הגבירו את הווליום: זה הזמן לעוד רוק יפני (4#)

J-Rock4
1. The Night Train Runs / ביצוע: indigo la End
אנון קוואטאני הוא ככל הנראה אחד המוסיקאים היותר עסוקים כיום ביפן. הבחור הזה מתחזק שתי להקות מצליחות למדי – Indigo la End ו-Gesu no Kiwami Otome – שחתומות בסאב-לייבל של וורנר; שר, כותב, מנגן ומופיע בקליפים הרבים של שתי הלהקות. באופן אישי, אני מוצא את עצמי נהנה יותר מהחומרים הקליטים של "אינדיגו לה אנד", שלמרבה השמחה שחררו בימים אלו את אלבום האולפן הארוך השני שלהם, Shiawase ga Afuretara  (או: If Happiness Overflows) – הראשון תחת וורנר – שנה אחרי ה-EP המוצלח שיצא להם בשנה שעברה.
בשבועיים האחרונים עלו לרשת שני קליפים מתוך האלבום החדש: שיר הנושא את שם האלבום ו-Yogisha Wa Hashiru (או: The Night Train Runs). עם פזמון שמתלבש על האוזן מהאזנה ראשונה, גיטרות דומיננטיות מתקתקות והקול האלסטי של קוואטאני, Yogisha Wa Hashiru מעודד התמכרות כמו מנת הרואין קטנה לאוזניים.
~
2. Time / ביצוע: Kana-Boon
8 הדקות הדחוסות, הרועשות והגועשות שקושרות בין כל שירי האלבום החדש של קאנה-בון, Time, הן ללא ספק צעד אמיץ ומרשים של להקה שמאמינה בכל טראק וטראק שהיא מבצעת ומקליטה. ויש לה סיבה טובה – האלבום השווה הזה לא מפסיק להפגיז! החל מהפתיחה המבטיחה של Timeout שנותנת בראש, ועד Parade שחותם את 12 שירי האלבום, קאנה-בון מצליחים ליצור באלבום האולפן הארוך השני שלהם, גוש בועט של רוק גיטרות כיפי ומהודק שלא ייצא לכם מהפלייליסט בתקופה הקרובה.
~
3. Heroine / ביצוע: back number
סינגל חדש לאחת הלהקות היפניות המקסימות שנתקלתי בהן עד כה. "בק נמבר", נוסדה במקור בשנת 2004, אך רק מ-2007 התייצבה לבסוף עם שלושת חבריה הנוכחיים. הם עושה רוק-פופ חם ומלודי שמתוחזק בקול המרגש של הסולן והגיטריסט, אייורי שימיזו. בשנה שעברה הוציאו את האלבום, Love Story, שגרם לי להתאהב בהם, ולאחרונה הוציאו כאמור סינגל חדש באווירה חורפית, העונה לשם Heroine.
[הקליפ המלא / מילים]
~
4. Night Time / ביצוע: .The fin
בארץ אף אחד כבר לא מופתע לשמוע אמנים ישראלים שמפזמים באנגלית ופורצים לשוק הבינלאומי, ולמרות שאין לי מושג מה היקף התופעה בארץ השמש העולה, הבחירה של הלהקה היפנית .The fin לצעוד במשעולי השפה האנגלית, מסתמנת כצעד בכיוון הנכון להצלחה. אבל לא מדובר כאן רק בשפה אלא גם בסאונד הפופי-חלומי-צ'יל-ווייבי הנימוח שניכר באי-פי הראשון והקסום שלהם מ-2013, Glowing Red On the Shore (שמצורף להאזנה בתחתית הפוסט). לא קשה להעריך שבסיס המעריצים של "דה פין." יתרחב עם הופעתה המתוכננת בפסטיבל SXSW במרץ הקרוב – כמו גם באירועים מוסיקליים נוספים בניו-יורק, אל.איי וסן-פרנסיסקו – שתכלול ודאי גם שירים מן האלבום הטרי, Days With Uncertainty.
~
5. Ryoukiteki Na Kiss Wo Watashi Ni Shite / ביצוע: Gesu No Kiwami Otome
הלהקה השנייה של אנון קוואטאני – המתרגמת בחופשיות ל"Girl at the Height of Rudeness" – הספיקה לשחרר כמות מכובדת של קליפים מאז היווסדה ב-2012. הסאונד שלה נוטה לפופ-רוק אלטרנטיבי עם נגיעות Fאנק, היפ-הופ וג'אז, ואת כל היצירתיות הזאת ניתן לראות גם בקליפים המקוריים והמשחקיים שלה. מאז יצא הקליפ ל-Gimme a bizarre kiss בשנה שעברה, הרבה דגים הספיקו לשחות בנהר ובכל זאת, אל תתנו לו לחמוק לכם מהרשת.
[תרגום ומילים]
~
6. Dragon Night / ביצוע: Sekai no owari
להקת הפופ המצליחה בניצוחו של סאטושי פוקאסה – המכונה בפי המלעיזים, "הגרסה הגברית של קיארי פמיו פמיו" (והעובדה שהוא יוצא איתה לא בדיוק עוזרת להפריך את זה) – מלהיטה את המצעדים, הפעם עם הסינגל, Dragon Night.
התלונה החוזרת ונשנית כלפי Sekai No Owari היא השימוש הלא פרופורציונאלי של פוקאסה באוטו-טיון. אני יכול להבין את מי שרואה באוטו-טיון כסוג של רמאות מצד זמרים שמרוויחים את תוארם מתוכנה שמסוגלת לגרום אפילו לצרצר להישמע כמו סלין דיון. העניין הוא שמדובר באפקט כל-כך בולט במוסיקה המצועצעת והתזמורתית של הלהקה הזו, שהיא נשמעת לי פשוט כמו עוד אלמנט טבעי – למרבה הפרדוקס – במכלול.
Dragon Night לא יפתיע את מי שהורגלו בשירים הקודמים של Sekai No Owari. הוא פחות אפי והמנוני מלהיטים קודמים שלהם, אבל הקו הפופי השמח והפסטיגלי משהו, עדיין נשמר כאן (בתוספת בנג'ו!).
[תרגום ומילים]
~
7. Yodominiukabuutakatawa / ביצוע: Arakawa Kentauros
רגע לפני שהם מוציאים מיני-אלבום חדש בלייבל גדול, שווה להציץ בקליפ האנימציה/מגזרות נייר היפה שיצא בשנה שעברה ללהקת Arakawa Kentauros. פופ-פולק חמים ומחויך, עם נהרות, עצים וזחלים במבטים נוגים.
~
8. Friday the 13th / ביצוע: Hasta la Vista
בשנה שעברה, חברו רקדני הליווי הצעירים של קיארי פמיו פמיו לצמד הבנות הלוהט, "כריזמה דוט קום", באחד הקליפים הכי טובים של 2014 (בכל שפה שהיא). מאוחר יותר הם ליוו את הכריזמות בקליפ ששחזר את הרוח האייטיזית של תוכניות המוסיקה הטלוויזיוניות, עם התלבושות הסופר-מקושקשות שלהם שנראות כמו עבודה של ליצן פסיכוטי שעבר הסבה מקצועית לעיצוב אופנה. אלא שהחבר'ה האלה ארגנו גם את הכוריאוגרפיה המדליקה לקליפ של שישיית "הסטה לה ויסטה", Friday the 13th, ומכיוון שאף אחד לא פיזז עד כה בשום קליפ, הרשו לי לסגור לכם את הפינה הזאת.
~
9. Otoshi Futa / ביצוע: Microcosm
שתי בחורות, תופים, גיטרה ועוגות קצפת – אם תהיתם מה צריך בשביל ליצור קונספט מנצח, הרי לכם התשובה. כמובן שלא יזיק ששתי הבנות יהיו יפניות ושאחת מהן תהיה המתופפת של Gesu no Kiwami Otome. לשדרוג הקונספט ניתן להוסיף רוח מטורללת, קורט בלונים ותיפוף שהיה עושה למג ווייט נעים באוזן.
~
10. All About Light (Hikari Ni Tsuite) / ביצוע: Grapevine
עוד בשנה שעברה, חברי להקת הרוק הוותיקה "גרייפוויין", נכנסו לאולפן והרביצו סט אינטימי, חם וכובש, למשך 40 דקות תמימות. הלהקה, שקמה בשנת 1993 וזכתה להצלחה גדולה בסוף אותו עשור, שחררה השנה אלבום חדש בשם  "עץ בוער". All About Light, אינו לקוח מתוכו אלא נועל את הסט האולפני של הלהקה ומאחר ומדובר בשיר האהוב עלי ביותר ממנו, הרי הוא לפניכם בגרסת הקליפ.
[תרגום ומילים]
~*~      ~*~      ~*~      ~*~      ~*~      ~*~      ~*~      ~*~      ~*~      ~*~     ~*~     ~*~     ~*~     ~*~
אי.פי: Glowing Red On the Shore / דה פין. (2013, אנגלית)
כמובטח, זהו האי.פי הראשון של להקת .The fin שיגרום לכם להרגיש כמי שצפים על ענן צמר גפן מתוק בדרך לממלכת הפיות. שיר אהוב: Across The North Pole.
מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה ג'יי-פופ, ג'יי-רוק, יפן, מוסיקה. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

