קחי אותי לנהר

בעולם מושלם, ת'ורה בירץ', לורן אמברוז ואלן פייג' היו כיום המלכות הבלתי מעורערות של הקולנוע האינדי האמריקאי. במובן מסוים, שלושתן גילמו פחות או יותר את אותה דמות – הנערה האאוטסיידרית שהיא Too cool for school, עם הערה סרקסטית בשלוף וגישה כללית של זריקת זין על החברה. היא לרוב נראית משועממת ובפעמים הנדירות שהיא כבר מחייכת, זה תמיד באירוניה. מושא תשוקתם של גיקים, לוזרים וילדי שוליים שתמיד עולים לה על העצבים אבל היא לומדת להשלים עם קיומם. יש לה טעם משובח עם נטייה לאזוטרי, היא יצירתית, שנונה ואבודה – מה שהופך אותה לדמות הכי מגניבה על המרקע.
בסוף שנות התשעים הייתה זו ת'ורה בירץ' שהמסה לבבות והעיפה שקיות ב"אמריקן ביוטי" ו"העולם שבפנים"; בתחילת העשור הקודם, אי אפשר היה שלא להתאהב בלורן אמברוז הג'ינג'ית – לנצח קלייר פישר – ב"עמוק באדמה" ולבסוף הייתה זו אלן פייג' הקנדית שהפציעה על המסך מאמצע העשור הקודם ואילך, עם "ג'ונו", "אנשים חכמים" וסרטים נוספים.
בשנים האחרונות, פייג' עדיין חולשת על המשבצת הזו במידה מסוימת אך פוזלת יותר ויותר לעבר המיינסטרים ההוליוודי עם סרטים כמו "התחלה" ו"אקס מן"; אמברוז לא הצליחה לנעוץ שיניים בתפקיד משמעותי מאז הלכה סדרת המופת לעולמה ובירץ' מדשדשת בזוועתונים ופרויקטים נידחים שלא לרמתה. איך אפשר שלא להתבאס, תגידו לי? כיום קשה למצוא את הארכיטיפ הנשי הזה על המסך – או שחקנית בולטת שמגלמת אותו – אם כי ניתן אולי לראות בלינה דנהאם וגרטה גרוויג את מי שמייצגות גרסה מעט שונה שלו המותאמת לגילאי ה-20 פלוס.
לאחרונה נתקלתי בסרט קצר ומשעשע בכיכובה של אמברוז שהזכיר לי כמה התגעגעתי לנוכחות הנונשלנטית שלה על המסך. הסרט נקרא "הנהר", בבימויו של סם הנדל, מ-2012. הליהוק המדליק שלו כולל את אדם דרייבר (שמפגשו עם אמברוז הגשים לי פנטזיה שלא ידעתי על קיומה) ומייקל סי הול (שגילם את אחיה של אמברוז ב"עמוק באדמה"). איך הוא עשה את זה לעזאזל?
[לצפייה ב-Vimeo]
מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה סרטים קצרים, קולנוע אינדי, קולנוע אמריקאי. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

4 תגובות על קחי אותי לנהר

  1. בצלאל א הגיב:

    אמה סטון, כאילו דא?

    • עמית ל. הגיב:

      העניין עם אמה סטון – לפחות בסרטים שיצא לי לראות אותה (והם לא רבים) – הוא שהיא לא בדיוק "הדמות האאוטסיידרית". היא מוצגת כנחשקת ולוהטת (מה שמכונה to-be-looked-at-ness, אם נלך נגיד על סרט כמו "סופרבאד") עם אופי תוסס מדי לעומת בירץ'-אמברוז-פייג', שתמיד יש לך את התחושה שהן מבואסות באופן כללי, לרוב משום שהן אבודות, לא מובנות או חיות בסביבה של טיפשים (בדומה נניח לדמות כמו דריה, מהסדרה המצוירת).

  2. ליאור הגיב:

    יו, שכחתי כמה שאני אוהבת אותה. לאן היא נעלמה באמת?

  3. maayanzil הגיב:

    איזה פוסט מקסים. נגעת בנקודה כואבת. אני כ"כ אוהבת את הארכיטיפ שאתה מתאר פה ומבאס לאללה שאף אחת לא מצליחה להישאר בו לזמן יותר ארוך. אני חושבת שמשלושת אלו שציינת, לורן אמברוז היא האהובה עלי. הייתי ואני עדיין כ"כ מאוהבת בקלייר פישר, וכ"כ עצוב שהיא נעלמה.
    יש מצב שאוברי פלאזה דיי יושבת על המשבצת הזאת. אמנם לא ראיתי אותה עוד בשום דבר חוץ מ-מח' גנים ונוף- אבל שם היא פשוט קולעת בול לדמות הזאת. ולפי מה שהבנתי מראיונות שלה ושל הקאסט, היא פחות או יותר ככה בחיים.
    חוץ מזה שהיא שיחקה את "דריה", האב טיפוס של הדיכאונית, המגניבה והצינית, בסקץ' של קולג' הומור, ובאמת שלא יכלתי לחשוב על ליהוק יותר מושלם ממנה:

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s