משהו כיפי

זהו, אמש התנהל רשמית המבחן האחרון לשנה זו ולמרות מצב הרוח העגום שליווה אותי לאחרונה, זוהי בכל זאת סיבה לא רעה להרגיש קצת יותר טוב. אפשר כמובן להתנחם בדברים נוספים שהעולם מציע – להלן 10 מהם:
1. פסטיבלי קולנוע
אחת הבשורות הכי משמחות שנתקלתי בהן בכל הנוגע לפסטיבלי קולנוע שעתידים להתקיים בקרוב בארץ, זו הבחירה להקרין את סרט האימה של ברנדון קרוננברג, "אנטי-ויראלי", בפסטיבל אייקון TLV, שיערך בחול המועד סוכות, בסינמטק ת"א. העובדה שזה קורה כמעט בזמן אמת – בעודו משייט בין פסטיבלי קולנוע שונים ברחבי הגלוב – נהדרת בעיני!
בפסטיבל יוקרן גם הסרט העלילתי, "שמע את קולי" (Sound Of My Voice), בבימויו של זל בטמנגלי, אשר כתב אותו יחד עם בריט מרלינג (מי שמככבת בו, כמו גם בסרט המד"ב "Another Earth", שאף אותו כתבה יחד עם יוצר נוסף). אם גם אתם לא יכולים להחזיק את נשימתכם לקראת "המאסטר" של פול תומס אנדרסון, 10 הדקות הראשונות של Sound Of My Voice לא יעשו לכם את החיים קלים יותר, ביחוד אם אתם חושבים שכתות מסתוריות הן נושא מרתק מאין כמוהו.
כמו כן, הבוקר עלתה התוכניה המלאה של פסטיבל הסרטים הבינלאומי בחיפה, שיחל ביום שבת ה-29.9, עד ה-8.10. לפסטיבל אשתדל להקדיש פוסט נפרד בהמשך, אך כבר עכשיו יש לציין כי אין מאושר ממני על שניתן יהיה לראות בו את הסרט החדש של הונג סאנג-סו, "בארץ אחרת"; את זוכה מבט מסוים בפסטיבל קאן האחרון "אחרי לוסיה"; את סרטו החדש של יורגוס לאנטימוס (Dogtooth), "הרי האלפים"; את סרטו השני של הבמאי הנורבגי יואכים טרייר (Reprise), "אוסלו, 31 לאוגוסט" ואת סרט האנימציה הדרום-קוריאני, "מלך החזירים". יס יס יס.
2. רטרוספקטיבה של סרטי במאי הקולנוע היפני, יאסוזו מאסומורה
בתקופה האחרונה פוקדים את מסכי הקולנוע בארץ מחוות ליוצרים קולנועיים משכמם ומעלה – זה התחיל עם המחווה לבמאי הקולנוע התורכי נורי בילגה ג'יילן, לרגל עליית סרטו האחרון "היו זמנים באנטוליה", ימשיך עם מחווה לבמאי הקולנוע היווני תיאו אנגלופולוס (שנהרג השנה בתאונת דרכים באתונה) בפסטיבל חיפה הממשמש, והחל מאתמול ועד סוף חודש ספטמבר, יוקרנו בסינמטק ת"א 18 סרטים מהפילמוגרפיה העשירה של במאי הקולנוע היפני יאסוזו מאסומורה (1924-1986), מי שנחשב ל"גאון הנשכח" של הקולנוע היפני (רואים, לא סתם היה שווה לשמור על 60 שנות יחסי דיפלומטיה עם יפן!). להלן רשימת הסרטים שיוקרנו במהלך החודש (מהשנים 1971-1957), וסקירה מעניינת של שמוליק דובדובני אודות הבמאי היפני ופועלו.
3. מדברים על דיוויד פוסטר וואלאס
