נוער שוליים: Misfits

השוו אותה ל"סקינס" פוגשת את "גיבורים", מעורבבת ב"סמולוויל" עם טאצ' של Rising Stars, אבל לא רק ש-Misfits ("עברייני-על"), עומדת בפני עצמה, היא גם בועטת לכמה מהן בתחת. חזק!

לפני כמה שנים שודרה בערוץ 8 סדרת תעודה בריטית העוקבת אחר מערכות יחסים אומללות בין הורים לילדיהם המתבגרים. חצי שעה מהסדרה הזו והחלום להתחתן על רקע הביג בן יראה לכם יותר כמו הסצנה האחרונה מתוך וי פור ונדטה.
מי מאיתנו לא שמע מישראלים שזה עתה חזרו מחופשה בלונדון "עד כמה הבריטים האלה מנומסים! ואיך אפילו ילד בן ארבע יודע להגיד סליחה כשהוא מתחכך בך בטעות במרפק בדרכו לשיעור מקהלה! ואיך כל האנשים המסורקים האלה עומדים יפה יפה בתור במשך שמונה שעות רצוף מבלי לנקר אחד לשני את העיניים!", אבל האמת היא שהפה של הנוער הבריטי מלוכלך לא פחות מזה של הערסים הכי כבדים שיושבים במושב האחורי של האוטובוס בדרך לטיול שנתי באילת.
בניגוד לסדרות נעורים אמריקניות שסובלות תמיד מעודף סכריניות, זיוף, התחסדות, רצינות, שפה נקיה ומוסר נורמטיבי מגוחך, היוצרים הבריטים הרבה יותר כנים כלפי הקהל שלהם. הם ישירים, חצופים, חסרי פשרות עם חוש הומור פרוע ובוטות מסוגננת. רק בסדרה בריטית תוכלו ללמוד כיצד מגלגלים ג'ויינט כמו שצריך, מתי לצעוק למישהו Wanker, כמה אלכוהול יכול הגוף האנושי להכיל לפני שהוא מתפרץ על מישהו בסילון של קיא ואיך נראית אישה בת 82 בעירום בזמן משגל. כלומר, בסדרה בריטית כמו Misfits.
העונה הראשונה של דרמת ההתבגרות העל-טבעית הזו, עלתה לשידור בערוץ הטלוויזיה E4 בשנת 2009 (אותו ערוץ שמשדר גם את "סקינס"), ושנה לאחר מכן גרפה את פרס הבפטא בקטגוריית הדרמה הטלוויזיונית הטובה ביותר. במרכז הסדרה: חמישה עברייני נוער צעירים נקלעים במהלך עבודות שירות לסופת ברקים מסתורית המזכה אותם בכוחות מיוחדים.
בעוד סדרות כמו 4,400 וגיבורים נקטו בגישת ה- With great power comes great responsibility וגרמו לפיטר פטרלי להסתובב במשך 4 עונות עם מבט מיוסר משהיה מינימום ד"ר קבורקיאן, Misfits נמנעת מלקחת את עצמה ברצינות תהומית ושומרת על חוש הומור חסר עכבות מבלי לוותר על הפן האפל שבה (במובן הזה, Misfits מזכירה יותר את "באפי", בכך שהיא עוסקת בקשיים של גיל ההתבגרות באמצעות אלמנטים על טבעיים, ומתמודדת עם נושאים שנראים מאוד מהותיים בגיל העשרה כמו יחסי הורים-ילדים, שוני חברתי, מיניות ומוות).
אחד הדברים המעניינים ב-Misfits הוא שהכוחות המיוחדים לא בהכרח הופכים את הדמויות למוסריות, רעות או טובות יותר. לחבורה הזו אין שאיפה משותפת "להציל את העולם", בעיקר משום שקודם כל הם צריכים להציל את עצמם. אין כאן שינוי הירואי נוסח "הנקוק" (מנווד עני ואנטיפת לוויל סמית'). הכוחות הם יותר נדבך נוסף באישיותן שמשפיע על הדינמיקה החברתית המתפתחת ביניהן והדינמיקה הזו היא שמשפיעה בסופו של דבר על כל אחת מהדמויות.
תוך חמש דקות ברור כשמש שתפוח האדמה הלוהט של הסדרה הוא ניית'ן יאנג (אותו מגלם השחקן האירי ההורס-ברמות-קשות, רוברט שיהן) – דמות משוחררת, דומיננטית, אנרגטית, ארוגנטית, שוויצרית, מפתה, אדיוטית, נבזית, אמפטית, דפוקה, מצחיקה, מכעיסה, חסרת בושה, טאקט או תקנה. הסמארט-אס המעצבן שזורק הערה-מצחיקה-אך-מטומטמת מקצה הכיתה וגם הטיפוס המשוגע שתרצו לבלות איתו על איזה כימיקל. אפשר לשנוא אותו ולאהוב אותו באותו פרק, אם כי ככל שמתפתחת הסדרה דווקא סיימון המופנם, החייזרי והלוהט-בעצמו, גונב מעט את ההצגה לטעמי.
בכלל, מדובר בקאסט מוכשר בטירוף, אם זו אלישה – שיש בה משהו בלתי נסבל בהתחלה – שמשילה את המחסומים הרגשיים שלה ומגיעה לשיא מרגש בפרק השלישי של העונה השניה (והטוב ביותר בסדרה), או קלי עם המבטא הבלתי אפשרי והנטייה לאלימות שכובשת מהרגע הראשון.
בדומה לסקינס, אחד האלמנטים המוצלחים ב- Misfits הוא השימוש במוסיקה מעולה (אקו והבאני מן, דד ווט'ר, קלקסונס, ג'וי דיוויז'ן, ההורורז וכו'), כשכאן מגדילים לעשות ומשלבים מעין קליפים קצרים שטוענים את הסדרה בטון כיפי, משעשע ושנון (כמו סצנה בה לב אנושי מובל להשתלה במסדרונות בית החולים ומלווה ב- Put a Little Love in Your Heart).
עם זאת, יש לציין ש-Misfits לוקחת צעד חריג שהוא מצד אחד נועז ומעניין אך גם מסוכן ומרתיע. עד כה הורגלנו בדמויות המתאפיינות בקו מוסרי המזכה אותן בהתאם בשכר או עונש (אם כי לא תמיד הוא תואם את כוונתה המקורית של הדמות). Misfits, היא מהסדרות הבודדות שראיתי שמציבות בחזית דמויות בעלות השקפה מוסרית מפוקפקת (בדומה לסופראנוס), אשר אמורות לייצר בסופו של דבר אהדה בקרב הצופה, מבלי שהן זוכות לתגובה הולמת על מעשיהן. זה הופך את המציאות שבסדרה למורכבת וריאליסטית יותר אך מעמיד את הצופה במצב בעייתי, ריגשית ומוסרית, להתמודד איתו.
בהתאם לנטיה של הבריטים לעונות קצרות, עד כה שודרו שתי עונות של Misfits, בנות 6 ו-7 פרקים בהתאמה. ככל הנראה, רוברט שיהן עתיד להיפרד מהסדרה בתחילת העונה השלישית, מה שמעלה את השאלה האם Misfits עתידה לגמור כמו "סקינס 3" (חיקוי דהוי ומשעמם של עצמה), או שמא תיצלח את עזבונה של אחת מדמויות המפתח המשמעותיות והמתולתלות של הסדרה? ימים יגידו. בכל מקרה, התמכרות מובטחת.
פוסט זה פורסם בקטגוריה ביקורת טלוויזיה, טלוויזיה בריטית. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

