שלושה סרטים, ארבעה ממדים

דניס ג'ונסון נחשב לאחד הסופרים האמריקאים הוותיקים והמוערכים שפועלים כיום, אשר התפרסם הודות לאוסף סיפוריו הקצרים, Jesus` Son, שראה אור ב-1992. מתישהו בעתיד, אמור לצאת לאור התרגום העברי לספרו, "עץ העשן" (Tree Of Smoke), עליו זכה בפרס הספר הלאומי לשנת 2007. כבר המון זמן שהתחשק לי לקרוא את "השם של העולם", ספרו היחידי שראה עד כה אור בעברית ולאחרונה אכן יצא לי לעשות זאת. עלילת הספר מגוללת את התמודדותו של מייקל ריד – פרופסור חבר במחלקה להיסטוריה בהווה וכותב נאומים ויועץ פוליטי בעבר – עם מותן הטראגי של אשתו ובתו בתאונת דרכים קטלנית. אולי זה בשל העובדה שאני כרגע תלמיד באוניברסיטה אבל היה מעניין לקרוא כיצד נתפשת החוויה האקדמית מהצד השני של המתרס. ריד חולק את זיכרונותיו וחוויותיו מהעולם הזה, כמו גם את מה שקורה לו בהמשך הדרך, בגילוי לב, בפרוזה שלוקחת נשימות עמוקות. אף אחד לא ממהר לשום מקום ולכן ל"השם של העולם" יש מן איכות מרגיעה, כזו שמתרחקת מרגשנות וממהלומות אגרסיביות ומזמנת התבוננות אמפתית. היות והספר לא מושתת ממש על עלילה אלא מורכב יותר מסדרת אירועים ומפגשים אקראיים, אין לדעת לאן יתגלגלו העניינים עד שנוצרת התחושה המעורפלת שמשהו משונה עומד להתרחש, לא צפוי, אוטוטו, ממש בפניה הבאה. כאילו מישהו עומד לחשוף משהו מסתורי וחשוב על הקיום. זו תחושה מיוחדת שמשווה לרומן ממד אניגמטי (שמתחזק הודות להופעותיה השונות של בחורה צעירה ויוצאת דופן בנקודות שונות בסיפור). במהלך הספר היחסית קצר הזה, ריד עובר מסע דרך מקומות שונים ואפורים (קמפוסים, גלריות, מסעדות) ומתמודד לא רק עם אובדן משפחתו, אלא גם עם אובדן נעוריו, האמונה והטעם לחיים. בהקשר הזה, אהבתי מאוד את בחירת הכריכה לספר, שמתאימה להפליא לגוון הצלול של הכתיבה. לכפור, לסטריליות ולקצב המדוד.
~
שלושה במאים: אלכסיי פדורצ'נקו (רוסיה), ז'אן קוויסינסקי (פולין) והרמוני קורין (ארה"ב), נתבקשו כל אחד לביים סרט קצר ובו דמות היוצאת למסע אשר ישנה את אופן התבוננותה בעולם ובעצמה. הסרטים נעשו תחת מגבלות שעוגנו במניפסט, והתוצאה היא "הממד הרביעי". קורין מביים את ואל קילמר ב- Lotus Community Workshop, פדורצ'נקו מביים את Chronoeye וקוויסינסקי את Fawns.
~
האם שאלתם את עצמכם איזה סרט אפשר לעשות בדקה? כי אני שאלתי את עצמי לאחרונה איזה מן סרט אפשר לעשות בדקה, אולי משום שאין לי הרבה דקות לעשות בהן סרטים ולכן כל דקה חשובה, ואז מצאתי את זה – סרט בן דקה – The 3 Rs, שנערך לכבוד הביאנלה של ונציה 2011, ע"י לא אחר מאשר דיוויד לינץ'. מה גם שעבודת הסאונד פה היא באמת משהו משהו אז חכו דקה.
מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה ביקורות ספרות, בקרוב!, קולנוע אמריקאי. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

תגובה אחת על שלושה סרטים, ארבעה ממדים

  1. פינגבאק: סרט: המימד הרביעי | פְריק – מגזין אלטרנטיבי

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s