דאיסוקה החל את דרכו כמלחין וגיטריסט בלהקת פוסט-רוק בשנת 2001, כאשר שלוש שנים מאוחר יותר כבר פצח בפרויקט סולו משלו. הוא הוציא עד היום כמה אלבומים עם שלל רצועות מרהיבות, כשגולת הכותרת של יצירתו נחשבת Program Music I (מ-2007), המורכבת משתי רצועות בנות כחצי שעה כל אחת – "סטלה" ו"Write Once, Run Melos" – שמוהלות השפעות קלאסיות ואלקטרוניות ומגוללות בדרכן הציורית את "לילה על רכבת שביל החלב" (של קנג'י מיאזאווה) ואת "רוץ, מלוס!" (הסיפור הקצר של אוסמו דזאי) בהתאמה.
בין 8 האלבומים שלו, ניתן למצוא פסקול אחד לסרט האנימה היפהפה, "גן המילים", שכתב, ביים וערך מאקוטו שינקאי. זה פסקול מינימליסטי, פשוט וקצר יחסית. האגרסיות האלקטרוניות, הביטים החדים והגליצ', פינו את מקומם לטובת רצועות פסנתר איטיות, עצובות ועדינות (שמאפיינות גם הן חלק מסוים מיצירתו).
~
6. The Way Back / לחן: גונטיטי (מתוך: Still Walking), 2008
על צמד הגיטריסטים היפני, גונטיטי, כבר כתבתי בעבר, אך זו הזדמנות טובה להעלות את שמם מחדש והפעם בהקשר לפסקול אחר שלהם. מסהיקו ("גונזאלס") מיקאמי ומסהידה ("טיטי") מטסומורה, נולדו לקראת אמצע שנות ה-50 של המאה ה-20, והחלו את פועלם המוסיקלי בשלהי שנות ה-70. רצועות הגיטרה שהם מנפיקים מבין אצבעותיהם, שופעות יופי, נוסטלגיה ואלגנטיוּת, כך שלא מפתיע כי מצאו עצמן מעטרות שניים מסרטיו של הירוקאזו קורה-אדה (מה לעשות, הבנאדם יודע לבחור מוסיקאים). ארבע שנים לאחר שהלחינו את הפסקול לסרטו "איש אינו יודע", הלחינו גונטיטי פסקול נוסף ב-2008, הפעם ל"עדיין מתהלכים". So Delicate.
~
7. Dragon Man / לחן: הירויוקי אונוגאווה (מתוך: Electric Dragon 80.000V), 2001 
אם הוליווד לא הייתה כל-כך צפויה ומשעממת, היא הייתה מפקידה בידיו של גאקוריו אישי את סרט הסופר-הירוז הבא שלה, שהיה הופך בוודאי לדבר המופרע והכיפי ביותר שקם על המסך האמריקאי אי פעם. הסגנון הקינטי והמוטרף של גאקוריו אישי (לשעבר סוגו אישי), בא לידי ביטוי יותר במחצית הראשונה של הקריירה שלו, בה בנה לעצמו שם של במאי פאנק בועט.
קצת לפני ששינה פאזה ב-2004 לעבר סרטים מהורהרים ואיטיים יותר, אישי ביים את Electric Dragon 80.000 V – חמישים וחמש דקות של תנועה מחשמלת, מוסיקה וקרבות קומיקסיים בשחור-לבן מסוגנן. את המוסיקה לסרט יצר המלחין הקבוע של אישי, הירויוקי אונוגאווה, שיודע להלחין חלומות ומרדפים בכמות זהה של כישרון. פרט לאונוגאווה, הפסקול של הסרט כולל גם כמה טראקים של MACH-1.67, להקת האינדסטריאל נויז של אישי עצמו (שהקים יחד עם השחקן טדאנובו אסאנו, שגם משתתף בסרט). מחשמל.
~
8. Hiten / לחן: נאוקי סאטו (מתוך: Rurouni Kenshin), 2012
