קולנוע גאה 1#: חמישה סרטים קצרים

TheWi
בתקופה האחרונה עלו בחלק מאולמות הקולנוע בארץ, שלושה סרטים גאים בזה אחר זה: "אהבה היא מוזרה" של הבמאי האמריקאי, איירה זאקס; "52 ימי שלישי" של הבמאית האוסטרלית, סופי הייד וכעת, "גאווה" של הבמאי הבריטי, מת'יו וורקוס.
כמו כן, ב-8 בינואר 2015, יעלה בארץ "משחק החיקוי" עם בנדיקט קמברבאץ', שמגלם את המתמטיקאי הבריטי, אלן טיורינג, אשר מעבר לתפקידו ההיסטורי בפיצוח מכונת ההצפנה של גרמניה הנאצית, היה גם הומוסקסואל; וב-5 בפברואר 2015, יעלה לראשונה (מלח מים) סרט של קסאבייה דולאן להקרנות מסחריות – "מאמי". באותו תאריך אגב, עתיד לעלות גם סרטם החדש של אנדי ולאנה וושאבסקי, "עלייתה של ג'ופיטר", ובהסתמך על ניסיון העבר, סביר שניתן יהיה לבצע בו קריאה קווירית עם קצת מאמץ.
אפשר רק לקוות שהמגמה הזו תמשך ותתרחב, אם כי אני די סקפטי בעניין – הטריילר והתקציר של "משחק החיקוי", נמנעים מלהדגיש את זהותו המינית של טיורינג (שבהחלט לא הייתה נטולת השלכות על חייו ומותו) ו"מאמי" הוא ככל הנראה הסרט הלא להט"בי היחידי בפילמוגרפיה של דולאן. אבל כמו שאומרים (במקור), אם ההר לא יבוא אל מוחמד וגו'.
קולנוע גאה, ליתר דיוק, קולנוע גאה קצר, זמין בחלקו לצפייה חופשית ברשת, אם כי כמו בכל שדה, גם כאן יש לבור את המוץ מן הבר. על כן, בין אם לחגוג את התכנים הגאים שעל המסך הגדול ובין אם להציע אלטרנטיבה לתכנים נוספים, קבלו חמישה סרטים גאים, קצרים ומוצלחים, שיצאו בשנים האחרונות.
~
1. The Last Time I Saw Richard / בימוי: ניקולס ורסו / אוסטרליה / 2014
כשמדברים על קולנוע גאה או קווירי, יש מי שעלול לחשוב כי מדובר בז'אנר, בעוד שלמעשה מדובר בתמטיקה, באסתטיקה, בנרטיבים, בדמויות וכמובן, באופני הייצוג שלהם. קולנוע גאה יכול ללבוש צורה של ז'אנרים שונים. במקרה של "הפעם האחרונה שראיתי את ריצ'רד", מדובר בז'אנר האימה (או העל-טבעי) והוא פועל בו באופן מפתיע ואפקטיבי למדי.
סרטו של ניקולס ורסו – שמתאפיין בערכי הפקה מרשימים – מתאר מערכת יחסים שנרקמת בין שני צעירים בבית חולים פסיכיאטרי. הוא זכה השנה בפרס הסרט הקצר הטוב ביותר, מטעם האקדמיה האוסטרלית לקולנוע ולטלוויזיה, ונכלל באסופת הקצרים הגאים, Boys On Film (#11): We Are Animals.
[לצפייה בוימיאו]
~
2. Chalk Lines / בימוי: דן ברופי / אוסטרליה / 2006
דן ברופי, הוא תסריטאי, במאי, מפיק ועורך מאוסטרליה. גוף העבודות שלו כולל בעיקר וידיאו-קליפים לאמנים ולקמפיינים אופנתיים, פרומואים או בקיצור, פרויקטים שאפשר להתפרנס מהם. למרות שקליפים זו בהחלט אמנות בפני עצמה, הסרט הקצר של ברופי, Chalk Lines, שנעשה לפני כ-9 שנים, גורם לי להצטער שהוא לא עושה יותר קולנוע. זהו סרט התבגרות שבמרכזו ניצב תלמיד בבית-ספר לבנים, בשנות ה-50. אהבתי במיוחד את הפיסוק של הסצנות באמצעות דימויים מעולם הטבע, את המשחק העדין וההומור הדק. הוא הוקרן בזמנו בפסטיבלים גאים  – בלונדון, בליסבון ובניו-יורק.
