התשובה הצרפתית ללינה דנהאם

תכירו את סופי לטורנר (Sophie Letourneur) – במאית, תסריטאית ושחקנית צרפתייה, ילידת 78'. הקילומטראז' הקולנועי שלה כולל כמה קצרים, סרט עלילתי משנת 2009 בשם Chicks (במקור: La Vie au ranch), העוסק בחייהן של חבורת צעירות בוהמייניות בנות עשרים ומשהו, וכן פיצ'ר נוסף בשם Les Coquillettes, שיצא אמנם בשנה שעברה אך ממשיך את סבב הקרנותיו ב-2013, ותרם להגדרתה בפי הביקורות כתשובה הצרפתית ללינה דנהאם.
במרכז סרטה האחרון, מגלמת סופי לטורנר במאית המבלה עם חברותיה בפסטיבל הקולנוע לוקרנו. Les Coquillettes, עורר השוואות לבמאים נפלאים כמו אריק רוהמר והונג סאנג-סו (ככל הנראה בשל אופיו הרפלקסיבי, הסטייל הטבעי והשיחות) אליהם הביעה חיבה גדולה בראיון מעניין שפורסם איתה השבוע באתר Film Comment.
נראה כיפי הדבר הזה.
~
ואם כבר בהונג סאנג-סו עסקינן, בתחילת השנה שחרר האוטר הקוריאני את הסרט Nobody's Daughter Haewon, המתאר מסע שעורכת סטודנטית קוריאנית, לאחר ששלחה את אמה לקנדה. אתמול פורסמה רשימת הסרטים שיתחרו על הפרס הגדול בפסטיבל לוקרנו הקרוב (הא, איך הכל מתחבר!) ולמרבה השמחה ניתן למצוא בה סרט חדש נוסף של הונג סאנג-סו, בשם Our Sunhi, ממנו שוחררו שתי תמונות ראשונות [via Tenasia].
להונג סאנג-סו יש נטייה לעבוד עם אותם שחקנים בסרטים שונים, ובהקשר הזה מאוד משמח למצוא בתמונה הבאה את ג'ונג יו-מי (Jung Yu-mi). זה הסרט החמישי שלה עם הונג סאנג-סו, מה שלא לגמרי מפתיע מאחר והנוכחות שלה משתלבת בעולם שלו בצורה מושלמת. יש לה יופי מזהיר שנע בין קור מרוחק למתיקות ילדותית עם צד מטורלל ומאוד משעשע (בעיקר כשהיא משתכרת או חוטפת עצבים כמו ב"אבודה בהרים" למשל).
Sunhi01
גם לי סון-קיון (עם המעיל האדום), הוא שחקן קבוע ומוצלח של הונג. למעשה, הוא וג'ונג יו-מי כבר הופיעו יחד יותר מפעם אחת (הם גילמו את שתי הדמויות הראשיות ב"הסרט של אוקי" המעולה) ולראות אותם שוב בסרט של הונג, לגמרי בא לי בטוב.
Sunhi02
אבל רגע, זה עוד לא הכל. לאחרונה נודע שהונג סיים לצלם את הסרט ה-16 שלו בשבוע שעבר. הא!!! 3 סרטים חדשים של הונג סאנג-סו בשנה אחת! איזה פאקינג ג'וי! רוב הסיכויים שאת Nobody's Daughter Haewon נראה בקרוב בפסטיבל חיפה (אולי עם The Day He Arrives?). בעבר העליתי את הטריילר שלו ללא תרגום, עכשיו נוכל להבין גם מה אומרים בו.
כמו כן, לאחרונה עלתה באתר Thought Catalog ביקורת על "הסרט של אוקי" (2010), בפורמט מאוד ייחודי בן שבעה עמודים, שפיתח במקור טאו לין – שווה קריאה, ביחוד למי שרוצה לקבל מושג מה כל-כך קסום בהונג סאנג-סו ובסרטים שלו.
~
ואם כבר בטאו לין עסקינן: סופר האינדי הטייוואני-אמריקאי הוציא לא מכבר את הרומן הסמי-אוטוביוגרפי החדש שלו, "טאיפיי", עליו צייץ ברט איסטון-אליס:
With "Taipei" Tao Lin becomes the most interesting prose stylist of his generation, which doesn't mean that "Taipei" isn't a boring novel
משעמם או לא, לראשונה בקריירה של טאו לין, ספר שלו רואה אור בהוצאה גדולה כמו וינטג'. מי שעדיין לא בטוח האם הוא רוצה לקרוא רומן על סופר צעיר שנוסע לטאיפיי, עושה סמים, גונב מחנויות, מתחתן בלאס וגאס וכו', מוזמן לצפות בטאו לין מקריא מתוך "טאיפיי" ועונה על שאלות בסגנון הייחודי שלו. מה שכן, הפתיחה של הקטע הזה די מביכה…
~
בחזרה לקוריאה: הערוץ הפנטסטי של וייס יפן, העלה לאחרונה סרט תיעודי על תופעה משונה שמתפתחת בדרום-קוריאה: הלוויות מזויפות. החברה הקוריאנית התפתחה בצורה מדהימה מבחינה כלכלית בעשורים האחרונים, אך יש לכך מחיר והמחיר הזה הוא נפשי. הצורך להתאים לציפיות החברתיות והמשפחתיות, החתירה להישגיות וכו' ממוטטת לא מעט אזרחים המבקשים נפשם למות. אלא שאף אחד לא חייב לחצות את הסף אל האל-חזור. אפשר רק להציץ. אפשר לעשות זאת במסגרת חוויית טקס לוויה עצמי שמספק ארגון Happy Dying (איזה שם מעודד!). אל תשכחו להפעיל כתוביות.
פוסט זה פורסם בקטגוריה בקרוב!, ספרות היא רכילות, ספרים שצריך לתרגם, סרטים קצרים, קולנוע צרפתי, קולנוע קוריאני, קולנוע תיעודי. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s