הנשים בחיי

לכבוד יום האישה הבינלאומי, קבלו פירגון לעשר נשים אהובות עלי במיוחד, שהצפיה בהן מותירה אותי לא אחת נפעם, משתאה, נאלם, מעולף. מאוהב.
1. טילדה סווינטון
לנסות להסביר את האהבה שלי לטילדה סווינטון יהיה כמו לנסות להסביר מהי תכלית הקיום. אישה שהיא ספק אדם ספק יצור מיתולוגי. העוצמות הממוטטות, היופי הפורצלני, החזות האנדרוגנית, הטרנספורמציה הבלתי נגמרת שהיא כמו חליפת ערבול מתוך "סורק אפלה", בלונדינית, ג'ינג'ית, אדמונית, אצילית ומרשימה. דמות מתעתעת שאינה כבולה למסגרות, הנעה בין ריחוק מקפיא לבין אנושיות חמה. אישה שהיא אגדה.
הקטע הבא היא הסצנה המסעירה שנועלת את הסרט המסעיר פחות בכיכובה, "אני אהבה". אני חושב שהטעות הרצינית שעשיתי עם הסרט הזה היא שראיתי אותו ב-DVD על מסך קטן במקום בקולנוע, מקום בו הראוותנות והעוצמה שבו אפקטיביים יותר, כשאורכו ונפחו אינם הופכים למעמסה. למי מכם שעדיין לא ראו את הסרט ונמנעים מספויילרים, מומלץ לצפות בראיון בן חצי שעה עם טילדה המתהדרת במראה La Roux סטייל ומעוררת תקווה שאם יום אחד יעשו סרט על דיוויד בואי – שלא ישכחו לקרוא לה.
2. ניקול קידמן
עיניים עצומות לרווחה, האחרים, השעות, דוגוויל, לידה, מרגו בחתונה – אנשים יכולים ללהג עד מחר על "אוסטרליה", "הפלישה" ו"תשע", אבל הפילמוגרפיה של ניקול קידמן מהעשור האחרון מכילה בחירות סרטים אמיצות ותצוגות משחק מעוררות הערצה שהופכים אותה בעיני לאחת השחקניות ההוליוודיות הטובות ביותר הפועלות כיום ובוודאי לאחת האהובות עלי EVER.
ההופעה של קידמן ב"מרגו בחתונה", היא זו שאני הכי משוגע עליה, אולי כיוון שהיא שקעה לחלוטין אל תוך דמות שהפגמים שלה, האישיות שלה והמראה שלה כל כך רחוקים מהתדמית הקידמנית עד שמה שצף החוצה הוא כישרון טהור. הסרט הזה מכיל רצף בלתי נגמר של סצנות מצויינות, ולמרות שלא הצלחתי לאתר את הריצה המפורסמת של מרגו שחותמת את הסרט, גם הסצנה הבאה מספקת למדי.
3. איזבל הופר
אחת השחקניות הגדולות שידע הקולנוע, נקודה. אישה שלא נרתעת מתפקידים קשים, תובעניים ומורכבים שאפילו עבדה עם ג'ייסון שוורצמן! יש בה כוח, יופי עם זיק של טירוף שתמיד ממגנט לראות. הקטע הבא גם הוא סיום של סרט אשר הוזכר לאחרונה בפוסט סרטי יום הולדת. המשחק של הופר במורה לפסנתר פשוט לא יאמן וככה הוא נגמר.
4. בת' דיטו
יש לי חבר שחולה על בנות שמנות. לא סתם מלאות, שמנות. הוא תמיד אומר לי "שמנות הן הכי נחמדות!", וזה לא שהבחור לא יכול לארגן לעצמו איזו תשעים שישים תשעים. הוא פשוט חושב ששמנות זה סקסי. ומי יותר סקסית, מגניבה וכשרונית מבת' דיטו? מבקרים נוטים לזלזל ברוק המלוכלך והבסיסי של "דה גוסיפ" אבל אני מת עליו. מת על הקוויריות של הלהקה. ההסבה של דיטו לאיזו מלכת קלאבים מעודכנת אומנם משאירה אותה בעיניינים, אבל חבל לי שהעניינים לא כוללים גם את המתופפת המהממת והבחור הגיי על הגיטרה. אישה גדולה עם קול ענק.
5. דאפי
מבין כל הבריטיות הצעירות, קולות חמים על בלונד תמיד עשו לי את זה, כך שאין צורך להתפלא על אהבתי לאיימי אן דאפי (מתחרז עם באפי!). בחורה עם קלאסה שמוציאה את הדיכאון מהבאסה. הוולשית המתוקונת הזאת הגניבה אותי החל מ- Mercy ולאורך אלבום הבכורה המקסים שלה, כשלאחרונה יצא לה אלבום חדש.
