10 רומנים גראפיים

לפני מספר ימים הסתיים הפסטיבל ה-12 לאנימציה, קומיקס וקריקטורה – מה שמהווה תירוץ מצוין לעריכת סקירה קצרה של רומנים גראפיים אלטרנטיביים שיצאו השנה או כאלה שעתידים לראות אור בקרוב ושווים את תשומת ליבו של הציבור
בין השנים 2005-2006, פרסם כריס וויר – מהקומיקסאים המוערכים והייחודיים בסצנת הקומיקס האלטרנטיבי (בין השאר בזכות יצירתו עטורת הפרסים Jimmy Corrigan: The Smartest Kid on Earth) – את סדרת הקומיקס Building Stories, בעיתון הניו-יורק טיימס. בתחילת אוקטובר ניתן יהיה לרכוש את אוגדן הסיפורים העצום באותו שם (שנראה כמו חבילה מרהיבה של סטריפים, מיני חוברות ושלל הפתעות) בו מגולל האיש והסימטריה את קורותיהם של דיירי בניין בן 3 קומות בשיקגו, בהם: אישה בת 30 ומשהו שטרם מצאה בן זוג לחלוק עמו את שארית חייה; בני זוג התוהים האם יוכלו לסבול זה את זו עוד דקה נוספת; ובעלת הבית, אישה מבוגרת שחיה בגפה מזה כמה עשורים.
הקומיקסאי היהודי-אמריקאי, הארווי פיקאר ("אמריקן ספלנדור"), הלך לעולמו לפני כשנתיים, מה שלא מונע מיצירותיו להמשיך לצאת לאור. בתחילת השנה עלה למדפים הרומן הגראפי האחרון שכתב, "Not the Israel My Parents Promised Me", עם איוריו של ג'יי-טי ולדמן. פיקאר, שלא זכה לראות את התוצר המוגמר, עוסק בממואר הנוכחי בשאלת הזהות היהודית וביחסיו הטעונים עם מדינת ישראל. כתבה מקיפה על פיקאר ויצירתו המדוברת פורסמה לאחרונה בעיתון הארץ.
הקומיקסאי האסייתי-אמריקאי, אדריאן טומיין (Optic Nerve), ישחרר באוקטובר הקרוב את האוגדן "New York Drawings", הכולל את איוריו ושעריו הרבים מספור שפרגן לניו-יורקר, חומרים ממהלך הקריירה וקומיקס פרי עטו. עפ"י התמונות הבאות, זה נראה פאקינג-טסטיק! חדשות נוספות מעולמו של המאייר המוכשר, ניתן לקרוא כאן.
בשנת 2010 הוציא האמן הנפלא והכה משפיע צ'רלס ברנס (Black Hole) את החלק הראשון בטרילוגיה ההזייתית והצבעונית X'ed Out. באוקטובר הקרוב (חתיכת חודש זה הולך להיות), ייצא החלק הבא מתוכה, The Hive.
את חיבתי לקומיקס האוטוביוגרפי של גבריאל בל הבעתי בזמנו בביקורתי על Lucky. בתחילת חודש ספטמבר יפציעו 160 עמודים צבעוניים בכריכה קשה פרי עטה, תחת הכותרת The Voyeurs, שיתעדו חמש שנים תוססות מחיה של הקומיקסאית, כולל פרקים מתוך סדרת לאקי, בהם היא נוסעת לטוקיו, פריז, דרום צרפת ובחזרה לארה"ב. האוגדן כולל הקדמה מאת אושיית הפאנק, ארון קומטבאס (עליו כתב אמיתי סנדי לפני מספר שנים פוסט נהדר בבלוגו "מהגנה למאבק").
2012 היא ללא ספק תקופת רנסאנס עבור הנשיא ה-16 של ארצות הברית. אז מה היה לנו בינתיים? אברהם לינקולן בתור צייד ערפדים, אברהם לינקולן בתור דניאל די-לואיס (או להיפך), ובאוקטובר יגיע The Hypo: The Melancholic Young Lincolnיצירת הביכורים המסקרנת של נוח ואן סייבר, המתארת את לינקולן בגיל 20 ומשהו בהגיעו חסר פרוטה לספרינגפילד, אילינוי. עם הזמן הוא יוצר קשרים וחברויות עם אנשים אך מגלה כי עננת דיכאון מרחפת מעליו ומאיימת על שפיותו.
הכותב בראיין ווד והמאיירת המוכשרת בקי קלונאן שיתפו פעולה בעבר במסגרת סדרת קומיקס נפלאה ומומלצת בשם DEMO. לפני כחודשיים יצא לאור האוגדן Channel Zero, מהדורה מלאה ומחודשת לסדרה שכתב בשנת 1997, אשר אזלה מן הדפוס לפני כשלוש שנים. פרט לעבודתו הראשונה, מכיל האוגדן גם את סיפור הפריקוול Jennie One, אותו איירה קלונאן וחומרים נוספים המתעדים את תהליך העבודה. זוהי יצירה דיסוטופית בשחור לבן העוסקת בסטודנטית ניו-יורקית לאומנות בשם ג'ני, החיה בתקופה איומה מבחינה פוליטית – הממשלה השתלטה על התקשורת ואלו המנסים לחבל בכך (כמו האקרים) נחשבים לטרוריסטים. הסיפור מתאר את תהליך התפקחותה של ג'ני והפיכתה לאקטיביסטית.
