חברים וחברות

PMP
אחת היצירות היותר מסקרנות מתוך היבול הקולנועי בפסטיבל ההונג-קונגי שיגיע בקרוב לסיומו, הוא הסרט הניסיוני הכפול "Philomirrophobia", בבימויו ובהשתתפותו של האמן הסיני יוקה צ'ין (Qin Yuke).
יוקה נולד בשנת 1978, בעל תואר מוסמך באמנות מהסורבון בפריז, וכפי שניתן לקרוא ולחזות בתמונות המצורפות, החליט לעבור תהליך כירורגי בפניו, מתוך רצון עז בשינוי (הוא מעיד על עצמו כי תמיד נמשך לבנים, אלא שמעולם לא הייתה לו אהבה). כיוון שמדובר באמן, לא מפתיע שהחליט לתעד את כל שלבי התהליך. היות והרשת מקמצת במידע בנוגע לבחור המיוחד הזה (לפחות כזה שאינו בסינית), אני מניח כי התיעוד אליו התכוון יוקה במאמר, התפתח לעיבוד הקולנועי האקספרימנטלי שלפנינו.
להלן שני הטריילרים המרהיבים לכל אחד מן החלקים: האחד פורש את תהליך השינוי בעוד השני מגולל מונולוג על סקס, אהבה ופחדים, במה שנראה כמו סרט חלומי שיקסום במיוחד לחובבי סוריאליזם, מ.ק אֶשֶר וקולנוענים תודעתיים סטייל אלן רוב-גרייה.
Philomirrophobia I
Philomirrophobia II
[via yuke]
אגב, לא ברור לי מה מצבו של פסטיבל הקולנוע ההומו-לסבי שמתקיים מדי שנה בת"א, אך במידה ולא מתוכננים שינויים, הסרט הזה נראה כמו משהו שיכול בהחלט להתאים לתוכניה המאתגרת שהוא נוהג לגבש.
~
רולנד קלטס הוא סופר, עורך ומרצה יפני-אמריקני, המתגורר בניו-יורק וטוקיו לסירוגין, אשר נוהג לעסוק בתרבות יפנית עכשווית. בשנת 2007 הוציא את ספר העיון Japanamerica: How Japanese Pop Culture Has Invaded the U.S (שם שדי מסביר את עצמו, יש להודות), ולאחרונה התארח בפודקאסט מעניין למדי בשיחה שמנסה לבחון האם יפן אכן הצליחה לפענח כיצד לשווק את התרבות הפופולארית שלה לארצות אחרות. הוא מדבר בין השאר על האופן בו הזרות שלו נתפשת בעיני היפנים, על החוויה שבלהתגורר בשני מקומות שונים כל כמה חודשים, על הוואשובסקים ואפילו – איך לא – על לינה דנהאם.
~
ואם כבר מדברים על דנהאם – העובדה שתמה העונה השניה של "גירלז", לא אומרת שיוצרת הסדרה נחה לה על כסא פלסטיק באיי הבהאמה. למעשה, היא אפילו הקפיצה את אחותה גרייס, בחזרה אל עדשת המצלמה (אותה אחות שגילמה את אחותה בסרט "רהיטים זעירים"), לגלם תפקיד בסרט קצר שביימה, בשם "Best Friends", שעוסק – הפתעה, הפתעה – בשתי חברות (נראה אם תנחשו מי הקריין).
חמוד אך מעט משעמם אם תשאלו אותי (למרות שהקריינות האטנבורואית אמורה לשוות לו טון של סרט טבע, כך שהציפייה למבנה עלילתי אינה במקומה) ונראה יותר כמו תרגיל בסגנון – לא מפתיע בהתחשב בכך שהוא נועד לקדם את קולקציית הסתיו של רייצ'ל אנטונוף.
מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה אופנה, בקרוב!, גאווה ודעה - קולנוע קווירי, יפן, סרטים קצרים, קולנוע ניסיוני. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s