בין פיהוק לציחקוק: Bored To Death

בכל פעם שאני שומע מישהו שמזכיר את Bored To Death נעמדות לי קצת האוזניים. איכשהו נוצר בי הרושם שהסדרה האינטלגנטית והקסומה הזו מוכרת בעיקר ליודעי דבר. היא לא מקבלת מחוות סגנוניות בלאישה ("מד-מן"), לא מככבת במצעדי הבילבורד האמריקניים ("גלי"), ועדיין לא זכתה לגרסא ישראלית (תודה לאל).
"משועמם", מספרת את קורותיו של ג'ונתן איימס (ג'ייסון שוורצמן), סופר תקוע אשר פרסם ספר בודד אך אינו מצליח לכתוב אחד נוסף. לאחר שחברתו נוטשת אותו לאנחות בפרק הראשון, מחליט ג'ונתן להעביר את הזמן בדרך יחודית: הוא מפרסם מודעה המציגה אותו כבלש פרטי (ללא רשיון) ולא עובר זמן רב עד שהלקוחה הראשונה מתדפקת על דלתו (כלומר, מצלצלת אליו).
לעומת סדרות משטרה או בילוש שלוקחות עצמן ברצינות תהומית, "משועמם" היא סדרה פארודית. היא לוקחת את המאפיינים הבולטים של הקולנוע האפל (הבלש עם המעיל הארוך שעומד בסמטאות גשומות ומצולם מזוויות דרמטיות כשסיגריה נעוצה בין שפתיו) כמו גם את ספרות המתח האמריקאית הקלאסית (ריימונד צ'נדלר, דשיל האמט וכד') וזורקת את איימס הקלמזי והרגיש אל קלחת אירועים מסוכנת (מה שקרוי: "The Schmuck In The Room"). היות ומדובר בסופר חובב עלילות פשע אך חסר כל ניסיון מקצועי, הוא מסתמך בעיקר על ספרים שקרא ומתפקד כבלש כמו שהוא חושב שבלש צריך לתפקד, כך שהכל מקבל מן מימד פסאודו-הירואי מצחיק שכזה.
החקירות שמנהל איימס (שאגב, נקרא על שם יוצר הסדרה), קטנות ושובבות. אני מודה שבמהלך העונה השניה קיוויתי שהוא ינעץ את שיניו בקייס מורכב יותר, אבל בניגוד לסדרות אחרות בהן החקירות עומדות במרכז העניינים, התיקים שאיימס מתמודד איתם נועדו לשמש קטליזטור לתהליכים הנפשיים והבינאישיים המתרחשים בחייו, כמו גם תירוץ להנעת האינטרקציה המבדרת שלו עם שני חבריו הטובים: קומיקסאי שמנמן ומתוסכל מינית (זאק גליפיאנקיס) ועורך מגזין גבעולי שמצליח לנקנק כל נקבה חולפת (טד דנסון).
עם זאת, בעולם של Bored To Death, מומלץ להיוולד הומו. כראוי לפאם פטאל המוליכה שולל גיבורים חמושי אקדח וכובע בסרטים ללא צבע, הנשים המהממות המאכלסות את הסדרה שוברות לגברים את הלב פעם אחר פעם, מותירות אותם כסמרטוטים אחרי צונאמי. האגו הגברי נחבט כל פעם מחדש, הודות לנשים חזקות, מטורללות, לסביות או סתם כלבות.
מעל כולם, ניצב כמובן ג'ייסון שוורצמן, האיש והשומה, קומפקטי ומהודר במעילי ספורט צבעוניים. האמת, מכל הסרטים שראיתי את שוורצמן עד כה, דמותו של ג'ונתן איימס היא החביבה עלי מכולן. לא מעצבן כמו מקס פישר, לא אנטיפת כמו לואי ה- 16, לא מרושע כמו האקס השביעי של רמונה פלאוורס. "החלפת אותי בכלב לבן קטן בשם פיליפ?" הוא שואל את חברתו לשעבר בסדרה וכן, שוורצמן כאיימס חמוד וסימפטי לא פחות מזנב מתכשכש. כישורי הבילוש שלו אומנם קצת חלודים, הדירוג שלו באמזון כסופר הוא בערך 447,000 והוא בדיכאון לפחות 4 פעמים בפרק אבל זו הסיבה שאני אוהב אותו ואת האף היהודי שלו.
גורם נוסף שתורם לאלגנטיות המהוקצעת של הסידרה הוא הניים דרופינג. אין על ניים דרופינג מוצלח כדי לחבב עלי סדרה ו"משועמם" היא בהחלט סדרה שמתהדרת בכך. קפוטה, בוקובסקי, פול אוסטר, צ'רלי קאופמן, יו ניים איט. אפילו ג'ים ג'רמוש מגיע לצחוק קצת על עצמו בהופעת אורח מבריקה. בכלל, באיזו עוד סדרה תוכלו לראות בלש פורץ למאורת סמים על מנת לגנוב בחזרה את המהדורה הראשונה של "בדרכים" מאת ג'ק קרואק, או מנסה לשכנע את חברו הטוב לאשר את מימדי ה&%& היהודי שלו בטענה שגם המינגווי הסכים לעשות כך לפיצג'רלד? זה כיף, זה מצחיק וזה הופך את עולם הספרות לזירה אנושית, סקסית, מלוכלכת ומתוחכמת.
מה בכל זאת הבעיה שלי עם Bored To Death? אני מניח שחסר לי בה עוקץ. קצת חלבית. בניגוד למשל לקומדיה הכואבת של "המשרד" או לזריזות המתוקתקת של "רוק 30", עלילת הסדרה נהנית משילוב נעים בין קומדיה לדרמה ועל אף האיזון המוגבר ביניהם בעונה השניה, יש בה משהו מצועצע שתורם ליצירת אווירה בה תחושת הסכנה מוחשית כמו בסרט מצוייר של לוני טונס. כאילו לא הולכים בה ממש עד הסוף. היא כיפית, מדליקה ושנונה אך תהיה מוכרחה לקפוץ מדרגה בעונה השלישית, על מנת להימנע מתחושת המיצוי המרחפת קלות מעל סיום עונתה השניה.
מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה ביקורת טלוויזיה. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

