מה יוצא כשג'ונתן איימס וסת' מקפרלן מאחדים כוחות עם פטריק סטיוארט?

Blunt
~
1. Blunt Talk: הסדרה החדשה של ג'ונתן איימס (בהפקת סת' מקפרלן)
כמה התגעגעתי לג'ונתן איימס! כארבע שנים חלפו מאז הסתיימה העונה השלישית והאחרונה של Bored to Death ("משועמם"), סדרת הטלוויזיה המקסימה שיצר, בהשתתפות ג'ייסון שוורצמן, זאק גאליפנאקיס וטד דנסון. סדרה שהציגה לאורך 24 פרקים את ההומור ה-Quirky המיוחד שלו, עם דמויות סימפטיות וטובות לב שחיות בעולם נוארי עם טאץ' של סרט מצויר.
ג'ונתן איימס, 51, החל בקריירת הכתיבה שלו עם פרסום הרומן, I Pass Like Night, בשנת 1989. בהמשך הוא פרסם טורים אישיים חושפניים בניו-יורק פרס (שקובצו לבסוף בארבעה ספרים); שני רומנים נוספים, The Extra Man (1998) – שעובד לקולנוע על-ידי שרי ספרינגר-ברמן ורוברט פולצ'יני – ו"התעורר, אדוני!" (2004), שראה אור בעברית לפני כשנתיים בתרגומו של אסף גברון; וכן רומן גראפי בשם The Alcoholic (2008), שראה אור בהוצאת ורטיגו.
Blunt Talk, סדרת הטלוויזיה החדשה שלו, עתידה לעלות לאוויר בערוץ Starz, ב-22 באוגוסט 2015. במרכז הסדרה יעמוד וולטר בלנט (פטריק סטיוארט), מגיש חדשות בריטי העובר ללוס אנג'לס יחד עם משרתו האלכוהוליסט (ומטען של כמה נישואים כושלים), במטרה להנחות תכנית אירוח. פרט להופעה של סטיוארט, יהיה מעניין לראות האם החיבור של ג'ונתן איימס לסת' מקפרלן – המשמש כאחד המפיקים בפועל של הסדרה – ייתן את אותותיו באופן זה או אחר על המסך (האמת, לא בטוח שאני רוצה). נכון לעכשיו הוזמנו שתי עונות, בנות עשרה פרקים כל אחת. זה הולך להיות כיף.
~
2. שחקן מחפש תפקיד: סרט קצר עם אלכס קרפובסקי
להיות שחקן זו משימה לא קלה. זה מצריך משמעת עצמית, כישרון, מזל ונכונות לאכול הרבה חרא בדרך (aka אודישנים). בנוסף, המיתוס שעל כל תפקיד עם טקסט בן הברה וחצי מתמודדים מאות שחקנים, לא בדיוק מקל על העניין. אתה צריך להשתכלל. אתה צריך לאמץ את התפקיד. אתה צריך להיות התפקיד. התפקיד הוא אתה. אבל באיזה מחיר? אלכס קרפובסקי – בדרך כלל ריי פלושנסקי מ"גירלז", ולפעמים שחקן, במאי ותסריטאי עצמאי – מתמודד עם סוגיות אלה ואחרות בקצר הקודר והמשעשע שביים מייקל טייבורסקי.
