ורוד בעיניים: ברלין 2013

אתמול החל פסטיבל הקולנוע הבינלאומי ה-63 בברלין, מה שאומר כי בין סרטים המוצגים במסגרות השונות, נוכל לאתר קולנוע גאה חדש (!Hooray). מדי שנה, מוענק בפסטיבל פרס "טדי" לקולנוע הומו-לסבי, ורק להזכירכם, בשנה שעברה קטף את הפרס סרטו העלילתי של איירה סאקס "השאר את האור דולק", שמועמד השנה לפרס הסרט הטוב ביותר בטקס פרסי ה"אינדיפנדנט ספיריט" (המיועד לסרטים עצמאיים שהופקו בפחות מ-20 מיליון דולרים), לצד סרטים כמו "ממלכת אור הירח" של ווס אנדרסון ו"אופטימיות היא שם המשחק" של דיוויד או. ראסל.
לצערי יש משהו קצת מגביל בקטגוריה הזו, שנתפסת אולי בקרב הקהל הרחב והמפיצים כקולנוע שמיועד לנישה מאוד מסוימת של צופים, אך למעשה אני מאמין שסרט כמו "השאר את האור דולק" – המתאר מערכת יחסים הרסנית בין שני בחורים ונפרשת לאורך מספר שנים – יכול היה לדבר להרבה מאוד אנשים לו רק היו זוכים לראות אותו בקולנוע (ולו בשל הצילום הפנומנאלי שלו).
בכל אופן, באגף הקצרים הגאים ניתן למצוא השנה נוכחות ישראלית: "בשבחי היום" של אורן אדף, מתחקה אחר בחור המשוטט בגן העצמאות בירושלים, שמחפש טלפון להתקשר לאמו המסורתית לפני שבת; ו-"The Runaway Troupe of the Cartesian Theatre", של ליאור שמריז, העוסק באדם בעל זהות מגדרית ואתנטית לא מוגדרת, שנשלח ע"י מוסד תרבותי בגרמניה לעיר בסין, בה הוא נקלע לקונספירציה אכזרית. שמריז, יליד אשקלון, מתגורר ועובד זה מספר שנים בברלין. לאחרונה ערך פסטיבל הקולנוע בסלוניקי רטרוספקטיבה לעבודותיו, הכוללות בין השאר את הסרטים "שבתאי בנסיגה" ו"יפאן יפאן" שנעשה בתקציב כמעט אפסי (והוא סרט די מגניב האמת – יש בו משהו ניסיוני ופרובוקטיבי ומשעשע לפרקים, עם סיפור על גיי צעיר שחולם לנסוע ליפן).
בין הסרטים הוורדרדים שמגיעים משאר העולם, ניתן למצוא סרט חדש לבמאי הטייוואני-אמריקאי ארווין צ'ן (כמה חביב!). רק בשנה שעברה התענגתי על קומדיית הפשע הסופר מתוקה שלו, "אורוואה טאיפיי", וכעת הוא מפציע עם (סוג של) קומדיה רומנטית בשם "Will You Still Love Me Tomorrow?". הסרט מתאר את קורותיהן של מספר דמויות, על הקשרים, הדחפים, האהבות והשאיפות שלהן, תוך בחינה מחודשת של התא המשפחתי (ויש אפילו סרטון קצר בסינית על אחורי הקלעים). נקווה שיהיו ריקודים…
במציאות הדרום-קוריאנית, הומוסקסואליות היא עדיין אישיו. לא שבקולנוע זה כל-כך שכיח, אך בשנים האחרונות ניתן בכל זאת לאתר יצירות גאות מעניינות עם יוצרים בולטים כמו לי סונג הִי-איל, ששחרר ב-2006 את הדרמה העצמאית עמוסת הרגש, No Regret, וקים ג'ו קוואנג-סו (שאחראי על הקומדיה הקווירית "שתי חתונות ולוויה", כמה קצרים, ואף נמנה עם מפיקי הסרט No Regret). סרטו החדש של לי סונג הִי-איל, "לילה לבן", מתאר מפגש בין שני גברים קוריאניים זרים, שעומדים לרשותם כמה שעות לשהות בסיאול. את מה שקורה בזמן הזה, ניתן לתאר מהטריילר המלנכולי.