6 תגובות על בין פיהוק לציחקוק: Bored To Death

  1. ריקי כהן הגיב:

    גם בישראל יש סדרה שמזכירה את מה שאתה מספר, גרי מנדלבאום בלש פרטי, עם יניב פולישוק, אבל היא גרועה ונחותה. עוד מוצר של טדי, אבל אולי הם קיבלו השראה משם.

  2. פשוט יעל הגיב:

    ראיתי כמה פרקים ממנה, בזמנו (התחלתי קצת אחרי שהתחילה העונה הראשונה), אבל אז פשוט נמאס לי. היא פשוט לא היתה מעניינת או מצחיקה במיוחד, בעיניי, וממש לא אהבתי את הדמות הראשית – אני לא חושבת שהוא חמוד בכלל, הוא די עצבן אותי בתור בן אדם. אז לא המשכתי לראות. זה לא שאני חושבת שזו סדרה גרועה בהכרח, אבל היא פשוט לא מצאה חן בעיניי מספיק כדי שאתמיד איתה.

  3. שלום עמית. מסכימה איתך שסדרה הזאת חייבת לצאת בגרסה ישראלית. אם כבר קיימים הרבה סדרות ריאליטי ישראליות\ אמריקאיות אז למה לא לעשות עוד? אבל לפי דעתי הגיע זמן שנעשה משהו משלנו, ארי אנו כל כך מוכשרים ויש לנו את כל האפשרויות!

    • עמית ל. הגיב:

      אין לי מושג מהיכן קיבלת את הרעיון הזה אך מעולם לא טענתי בפוסט שצריך לעשות לסדרה הזו גרסא ישראלית. להיפך. רק המחשבה על זה גורמת לי להתכווץ. הבעיה בטלוויזיה הישראלית אגב, היא לא רק חוסר מקוריות, אלא שהיא נעדרת בחלקה הגדול מאלמנטים של סגנון ושנינות כך שאם יש משהו שצריך לקבל ממנו השראה עבור סדרות ישראליות בהתייחס ל-Bored To Death, זה בדיוק זה.

  4. שלום עמית. הטענות שלך אולי בצדק.. לא בטוחה.. לא מסכימה איתך על כך שלטלוויזיה ישראלית חסרת מקוריות.. גם לא מסכימה עם "סדרות ישראליות" על כך שצריך לעשות גרסה ישראלית של סדרה זאת.. אך מסכימה איתך שסדרה נוכחית חסרת שנינות וכל מקוריות.. יותר טיפשות לא ראיתי..

  5. פינגבאק: לורנס ובנים אחרים | פְריק – מגזין אלטרנטיבי

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s