גן עדן עכשיו

בימים אלה, לא יהיה מופרך לומר כי מספיקה הידיעה על "סרט יווני חדש", על מנת לעורר את סקרנותי. משהו מיוחד קורה בקולנוע היווני בשנים האחרונות. ניתן לומר בזהירות כי מדובר בגל של יוצרים מעניינים המתאפיינים בחיבה לאבסורד הנובע ממצבים קיצוניים והחלטות סגנוניות מגובשות, ליצירת קולנוע צעיר, פרובוקטיבי, משעשע, קיצוני ומעורר מחשבה. הדמות הבולטת בחבורה הוא יורגוס לנטימוס ("שן כלב", "הרי האלפים"), אך היא כוללת יוצרים נוספים שנכון יהיה להקדיש להם פוסט נפרד בעתיד.
כעת נראה שלגל הזה מצטרפת התסריטאית והבמאית הצעירה אלינה פסיקו, עם סרטה הראשון באורך מלא, "השיבה הנצחית של אנדוניס פרסקוואס", המוקרן בימים אלו בפסטיבל ברלין. למעשה, הפסטיבל מקרין השנה ארבעה סרטים יווניים – הוכחה נוספת לתנופה היצירתית המתחוללת במדינה מוכת החובות. במקום להכביר במילים, להלן הטריילר:
פסטיבל ברלין מציג השנה גם את "גן עדן: תקווה", הסרט שנועל את טרילוגיית גן העדן של הבמאי האוסטרי השערורייתי אולריך זיידל, לו קדמו, "גן עדן: אהבה" (שהוקרן בקאן), ו"גן עדן: אמונה", (שהוקרן בונציה). הסרט השלישי עוסק בביתה המתבגרת של האם המופיעה בסרט הראשון (בחיפושה אחר גברברים אטרקטיביים בקניה), הנשלחת למחנה הרזיה.
עפ"י הדיווחים, זהו הסרט היותר עדין מבין השלושה, אם כי כשמדובר באולריך זיידל צריך לקחת את זה בערבון מוגבל. בכל אופן, הטריילר כולל כמה שוטים אדירים ומשעשעים, ובכלל הטרילוגיה הזאת נראית שווה לגמרי. אני חושב שצריך לעשות מרתון קולנועי של כל השלושה. אם סדרת "דמדומים" עשתה את זה, אין סיבה שהסרטים של אולריך זיידל לא יזכו לכבוד דומה.
~
TaipeiCoverאחרי שני רומנים ("Eeeee Eee Eeee" ו"ריצ'רד ייטס"), שני קבצי שירה ("Cognitive-Behavioral Therapy", ו"you are a little bit happier than i am"), נובלה (Shoplifting from American Apparel), קובץ סיפורים קצרים ("מיטה"), והמון נוכחות אינטרנטית, טאו לין עובר למגרש של הגדולים – בעוד הרומנים הקודמים שלו פורסמו בהוצאת מלוויל האוס הקטנה, הרומן החדש שלו, "טאיפיי", יראה אור בארבעה ביוני השנה, בחטיבת וינטג' של הוצאת רנדום האוס. עד כה עפתי על העטיפות של ספריו הקודמים ולאחרונה נחשפה העטיפה של טאיפיי. העטיפה מדיפה ווייב קצת מצחיק של "הנה הרומן המגניב של הסופר המגניב שכולכם מחכים לו", למרות שטאו לין ידוע בסופו של דבר לקהל מאוד מסוים (אם כי זה אף פעם לא עמד בדרכו וטוב שכך). העטיפה חוגגת בענק את היציאה לעולם הגדול של טאו לין, שעושה זאת בספר עלילתי המבוסס לדבריו במידה רבה מאוד על חייו וכולל: נסיעה מניו-יורק לטאיפיי, התמודדות עם שורשים משפחתיים, אירועים ספרותיים, גניבה מחנויות, סמים, אינטרנט, חתונה בלאס וגאס ועוד ועוד. במגזין וויס נערך לפני כמה זמן ראיון מקיף, משעשע ודי חושפני עם טאו לין, לרגל יציאתו העתידית של הספר. 
~
בינתיים, בהוצאת מלוויל האוס, עתיד לראות בקרוב יומן חלומות של ז'ורז' פרק הצרפתי ("החיים: הוראות שימוש"), בשם "124 חלומות", שיכיל 124 חלומות של ז'ורז' פרק. להלן טעימה חגיגית של 4 חלומות מתוכו. עד היום תורגמו לא מעט ספרים של ז'ורז' פרק, אך עד כה לא מצאתי עדות לכך שספר החלומות שלו ראה אור בעברית – במידה וכן, יהיה נחמד לדעת!
~
בארבעת האחים מדרום אפריקה שמרכיבים את להקת Kongos, נתקלנו כבר בטריילר של "הולי מוטורס" עם Come With Me Now המרקיד. לשמחתי, הלהקה בחרה לשחרר גם את Hey I Don't Know, שהוא למעשה השיר השני האהוב עלי ביותר מתוך אלבומם האחרון Lunatic, בקליפ שצולם כולו במצלמות גו פרו 2. ייפּ.
מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה בקרוב!, מוסיקה, ספרות היא רכילות, קולנוע אוסטרי, קולנוע יווני. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

