עשרה סרטים שיקפיצו כל מסיבת יומולדת! (חלק א')

כבכל שנה, כשמגיע תאריך יום ההולדת שלי, עשרה חברים נבחרים פוקדים את ביתי ולאחר שכולם מנשנשים מיני בורקסים, סלטים, צ'יפס, נקניקיות, פיצה ומיץ תפוזים, מתפתחות אינספור שיחות קטנות שנמשכות למעלה משעתיים במהלכן אני פותח אריזות שונות ומתפעל ("וואו, תחתוני מיקי מאוס? זה בדיוק מה שרציתי!"), עד שאני נזכר שיש עוגה במקרר ושבין כל הבמבה-ביסלי-צ'יטוס-פיצוחים יש איזה יער שחור לדחוף לגרונות המפטפטים ואז, שעה וחצי לפני שהורי אמורים לחזור הביתה (לאחר שסילקתי אותם באלגנטיות לקרוב משפחה כלשהו) מגיע שלב הסרט שבכל שנה אמור להפתיע את חברי הרגישים והחמודים.
נאמר זאת כך, את יום ההולדת בו הקרנתי את "שורטבאס", אף אחד לא ישכח. לעומת זאת, כשמקרינים לחברים שלי את "דוני דארקו", הם כבר פחות מתרגשים. אעפ"י שמדובר כרגע בתקופת פסיכומטרי מדכאת לאין שיעור, התחלתי להרהר סביב איזה סרט נקרקר השנה, סרט כיפי, שיסכם את השנה האחרונה בחיי בתחושה קופצנית, ורודה ושובבה, סרט שכולם יוכלו להנות בו.
קבלו 5 מתוך 10 הבחירות שאני מתלבט ביניהן נכון לעכשיו:
10. Trash Humpers, הרמוני קורין, ארה"ב, 2010
איזה בידור! במצלמת וידאו ביתית ועריכה גסה מתעד הרמוני קורין דמויות המחופשות לזקנים בסדרת אפיזודות הכוללת משגלי פחים, ריסוק טלוויזיות, ישבני ענק, אוננות כפייתית בצמחים, השלכת נפצים ומה לא. ג'קאס לבני 80 פלוס. מצחיק בטירוף, הזוי ברמות, דוחה, מפתיע, מקורי ומרענן. הבונוס כאן שהסרט הזה חסר עלילה לחלוטין, מה שיאפשר לכל מי שירצה לקפוץ לרגע לשירותים להטיל את מימיו מבלי שנצטרך לעצור את הסרט ולחכות עד שיסיים, כי סביר להניח שכשאותו חבר יחזור וישאל מה הוא פספס, נוכל לומר לו שאחד הזקנים התחכך בעץ וזה לא נורא כי בסרט הזה זקנים מתחככים בעצים כל הזמן.
9. המורה לפסנתר, מיכאל הנקה, אוסטריה / צרפת / גרמניה, 2001
האמת שלמיכאל הנקה יש מלאאאא סרטי יומולדת! כמעט כל סרט שלו יכול להתאים. הקטע עם הסרטים של הנקה דומה לספרים של איפה אפי. אחרי שמוצאים את אפי בכל אחד מעמודי הספר, אין הרבה מה לעשות איתו אלא לצפות באנשים אחרים מנסים להיאבק בדמויות הזערוריות ולמצוא אותו בעצמם. אם ראיתם את "משחקי שעשוע" (בגרסא המקורית כמובן! אנחנו לא רוצים קומדיה עם מייקל פיט), או "מחבואים", אתם ודאי יודעים במהלך אילו קטעים מומלץ להביט בצופים האחרים בסרט. מאוד מהנה.
הבחירה ב"מורה לפסנתר" נובעת מכמה סיבות: הוא יחסית קומוניקטיבי, יש בו את איזבל הופר (שאולי כן ואולי לא מגיעה לארץ בקרוב) והוא מתאר מערכת יחסים משגעת בין אם לביתה (ובהתחשב בכך שאת יום הולדתי פוקדות לא מעט נקבות, יהיה להן בהחלט עם מה להזדהות). וגם: יש בו סצנת הקאה חביבה, מוסיקה קלאסית, סצנות רומנטיות בדרייב אין ומעל הכל, ניתן יהיה לשלב תוכנית אומנותית במהלכה אקריא קטעים נבחרים מתוך הספר של אלפרידה ילניק, עליו מבוסס הסרט (זה אם הולכים על הקטע של מסיבה תרבותית).
8. ארנבים, דיוויד לינץ', ארה"ב, 2002
הבעיה עם הסרטים של דיוויד לינץ' היא שחברים שלי היו עשויים להנות מהם אילו מישהו מהם היה מעשן והחברים שלי, לא רק שהם חנונים, הם אפילו לא סובלים סיגריות! ההתלבטות האמיתית הייתה בין "ראש מחק", שהוא סרט הביכורים של לינץ', על גבר לבן עם אפרו שצועד הרבה, אוכל ארוחות ערב ועומד על במה. באיזשהו שלב יש שם איזה קטע עם רדיאטור שעושה הרבה רעש ותינוק שנראה כמו חסה או משהו. עם זאת, יתכן שלא כולם יתחברו לסרט בשחור-לבן, לכן החלטתי ללכת על משהו (צבעוני!) שלינץ' עצמו מגדיר כסיטקום, בשם "ארנבים". מדובר בסדרת קטעים האורכת כ- 50 דקות סה"כ, על משפחת ארנבים שמסתובבים בחדר ירוק וכל כמה דקות מישהו מהם אומר משפט לא קשור ואז יש צחוקים מוקלטים וחוזר חלילה. חברים שלי אוהבים לצחוק, מתים על קומדיות כמו "לא רק בלונדינית", "אין כמו אלבמה" או כל דבר שיש בו את ריס ווית'רספון, אז הנה ברוח דומה, משהו שירטיט להם את הסרעפת.