[לצפייה ביוטיוב]
~
3. מקס לנדיס חושף את אחורי הקלעים של עולם התסריטאות ההוליוודי
אחרי שנים של עבודה מאומצת, עשרות תסריטים, מלא פיצי'ם, פגישות, דיבורים, ראיונות, פודקסטים, סרטונים ביוטיוב, סרטים קצרים והתמודדות עם ביקורת ארסית ביחס לאישיותו הססגונית ולעובדה שהוא בן של מפיק בתעשייה ההוליוודית, התסריטאי האמריקאי הצעיר מקס לנדיס, סוף סוף רווה קצת נחת. ארבעה פרויקטים עתידים להשתחרר בקרוב מהצעיר שכתב את "כרוניקה בזמן אמת": "אמריקן אולטרה", קומדיית אקשן-סטלנים עם ג'סי אייזנברג וקריסטן סטיוארט; "מיסטר רייט", על בחורה שמתאהבת בגבר בעל חזות מושלמת… המתגלה כמתנקש, עם סם רוקוול ואנה קנדריק; "ויקטור פרנקנשטיין", שמתמקד בסיפור של איגור, האסיסטנט של פרנקנשטיין, עם דניאל רדקליף וג'יימס מק'אבוי; ואני הוא היא, פיצ'ר ראשון בבימויו של לנדיס, על מערכת יחסים בין שלושה חברים. ניתן להוסיף לכך גם את One Last Time, קליפ שביים לאריאנה גרנדה וגרף עד כה למעלה מ-128 מיליון צפיות, מאז שוחרר ב-15 בפברואר השנה; וכן את אנתולוגיית האימה, "Channel Zero", עליה הוא עובד יחד עם ניק אנטוסקה, עבור ערוץ הטלוויזיה Syfy.
אך מעבר לכל הגודש היצירתי הזה, מקס לנדיס הוא גם אושיית רשת שמעוררת המון אמוציות. הוא לא הצ'ארלי קאופמן החרדתי והמיוזע שירצה להתבודד בחדר, אלא מישהו שלא יהסס להשמיע את דעתו המנומקת על הכיוון הבעייתי של "סופרמן: איש הפלדה", עדיף עם חולצה צעקנית, מחוות דרמטיות, קול חזק והמון כריזמה. ועל כך הוא מושך אש. הוא יודע למגנט ולייצר עניין (תכונה בהחלט לא מזיקה, בייחוד אם אתה רוצה לשכנע אנשים להוציא מיליוני דולרים על הרעיונות שלך), בין השאר משום שהוא מדבר מניסיון וידע שנצבר מתוך (ועל) המערכת ההוליוודית. ומה שהכי מרתק בלהאזין למקס לנדיס זה שהוא לא מהסס לחשוף אותו. הראיונות אתו הן אומצה עסיסית לכל מי שרעב לדעת מה עומד מאחורי המכונה ההוליוודית המשומנת. לא בטוח שהוא חושף דברים באמת נפיצים, אבל הלהט, הכעס והביקורת של לנדיס משרטטים תמונה עגומה ביחס למה שקורה היום בתעשיית הסרטים האמריקאית. רוצים דוגמא? תעיפו מבט בראיון הבא.
[לצפייה ביוטיוב]
~
4. Me Him Her: סרט הביכורים של מקס לנדיס כבמאי
באופן פרדוקסלי, עם כל הבטן המלאה שיש למקס לנדיס על התעשייה ההוליוודית, הוורקוהוליות והתשוקה שלו מעוררות השראה להגביר את הקצב וליצור יותר בעצמך. הוא עשה עבודה מעניינת עם התסריט של Chronicle (על אף שיש הטוענים שהוא מזכיר מדי את "אקירה"), החדש עם אייזנברג וסטיוארט נראה סופר פאן (על אף שיש הטוענים שהוא מזכיר מדי את "צ'אק") והאמת היא שגם Me Him Her נראה כמו משהו שישתרבב בכיף לרשימת הצפייה שלי. בייחוד אחרי הקליפ הבא מתוכו.
[via collider]
~
5. צלילי האביב: אלבום חדש לצמד Lullatone
כי חם. חם שם בחוץ. ומזיע ומגעיל. לכן עדיף להישאר בבית ולהאזין (תחת המזגן) לאי.פי החדש של Lullatone. אחרי Summer Songs (2013), אחרי Falling for Autumn (2013) ואחרי While Winter Whispers (2014) מגיע תורו של The Sounds of Spring. הזוג היפני-אמריקאי, יושימי טומידה ושון ג'יימס סימור, חוזרים עם עשר רצועות חדשות של מוסיקה אופטימית שתגרום לכם להאמין שאתם חיים בעולם בו השמש תמיד זורחת, כולם מסבירי פנים וכל גיהוק נשמע כמו ציוץ ציפורים.
מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה בקרוב!, טלוויזיה, יפן, מוסיקה, סרטים קצרים, קולנוע אמריקאי, קומיקס. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s