פסטיבל קאן 2012: אהבה מנצחת

בשמונה ורבע עפ"י שעון ישראל, שודר טקס חלוקת הפרסים שנעל את פסטיבל קאן 2012. עפ"י הביקורות שזרמו במהלך השבועיים האחרונים מן הפסטיבל נראה כי היו כמה הפתעות, אך גם אם קיוויתי ש- Holy Motors של ליאו קאראקס הצרפתי יקח את הפרס הגדול ויקבל חשיפה שתעודד את הפצתו בארץ, העובדה שמיכאל הנקה לקח לבסוף (כצפוי) את דקל הזהב עבור "אהבה", עושה אותי בכל זאת שמח.
בין מחלקי הפרסים ניתן היה לראות את קיילי מינוג (שמשחקת בסרטו של קאראקס), אדריאן ברודי שהפליא בצרפתית ואלק בולדווין שהשתולל על מפיק העל ארווי וויינסטין במהלך הפסטיבל, לאחר שזה סרב לקחת חלק בסרטו התיעודי שעוסק בתעשיית מכירת הסרטים בקאן.
פרס הסרט הקצר הטוב ביותר, שפתח את הטקס, הוענק ל"שקט" הטורקי מאת הבמאי ל. רזאן יסילבס. מחוץ לטקס פרסי התחרות הרשמית, במסגרת ה- Cinéfondation, המיועדת לסרטי סטודנטים קצרים ובינוניים מרחבי העולם (שכללה ברשימת המועמדים גם את "רסן" של אתי ציקו מאונ' ת"א), זכה סרטה של הבמאית הרוסיה תאיסיה איגומנטסבה, The Road To, כשהסרטים "אביגייל" (ארה"ב) ו"המארחים" (קובה), קטפו את הפרס השני והשלישי בחשיבותו בהתאמה.
את פרס "מצלמת הזהב", המוענק לסרט ביכורים, לקח הבמאי הצעיר בן זייטלין עבור "חיות הדרום הפראי", שכיכב בפסטיבל סאנדאנס האחרון שם גרף את פרסי הסרט והצילום הטובים ביותר. סרטו הראשון של מני יעיש, "המשגיחים", שהיווה נציגות ישראלית פוטנציאלית למצלמת הזהב, זכה בחמישי האחרון בפרס ה-SACD, שמוענק מטעם איגוד הבמאים והתסריטאים בפסטיבל.
בפרס הגדול של חבר השופטים זכה סרטו של מתיאו גארונה, "ריאליטי" (מי שאחראי על סרט המאפיה "גומורה"), העוסק בסוחר דגים שנבחר להשתתף בתוכנית האח הגדול. בהתחשב בביקורות הלא מפרגנות להן זכה הסרט (שהכוכב הראשי שלו מרצה תקופת מאסר ארוכה בכלא האיטלקי) בחירה זו נחשבה להפתעה. עפ"י קטעים ששוחררו ממנו, מצא חן בעיני במיוחד הצילום ופלטת הצבעים הפסטלית (כמו גם השימוש בדמויות עממיות עגלגלות).
סביר להניח כי גם הבחירה בפרס הבימוי לקרלוס רייגאדאס – במאי מכסיקני מוערך בדרך כלל – עבור סרטו Post Tenebras Lux, הרימה כמה גבות שכן אף הוא עורר לא מעט תרעומת עפ"י הדיווחים. באופן אישי, דווקא הביקורות עליו הגבירו את החשק שלי לצפות בו. עושה רושם כי כמו "עץ החיים" שעורר בזמנו תגובות קיצוניות, גם Post Tenebras Lux הוא מסוג הסרטים שיש להתמסר אליהם כשאתה במצב הנפשי הנכון ולא גמור מעייפות וסבלנות אחרי עשרות סרטי איכות כבדים יותר ופחות מרחבי העולם, כך שיש לקחת את ההתייחסות העיתונאית כלפיו בעירבון מוגבל.
פרס חבר השופטים, השלישי בחשיבותו בתחרות, הוענק לסרטו של קן לואץ' הבריטי, The Angels' Share.
בפרס התסריט (שהלך בשנה שעברה ל"הערת שוליים" של יוסף סידר), זכה הבמאי הרומני כריסטיאן מונג'ו, על "מעבר לגבעות" (מי שזכה בעבר בפרס הגדול בפסטיבל על "ארבעה חודשים, שלושה שבועות, יומיים").
בקטגוריית השחקנית זכו שתי כוכבות הסרט "מעבר לגבעות", כריסטינה פלוטור וקוסמינה סטראטאן.
פרס השחקן הטוב ביותר הוענק למאדס מיקלסן, מי שמגלם את התפקיד הראשי בסרט "הציד" של הבמאי הדני תומס וינטרברג (שסרטו המפורסם ביותר "החגיגה" הוצג בקאן בשנת 1998).
בפרס הגדול בתחרות מבט מסויים זכה סרטו המכסיקני של מישל פרנקו, "אחרי לוסיה", על אב ובתו שמנסים להסתגל לחיים בעיר חדשה (אבנר שביט טוען בביקורת בוואלה להשראה מכיוונו של מיכאל הנקה, כך שאולי זה לא מפתיע שהסרט מצא חן בעיני השופטים בהתחשב בכך שהאנקה עצמו זכה השנה בפרס הגדול בפסטיבל). כמו כן, פרס מיוחד מטעם חבר השופטים הוענק לסרטם של בנואה דלפין וגוסטאב דה קרברן, Le Grand Soir; "הילדים של סרייבו" מאת הבמאית אאידה בג'יק זכה בפרס Special Distinction; ופרס השחקנית חולק גם כאן לשתי הופעות מצטיינות: אמילי דקוואן בסרטו של יואכים לאופוס הבלגי, "Loving Without Reason" וסוזן קלמנט בסרטו של קסבייה דולן, Laurence Anyways.
מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה פסטיבלי קולנוע. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

תגובה אחת על פסטיבל קאן 2012: אהבה מנצחת

  1. פינגבאק: קאן 2012: אהבה מנצחת | תרבות | סלונה

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s