2 תגובות על הגבירו את הווליום: זה הזמן לעוד רוק יפני (4#)

  1. BladeBlur הגיב:

    אתה מקשיב הרבה למוזיקה יפנית? אני מרגיש שאני היחיד בארץ שממש עוקב אחרי זה

    • עמית ל. הגיב:

      בשנה וחצי האחרונות, כן, אני שומע די הרבה מוזיקה יפנית. בעיקר רוק אלטרנטיבי, וקצת פחות, אלקטרוני ושוגייז. כשמדובר בפופ של ממש – כזה שמזוהה עם להקות בנים ובנות – אני מעדיף את זה הקוריאני על פני היפני (למרות שבקוריאה יש גם סצנת אינדי-רוק לא רעה בכלל, ממה שהספקתי להתרשם בשנתיים האחרונות, וכמה יציאות שוות של מוסיקה אלקטרונית ופוסט רוק). די מבאס שאין לזה תהודה בארץ, אבל בארץ אין תהודה להמון דברים – בעיקר כשהם אסיאתיים. אפשר היה למצוא בעבר כל מיני פורומים ופאנדומים של מוסיקה יפנית לסוגיה ברשת, כך שאני נוטה להאמין שיש בכל זאת מי שמקשיב לה בארץ. בכל מקרה, נעים להכיר 🙂

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s