הצלצול

פסטיבל סנדאנס לקולנוע עצמאי, שנערך מדי שנה ביוטה הקרירה, כבר עומד בפתח, אך עוד לפניו מומלץ לשם עין על פסטיבל סלמדאנס (לקולנוע עוד יותר עצמאי) שיחגוג בשנה הקרובה (בין ה-17 ל-23 בינואר ליתר דיוק), 20 שנים עגלגלות להיווסדו.
בשנתיים האחרונות, שני הסרטים העלילתיים שיצאו מסלמדאנס עם הפרס הגדול ביד  Bindlestiffs של אנדרו אדיסון (2012) ו-The Dirties המדובר של מתיו ג'ונסון (2013)  הופצו תחת חסותו של קווין סמית', מה שללא ספק עזר להגביר את המודעות כלפיהם בקרב הקהל (בייחוד לסרט של ג'ונסון, עליו הכריז סמית' כ"סרט הכי חשוב שתראו השנה", שעוסק בנושא טעון כמו ירי בבית-ספר בארה"ב, בצורה לא שגרתית).
בין הסרטים שיתמודדו השנה במסגרת העלילתית של סלמדאנס, I Play With The Phrase Each Other, הוא מהמסקרנים שבהם בעיני. זהו סרט הביכורים של הבמאי והתסריטאי האמריקני ג'יי אלְבָרֵז, המוכרז כסרט הארוך הראשון שמורכב כולו משיחות טלפון. בין הסרטים הנוספים בתחרות אגב, ניתן למצוא גם נציג ישראלי ברשימה – אורן כרמי, עם "גולדברג ואייזנברג".
~
אלפונסו קוארון, כבש השנה לא מעט תארים עם הסרט "כוח המשיכה" ויש להניח כי תשומת הלב הציבורית תנדוד בקרוב אל יצירה נוספת שלו: סדרת הטלוויזיה המד"בית, Believe, שיצר יחד עם מארק פרידמן לרשת NBC. אלא שמסתבר כי קוארון הוא לא הבמאי המקסיקני היחיד מבין "שלושת האמיגוס", שיחזור בקרוב אל המסך הקטן. בתזמון מושלם, גם גיירמו דל טורו ("המבוך של פאן", "פסיפיק רים"), עתיד לעשות זאת עם סדרת הערפדים The Strain – עיבוד טלוויזיוני לטרילוגיה שכתב יחד עם הסופר צ'אק הוגן, אשר תעלה בערוץ FX, ביולי 2014. בינתיים צץ מתוכה הטיזר הוויראלי הבא.
[via The Playlist]
~
אם כבר מדברים על המסך הקטן: קשה לי להסביר עד כמה אני מאושר לראות את הפרצוף של ג'יימי בל בסדרת טלוויזיה. אני שמח לא פחות לראות את הפרצוף של ג'יימי בל גם בקולנוע, אבל המחשבה על כך שנוכחותו עתידה להתחדש על המסך מדי שבוע, גורמת לי לקפצץ באוויר ולהקיש בנעלי הסטפס הדמיוניות שלי.
התענוג הזה עתיד להתחולל בסדרת הדרמה התקופתית, Turn, של רשת AMC ("מד-מן"), בה יגלם בל חקלאי ניו-יורקי שמצטרף לקבוצת חברי ילדות, בקיץ 1778, על מנת להקים חוליית מרגלים שתשפיע על מהלך אירועי מלחמת העצמאות של ארה"ב. הסדרה מבוססת על ספרו של אלכסנדר רוז, "Washington's Spies", והטיזר הקצרצר שלה, שעלה ממש לאחרונה, הצליח לעבוד עלי לא רע.  
~
…Quin dia feia, amics (בתרגום חופשי: איזה יום זה היה, חברים…), הוא קליפ נהדר לסינגל של להקת אינדי פופ-פולק מברצלונה, בשם Manel, שמזמרת בקטלאנית. הלהקה החלה לפעול בשנת 2007 ומונה 4 חברים שהכירו זה את זה בימי בית הספר. הקליפ בוים על-ידי ויקטור קארי, כשהאיכות הקולנועית שלו שואבת השראה מסרטי כנופיות רחוב ספרדיים משנות השמונים, נוסח Street Warriors ו-Yo, el Vaquilla (אני, הפרה הקטנה) של חוזה אנטוניו דה לה לומה.
~
מעבר לבימוי וידיאו קליפים, ויקטור קארי מביים גם סרטים קצרים. La Huida (או באנגלית: The Runaway), הוא סרט קצר ומדליק במיוחד שכתב וביים קארי ב-2011, שמנסה להתחקות אחר כל הגורמים שהובילו שטר כסף בודד אל המדרכה. הסרט נבחר להקרנה בלמעלה מ-200 פסטיבלים וגרף 78 פרסים. צפו בו.
מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה בקרוב!, מוסיקה, סרטים קצרים, קולנוע אינדי, קולנוע אמריקאי, קולנוע ספרדי. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s