שירים לחורף

Rain Songs
כמה שאני אוהב חורף! אני פחות משתגע על הצינון הקבוע שמתלווה אליו איזה פעם/פעמיים בעונה, אבל תנו לי יום גשם ואני אוותר בשמחה על הזיעה והצמא שבאים עם יום שמשי מנג'ס. חוץ מזה, תמיד נדמה לי שדברים נשמעים טוב יותר כשגשם מתדפק על החלון. וכשאני אומר דברים, אני מתכוון למוסיקה (למרות שגם ריב הגון על רקע ברקים ורעמים, יכול להישמע להיט).
יש משהו בלנסוע בגשם, בלנסוע בצוהרי שבת בגשם, כשברקע מתנגן לו אלבום נהדר בעוד המגבים מוחים את השמשה הקדמית באסרטיביות של מטרונום, שמבודד אותך מהיומיום ויוצר חוויה אינטימית, נעימה. ברוח זו (No pun intended), קבלו מיקס של 10 שירים + אלבום אחד, שחגים סביב פרק הזמן המעונן של השנה, במילים ובמנגינות.
~
1. A Hazy Shade Of Winter / ביצוע: חיים (קאבר)
אין מה לעשות, מיקס חורפי בלי A Hazy Shade Of Winter, זה כמו חופה בלי "מקודשת" של שרית חדד. "זמן, זמן, זמן, תראה מה נהיה ממני", שרים סיימון וגרפונקל על הזמן החולף בלי משים, אך במקום לקונן על התקוות שאולי כלו, הם דואגים להקפיץ את האווירה באחד השירים היותר רוקיסטיים ברפרטואר שלהם. אישית, אני לא חושב שהביצוע המפורסם של "הבנגלס" משתווה למקור, אבל אני מאוד מחבב את גרסת הכיסוי של שלישיית האחיות לבית "חיים" לגרסת הכיסוי של "הבנגלס" לגרסה המקורית של סיימון וגרפונקל. ככה שרים קריוקי!
~
2. Pulling The Rain / לחן: פיטר ברודריק (מתוך: How They Are), 2010
החורף הוא אפוא העונה הנכונה לרפלקציה. הזמן האולטימטיבי לשבת על כיסא העץ החורק, מול אותו חלון שלא מורק מיום כיפור שעבר, ובעוד הגשם דופק על המרזבים והיד אוחזת בכוס תה מעלה אדים, לגולל את המחשבות לאחור. כמובן שנחמד לו כל זה היה מתרחש באיזו ארץ רחוקה ומושלגת עם טרולים וביורק, אבל לפעמים צריך להסתדר עם מה שיש. ואם מה שיש הוא אלבום של המלחין האמריקאי, פיטר ברודריק, תדעו לכם שזה לא מעט בכלל.
~
3. Here Comes the Rain Again / ביצוע: דיקלה (מתוך: ואם פרידה), 2014
כשאני שומע את אנני לנוקס שרה, Here Comes the Rain Again, אני מרגיש שאני צריך ללבוש מעיל. יתכן שזה קשור גם לטירה המפחידה מהקליפ, שהיא מטיילת סביבה עם עששית. דיקלה, מצד שני, לא צריכה שום עששית או מעיל רוח. היא שרה מאחורי אח בוערת עם כינורות חגיגיים ושמנים שמלהיטים את האווירה. בפעם האחרונה שדיקלה הגניבה אותי, היה זה עם הביצוע העצמתי שלה ל"אובססיה" עם התזמורת האנדלוסית הים תיכונית, אשקלון. והנה כעת, היא עושה זאת שוב.
~
4. Blood Bank / ביצוע: בון איבר (מתוך: Blood Bank), 2009
איך אפשר לחשוב על מיקס שירי חורף מבלי לשריין מקום לאמן ששמו הוא "חורף טוב" (בתרגום משובש מצרפתית)? למעשה, אין שם הולם יותר שג'סטין ורנון יכול היה לבחור לעצמו, בכדי לייצג מוסיקה שמרגישה רוב הזמן כמו משב רוח קריר ונעים שדוקר בלחיים ומרחיב את הלב. Blood Bank, הוא שיר הנושא מתוך אי.פּי שיצא לבון איבר בשנה שלאחר צאת אלבום הבכורה המוערך והמוצלח שלו, For Emma, Forever Ago. קליפ רשמי אמנם אין לו, אך זה לא אומר שאחרים לא יקפצו על ההזדמנות להכין לו אחד.
~
5. Rain in Madison / ביצוע: ג'נדק (מתוך: Glad to Get Away), 1994
למקרה שאתם שואלים את עצמכם "מי זה לעזאזל ג'נדק?", תשמחו לשמוע שזו ה-שאלה שמלווה את האמן האניגמטי הזה מתחילת הקריירה שלו, אי שם בסוף שנות ה-70. כמובן שלפני העידן הטכנולוגי הנוכחי, היה הרבה יותר קל להישאר בצללים ולבנות לעצמך מיתולוגיה באמצעות אינספור אלבומי גיטרה עם עטיפות מטרידות, טקסטים משונים ולחנים שאי אפשר לזמזם, כל שכן לנגן ליד מדורה מבלי שמישהו ירצה לזרוק אותך לאש (יחד עם הגיטרה הלא מכוונת שלך).
כיום, עם ערך מפורט בויקיפדיה וצמד סרטים תיעודיים, ג'נדק הוא אושייה קצת פחות מסתורית, אך עדיין שמור לו מקום של כבוד ברשימת הטיפוסים המוסיקליים הייחודיים והעקביים בחריגותם שאני מכיר. אז אם חשקה נפשכם בשיר גשם עם הרמוניות משגעות, לחן קליט ומילים שתוכלו לזמר בצוותא – אל תאזינו לג'נדק.
