- Follow פְריק – מגזין אלטרנטיבי on WordPress.com
בא לי להתקשקש על...
WHERE IS MY MIND אופנה אמנות אנימציה ארכיטקטורה ועיצוב ביקורות ספרות ביקורת טלוויזיה בקרוב! ברט איסטון אליס ג'יי-פופ ג'יי-רוק גאווה ודעה - קולנוע קווירי דיוויד פוסטר וואלאס הדבר הכי חמוד בעולם הופעות הפינה של עדי טלוויזיה טלוויזיה בריטית יומן צפיה יפן כללי מדע-בדיוני ופנטזיה מוסיקה מחול סדרות רשת סינת'ווייב סיפורים קצרים ספוקן וורד ספרות גאה ספרות היא רכילות ספרות פולחן ספרים שצריך לתרגם סרטים קצרים פארודיות פודקאסט פוסט-רוק פינת יצירה פלאש פיקשן פסטיבלי קולנוע צילום קולנוע אוסטרי קולנוע אוסטרלי קולנוע איטלקי קולנוע אינדי קולנוע איסלנדי קולנוע אירני קולנוע אמריקאי קולנוע ארגנטינאי קולנוע בלגי קולנוע ברזילאי קולנוע בריטי קולנוע גרמני קולנוע דני קולנוע הודי קולנוע הולנדי קולנוע הונג-קונגי קולנוע הונגרי קולנוע וייטנאמי קולנוע טורקי קולנוע טייוואני קולנוע יווני קולנוע יפני קולנוע ישראלי קולנוע מקסיקני קולנוע נורבגי קולנוע ניסיוני קולנוע סינגפורי קולנוע סיני קולנוע ספרדי קולנוע פולני קולנוע פיליפיני קולנוע צ'יליאני קולנוע צרפתי קולנוע קוויבקי קולנוע קוריאני קולנוע קנדי קולנוע רוסי קולנוע שוודי קולנוע תאילנדי קולנוע תיעודי קומיקס קיי-אינדי קיי-פופ ראיונות שִם לי בצל שירה תאילנד תיאטרון תמונות קצרות תערוכותצרו קשר
- מכתבים חביבים ניתן לשלוח לכתובת המייל המעודכנת: amlmail@walla.co.il
תגובות אחרונות
פוסטים נבחרים
"פריק מגזין" עלה לרשת ב- 23 לדצמבר, 2009, ומאז הצטברו בבלוג מעל 600 רשומות מרנינות. על כן החלטתי שמדי פעם אבחר כמה רשומות אשר חביבות עלי במיוחד ואתן להן מקום של כבוד, ככה בצד.
כיצד הגיעו 400 דגי זהב לבריכה בבית ספר?
הנך מה שאת אוכלת
מאחורי וילון המציאות: המקרה המוזר של פיליפ ק. דיק
סאקורה אנדו מתחברת לטבע בסרט קצר של נעמי קוואסה
האם סרט אימה מסוגל לרגש?
הסרטים של 2019
אלו הסרטים שאני רוצה לראות השנה (שימו לב כי הרשימה מתעדכנת מדי פעם). חלק מן הסרטים הוזכרו בפוסטים השונים. לחיצה על כל תמונה, תוביל אתכם לפוסט / טריילר / קליפ המתאים.
A Bread Factory
Benjamin
Bohemian Rhapsody
Brief Story from the Green Planet
Captive State
Dau
Destroyer
Family Members
Farewell to the Night
Father and Sons
Fourteen
Genesis
Ghost Town Anthology
Greta
Her Smell
High Life
It Comes
Jessica Forever
Joker
José
Just Only Love
Keep an Eye Out
Last Letter
Late Night
Men of Hard Skin
Midsommar
Monument
My Masterpiece
Non-Fiction
Our Time
Pain & Glory
Pet Sematary
Piranhas
Queen of Hearts
Serpentarius
Shadow
So Pretty
Someone from Nowhere
Spice It Up
Standup Love
Stupid Young Heart
Sunburn
Synonyms
Tel Aviv on Fire
Tezuka’s Barbara
The Art of Self-Defense
The Death and Life of John F. Donovan
The Fall of the American Empire
The Favourite
The Golden Glove
The Hummingbird Project
The Irishman
The Shadow Play
The Souvenir
To The Ends of the Earth
Us
Vice
-
יש דברים שרציתי לומר
- פסטיבל חיפה 2019: מה כדאי לראות?