7. Ichi the Killer, טקאשי מייקה, יפן / הונג-קונג / דרום קוריאה, 2001
מה, נביא עוד פעם טרנטינו? כמה אפשר? זכור לי שכשראינו את "קיל ביל" בקולנוע (על שני חלקיו), חברי צהלו בכיסאות כאילו גילו טבעת נישואין בגביע הפופקורן. באמת היה כיף אז בקולנוע (למרות שהפופקורן עשה לי כאב בטן, בשני החלקים). ז'אנר הסרטים בהם העלילה-היא-רק-תירוץ-למציאת-דרכים-יצירתיות-לחסל-כמה-שיותר-מלוכסני-עיניים-בכמה-שפחות-זמן כולל סרטים נהדרים, ולמרות שאת "איצ'י דה קילר" ראיתי לפני מלאנתלפים זמן, זכור לי שהוא היה דוחה ברמות שהקשו עלי להתמודד איתו, כך שמעניין לבחון האם גם חבריי יחושו באופן דומה או שמא מאבקם כסטודנטים הנלחמים על חייהם יאפשר להם להבין את הסצנות המופרכות עד אימה שמעטרות את מרחץ הדמים הזה (מה שבטוח, בסרט הזה לא יהיה פופקורן!).
6. אלפאוויל, ז'אן-לוק גודאר, צרפת / איטליה, 1965
מדע-בדיוני הוא ז'אנר בעייתי בקרב כמה מחברי. עד היום זכורה לי הקרנה שערכתי בביתי לפני מספר שנים של "דו"ח מיוחד", בסופה רובם נרדמו (לזכותם יאמר שזה קרה אחרי שסרקתי כמעט את כל התוספות שכללו המון ליקוקי ישבן בין ספילברג לקרוז כולל קטעים מתוך הסרט שהופיעו שוב ושוב). יתכן שהבעיה נעוצה בכך שהפיצ'ר היה עדכני מדי. אולי אם המד"ב יהיה ישן יותר, הוא יהיה פחות בדיוני כך שחברי יוכלו להנות יותר.
יש לציין כי בניגוד לשאר הסרטים ברשימה, "אלפאוויל" הוא היחידי שלא הצלחתי לראות עד הסוף, לא לגמרי באשמתי. בפעם הראשונה שראיתי אותו הייתי די עייף והתעפצתי כעבור חצי שעה. כמה חודשים אחרי ניסיתי לראותו שוב עם חברה טובה עד שבשלב מסויים היא החלה לחבוט בי עם חפץ כלשהו (נדמה לי שראינו משהו של ווס אנדרסון במקום או משהו צרפתי).
בכל מקרה, בפעם האחרונה הגעתי לשלב שהבלש בא לבריכה שיורים בה בכל מני אנשים ולמרות שהבטחתי לחברתי שעוד רגע נבין בדיוק מה הולך בסרט הזה, היא לא הפסיקה לצעוק, ואני שהתחלתי להגיד בקול שנשמע כמו טום ווייטס על אופטלגין "אלפאוויל… אלפאוויל" רציתי מאוד לראות מה יקרה וביום הולדתי חסר למישהו שגיד משהו! חוץ מזה, כל החלק הראשון זו בכלל קומדיה, עם המנורה המתנודדת והחדרניות הרובוטיות והיריות וכל התגובות המאוד מאוד משונות, שלא לדבר על החיתוכים החדים והמוזיקה שנשמעת כמו משהו מהטריילר של אינספשן, ולפני שכל מיני תלמידי שנה א' לקולנוע מתחילים לנתח לי את הקשקעס של התאורה – תרגיעו! אני בטוח שלאחר ההקרנה לחברים שלי יהיה מספיק מה להגיד (אם מישהו מהם ישאר עד הסוף, כמובן).
סוף חלקיק א'.
מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה קולנוע אינדי, קולנוע אמריקאי, קולנוע גרמני, קולנוע יפני, קולנוע צ'יליאני, קולנוע צרפתי, קולנוע קוריאני. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

6 תגובות על עשרה סרטים שיקפיצו כל מסיבת יומולדת! (חלק א')

  1. רעיון מעולה למסיבת יום הולדת

  2. עדיגמדי הגיב:

    לא משנה כמה ניסיתי להדחיק את אלפאוויל מהתודעה שלי, הסצנה של המנורה המתנדנדת לנצח תהיה צרובה בזכרוני.
    אחלה רשימה, מחכה ליומולדתך בשקיקה. מקווה שנשרוד עד אז ומוחנו לא ירקיב ויהפוך למזון ארנבים.

  3. Omri.F הגיב:

    ראיתי את טראש האמפרס בפסטיבל ירושלים האחרון. זה מטריד מידי. אבל כל מה שיש לי להגיד לך זה :
    [audio src="http://trashhumpers.com/audio/makeit.mp3" /]

  4. פינגבאק: עשרה סרטים שיקפיצו כל מסיבת יומולדת! (חלק ב’) | פְריק – מגזין אלטרנטיבי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s