~
6. Make It Rain / ביצוע: טום ווייטס (מתוך: Real Gone), 2004
טום ווייטס, ממש אוהב גשם. Rain Dogs? צ'ק. Bride Of A Rain Dog? צ'ק. More Than Rain? צ'ק. A Little Rain? צ'ק. Rains on me? צ'ק; אבל מבין כל שירי הממטרים שלו, האחד שאני חוזר אליו שוב ושוב הוא Make It Rain, מתוך האלבום, Real Gone. מעבר לכך שהגרון של ווייטס נובח במלוא עוצמתו הכובשת, עושה רושם שהוא מאוד נהנה לבצע אותו (הוא בחר להופיע אתו, בין השאר, בטקס שחגג את כניסתו להיכל התהילה של הרוקנ'רול, ב-2011). הייתי מציע לו לשיר את זה בקליפורניה, כי אם יש מישהו שבכוחו להביא את הגשם בפקודה, זה טום ווייטס.
~
7. Europe, After The Rain / לחן: מקס ריכטר (מתוך: Memoryhouse), 2002
אחרי שסיפק לנו את הפסקול היפה, הסופר-מרגש והטוב ביותר לסדרת טלוויזיה כלשהי בשנת 2014 ("הנותרים"), כל שנותר הוא לחפש אחר יצירות יפות, מרגשות וטובות אחרות, בדיסקוגרפיה של המלחין הגרמני-בריטי, מקס ריכטר. בהתחשב באווירה החורפית ששורה עלינו, Europe, After The Rain, עונה בהחלט על הקריטריונים. זוהי רצועת הפתיחה של אלבום הבכורה הניאו-קלאסי של ריכטר מ-2002, Memoryhouse, רצועה נוגה ועצובה כמו חשרת עננים מעל עיר שוממת.
~
8. It's Gonna Rain / ביצוע: לוסינדה וויליאמס (מתוך: Where The Spirit Meets The Bone), 2014
במשך 35 שנה, הסינגר-סונגרייטרית מלואיזיאנה, לוסינדה וויליאמס, משייטת לה בדרכים המאובקות של האמריקנה, תוך חציית צמתים מוסיקליים של קאנטרי, פולק-רוק ובלוז. בשנת 1999 זכתה וויליאמס בפרס הגראמי בקטגוריית "אלבום הפולק העכשווי הטוב ביותר" עבור, Car Wheels on a Gravel Road, שיצא שנה קודם לכן.
וויליאמס הוציאה השנה אלבום כפול, מקסים, עשיר ומהנה בשם, Down Where the Spirit Meets the Bone. הוא נפתח עם אחד השירים היפים של השנה, Compassion – שאת מלותיו כתב אביה של לוסינדה, המשורר מילר וויליאמס – וממשיך עם שירים שנחצבו מניסיון חיים לא מבוטל. מתוך 20 הרצועות שמרכיבות אותו, ניתן למצוא גם את השיר הבא.
~
9. Snow + Light / לחן: דסטין או'האלורן (מתוך: Lumiere), 2011
הרצועה הקסומה, העדינה והמהורהרת הזו, חותמת את אלבום הסולו האחרון של הפסנתרן והמלחין האמריקאי, דסטין או'האלורן. יש בה מן שילוב של תומס ניומן עם קרטר בורוול – לא קשה לי לדמיין אותה למשל על רקע "אמריקן ביוטי" או "להיות ג'ון מלקוביץ'". בשל כך, אולי לא מפתיע לגלות שאו'האלורן אחראי גם להלחנת פסקולים קולנועיים וטלוויזיוניים. בכל אופן, אם ויתרתם השנה על טיול משפחתי לאלסקה, Snow + Light כבר יכניס אתכם לאווירה הנכונה.
~
10. California Dreamin / ביצוע: דייב דייז (קאבר)
עם כל חיבתי האינסופית לגרסה המקורית של האמהות והאבות ל"חולם על קליפורניה" – ולדמותה החביבה של מאמא קאס, זצ"ל – אני מניח שפחות אנשים נחשפו לגרסת הפופ-פאנק של דייב דייז לשיר ההו-כה-חורפי הזה. מצד אחד היא נשמעת כמו משהו שמתאים יותר למדבר לוהט מאשר ל-Such a winter's day; מצד שני, אחרי כל הטראקים העגמומיים והמהורהרים, הגיע הזמן לקצת שמש, לא? (אבל רק קצת).
~*~      ~*~      ~*~      ~*~      ~*~      ~*~      ~*~      ~*~      ~*~      ~*~     ~*~     ~*~     ~*~     ~*~
אלבום: While Winter Whispers / לולאטון, 2014
כשאני מאזין למוסיקה של Lullatone, יש לי חשק בלתי מוסבר לשכב על הגב ולבהות במובייל מסתובב, משתלשל מהתקרה. שון ג'יימס-סימור ואישתו, יושימי טומידה, יצרו את פסקול החורף המושלם, כזה שילטף לכם את העפעפיים ויחמם לכם את האוזניים. Sweet Dreams.
מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה מוסיקה. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

2 תגובות על שירים לחורף

  1. אורי הגיב:

    פלייליסט מ ע ו ל ה תודה (:

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s