- זומבים, יפנים ומסורים חשמליים: להקת רוק של יתומים ~ סטופ־מושן מדמם לטקנה נגאו ~ הבודי בילדרית הבודדה ~ הטרלול החינני של אוטובּוקה בּיבר
- דדי אישיוז: אחים מתמודדים עם שאיפותיו הספרותיות של אביהם בקומדיית ביכורים של פליקס מואטי ~ הצעה שלא ניתן לסרב לה ~ הכל יהיה בסדר בסדרה החדשה של ג'וש תומאס ~ קליירי בראון מתעלת את איימי ווינהאוס
- רגע לפני שכולם ידברו על תיאודור פלרין: הכירו את השחקן הקוויבקי המופלא שמככב לצד קירסטן דאנסט בקומדיה השחורה של שואוטיים
- נשיקת אל הארנב: מלצר סיני מתאהב באל משושלת צ'ינג, בקצר המפעים של אנדרו תומאס הואנג ~ טיזר אינטנסיבי לדרמת פשע חדשה של לו יה ~ צעירים בהונג קונג נלחמים על עתידם ~ יאנג־קווינז בעיר הדרקון
- כך יראה עתיד הקולנוע: מישל גונדרי ואחיו מביימים שישה קצרים באורך שלוקח לאדם להתאהב ~ אקדח, אישה ובמאי חסר תקנה ~ מורה צרפתי משמש מודל לציור עבור תלמידו לשעבר, ברומן חדש לז'אן־פיליפ בלונדל ~ האסתטיקה המרהיבה של תאונות דרכים
- TLVFest 2019: כמה סרטים שכדאי לסמן בפסטיבל הקולנוע הגאה ה־14 בתל אביב ~ ספר הצילומים המוזהב של אדוארדו קזנובה ~ פרפיום ג'יניוס חוזר לסיקסטיז
- לבנדר: גיי צעיר מפתח משיכה לזוג הומואים נשוי בדרמה קצרה מפסטיבל סאנדנס ~ גארת' גרינוול בסיפור על שני בנים מאוהבים ~ מחול של יריבות ותשוקה בסרט החדש של לבאן אקין ~ ג'ורדן מייסון משתחרר מהכבלים
- התראת שטיח אדום: חמישה קצרים מאת יוצרים בינלאומיים הפוקדים את פסטיבל קאן 2019
- פסטיבל קאן 2019: כל מה שאתם צריכים לדעת על המהדורה ה־72 של אירוע הקולנוע היוקרתי בעולם
- רוק'נרול בייבי: אליזבת מוס מאבדת את זה בדרמה הסוערת של אלכס רוס פרי ~ סיפורים ניו יורקיים בשעת לילה מאוחרת ~ היום בו הופעות יוצאו אל מחוץ לחוק ~ אלימות מתפרצת בקליפ החדש של גספר נואה
- ספוקי שיט: שיחת טלפון מסתורית במטבח ~ האיש שבטלוויזיה ~ טטסויה נקאשימה מעיף את הסכך עם סרט אימה על־טבעי ~ התכנית המיוחדת של תומאס ליגוטי עבור העולם הזה
- מרקרו ביומנים: סרט האימה האקסטטי של אנדז'יי זולאווסקי מגיע להקרנה אחת בסינמטק שאסור לכם להחמיץ ~ גארל, לקוסט ומחווה לאנרי־ז'ורז' קלוזו ~ מוזיאון חיפה מציג 14 עבודות מתוך 'אוצרות הספינה הטרופה שלא־תיאמן' של דמיאן הירסט ~ וולפמאדר נוחתים להופעה ביולי
- הבנים האבודים של ג'סיקה: טריילר עוצר נשימה לדיסטופיה המסוגננת של קרולין פוגי וג'ונתן וינל ~ החזיונות הטכנולוגיים של קורי דוקטורוב ~ לבד בסייגון ~ קוספליי, חרבות וקליפות תפוזים
- טפיל: בונג ג'ון־הו משחרר טעימה ראשונה מתוך דרמה טראגית־קומית מטריפה ~ הסקנדל הגדול בתולדות הקיי־פופ שמטלטל את קוריאה ~ הרומן הפמיניסטי שחורך את חנויות הספרים ביפן ~ משבר הפרחים של הולנד
- עכשיו אפוקליפסה: סוף העולם על־פי גרג אראקי ~ דרמת המסתורין הגאה של כריסטוף שארייה ~ 'אקדמיית המטרייה' מבטאת את הטרגדיה הגדולה של ימינו
- בנג'מין: טריילר ממיס לדרמדי הגאה של סיימון אמסטל ~ אוהבים ואופים ברומן גרפי מקסים ~ לובסטרים לארוחת הערב ~ סוכריית פופ ניוזילנדית
- סדרות חדשות 2019: מדע בדיוני, פנטזיה ואימה
- שופטי ריאליטי, הגיע הזמן שתפנימו: אף אחד לא 'מדהים'. חוץ מדימאש.