מבחן אמיתי של כל אמן הוא הופעה בלייב. לזה מגיע ציון גבוה.
6. מירנדה ג'ולי
א.מ הומס (הספר הזה יציל את חייך), אמלי נותומב (חרפות וגידופים), ליונל שרייבר (חייבים לדבר על קווין), סקרלט תומס (סופו של מיסטר Y), קנדס בושנל (4 בלונדיניות), אורלי קסטל-בלום (דולי סיטי), כולן סופרות אדירות, מצחיקות ושנונות, שדאגו למלא את חיי בלא מעט שעות של משמעות ויופי. מירנדה ג'ולי אינה יוצאת דופן במובן הזה, אם כי היא נוהגת להצטלם הרבה יותר מהן. 
"אף אחד לא שייך לכאן יותר ממך", הוא מקבצי הסיפורים שיותר אהבתי בשנים האחרונות (כנ"ל לגבי "דברים מוזרים קורים" של קלי לינק). כתוב בקריצה קומית אפלה, ומצליח לשם אצבע על רגעים אנושיים יפהיפיים באמצעות נראטיבים מוטרפים.
כולן היו אהובותיי אך ג'ולי היא היחידה שיודעת איך להכין כפתור. 
7. סופיה קופולה
היש אישה מושלמת יותר מסופיה קופולה? מסופקני. קופולה היא הבת-דודה המגניבה שמבינה במוסיקה, אופנה, קולנוע ואומנות. כותבת רגישה ובמאית ייחודית שמבחינתי, גם לו הייתה מותירה אחריה רק את "אבודים בטוקיו", הייתי מסופק. בשנת 2011, עדיין קשה למצוא הרבה במאיות קולנוע. גם אם הייחוס של קופולה אינו נסתר מעין, אין לי ספק שהבחורה פועלת על מנוע של כישרון וסטייל. מת עליה ועל הסיפור המצחיק שלה על ביל מארי.
8. שרלוט גינסבורג
האישה שהיא תמיד, מה שפנאי פלוס היו מכנים, "היפה והנכונה". מי לא אוהב את שרלוט גינסבורג? אפילו לארס פון טרייר אוהב את שרלוט גינסבורג (שלא לדבר על כך ששרלוט גינסבורג אוהבת את לארס פון טרייר עד שהחליטה לצלם איתו סרט נוסף!). גונדרי, אייר, בק – כולם נפלו שדודים לרגליה של הנסיכה מצרפת, וכשרואים את היופי הענוג שלה ומאזינים לקולה העדין, קשה להאמין מה היא מסוגלת לעשות כשוויליאם דפו עולה לה על העצבים.
בנוסף לכל, היא גם יודעת לעוף. 
9. נטלי פורטמן
את פורטמן מעולם לא הגדרתי כ"השחקנית האהובה עלי". עד לא מזמן מצאתי אותה סימפטית ומעוררת אהדה אם כי אף פעם לא הפילה אותי על הקרשים. ראוי לומר כי הופעתה האחרונה בסרטו המטלטל של דארן ארונופסקי, בהחלט שינתה את התמונה והקפיצה את המניות שלה מבחינתי, שלא לדבר על הקטע הפנומנאלי הבא.
10. ביורק
אז נכון, ביורק עושה ג'וי דיוויז'ן היה הקוריוז האחרון מבית מדרשה של האיסלנדית המזמרת (שנעשה אגב, עבור מטרה טובה), ולמרות שעבר זמן רב מאז שחררה משהו חדש, לראות את הפרצוף של האישה הזאת, תמיד עושה לי טוב על הלב.
ואחת לשנה הבאה: סו סילבסטר
הפסקתי לראות גלי. הייתם מאמינים? פרק הכריסמס שבר אותי. קשה לי להאמין שאחזור לזה אבל אם יש דמות אחת שבשבילה היה שווה לראות את כל צעדי הריקוד המביכים של וויל שוסטר, זו ללא ספק סו סילבסטר. ג'יין לינץ' האדירה יורה את הפאנצ'ים המרושעים שלה בהופעה מדוייקת ומבדרת שכל מילה מיותרת. אישה כלבבי.
Advertisements
פוסט זה פורסם בקטגוריה WHERE IS MY MIND, מוסיקה, סיפורים קצרים, קולנוע אמריקאי. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

2 תגובות על הנשים בחיי

  1. מירנדה ג'ולי הרגה אותי

    יופי של פוסט

  2. וגם אהבתי מה שכתבת על מתילדה. מדוייק ביותר

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s