גווֹ ג'ינְגְמינְג. סופר. במאי. פופ-איידול.

GuJi
[Pic via asianfanatics]
בינינו, את מי באמת מעניין האם "איש הפלדה" עקף ברווחים את "בית ספר למפלצות" או ירד חמישה שלבים מתחת לסרט האנימציה החדש של יוניברסל? כלומר, ברור שמישהו מתעניין בזה ואני גם יכול לראות איך הצלחה קופתית של סרט הוליוודי אהוב יכולה לשמח לבב אנוש, אלא שטבלת שוברי הקופות האמריקאית לא חושפת בפנינו שום דבר חדש. האם מישהו סירב ללכת ל"סטארטרק", רק משום שגרף 200 מיליון במקום 300? האם מישהו גילה שלג'וני דפ יש סרט חדש רק מצפייה בבוקס אופיס מוג'ו? מה גם שבכל מקרה – למעט אם מדובר בקומדיית סטלנים או סרט כלשהו עם וויל פארל – חלק ניכר מפסגת הטבלה האמריקנית יתרגם לשורת פוסטרים צבעונית בסינמה סיטי, כשבוע-שבועיים לאחר מכן.
אז מה בכל זאת מעניין? שוברי קופות שאיש לא טורח לדבר עליהם בארץ, אולי משום שאינם דוברי אנגלית או צרפתית. הרי אף מפיץ לא יעלה בדעתו להביא דרמה רומנטית מצליחה ומהנה מדרום-קוריאה, כמו "ארכיטקטורה 101" או רחמנא לצלן, סרט סיני מסחרי כמו דרמת ההתבגרות, Tiny Times, שעלתה בסוף יוני האחרון במולדתה וגרפה עד כה מעל ל-40 מיליון דולרים, תוך שהיא כובשת בקלילות את המקום הראשון בטבלת שוברי הקופות בסין.
"זמנים זעירים", שמוגדר כשילוב בין "גוסיפ גירל" ל"שטן לובשת פראדה", עוסק במעלליהן של ארבע חברות קולג'. אחת מהן עובדת תחת עורכת מגזין אופנה חמת מזג, בעוד שחברותיה עוזרות לה להתמודד עם המצב ותומכות זו בזו, בסביבה עירונית שמזכירה פחות את "בנות" ויותר את "סקס והעיר הגדולה" (פלוס מלא גברברים סינים מהממים).
מה שלא פחות מעניין בסרט הזה, שאגב נקטל בביקורות, הוא הכוח היצירתי שעומד מאחוריו. מדובר בסרט ביכורים שהוא עיבוד לספר ראשון בטרילוגיה באותו שם, שכתב הסופר הסיני השערורייתי גווֹ ג'ינְגְמינְג (Guo Jingming), המופקד גם על מושכות הבימוי. זוהי הצלחה נוספת בקריירה המזהירה שלו שהחלה בשנת 2003 עם פרסום ספרו הראשון "עיר הפנטזיות" – שהתברג בן לילה לצמרת טבלת רבי המכר – ובשנת 2007, לאחר ש-3 מתוך 4 רומנים שפרסם מכרו למעלה ממיליון עותקים, נחשב גווֹ ג'ינגמינג לאחד הסופרים המצליחים בסין. למעשה, בשנת 2011 כבש ג'ינגמינג את המקום הראשון בטבלת הסופרים העשירים ביותר בסין וזה כשהוא בן 28 בלבד (!). בין שלל פעילויותיו, הוא גם עורך שני מגזינים ספרותיים לצעירים, Top Novel ו-I5land.
גווֹ ג'ינגמינג נחשב לחלק מקבוצה מצומצמת של סופרים צעירים מצליחים בסין, המשתייכים לדור ה-Y (המכונה גם, Post-’80s Generation). ספריו נקראים על-ידי קהל צעיר ברובו, אשר רואה בו סוג של אליל (ולפי התמונות המתוקות בבלוג שלו – חמוש בגרדרובה מעודכנת, פריזור מושלם וחיוך של כוכב פופ – לא קשה להבין למה). מצד שני, הוא גם זכה באחד הפורומים הגדולים ברשת הסינית, בתואר המפוקפק "הסלבריטי הזכר השנוא ביותר", שלוש שנים ברציפות. מה שנקרא, מכה קלה בכנף.
בשנת 2003, קצת אחרי צאת ספרו השני, Never Flowers in Never Dreams, הואשם ג'ינגמינג בגניבה ספרותית, כשבהמשך נאלץ לשלם פיצויים בגין התביעה. על אף הביקורות הקשות שספג, נראה כי הצלחת סרטו הראשון, כמו גם הרומן האחרון שפרסם, Cry Me a Sad River, היא עדות לכך כי התגבר על המשוכה.
על אף ההצלחה המטורפת במולדתו, ספריו של גווֹ ג'ינגמינג טרם תורגמו לאנגלית (שלא לדבר על עברית). מה שכן, ניתן לקרוא כמה סגמנטים מתורגמים מספרו האחרון בבלוג Cfensi, המוקדש לתרבות סין. כמו כן, כתבה מרתקת בה נעזרתי, אשר סוקרת בהרחבה את קורותיו של גווֹ ג'ינגמינג, ניתן לקרוא באתר הניו-יורק טיימס.
מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה ספרות היא רכילות, ספרים שצריך לתרגם, קולנוע סיני. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s