- לטרודו, באהבה: זמן מאבד ממשמעותו בדרמה הפנטסטית של דני קוטה ~ מלחמה, למה זה טוב? ~ שירים בשפה נכחדת של האומות הראשונות זיכו את ג'רמי דוטשר בפרס האלבום הקנדי הטוב של 2018 ~ אינדיג'יקוויר בעיר
היום הזה של החודש
הרשומות הנצפות ביותר
- הישבן של המדינה: 'מכתוב אהובתי' של עבדלטיף קשיש הוא סרט הקיץ האולטימטיבי ~ נובלה לסבית ניסיונית מאת חברת אוליפו ~ החופשה הצרפתית של ג'ולי קולי ~ הפירואטס משחררים את Monopolis
- סדרות חדשות 2019: מדע בדיוני, פנטזיה ואימה
- לבנדר: גיי צעיר מפתח משיכה לזוג הומואים נשוי בדרמה קצרה מפסטיבל סאנדנס ~ גארת' גרינוול בסיפור על שני בנים מאוהבים ~ מחול של יריבות ותשוקה בסרט החדש של לבאן אקין ~ ג'ורדן מייסון משתחרר מהכבלים
- זה היה בסוף הקיץ: ארי ודנטה מגלים את סודות היקום
- שירים של בנות
- שופטי ריאליטי, הגיע הזמן שתפנימו: אף אחד לא 'מדהים'. חוץ מדימאש.
- חינוך פריזאי: הדרמה היפה והמרגשת של ז'אן־פול סיווראק תדבר אל ליבו של כל סטודנט לקולנוע [פסטיבל ירושלים 2018]
- סדרות חדשות: מדע-בדיוני, פנטזיה ואימה 2016 – חלק א'
- הסרט הקצר הטוב ביותר בפסטיבל סאנדנס 2017 ~ גודטמה, החלמון המלנכולי ~ אהבה וכתות אחרות ~ איצוקה וגונצ'י אבודות בטוקיו
- יום השנה לסלט / מאצ'י טאווארה
ספרות, קומיקס וכתיבה
להט"ב וקולנוע גאה
קולנוע עולמי
- 366Weird Movies
- Being Charlie Kaufman
- BFI
- Chino Kino
- Cineuropa
- Deadline
- Festival Scope
- Film Music Reporter
- Film Noir of the Week
- Filmmaker Magazine
- Flix – Greek & World Cinema
- Screen Anarchy
- Screen Daily
- Slash Film
- The Danish Film Institute
- The Film Stage
- The Playlist
- The Seventh Art
- Ubu – All Avant-garde
קולנוע אסיאתי
קולנוע יפני
קולנוע קוריאני
תרבות ובידור
ארכיון
היא מאופקת, יש לה חוש אמנותי והיא חכמה
פוסט זה פורסם בקטגוריה מוסיקה, ספרות היא רכילות, ספרות פולחן, קומיקס, קיי-אינדי. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.
רומן המשך ל"פייט קלאב" נשמע לי כל כך מיותר.
הספר הראשון הוכיח בעיקר שהסרט בהחלט יכול להיות יותר טוב מהספר, בעיקר אם הספר עצמו לא מוצלח ביחד.
פלאניוק ביסס את כל הספר הזה על סיפור קצר שהוא החליט להרחיב לספר שלם, והסיפור הקצר עצמו באמת היה מוצלח (הוא מופיע כאחד הפרקים מתוך הספר השלם, והוא מכיל גם כמה מהמונולוגים המרכזיים של אדוארד נורטון בסרט), אבל הספר עצמו היה פשוט מיותר. לא הייתה שוב סיבה להרחיב אותו מעבר לאותו סיפור קצר/פרק.
אז ספר המשך? נו באמת.
גם אם "פייט קלאב" הספר היה מופתי (והוא לא), להמשיך אותו זה בערך לירוק בפרצוף של כל הרעיון שלו, ושל הסוף האפוקליפטי שלו. זה סוף שמצהיר באופן חד-משמעי שאין שום המשך אחריו. אם הוא בכל זאת ממשיך אותו, הוא יכול פשוט לקרוא לספר "אני רוצה עוד כסף בעו"ש" או "אני במשבר כתיבה".
