פסטיבל בוסאן 2013 / חלק א'

RPKKD
היום יפתח בדרום-קוריאה פסטיבל הסרטים הבינלאומי ה-18 בבוסאן, שיבוא לסיומו ב-12 באוקטובר. BIFF הוא אקסטזה מטורפת לחובבי קולנוע עולמי בכלל וקולנוע אסייתי בפרט עם הקרנות של קרוב ל-300 סרטים, חלקם הגדול מדרום-קוריאה ויפן עם נוכחות מכובדת של קולנוע סיני, טיוואני, תאילנדי, פיליפיני ועוד.
במסגרת הפסטיבל, תתקיים מחווה לבמאי הקוריאני פארק צ'ול-סו, שנהרג בפברואר השנה, כשהוא בן 64, לאחר שנדרס ע"י נהג שיכור עת שחצה את הכביש. פארק צ'ול-סו החל לביים בשנת 1978, אך פריצתו הגדולה חלה כשבע שנים מאוחר יותר, עם מותחן הנקמה המהולל "אימא". בשנות התשעים שחרר כמה מסרטיו המוערכים ביותר, בהם "302, 301" – על מערכת יחסים בין שפית לסופרת אנורקטית, המתגוררות באותו בניין – שנחשב לאחד הסרטים הקוריאניים הראשונים שזכו להפצה בארה"ב. במהלך שנות האלפיים, ביים שורה של דרמות ארוטיות עצמאיות כמו "כיסא ירוק" (מאוד מומלץ, אגב) ו"לאכול, לדבר, להזדיין" שיצא בתחילת השנה. הסרט האחרון עליו עבד פארק צ'ול-סו לפני מותו הפתאומי היה Green Chair: Love Conceptually, מעין גרסא מחודשת ל"כיסא ירוק" מ-2003, שתיאר במקור מערכת יחסים חושנית במיוחד בין אישה בת 32 לבין נער על סף גיל ההסכמה (בדרום-קוריאה זהו גיל 19).
עוד בפסטיבל, רטרוספקטיבה לבמאי הקוריאני הוותיק אים קוון-טק, שהחל לביים בראשית שנות השישים ונכון להיום מונה הפילמוגרפיה העצומה שלו 101 סרטים (!) לרבות דרמות תקופתיות רבות. אים קוון-טק נחשב למי שחקר את האסתטיקה הקולנועית בניסיון לבטא את הייחודיות שבמסורת והתרבות הקוריאנית. בשנת 2002 זכה בפסטיבל קאן בפרס הבמאי הטוב ביותר עבור סרטו "לטיפות אש".
בין שלל הקרנות הבכורה בבוסאן, ניתן יהיה למצוא הקרנות של כמה מן הסרטים האסייתיים הבולטים שעטרו השנה רבים מן הפסטיבלים הבינלאומיים, בהם: A Touch of Sin, Like Father Like Son, Ilo Ilo (קאן); Unforgiven, The Fake, Real, R100, Cold Eyes (טורונטו); Stray Dogs, Moebius, Why Don't You Play in Hell (ונציה); Backwater, Our Sunhi (לוקרנו);  Nobody’s Daughter Haewon (ברלין) וכן שוברי קופות קוריאניים כמו The Berlin File ,The Terror Live וכמובן, Snowpiercer.
בשנה שעברה היה זה בלה טאר שעמד בראש חבר השופטים, בעוד השנה תהיה זו הבמאית האירנית רקשן באניאטמד (Our Times), כשלצידה: הבמאי היפני שינג'י אאויאמה (Eureka), הבמאי הקוריאני צ'ונג ג'י-יאנג (National Security), מבקר הקולנוע של וראייטי סקוט פונדאס, והמנהל האמנותי של שבוע המבקרים בקאן, צ'רלס טסון. New Currents Award, אותו מעניק חבר השופטים, ניתן לשני במאים אסייתיים עבור סרט ביכורים או סרט שני שמתחרה בקטגוריה באותו שם.