ברגע שהטראק הפ-נ-ט-ס-ט-י הזה הופיע בקרב החרבות הענק בסרט הראשון בטרילוגיית "רורואוני קנשין", עמדו לי דמעות בעיניים. השילוב הזה בין אפיות אודיופילית, לטאקרו סאטו היפיוף יוצא על כולם עם החרב שלו בכל הכוח – ועל הדרך מפר את כוח הכבידה – תוך שיתוף פעולה עם דמותו של סאנוסוקה סאגארה, היה ההיי-לייט של הסרט מבחינתי.
נאוקי סאטו הוא מלחין שעומדות מאחוריו עשרות עבודות מוסיקליות שליוו סדרות דרמה, אנימה וסרטים. לאחרונה הוא הלחין את הפסקול של שני חלקי Parasyte, וב-2006 זכה בפרס המוסיקה הטובה ביותר לסרט Always: Sunset on Third Street, מטעם האקדמיה היפנית. סאטו הלחין כאמור גם את הפסקולים לשלושת האדפטציות הקולנועיות של "רורואוני קנשין", והעבודה שלו בטראק הזה – שמשלב השפעות ערביות עם סאונד גדול ועוצמתי של תופים וגיטרות חשמליות – מטמטמת חושים.
~
9. Gohatto Opening Theme / לחן: ריואיצ'י סאקאמוטו (מתוך: Taboo), 1999
הקריירה של המלחין-פסנתרן-זמר-כותב-שחקן-אקטיביסט, ריואיצ'י סאקאמוטו, משתרעת על פני 40 שנות יצירה פוריות במיוחד. הוא האיש שעומד מאחורי פסי הקול של סרטים כמו: "חג שמח, מיסטר לורנס", "הקיסר האחרון", "בודהה קטן", "עיני נחש", "בבל" ו"חרקירי: מותו של סמוראי".
בסוף שנות ה-70, סאקאמוטו היה קלידן וזמר בלהקה האלקטרונית המדליקה Yellow Magic Orchestra, ובהמשך הוציא שלל אלבומי סולו משל עצמו עם מוסיקה אקספרימנטלית, אלקטרו ופיוז'ן. השנה הוא חבר למוסיקאי האלקטרוני טיילור דופרי ולצמד אילוהה, ליצירת אלבום מינימליסטי ניסיוני (שמאוד נעים לישון איתו ברקע, למען האמת), בשם Perpetual. הטראק הבא לקוח מתוך הסרט "טאבו", שהיה לשיתוף פעולה נוסף בינו לבין הבמאי נגיסה אושימה.
~
10. Tokyo Drifter Theme / לחן: האג'ימה קאבוראגי (מתוך: Tokyo Drifter), 1966
אם אתם רוצים שנעימת הנושא של הסרט שלכם תידבק לאנשים למוח לנצח נצחים: א. תנו לגיבור לשרוק אותה; ב. שבצו אותה על רקע כתוביות הפתיחה; ג. תנו להאג'ימה קאבוראגי להלחין אותה; ד. כל התשובות נכונות. דוגמא חיה לאופציה הרביעית, ניתן למצוא בסרט היאקוזה המשגע והסופר-מסוגנן של סייג'ון סוזוקי, "טוקיו דריפטר" (שמומלץ לכל חובב "קיל ביל", ניקולס וינדינג רפן או סתם למי שמחפש משהו ממש מגניב לראות). היא עובדת גם כשיר וגם ברמה האינסטרומנטלית ואין בעולם כפתור ריפיט שיצליח לגרום למישהו להרגיש מסופק אחרי שנחשף אליה.
רשימת הקרדיטים של קאבוראגי אגב, מונה למעלה מ-130 פרוייקטים, החל מהמחצית השניה של שנות ה-50 ועד לאמצע שנות ה-90. למעט "טוקיו דריפטר", הוא עבד עם סוזוקי גם בסרטים: A Hell of a Guy ו-Sleep of the Beast.
Advertisements
פוסט זה פורסם בקטגוריה יפן, מוסיקה, קולנוע יפני. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

תגובה אחת על סרטים, פסנתרים ופלדה: 10 פסקולים יפנים

  1. srall הגיב:

    פוסט נהדר, תודה. בינתיים יצא לי לשמוע רק פסקולים של ג'ו היסאישי בסרטים של מיאזאקי.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s