7 תגובות על נוער שוליים: Misfits

  1. TornMoon הגיב:

    איך אפשר להנות מהסדרה ללא תלתליו המושלמים של ניית'ן??
    Joseph Gilgun מחליף אותו, ואני חוששת 😦

    • עמית ל. הגיב:

      אכן, קשה לדמיין מישהו תופס את המקום של ניית'ן… יש בו גם משהו כל כך חסר מעצורים שנדיר לראות על המסך. מעבר לכך, חלק ניכר מהצלחת הסדרה נעוץ באיזון ובכימיה שנוצרו בחבורה הזאת. נראה לי שיהיה ליוצרים מ-א-ו-ד קשה להחזיק את הסדרה בלעדיו ולהמשיך לספק את הסחורה. אגב, לא קראתי עדיין למה הוא עוזב…

  2. zaphodit הגיב:

    ראיתי את הפרק הראשון לפני אלף שנות, היה לא משו וויתרתי. תוהה אם זו היתה טעות…

  3. Omri F הגיב:

    פעם שנייה שאני שומע על הסדרה הזאת היום [או קורא במקרה השני הזה]
    ופעם שלישית בשבועיים האחרונים…
    זה חינם בוויאודי לא?

  4. סתם אחד/האחד הגיב:

    כמו סקינס , ערוץ e4 מוכיח שהוא יודע לעשות את העבודה .

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s