למעט קולנוע אסייתי, יוקרנו בפסטיבל עשרות סרטים ממדינות נוספות, אך מאחר וסקרתי רבים מהם בפוסטים קודמים, הבחירות הבאות יתמקדו בסרטים חדשים ממזרח אסיה ודרום-מזרח אסיה. את התכנייה המלאה ניתן לקרוא באתר הרשמי של הפסטיבל.
~
1. Mary Is Happy, Mary Is Happy / בימוי: נאוואפול תמרונגרטנריט (תאילנד)
בדיוק שנה חלפה מאז קטף הבמאי התאילנדי, נאוואפול תמרונגרטנריט, את הפרס המרכזי בפסטיבל בוסאן, עבור סרטו הניסיוני "36", והנה הוא כבר חוזר עם עוד סרט חדש ומסקרן. לצערי הרב, לא יצא לי לראות השנה בפסטיבל ירושלים את סרט הביכורים שלו, אבל ממה שהצלחתי לדלות על הבמאי התאילנדי, נראה שמדובר בבחור מגניב ויצירתי לגמרי.
ראשית, מדובר בחיית רשת לא קטנה – על מנת לשווק את הסרט העצמאי שלו במדינתו, בילה מספר חודשים בפייסבוק (מסתבר שתאילנדים מטורפים על רשתות חברתיות) שהסתכמו בכ-7,000 מעריצים פעילים. שנית, יש לו ערוץ יוטיוב עם סרטים קצרים וקליפים מוסיקליים שביים (בכלל, דף הפייסבוק שלו מכיל מלא קישורים שווים ללהקות אינדי תאילנדיות שמומלץ לבדוק). כמו כן, לאחרונה הוציא ספר צילום במהדורה מוגבלת (100 עותקים בלבד) בשם "ב-2096, יש רק 116 אנשים בטוקיו", כשכל תמונה מלווה בטקסט המתאר סצנה בדיונית תואמת בפורמט תסריטאי באנגלית (מיותר לציין שהספר הקסום הזה אזל קליל, לעזאזל!).
אם "36", הורכב מ-36 שוטים סטאטיים ועסק במהות הזיכרון ושימורו בעידן הדיגיטלי, סרטו החדש אף הוא מתהדר במבנה יוצא דופן: על פניו, "מרי שמחה, מרי שמחה", מתאר אירועים רגילים שחווה נערה העומדת לקראת סיום התיכון, אלא שהוסרט עושה זאת בשילוב 410 שורות טוויטר על המסך (!) אותן כתבה הגיבורה הראשית. הא, סרט הטוויטר הראשון! כמה אדיר! בינתיים עלה מקבץ תמונות מתוכו שנראה פשוט פנטסטי. סמנו אותו לפניכם.
Mary
~
2. Rough Play / בימוי: שין יון-סיק, תסריט: קים קי-דוק (דרום-קוריאה)
"OMG! לי ג'וּןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןן!!!!!!!!!!!!!!!”, זו רק אחת מן התגובות שאתם עשויים לשמוע למראה הסרט החדש בכיכובו של חבר להקת הבנים הקוריאנית, MBLAQ. מעבר לכך שמדובר בתפקיד הראשי הראשון של הגברבר היפיוף הזה על מסך הקולנוע (לפני כן הופיע בתפקיד רייזו הצעיר ב"Ninja Assassin" של ג'יימס מקטיג), מדובר בסרט שנכתב והופק על-ידי לא אחר מאשר קים קי-דוק. עלילתו מתחקה אחר שחקן שזוכה לתהילה, תופס תחת ומסתבך עם האנשים הלא נכונים. זו לא הפעם הראשונה שהאוטר הקוריאני הנודע כותב ומפיק לאחרים, אך בהתחשב בכיוון הקיצוני אליו הולך הקולנוע האישי שלו, מעניין לראות האם יהיה לכך ביטוי בסרט של שין יון-סיק (השני שלו השנה אחרי The Russian Novel).