[לצפייה בוימיאו]
~
3. Belle Salope / בימוי: פיליפ רוג'ר / צרפת, גרמניה / 2010
היצירה הממזרית, הקאמפית והמסוגננת הזו, מתחקה אחרי ראנט בוי שכל רצונו הוא לפגוש את אמו ולשמחה בזר פרחים. הבמאי הצרפתי, פיליפ רוג'ר – שפיצ'ר שלו יתקבל בברכה – מלביש על העלילה הפשוטה הזו צילום סקסי רווי צבע, מוסיקה עצבנית ודמות ראשית כובשת שלא דופקת חשבון. רק הצרפתים השובבים האלה מסוגלים להביא יציאה כזאת.
[לצפייה בוימיאו]
~
4. The Wilding / בימוי: גראנט סיקלונה / אוסטרליה / 2012
גם הסרט הזה הופיע באסופת הקצרים השנתית, Boys On Film (במקרה שלו, היה זה במהדורה התשיעית, Youth in Trouble), ובעיני היה לעוצמתי ביותר מבין שמונת הסרטים שהרכיבו אותה. הסרט מגולל מערכת יחסים רומנטית שמתפתחת בין שני בנים במתקן כליאה לעבריינים צעירים. יש בו אווירה טעונה שנובעת בין השאר מסגנון מחוספס, הופעה אינטנסיבית ושילוב בין קשיחות לפגיעות ובין אלימות לרוך.
הסרט היה מועמד לפרס טדי בקטגוריית הסרט הקצר בפסטיבל ברלין 2012, וכן זיכה את הבמאי שלו, גראנט סיקלונה, בפרס אייריס בפסטיבל הקולנוע ההומו-לסבי בקרדיף, שהיתרגם ל-25,000 יורו עבור עשיית סרט קצר נוסף, בבריטניה. The Wilding, אמור היה להפוך גם לסרט באורך מלא, אם כי לא ברור היכן זה עומד כרגע [לצפייה בסרט].
TheWi
~
5. !Yeah Kowalski / בימוי: אוון רוברטס / ארה"ב / 2013
אחרי הקדרות והמועקה של הסרט הקודם, אין כמו קומדיית התבגרות מדליקה ומשעשעת כדי להחזיר קצת אופטימיות ללחיים. גם "יה קוואלסקי!", הוקרן בפסטיבלי קולנוע גאים, נכלל באסופת Boys on Film (במהדורתה העשירית) והוא אחד מכמה קצרים גאים שביים אוון רוברטס. הסרט הספציפי הזה ניחן בסגנון קומיקסי צבעוני שהזכיר לי קצת את הגרסא הטלוויזיונית של "זבנג!". יש בו לב טוב, שחקן ראשי מלבב ובחור בלונדיני שנראה כמו הגרסה הרזה של היילי ג'ואל-אוסמנט. חוץ מזה, השוט המודבק הזה בסוף, הצחיק אותי.
[לצפייה בוימיאו]
Advertisements
פוסט זה פורסם בקטגוריה גאווה ודעה - קולנוע קווירי, סרטים קצרים, קולנוע אוסטרלי, קולנוע אינדי, קולנוע אמריקאי, קולנוע צרפתי. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

2 תגובות על קולנוע גאה 1#: חמישה סרטים קצרים

  1. גם הסרט החדש של בובספוג מכנסמרובע עולה בקרוב לקולנועים בארץ. הוא גם גיי, לא? 🙂

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s