האישה שאכלה נרות

1. עשור לאחר סרט הפולחן "הצילו את הכוכב הירוק" – סרט חדש לבמאי הדרום-קוריאני ז'אנג ג'ון-הוואן
Hwayi
בפסטיבל אייקון 2006, זכור לי שרבצתי בסינמטק בלי הכרה, תוך חיפוש קדחתני אחר אירועים שונים ומשונים למלא בהם את היום. הייתה זו השנה בה התארח ניל גיימן (שחתם לי על עותק של The Day I Swapped My Dad for Two Goldfish ותיק גב מכוער שהיה עלי באותו רגע). בין הסרטים שתפסתי באותה שנה ניתן למנות את "רנסאנס", מותחן אנימציה צרפתי בשחור-לבן שהיה אמנם מבלבל אך התהדר בסגנון מגניב וייחודי, "מסיכת המראה" עיבוד הזייתי משהו של דייב מק'קין לספר באותו שם של ניל גיימן ואת הסרט הדרום-קוריאני "הצילו את הכוכב הירוק" (Save the Green Planet) של ז'אנג ג'ון-הוואן.
באותה תקופה לא ממש ראיתי סרטים קוריאניים, אבל זכור לי שחוויית הצפייה בסרט הזה הייתה מאוד מוזרה שכן לא לגמרי הצלחתי להבין איך לעכל אותו. במרכז עלילת הסרט ניצב בחור צעיר שמאמין בכל ליבו כי חייזרים עתידים לתקוף את כדור הארץ ולכן יוצא להציל את העולם ע"י חטיפת המנהיג שלהם – שהוא במקרה הבוס שלו!
הסרט הכיל ממד חזק של טירוף שנולד הודות להתכת ז'אנרים שונים כמו קומדיה מופרעת, מדע-בדיוני ואלמנטים אפלים סדיסטיים מז'אנר האימה, עם גיבור שאין לך מושג האם לתמוך במטרתו או להתפלל שתיפול עליו התקרה. "הצילו את הכוכב הירוק" זכור לי כנסיעה פרועה ברכבת הרים שעוררה בי אי-נוחות, אם כי אין ספק שמדובר ביצירה משוגעת, יצירתית וייחודית. למרות שקיבע את מעמדו הפולחני ברחבי העולם, ניתן להעריך כי כישלונו של הסרט בדרום-קוריאה לא הועיל לקריירה של הבמאי שלו, ולמעט סרט קצר שביים בשנת 2010 בשם Love for Sale (מתוך אסופת הסרטים "Camellia"), הפילמוגרפיה של ז'אנג ג'ון-הוואן נותרה צחיחה במהלך העשור האחרון – עד עכשיו.
בימים האחרונים עלה סוף-סוף טיזר לסרט החדש שלו, "הוואי" (Hwayi), שנראה פחות מחורפן מקודמו אך עם המון עוצמה רגשית. הסרט עוסק בחבורת גנגסטרים שחוטפת תינוק ומגדלת אותו. בהגיעו לגיל 17, הופך הנער לרוצח קטלני. את מנהיג החבורה מגלם השחקן הקוריאני הנפלא קים יון-סוק (שהפגין הופעה בלתי נשכחת ב-The Chaser), כשאל תפקיד הנער משתחל השחקן המבטיח בן ה-16, יאו ג'ין-גו, שעושה רושם כי עתיד לסובב כמה ראשים. קים יון-סוק, כבר הוכיח שהוא יודע לתת פייט מענג כשעומד מולו שחקן ראוי (תעיפו מבט ב-Punch הנהדר עם יו אה-אין), ונראה לי שהפעם יעופו ניצוצות.
הרשו לי להתרגש מעכשיו.
~
2. טילדה סווינטון מציירת את חייה. בערך.
טילדה סווינטון היא מה שקרוי, חבר מכוכב אחר. יצור מופלא וייחודי שתמיד כיף להתפעל ממנו, בין אם בקולנוע ובין אם בתיבה שקופה במוזיאון מומה. מעבר היותה מושא לווייריזם, סווינטון גם עושה דברים, כמו להרקיד אולם שלם בטקס לזכרו של רוג'ר איברט או להצטלם לאור יום עם דגל גאווה במוסקבה (ובמדינה כה חשוכה כמו רוסיה, בהחלט מפתיע שזורח בה אור יום). אבל איך נראו חייה של סווינטון מלידתה ועד עתה? למזלנו, הסרטון הבא מספק כמה תשובות הגיוניות.
~
3. תרגום עברי ל"Horns" מאת ג'ו היל
HornsJH
לפעמים נשגב מבינתי כיצד הוצאות הספרים בארץ בוחרות להוציא כל-כך הרבה שְׁמָטֶה. ספרים מגניבים, ייחודיים ומדוברים הופכים לקציצות קרירות עד שהם מגיעים לכאן (אם בכלל), אבל כשזה כבר קורה, זה בכל זאת משמח. השנה, ערך מדף הספרים הישראלי כמה השלמות ראויות לחלוטין בתחום הסיפורת המתורגמת: "קלאס" של קורטאסר, "קו אורך דם או אדום של ערב במערב" של מקארתי ו"הבן של ישו" של דניס ג'ונסון, הם רק חלק מזה ועל אף שהספר הבא לא משתווה למעמד הפולחני שלהם, הגיע הזמן שיתורגם לעברית. מדובר ב"קרניים" של ג'ו היל.
למעשה, על אף שהיל שחרר לאחרונה מותחן אימה פנטסטי חדש בארה"ב, בשם "נוספרטו" (NOS4A2) שקוצר את שבחי הביקורות, העיתוי של "קרניים" בעברית לא יכול היה להיות מוצלח יותר שכן בקרוב עתיד לצאת לו עיבוד קולנועי, בכיכובם של דניאל רדקליף וג'ונו טמפל.
מטבע הדברים, על ג'ו היל מרחף צלו הגדול של אביו, סטיבן קינג, אלא שעושה רושם כי הוא מצליח להשתחרר ממנו לגמרי לא רע. במרכז ספרו הנוכחי – הרואה אור בהוצאת "אריה ניר" (ששחררה גם את ספרו הקודם של היל, "קופסה בצורת לב") – ניצב גבר המתעורר יום אחד במיטתו ומגלה כי צימח מרקותיו זוג קרניים אשר מעוררות בבני-אדם צורך להתוודות בפניו על סודותיהם הכמוסים ביותר. במקביל, עליו להוכיח כי הוא חף מפשע, לאחר שהואשם ברצח אהובתו.
להלן פרקים ראשונים מתוך הספר בשפת המקור.
~
4. הרכב של איש אחד: The J. Arthur Keenes Band
נייס אינדי אלבום! המוסיקאי הקנדי דן מקליי (Dan McLay) הוא האיש שעומד מאחורי The J. Arthur Keenes Band, ששחררה בתחילת החודש את אלבום האלקטרו-פופ המתקתק Mighty Social Lion, אשר ניתן להאזנה מלאה, כאן או דרך באנדקאמפּ. קדמו לו שלושה EP's, בהם "Computer Savvy” מ-2011 ו"The World’s Smallest Violin" משנה שעברה. תבלו.
מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה אמנות, בקרוב!, מוסיקה, ספרות היא רכילות, קולנוע קוריאני. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s