~
3. The X / בימוי: קים ג'י-וון (דרום-קוריאה)
קים ג'י-וון, במאי האקשן הקוריאני המשובח, ממש לא מחכה להזמנה מהוליווד כדי להמשיך לעשות סרטים. הניסיון הראשון שלו באנגלית עם "עומד אחרון" בכיכובו של מושל קליפורניה לשעבר, אמנם לא הרעיד את הקופות, אבל אין זה אמור לשנות יותר מדי למי שגם ככה מעדיף את האקשן שלו בקוריאנית.
לפני מספר חודשים ביים קים ג'י-וון במפתיע, קומדיה רומנטית מדליקה כבת חצי שעה, בשם One Perfect Day (ובמקרה שפספסתם אותה, אתם מוזמנים להשלים), כחלק מפרויקט קולנועי לרגל ציון 40 שנות קיומה של חברת הביגוד "קולון ספורט" (את הסרט הקודם בסדרה, Day Trip, ביים וכתב פארק צ'אן-ווק יחד עם אחיו הצעיר, פארק צ'אן-קיונג).
כעת, קים ג'י-וון חוזר לטריטוריית האקשן, עם סרט מרדף רווי אדרנלין ובו אדם בשם איקס הנושא בידיו חפץ מסתורי. יחד עם זאת, בדומה ל"יום מושלם אחד", גם סרטו הנוכחי מתנהל במסגרת זמן של 30 דקות (מעניין איך יפיצו אותו לקולנוע…).
~
4. Steel Cold Winter / בימוי: צ'וי ג'ין-סונג (דרום-קוריאה)
לפני שנגיע לסרט עצמו, מעניין לשם לב כי עבודת הבימוי הראשונה של צ'וי ג'ין-סונג, נעשתה במסגרת אסופה בת שלושה סרטים קוויריים קצרים מ-2005, בשם "Camellia Project: Three Queer Stories at Bogil Island". אלא בעוד שחבריו לפרויקט המשיכו לעשיית סרטים נועזים באורך מלא על דמויות גאות (לי סונג הי-איל עם No Regret וסו ג'ון-מון עם REC), צ'וי ג'ין-סונג המשיך את דרכו הקולנועית עם סרט תיעודי מרובה במאים (על מחלוקת שהתגלעה בכפר השוכן באי ג'ג'ו), ולאחריו ביים סרט הופעה עם כוכבי קיי-פופ מ-SM Entertainment.
Steel Cold Winter, הוא למעשה סרטו העלילתי הראשון באורך מלא (ואם יש בו אלמנטים ורודים, הם בטח שלא בטריילר). יש לו ווייב שהזכיר לי מאוד את סרט הערפדים השוודי המעולה Let the Right One In – גם כאן מדובר במערכת יחסים שמתפתחת בין נער לנערה אפלה ובודדה, על רקע נופים מושלגים ונתזי דם. נראה בהחלט מקפיא.
~
5. The Dinner / בימוי: קים דונג-היון (דרום קוריאה)
לא מדובר בעיבוד קוריאני לספר של הרמן קוך (למרות שאחד כזה יוצא בימים אלו בהולנד), אלא בסרט הנעילה של הפסטיבל, בבימויו של קים דונג-היון. "ארוחת הערב" היא דרמה משפחתית הכוללת מספר דמויות שכל אחת מהן מתמודדת עם כאב ראש משלה, עד שביש מזל רציני נופל על כל המשפחה. הטריילר המתורגם (שנראה יותר כמו אסופת קטעים) מבטיח דרמה לא רעה בכלל.
המשך הסקירה, בפוסט הבא 🙂
פוסט זה פורסם בקטגוריה פסטיבלי קולנוע, קולנוע קוריאני, קולנוע תאילנדי. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

3 תגובות על פסטיבל בוסאן 2013 / חלק א'

  1. בשבילי נפתח עכשיו צוהר. תודה לך. מומלץ אצלי

  2. פינגבאק: פסטיבל בוסאן 2013 / חלק ב' | פְריק – מגזין אלטרנטיבי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s