המבט

אישה יושבת על כסא עץ פשוט, לבושה בשמלה אדומה, אטומה ומשתפלת. שיערה השחור האצילי, קלוע לצמה ארוכה. ראשה רכון, עיניה עצומות. במרחק מה ניצב כיסא עץ נוסף. אדם זר מגיע לכסא ומתיישב למול האישה. היא זוקפת את ראשה ופוקחת את עיניה. האדם היושב למולה פוגש במבטה. הם מתבוננים זה בזו. איש מהם לא מוציא מילה. איש מהם לא זז. איש מהם לא מסיט את מבטו. חולפות דקות ארוכות.
ואז קורה דבר מופלא. החומה הבלתי נראית, החוצצת מדי יום ביומו בין האדם לבין העולם החיצון, נבקעת. בדידותו מכה בו בתוכחה. מראות פניהם המטושטשים של בני אדם עמם נפגש מדי יום ביומו, צפים במחשבתו. עם חלקם שוחח ליד מכונת הקפה בעבודה, אחדים זכו לחיוך כשנתקל בדמותם הממהרת ברחוב, מי מהם אף חלק עמו רגע של תסכול בציפייה לרכבת המתאחרת. אך האם הוא מכיר אותם? האם הם מכירים אותו? הוא מהרהר בעמוד הפייסבוק שלו.
הוא עוצר בתחנות חייו. מעלה מטענים רגשיים שקושש באירועים שונים אשר עצבו את הווייתו. כאב, אכזבה, כעס ותסכול – הכל שם, מופנה אל העולם. הוא נזכר ברגע בו נזקק יותר מכל לאוזן קשבת שסירבה להתגלות. נזכר ברגעים הקטנים, נעדרי החשיבות לכאורה, כמו יום ההולדת בו הזמינו לו חבריו עוגת גבינה בעודו רגיש ללקטוז, או היום בו קנתה לו אמו חולצה עם לוגו של להקה אשר שנואה עליו במיוחד. הוא כמובן, אינו צריך לסקור זאת במחשבתו שכן הכל שם. הכל תמיד שם. פקעת של רגשות העושה את דרכה אל קרקעית הנפש, כגוף סלעי כבד.
האישה היושבת בכסא עדיין מתבוננת בעיניו. היא נוכחת. תשומת ליבה מרוכזת בו. גם הוא נוכח, מרוכז בה לא פחות. הוא מרגיש כיצד הצורך הקמאי (ההדדי) בקשר אמיתי, טהור, ללא מילים, ללא הסברים, פורם את סבך רגשותיו, מציף אותן אל פניו. המבט הזה. המבט הזה שיש בו הבנה וחמלה ואנושיות ונוכחות. מבט שאינו שופט, שאינו מוקיע, שאינו מוכיח. מבט נוצץ, שרואה אותו כלוח חלק, כתינוק שזה עתה נולד. לרגע מישהו מבחין בו. לרגע הוא מבחין במישהו אחר. חיי היומיום הכאוטיים נעצרים. צער הבדידות עולה לתודעתו בדיוק משום שלרגע קצר, הוא מופר. לפניו מתגלה רגע של קשר אנושי פשוט, המתרחש במנותק מהעולם, כמו בתוך קפסולה.
ואז הוא מרשה לעצמו לבכות. לא משנה אם הוא ילד, נער, מבוגר או קשיש. לא משנה אם הוא גבר הוא אישה. לא משנה מה צבע עורו, אמונתו או האוריינטציה המינית שלו. לא משנה מהיכן בא ומה עשה. הוא מכיר ברגע הזה. הוא לא משחזר את עברו. הוא לא מתכנן את עתידו. הוא נוכח. הוא חש בהווה ומבלי שתהיה לו שליטה על כך, דמעות מציפות את פניו, זולגות על לחיו. האישה שלמולו ממשיכה להביט בפניו. לחלוחית עולה בעיניה. האישה שלמולו היא מרינה אברמוביץ'.
~
לצערי הגדול, לא נכחתי במיצג The Artist Is Present, שערכה האמנית הסרבית מרינה אברמוביץ', במוזיאון מומה בשנת 2011, אבל התחושות הללו עלו בי בעוצמה במהלך הצפייה בסרט התיעודי הסוקר את ההכנות לקראתו וכולל רגעים מרגשים מתוכו. יופיו של המיצג, בפשטתו. הוא אינו דורש ידע אמנותי תיאורטי או יכולות אנליטיות מרחיקות לכת על מנת לחוות אותו במלואו. הוא דורש התמסרות ונוכחות ומעניק בתמורה חוויה אנושית טהורה, כל-כך בסיסית, שלמראיה הלב פשוט נשבר לרסיסים. המיצג עלה מדי יום במהלך 3 חודשים ודרש מאברמוביץ' מחוייבות רגשית ופיזית שקשה לתאר במילים.
פרט למיצג – שהיה חלק מתערוכה רטרוספקטיבית ליצירותיה, שכללה שיחזור של מיצגים מפורסמים מעברה ע"י 30 אמנים חדשים – הסרט מתעד את פועלה האמנותי הקיצוני והמרתק של מרינה אברמוביץ' משנות ה-70 ואילך, לרבות שיתוף הפעולה שערכה עם אהובה לשעבר, האמן אולאי.
אברמוביץ' מעוררת השראה לא רק בשל הכריזמה, העוצמה, היופי והאנושיות שהיא משדרת, אלא משום שדמותה מייצגת אישה שמתחה ובחנה את גבולותיה, הסתערה ללא עכבות על אמנותה וחוותה את חייה ואהבותיה במלוא הרגש והעוצמה. צר לי על שלא זכיתי לשבת על כסא העץ שלמולה ולהביט בעיניה. מצד שני, ייתכן כי אושר לא פחות גדול יהיה למצוא את המבט הזה בחיים האמיתיים.
מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה אמנות, קולנוע תיעודי. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

3 תגובות על המבט

  1. אלון הגיב:

    "לצערי הגדול, לא נכחתי במיצג The Artist Is Present, שערכה האמנית הסרבית מרינה אברמוביץ', במוזיאון מומה בשנת 2011" – אל דאגה! המשחק הבא נועד בדיוק בשביל אנשים כמוך (וכמוני)!
    http://www.pippinbarr.com/games/theartistispresent/TheArtistIsPresent.html

  2. פינגבאק: כשאברמוביץ' פגשה את גאגא | פְריק – מגזין אלטרנטיבי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s