הבמאי הגרמני סטפן לקאנט, מגיע לפסטיבל עם הדרמה "נפילה חופשית" (Freier Fall). הסרט מגולל את סיפורו של שוטר בעשור השלישי לחייו שעתיד להפוך לאב. כשמתחילים להתעורר בו רגשות כלפי שותפו החדש, הוא נמצא בבעיה. נראה מבטיח.
A Fold in my Blanket, של הבמאי הגיאורגי זאזא רוסדזה, הוא ללא ספק הסרט עם האווירה האפלה והמוזרה מכולם. רוסדזה פעיל בתעשיית הקולנוע והטלוויזיה, במסגרת תפקידים שונים, החל מגיל שתיים-עשרה (!). 24 שנים אחרי, ובאמתחתו נפרשת פילמוגרפיה נאה המורכבת מסרטים דוקומנטריים, עלילתיים, קצרים וארוכים. סרטו החדש מתמקד בבחור שנהנה לצאת לבדו לטיפוסי הרים, במטרה לברוח מהמציאות בעיירה הגיאורגית הסוריאליסטית בה הוא חיי. יום אחד מופיע בחייו בחור זר המבקש להתלוות אליו לטיפוסיו. משם נראה כי דברים הופכים להיות… משונים יותר.
בגזרה הדוקומנטרית, ניתן לאתר את ההוצאה המחודשת של "Portrait Of Jason", סרטה של הבמאית העצמאית האוונגרדית מהסיקסטיז, שירלי קלארק. בראיון בן כשעה וחצי מתאר ג'ייסון הולידיי – זונה ממין זכר וחובב חומרים ממכרים – את קורותיו כהומו שחור בארה"ב בשנות השישים. הסרט, אותו כינה אינגמר ברגמן, "The most fascinating film I’ve ever seen", יצא אמנם בעבר ב-DVD באיכות בינונית, אלא שבעלי חברת ההפצה מיילסטון, התאהבו בו כל-כך עד שהחליטו לצאת למסע ארוך ומפרך (כולל קמפיין גיוס תרומות באתר קיקסטארטר) במטרה למצוא את חומר הצילום המקורי ולשחזר את הסרט כך שניתן יהיה לצפות בו באיכות המקורית. להלן קטע מתוך הסרט בגרסא שלפני השחזור.
בין השאר ניתן למצוא (עוד) סרט עם ג'יימס פרנקו בשם Maladies, בו הוא מגלם סופר (לא יתכן!) וצלם בסוף שנות השבעים, כשלצידו מככבת קת'רין קינר כציירת שאוהבת ללבוש חליפות גברים. הסרט, שבוים על ידי קרטר (כן, פשוט קרטר, כמו מדונה) מגולל את מערכת היחסים הפרועה בין השניים; וכן את הסרט הדוקומנטרי, Paul Bowles: The Cage Door is Always Open, על הסופר ההומוסקסואל פול בואלס, שפעל בתקופת דור הביט, אלא שבמקום לחשש עם החבורה המיתולוגית, החליט לעבור להתגורר בטנג'יר יחד עם אשתו הלסבית.
מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה גאווה ודעה - קולנוע קווירי, פסטיבלי קולנוע. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

2 תגובות על ורוד בעיניים: ברלין 2013

  1. התאו הגיב:

    ועם כבר גאווה, אז יש מקום לציין את הגאווה הישראלית המקומית! עלטה המסקרן עומד לצאת לקולנוע לב בפרימיירה חגיגית פתוחה לכולם, עם פאנל וסוג-של-אפטר-פארטי ב25 לחודש. וכל זה במחיר כרטיס קולנוע פשוט (:

  2. פינגבאק: הפסטיבל הבינלאומי לקולנוע גאה 2013 | פְריק – מגזין אלטרנטיבי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s