בכלל, אני לא בטוח שאני משתגע על פלאניוק כסופר (לא הצלחתי לסיים את "רדופים" שלו, ונדיר שאני זונח ספר באמצע), אני אולי מעדיף אותו באמת כמישהו שמבססים סרטים על הסיפורים שלו, כמו סטיבן קינג כזה.
השניים האלה מוצלחים בהמצאת עלילות יצירתיות, אבל אני לא בטוח לגבי איכות הכתיבה שלהם.
מסכים איתך לגבי ההמשך של "פייט קלאב" אבל ממש ממש לא לגבי האיכויות של פלאניוק כסופר. יצא לי לקרוא את התרגום לאחד הסיפורים המפורסמים מתוך "רדופים" – קרביים (Guts) אחרי שקראתי אותו בשפת המקור וזה היה Turn off רציני. פלאניוק הוא סופר שצריך להיות מתורגם על ידי משורר. אני לא צוחק. לא במובן שהכתיבה שלו לירית או גבוהה, אלא שהיא מאוד מסוגננת. הטון שלו יכול להיות יובשני, קודר ומצחיק בטירוף ומועבר במשפטים המנוסחים באופן מאוד ייחודי שמצליפים בקורא באלימות.
התרגום של דן שדור ל"פסיכופת אמריקאי" של ברט איסטון אליס למשל, זכור לי כדוגמא טובה למתרגם שהצליח להבין בדיוק את הרוח והסגנון הייחודי של הסופר אותו הוא מתרגם ויצר פרוזה שמשפיעה על הקורא באופן פיזי, כפי שראוי היה לתרגם את פלאניוק (שנאמר כי במהלך ההקראות שערך ל- Guts מול קהל, היו מאזינים שהתעלפו ואני אכן מאמין שהכתיבה של פלאניוק יכולה לגרום זאת לאנשים מסוימים).
אם אתה רוצה הוכחה לכתיבה של פלאניוק שתשמוט לך את הלסת, אני ממליץ לך לנסות את Survivor – הספר שיצא לו אחרי "פייט קלאב". הוא עוסק בבחור שהיה חבר בכת משונה שכל חבריה התאבדו. כמו חייזר שמגיע לכדור הארץ, הוא מנסה לראשונה בחייו להשתלב בחברה ומתחיל לעבוד כמנקה בתים. פלאניוק עושה בספר הזה דברים מהממים, וזה לא רק העלילה המטורפת שמשקפת באופן קורע את החברה האמריקאית אלא מבחינת השפה, הסגנון, המקצב וחיתוך המשפטים. זה ספר אדיר.
בשנים האחרונות פלאניוק משתעשע עם סגנונות באופן מובהק אפילו יותר: ב- Pygmy הוא משבש את השפה האנגלית, Tell-All כתוב במבנה של תסריט עם פרוזה המושפעת מסלנג של טורי רכילויות ו-Doomed, כתוב כאמור בפרוזה נוסח ספרי הנוער של ג'ודי בלום ("אלוהים אתה שומע? זו אני מרגרט").
לגבי משבר כתיבה – זה אף פעם לא היה המקרה של פלאניוק (שספריו העתידיים כבר כתובים לדבריו), אבל כן, ההחלטה להמשיך את "פייט קלאב" נשמעת כמו סחיטה נוספת של הלימון.
לגבי סטיבן קינג, תלוי מאוד מה קוראים וגם אם כבר קוראים בעברית, אז איזה תרגום. אני יכול להגיד לך שבעברית נהניתי למשל מ"שק של עצמות" ו"עונות מתחלפות" (שמכיל ארבע נובלות, בהן כאלה שעובדו לסרטים המפורסמים "חומות של תקווה" ו"אני והחבר'ה").
באנגלית אגב, קינג מאוד מהנה לקריאה. הספר הראשון שלו שקראתי בשפת המקור היה Four past midnight, גם הוא קובץ עב-כרס של 4 נובלות שכמה מהן פשוט ריתקו אותי: "הלנגולירס" (שבעקבותיו קניתי את ה-DVD של העיבוד הטלוויזיוני הניינטיזי שלו) ו"חלון סודי", שהפך לסרט עם ג'וני דפ. גם The Dead Zone הוא ספר מאוד מוצלח שלו לטעמי.
אז יכול להיות באמת שהבעיה היא בתרגומים שקראתי, אבל כתוצאה מהם, לפחות כרגע לא דחוף לי נורא לקרוא דברים נוספים של השניים האלה. אולי בעתיד. 🙂
עוד שלושה שבועות אני שם [דרום קוריאה] לטיול של שבועיים וחצי.