4 תגובות על גן עדן עכשיו

  1. אלעד הגיב:

    כמוני כמוך לגבי סרטים יווניים – השפעה ישירה וכמעט בלעדית של לנטימוס [ואגלקי פפוליה הנפלאה]. הסרט הנ"ל נקרא מעניין. בהקשר הזה אתה [או קוראים אחרים] יודעים אם היה פעם בתעשיית הקולנוע הישראלית ניסיון לייצר משהו דומה או קומדיה שחורה מסוג כלשהו ? מלבד אסי דיין פה ושם..אולי יצא משהו של יוצרים צעירים בשנים האחרונות שאני פחות מודע אליו.

    אם כבר יוון וגם נגעת בפוסט בספרים. אמליץ על ספר יווני לא כל כך חדש אבל מאוד מומלץ

    http://www.kibutz-poalim.co.il/product?c0=40327

    בתרגומו המעולה [כתמיד] של אמיר צוקרמן.

    • עמית ל. הגיב:

      תודה על ההמלצה!
      לגבי סרטים ישראליים, זו שאלה מעניינת. אמנם טרם יצא לי לצפות בו, אך למיטב הבנתי – ותקנו אותי אם אני טועה – הסרט הישראלי שהכי מתקרב לסגנון הזה הוא "ההתחלפות" של ערן קולירין.
      מעבר לכך לא זכור לי שנתקלתי במשהו דומה, פרט באמת לסרטים מסוימים של אסי דיין. יחד עם זאת, בהתחשב בכמות תלמידי הקולנוע בארץ, יתכן שאפשר למצוא משהו בסגנון בסרטי סטודנטים.
      בהקשר לקולנוע היווני, יש לציין גם את תרומתו של התסריטאי שעבד עם לנטימוס בשני סרטיו האחרונים (ובסרט נוסף בשם L), אפטימיס פיליפו.

    • דניאל הגיב:

      "ההתחלפות" אכן מזכיר את הסגנון הזה, אך יחד עם זאת הוא גם עומד בפני עצמו כסרט מיוחד, שונה ומרגש.
      עם ובלי קשר ל"גל היווני החדש" (שהוא באמת מסעיר) – "ההתחלפות" הוא מבחינתי אחד הסרטים הכי מדהימים שנעשו בישראל בשנים האחרונות ובכלל. בעצם לא רק בישראל.

      מומלץ גם לצפות ב"קינטה", סרט מוקדם יותר של לנטימוס.
      לנטימוס שולט. ברצינות.

      • elad הגיב:

        טוב, אם כבר הוזכר "ההתחלפות" [ואכן התמה שם היא קצת כללית ונרחבת יותר מאלמנט שחור/אבסורדי, גרידא]. אני חייב לציין שמדובר בסרט הכי מתסכל שיצא לי לראות בשנים האחרונות. ממש יצאתי סמי-כועס.

        בסופו של סרט, אהבתי הרבה יותר לקרוא למה אנשים אהבו לראות את "ההתחלפות", יותר אהבתי [אבל ממש] לשמוע ולראות את ערן קולירין [בכתבה המלבבת עד מאוד בלמה נט] מדבר על "ההתחלפות" מאשר לראות את "ההתחלפות". התוצאה פשוט הייתה תפלה.

        ויש לכך סיבות רבות : משחק לא משכנע בעיקר של הגיבור הראשי [הוא עבר תהליך אבל נשאר עם אותו פרצוף קפוא, משעמם והלום עולם לכל אורך הסרט ובכל סיטואציה אפשרית] – הסרט לא מחזיק שוטים ארוכים וסרטים מינימליסטים הבונים ללא התרסה רגש עמוק ובוטח הם הסרטים האהובים עליי בדרך כלל. הצילום פשוט מידי, הרעיונות האבסורדיים [דב נבון צועק על דלתות סגורות, שינה במקלט] לא היו מחודדים ומצחיקים מספיק.

        פשוט לא היה קצב. שוטים של דקות ארוכות של רותם קינן מסתכל על איך קרן האור נשברת אחרת בסלון היו קשים לי ואני עוד באתי מוכן..אני מתאר לעצמי מה קרה לאנשים שלא קראו על הסרט והרעיון היפייפה והמנוסח שקולירין בא איתו לסרט.

        הסרט ניסה להיות גם וגם וגם ובסוף לא משך לאיזשהו כיוון. בנוסף, מאוד התאכזבתי מהלוקיישן שבחר קולירין לסרט. בניין רמת אביב גימלי/ המשתלה, בכתבה ראו את קולירין מדבר ומצטלם על רקע בניין "בת ימי" ישן ששימש תבנית חיים לרבים מאיתנו. הרבה יותר היה מעניין לצלם את הלובים הביזאריים, גרמי המדרגות הבלתי נגמרים, גדרות האבן השבורות, המעליות הקלסטרופוביות והמקלט המעופש מהבניין המקורי של קולירין מאשר הלוקיישן שנבחר בסופו של דבר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s