ארכיון חודשי: נובמבר 2010

פתאום דפיקה בדלת

1. חודש הבא הבלוג חוגג שנה! כמה נחמד! ואיזה תזמון מושלם לדחוף את השיר הבא! 2. כשצ'אק פלאניוק פרסם את "רדופים" בשנת 2005, הוא נהג להקריא מתוכו את הסיפור Guts, במהלך מפגשים עם קהל. הסיפור היה כל כך אינטנסיבי, עד … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה WHERE IS MY MIND, בקרוב!, סיפורים קצרים, ספרות היא רכילות, ספרות פולחן | תגובה אחת

קל גלרון

לפני כשלושה שבועות: חזרתי לשמוע את האלבום של יונסי ואלכס, Riceboy Sleeps. ממש להקשיב לו. בשטף הבלתי פוסק של אלבומים חדשים, יצירות אמביינט קשה לשמוע במרוכז, בכל זמן שמתחשק. הן צריכות להתאים לאווירה או למצב רגשי מסוים. האמביינט עוזר לחלום … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה WHERE IS MY MIND, הופעות | תגובה אחת

סוף סוף בעברית: מועדון קרב – צ'אק פלאניוק

1. 14 שנים מאז נכתב ע"י סופר אלמוני ו- 10 שנים לאחר שעובד לסרט פולחן בידי במאי קולנוע מבטיח, "מועדון קרב" רואה סוף סוף אור בעברית. האמת? מרגש לישר קו עם שאר העולם, גם אם זה קורה באיחור של למעלה מעשור. בעבר, התוודה … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ספרות היא רכילות, ספרות פולחן, קולנוע גרמני | 2 תגובות

אימי הליצנית

אחרי הופעה מבריקה ב"רשת החברתית" כמייסד אתר פייסבוק, ג'סי אייזנברג מוכיח שהוא מבריק גם בחיים האמיתיים (לא שלמישהו היה ספק בכך). אייזנברג – אחד השחקנים הצעירים הכי אהובים עלי – עצבני, מצחיק, חכם ומקסים בראיון הזה אצל דיויד לטרמן. מה לומר? התאהבות מוחלטת.

פורסם בקטגוריה קולנוע אמריקאי | תגובה אחת

4 מלכים

מדויק כמו שעון ה. שטרן, מוציא סטיבן קינג ספר בשנה (אם לא יותר). שמונה שנים לאחר שהודיע על פרישתו מעולם המילה הכתובה, שיחרר המלך לאוויר העולם מגוון נובלות גרפיות (American Vampire, The Dark Tower), קובץ סיפורים קצרים (מיד אחרי השקיעה) … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ספרות היא רכילות | כתיבת תגובה

הרשת החברתית

אין לי פייסבוק. למעשה, כמו אנשים שלא ראו אווטאר בתלת-מימד / קראו ספר של הארי פוטר / השתתפו בהקרנה פעילה של רוקי, מוזר לשמוע על אנשים שאין להם פייסבוק. יותר מ- 180 מדינות, מעל 500 מיליון משתמשים – פייסבוק הוא … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה קולנוע אמריקאי | 2 תגובות

מכתב אהבה לזונות

הראיון שעשה לי את הסופ"ש: קונאן אובראיין מראיין את מייקל סרה. כל מילה מיותרת.

פורסם בקטגוריה קולנוע אמריקאי | תגובה אחת