יש בטעות המלצות לדברים שכדאי לאחוז/לראות ? אתה בערך הקוריאנופיל היחיד שנתקלתי שלא תוקף את הקוריאנופיליות מזויות השמאלץ [להקות kpop וכו'].
כמה חבל שאצטרך להתקפל משם שבועיים-שלוש לפני שפסטיבל בוסאן מתחיל
איזה כיף!
(האמת שאני דווקא די מכור לקיי-פופ ואינדי קוריאני אבל אני משתדל לכתוב גם על דברים אחרים ביחס לקוריאה).
בכל אופן, בדיוק החודש יוצא שם הסרט החדש של בונג ג'ון-הו, Snowpiercer – ונראה לי שלראות אותו עם קהל קוריאני יכול להיות חוויה מעניינת. למיטב הבנתי, הסרט רובו באנגלית עם כמה דיאלוגים בקוריאנית, אך ב-CGV Yongsan, מקרינים אותו עם תרגום לאנגלית (יש מצב שכל ההקרנות לסרט, בקולנוע הזה, הן עם תרגום לאנגלית – ולא במועד ספציפי כמו שהאתר מציע – אז כדאי לבדוק).
פשפשתי עבורך קצת ברשת, ומסתבר שיש בסיאול תערוכה של טקאשי מורקאמי (שאני באופן אישי הייתי פוקד), תערוכת אנימציה יפנית של סטודיו ג'יבלי (כולל שרטוטים מוקדמים שצייר מיאזאקי עצמו לסרטיו), וכמה תערוכות קלאסיות יותר כמו של פיקאסו וגוגן.
אני לא יודע מתי בדיוק אתה נוחת שם, אבל מבחינת הופעות למשל, בין ה-17 ל-18 באוגוסט, יערך פסטיבל מוסיקה בהשתתפות: מיוז, מטאליקה, ג'פנדרואידז, הסטוג'ז, ווייט לייז ועוד (כולל אמני אינדי קוריאניים).
בדיוק צירפתי לפוסט הזה את הקישור לערוץ של סיימון ומרטינה ביוטיוב, אבל אם לא יצא לך לראות – מאוד מומלץ לעבור עליו. מדובר בזוג נשוי מקנדה שעבר לדרום-קוריאה וחי שם כבר כמה שנים. הערוץ שלהם כולל ביקורות על קיי-פופ אבל מעבר לזה הם מעלים המון קטעי וידאו על מקומות ששווה לבקר בהם, על אוכל ומסעדות ומענה לשאלות שונות שקשורות בקוריאה. הם עשויים לעזור לך מאוד ולספק מידע חיוני ועדכני.
תהנה!
מעולה ! ממש תודה על המידע על התערוכות, למרות שאני חורש אינטנסיבית על בלוגים ששמם בדר"כ קשור באלף ואחד וריאציות על קימצ'י – לא הצלחתי למצוא מידע על דברים שווים כאלה.
אני נוסע ב- 25 באוגוסט, כך שהפסטיבל לא רלבנטי והליינאפ האמת לא מעניין במיוחד. אבל אם יש רעיונות לעוד להקות אינדי קוריאניות סטייל הלהקה המשובחת בפוסט הנ"ל..אניי אשמח.
למרות שחושבים על זה..אנחנו נהיה שבוע בסיאול וכמה ימים בהונגדה [השכונה הסטודנטיאלית התוססת] ויש שם פסטיבל פרינג' בדיוק באותם ימים…אמור להיות הרבה מוזיקה ומופעים ברחוב.
בקשר לסרטים, אין ספק שלראות את snowpiercer במגה בתי קולנוע המטורפים שיש להם שם יהיה חוויה עדיפה על לראות בסינמטק. אבל עדיין איפוש'ו מקווה שאוכל לראות סרט קטן, מתורגם לאנגלית שהסיכויים שיביאו אותו לארץ קטנים יותר.
שמח שיכלתי לעזור 🙂 אני אעדכן אותך אם אתקל במשהו מעניין.
בינתיים, מסתבר שב-25 לחודש אחה"צ, תתקיים הופעה ענקית של להקת האינדי הקוריאנית Daybreak, באולימפיק פארק שבמחוז Songpa-gu בסיאול.
יכול להיות שזה מוקדם מדי מבחינה טכנית, אבל אם בכל זאת תרצה לבדוק אותם, הנה קליפ שלהם בשם Silly.