לרגל יציאת המסה של דיוויד פוסטר וואלאס "משהו כיפי לכאורה שלא אחזור עליו לעולם", יערך ב-14 בספטמבר אירוע חגיגי בלבונטין 7, בשעה 15:00, בהשתתפות אסף גברון ואלינוער ברגר (שתרגמו את קובץ הסיפורים והמסות "ילדה עם שיער מוזר"), העורכת נגה אלבלך, מבקרת הספרות ליאת אלקיים ועוד. מעבר לכך שהכניסה חופשית, מדובר בהזדמנות נהדרת לשמוע על וואלאס ולחגוג את העובדה שהפלא הזה רואה אור בעברית.
בשורה משמחת נוספת היא שבספריית הפועלים שוקדים על תרגום ספר פרוזה נוסף של וואלאס, Brief Interviews with Hideous Men, שראה אור במקור בארצות הברית ב-1999. אולי אנחנו חיים במדינה שפויה אחרי הכל.
4. בלוג ישראלי לספרות יפנית
איזה כיף להתקל בבלוג כמו יפן מונוגטארי! אירית וינברג, לומדת תרבות וספרות יפנית מזה מספר שנים. בתקווה לפרוץ את מחסום כתיבת תזת המאסטר שלה (כמו גם כדי לתעד את הספרים שהיא קוראת), החליטה לפתוח בלוג בעברית העוקב אחר התפתחויות בספרות היפנית המודרנית. הבלוג כולל ביקורות על ספרות יפנית המתורגמת לאנגלית ולעברית, סקירת פרסים ספרותיים חשובים ביפן ומידע על הזוכים בהם, שירה, תרגומים עצמאיים ועוד. אישית, הייתי שמח לו היה מתעדכן בתכיפות גבוהה יותר אבל אני לא בדיוק הבנאדם שיש לו את הזכות להלין על כך (LOL).
5. שתי חתונות ולוויה
לא יודע מתי בפעם האחרונה יצא לכם לתור אחר קולנוע קוריאני גאה אבל אם אכן יצא לכם, סביר להניח שזה לא היה פשוט כל כך. למעשה, רק בשנת 2006 עלה לאקרנים מה שנחשב לסרט הדרום-קוריאני הגאה הראשון, No Regrets (שהוא אגב, מאוד מומלץ – דרמה עוצמתית ומרגשת שגם משוחקת מעולה). אז כשמגיע סרט (ועוד קומדיה), שעוסק בבחור ובחורה שמתחתנים זה עם זו על מנת להסתיר מהוריהם והסביבה השמרנית את נטיותיהם המיניות, לא נרצה לראות? נרצה לראות. Two Weddings And a Funeral. ככה זה נראה:
6. עזרא מילר: "אני קוויר"
אפרופו גייז: בסדר, אז זה לא שאני ועזרא מילר נצא לדייט בזמן הקרוב אבל בכל זאת, נחמד מאוד לדעת שהשחקן המוכשר לא מוגבל לשום מגרש. הבחירה של מילר להכריז על עצמו כ"קוויר" – במסגרת ראיון שנערך עמו במגזין אאוט – על פני "גיי", נועדה אולי למתוח את גבולות המושג ההומואי או סתם כתחליף למונח ביסקסואליות. כך או כך, נקווה שנוכל לראות עדות ויזואלית מרגשת להצהרה במסגרת תפקידו הצבעוני ב"כמה טוב להיות פרח קיר".
7. Gangnam Style, חוצה את רף מאה מיליון הצפיות ביו-טיוב (אה-הא, יש רף כזה)
אפרופו קוריאנים: נחמד מאוד להיות חובב קיי-פופ בימים אלה לאור הלהיט הויראלי של האיש המגניב ביותר של השעה. אז כן, תקוותיי התממשו מעל למצופה ואחרי כתבות בערוצי חדשות, ציוצים מאמנים בינלאומיים, אינספור פארודיות מכל העולם, איזכורים וריאיונות בתוכניות אירוח אמריקאיות, כתבה בוואלה וחירפון טוטאלי של כל מי שבא איתו במגע – אמן ההיפ-הופ הקוריאני סיי (Psy), שובר שיאי הצלחה עם למעלה ממאה מיליון צפיות ביו-טיוב לקליפ הכי אדיר של השנה. אם במקרה שיגעון Gangnam Style פסח עליכם וטרם השקעתם את זמנכם ברכיבה על סוסים בלתי נראים, הזהרו על הראש כי ההופעה החיה הבאה של השיר הזה כבר תעיף אתכם לתקרה.
