טרילוגיית הסופרים של ג'ף דניאלס

כשהאחים כהן סיימו לצלם את הסצנה האחרונה של סרטם מ- 2008, "לקרוא ולשרוף", הכריז ג'ורג' קלוני: "אוקיי, שיחקתי את תפקיד האידיוט האחרון שלי" (מה שגרם לג'ואל לומר בצחוק כי הוא מניח שכעת קלוני סיים איתם את עבודתו).
טרילוגיית האידיוטים של ג'ורג' קלוני ("אחי, איפה אתה?", "אכזריות בלתי נסבלת", "לקרוא ולשרוף"), היא רק אחת ממיני הטרילוגיות הלא רשמיות של שחקנים הוליוודיים הנוטלים חלק בסדרת סרטים בעלי מכנה משותף מובהק וחריג בנוף הפילמוגרפי שלהם.
ניתן לציין לדוגמא את הטרילוגיה האפלה של רובין וויליאמס ("אינסומניה", "מוות לסמוצ'י", "לחיות בתמונות"), במהלכה גילם דמויות פסיכופטיות קודרות; טרילוגיית הסקס של מייקל דגלאס ("אינסטינקט בסיסי", "חיזור גורלי", "חשיפה"), במהלכה זכה להיכרות אינטימית עם שרון סטון, גלן קלוז ודמי מור בהתאמה וכעת ניתן לציין גם את טרילוגיית הסופרים של ג'ף דניאלס ("חיים בין השורות", "איש התשובה", "איש נייר"), במהלכה גילם על מסך הכסף סוגים שונים של סופרים אמריקאיים.
בעבר לא אהבתי את ג'ף דניאלס. איכשהו, בראשי הוא תמיד זוהה כאדיוט המשלשל מ"טיפשים בלי הפסקה". הייתי קטן יחסית כשראיתי לראשונה את הסרט וסצנה אלמותית שכזאת קשה מאוד לשכוח ולכן, כשראיתי את דניאלס בסרטו של נוח באומבך, "חיים בין השורות", לא זיהיתי אותו. צחוקים. הוא נראה בו שונה כל כך, כאילו נשלף מאיזו דרמה קומית ישנה של וודי אלן. כשהבנתי כי זה אכן הוא, התרשמתי כהוגן – דמותו של ברנרד ברקמן, סופר עבר מוערך החווה תהליך גירושים מאישתו שהחלה בעצמה קריירת כתיבה מבטיחה, פגומה ואמינה ומדוייקת ברמות כל כך גבוהות, עד שמדובר בעיני בתפקיד הטוב ביותר שראיתי אותו מגלם.
ברנרד כותב ספרות רצינית, כזו שקנתה לו בזמנו מעמד של סופר מכובד אך אינה מצליחה עוד לקיים אותו בהווה. התחרותיות עם אישתו היא ככל הנראה אחת הסיבות לשבר הנוצר ביחסים ביניהם. הוא מרושש ומקווה שהכתיבה תחזור לפרנס אותו כבעבר. השאיפות האינטלקטואליות שלו מרחיקות אותו גם מבנו הקטן שבצעד מתריס מחליט כי הוא, בניגוד לאביו, בנאדם עממי. הספרות הופכת בסרט לגורם מפלג, עושה צרות, שמזכיר לברנרד את תהילת העבר ובו בזמן מהווה מקור לאכזבה וחשש מפני העתיד.

ב"איש התשובה" (The Answer Man), דרמה-קומית סימפטית שמזגזגת בין ציניות לסנטימנטליות בבימויו של ג'ון הינדמן, מגלם דניאלס סופר ניו-אייג' משעשע בשם ארלן פייבר, שכתב בזמנו רב מכר רוחני (סטייל "הסוד") בשם: "אלוהים ואני", המכיל שיחות עם לא אחר מאשר בורא עולם בכבודו ובעצמו. הספר נכתב בעקבות מות אביו, כתולדה מכעס גדול וניסיון למצוא תשובות שיעזרו לו למסך את כאבו. הכתיבה במקרה הזה, מאפשרת לו לשרוד. היא אמצעי מזכך, תוצר הכרחי המוביל לקטרזיס. עם זאת, חייו הנוכחיים אומללים במידה מסויימת היות ועם ההצלחה מגיע אובדן הפרטיות (הוא מסתגר בביתו וחי תחת שם בדוי), כמו גם הרצון הבלתי פוסק של אנשים בתשובות (תשובות שלפייבר, אדם חסר סבלנות, מיזנטרופ בפוטנציה ובעל נפש בלתי רוחנית בעליל, אין את היכולת לספק).
ב"איש נייר" (Paper Man), דרמת אינדי קומית חמודה מ- 2009, עם קירן קאלקין וליסה קודרו בתפקיד ליסה קודרו, מגלם ג'ף דניאלס סופר (איזו הפתעה!), מחופף וילדותי בשם ריצ'רד דיון, שספרו הראשון נחל כישלון חרוץ. הוא עובר עם אישתו הרופאה לבית מחוץ לעיר במטרה לעבוד על רומן חדש במרכזו מצוי תרנגול הערבות האחרון של צפון אמריקה המצוי בסכנת הכחדה. גם ריצ'רד הוא הצאצא האחרון של משפחתו, ללא ילדים, סובל משלל הפרעות ("הספה הזאת גורמת לי להיראות שמן?"), ומנהל שיחות עם חבר בלונדיני דמיוני בשם "קפטן אקסלנט", שנראה כמו הגרסא הקווירית של סופרמן. במהלך הסרט הוא מפתח קשר עם נערה צעירה ונאבק בכתיבת הספר.
הכתיבה משמשת לו כמעין תרפיה בה הוא אמור להתמודד עם פחדיו בכל הנוגע להמשכיותו, היא הדרך בה הוא מתקשר עם העולם ואף עונה על הצורך הבלתי נכבש שלו ליצור בידיו משהו יש מאין. גם הפעם היא אינה חפה מקשיים (כישלון מסחרי וחרדה מפני אי היכולת ליצור), אך מהווה גם גורם לתקווה כי בהקשר הזה, ספר מעניק המשכיות כמו ילד, הוא נשאר גם לאחר מות מחברו ואף עשוי לשרוד תקופה ממושכת יותר מבנאדם וכמו כל הריון, גם כתיבה כרוכה בסבל ויסורים.
באופן כללי, מעניין לראות שבכל הסרטים, הסופרים תמיד סובלים – בין אם הם מצליחים ובין אם לאו. מצד שני, הכתיבה מהותית להם, בלתי נמנעת, בין אם היא מקיימת אותם כלכלית, נפשית או פיזית, כך שנשאלת השאלה האם להיות סופר זו בחירה? מה גם שהקשת הזו של פילוג, השלמה, מאבק ותקווה, חושפת את מגוון צדדיה של היצירה הכתובה ועשויה להציע את התשובה לשאלה מה מושך כל כך את דניאלס לגלם דמויות של סופרים על המסך, כל שכן את חיבתי ההולכת וגדלה עבור השחקן בעל חיוך כאב השיניים הזה.
מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה קולנוע אמריקאי. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

תגובה אחת על טרילוגיית הסופרים של ג'ף דניאלס

  1. גזר גמדי הגיב:

    פוסט נפלא !

    מעוניינת לצפות בפייפרמן בקרוב.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s