ואיך אפשר בלי כמה יצירות גאות? נתחיל מקומיקס יפני: Heart of Thomas, היא מנגת שונן איי בת שלושה כרכים משנת 1974, פרי עטה של הגיו מוטו. העלילה נפתחת בהתאבדותו של נער מפנימיית בנים בגרמניה בשם תומס, המותיר אחריו מכתב בו הוא מתוודה על אהבתו לבן כיתתו ג'ולי. משם מתחקה הסיפור אחר התמודדותו של ג'ולי עם גילוי המכתב, כולל יחסיו עם שותפו לחדר ועם תלמיד חדש שמפציע בחייו ומזכיר את דמותו של תומס, א-לה ורטיגו. המנגה תראה אור בכרך אחד מלא בהוצאת פנטגרפיקס המעולה.
No Straight Lines: Four Decades of Queer Comics, הוא אוגדן בן 328 עמודים המורכב – איך ניחשתם? – ממבחר רחב במיוחד של סיפורים להט"ביים שראו אור במהלך ארבעת העשורים האחרונים וכן, זה נראה מעולה.
אחת היוצרות המופיעות באוגדן הקווירי הנ"ל היא האייקון הלסבי אליסון בכדל, שאף הוציאה לאחרונה יצירה מעוררת ציפיות בשם, Are You My Mother?. בכדל, 51, ילידת פנסילבניה, פרסמה בין השנים 1983-2008, את רצועת הקומיקס הלסבי Dykes to Watch Out For, פיתחה שיטה מעניינת לבחינת ייצוג נשים בקולנוע, ופרסמה מספר רומנים גראפיים, בהם הממואר המוערך Fun Home, בו חשפה את סיפורו של אביה כהומו בארון שמצא את מותו בתאונת דרכים. הרומן הגראפי החדש עוסק הפעם ביחסיה עם אמה והשפעתה על חייה ויצירתה. להלן ראיון עם בכדל, שלמען האמת הוא קצת קומי – פרט להבעתה המזועזעת, האופן בו מסתיים הראיון, פתאומי בצורה מגוחכת. חוץ מזה, נראית בחורה מגניבה למדי.
~
ומשהו בקטנה: היה ברור שזה יקרה מתישהו והנה, ההתמכרות לפופ קוריאני הרחיבה את עצמה גם למחוזות האינדי. מה אפשר לומר… היש דבר מגניב יותר מהיפסטרים קוריאנים? לא. ברור שלא. סצנת האינדי הקוריאנית עושה קולות מזניבים במיוחד, החל מעטיפות האלבומים הצבעוניות וכלה בצלילים עצמם. Bye Bye Sea, למשל, היא להקת אינדי פופ חמודה עם שני אלבומים. הקטע הבא הוא ביצוע לייב שאהבתי לשיר הלקוח מתוך אלבומם השני, Pink Revolution, שיצא בתחילת השנה ונע בין פופ לרוק קליל וקופצני. לסולן עם הפריזורה מעוררת הקנאה קוראים נאמו, והשיר נקרא Stupid Bus. או-או. או-או-או. תודו שזה קליט!
וזו העטיפה המעולה שעושה חשק למסטיק. או לשמלה. תלוי.
Advertisements
פוסט זה פורסם בקטגוריה קומיקס, קיי-אינדי. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

5 תגובות על 10 רומנים גראפיים

  1. דניאל הגיב:

    אהבתי את העטיפה של Bye Bye Sea!
    זה מזכיר את מגריט, רק בצבעוני יותר.

  2. ריחן הגיב:

    רק אל תפסיק לכתוב. גם אם רוב הזמן אני נותרת קוראת דוממת, אני משכילה ממך המון וקוראת הכל.

  3. countingshadows הגיב:

    כבר קראתי את ARE YOU MY MOTHER – ספר נפלא.
    בהקשר של לינקולן, האיש והדיכאון מככבים בענק באחד מהרומנים הפחות ידועים (בלי שום הצדקה) של פיליפ ק. דיק – WE CAN BUILD YOU. מומלץ בחום.

  4. פינגבאק: חדשות השבוע: העולם הסודי של הקרוסאוברים שלעולם לא יתרחשו | עלילון

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s