8. ראיון של אתגר קרת לתוכנית הפודקאסט Other People
אתגר קרת הוא כידוע, שם ידוע לא רק בארץ. תרגומים לאנגלית של ספריו הם דבר שבשגרה והשנה ראה אור באנגלית קובץ הסיפורים האחרון שכתב "פתאום דפיקה בדלת". לפני מספר חודשים העניק קרת ראיון ארוך באנגלית עבור תוכנית הפודקאסט המוצלחת Other People המתמקדת בראיונות עם סופרים מעניינים מהעולם ומהזירה האינדית/פולחנית של הספרות האמריקאית. בראיון המשעשע (שגם ניתן להורדה) חולק קרת זכרונות מילדותו (ומסביר בין השאר מדוע נהג אביו לספר לו מעשיות על זונות ושיכורים לפני השינה), מדבר על משפחתו, הכתיבה, השוני בין ישראל לארה"ב כפי שהוא רואה אותו ועוד.
9. I'm Nobody / אפרת בן צור
טרם הזדמן לי להאזין לאלבום החדש של אפרת בן-צור לשירי אמילי דיקנסון אבל אחרי הביצוע החי ל"I'm Nobody", זה כנראה יקרה ממש בקרוב. אין מילים לתאר עד כמה אני מאוהב בביצוע הזה. השילוב בין התופים והגיטרה החשמלית לבין הנופך הקלאסי של הפסנתר והצ'לו – כשהם מגובים בפאסון של בן-צור כמבצעת – מעוררים רטט של התרגשות שלא קל לאתר במחוזות הארץ המזיעה הזאת. אהבתי גם את האופן בו מצולמת ההופעה – קריר וסגרירי כשהפנים המעניינים של בן צור נעים בין דרמטיות להשתובבות. ההערה היחידה שיש לי היא לגבי הסטיילינג של המתופף (ואולי גם הפסנתרן) ששוברים מעט את האווירה האלגנטית הסמיכה עם ג'ינס וטי-שירט לא במקום. למה לא חליפות? או שהולכים על קונספט או שהולכים על קונספט.
בכל אופן, בחודש הבא תצא אפרת בן-צור יחד עם ההרכב להופעות בארה"ב, כולל אמהרסט, העיר הסמוכה לבוסטון בה התגוררה אמילי דיקנסון.
10. סרט קצר: האמבטיה
בובי מילר הוא במאי, תסריטאי ושחקן, בוגר החוג לקולנוע של אוניברסיטת קולומביה לשנת 2009. סרטו הקצר, Tub, הוקרן בבכורה עולמית בפסטיבל סאנדאנס 2010, ומשם המשיך לפסטיבלי קולנוע נוספים בהם SXSW וקאן. "אמבטיה", יצירה אפקטיבית ומפתיעה, נראה כמשהו שנעשה על קו התפר שבין ספייק ג'ונז לכריס קנינגהאם. הוא מוזר, מבהיל, משעשע ודוחה. שווה לנסות [via bobbymiller].
מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה בקרוב!, דיוויד פוסטר וואלאס, יפן, מוסיקה, ספרות היא רכילות, סרטים קצרים, קולנוע אינדי, קולנוע קוריאני, קיי-פופ. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

תגובה אחת על משהו כיפי

  1. אירית הגיב:

    היי, תודה רבה על העניין בבלוג שלי. זכיתי פעמיים: תמיד נהדר לדעת שיש עניין בספרות/תרבות יפנית וגם הכרתי בלוג חדש (עבורי) ומעניין. מצטערת על האיחור האלגנטי 🙂

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s