על פרברים ואקדחים

שני גברים — רעיון גרוע לסרט — הזמנה לבר-מצווה — עירום וסלבס — עבודות שנחמד לבוא אליהן

1. דניס ג'ונסון הוא סופר, משורר ומחזאי ותיק, שספרו זוכה פרס ה- National Book Award, "עץ העשן", עתיד לראות אור מתישהו בעתיד בהוצאת בבל. הוא נולד במינכן ב- 1949, וכיום חי באיידהו. קובץ סיפוריו הקצרים, Jesus' Son, אשר ראה אור ב- 1992, הקנה לו מעמד של סופר פולחן, ולפני שנה ראה אור לראשונה בעברית ספרו משנת 2000, "השם של העולם" גם הוא בהוצאת בבל.
Two Men, הוא סיפור קצר של ג'ונסון שהתפרסם במגזין הניו-יורקר במהלך ספטמבר 1988 ושובץ במסגרת אוסף סיפוריו הקצרים. לחיצה על הקישור תוביל אתכם לעמוד הפודקאסט של המגזין, ממנו תוכלו להוריד בחינם את הסיפור בהקראתו של הסופר סלבטורה סקיבונה. הוא מתאר מסע לילי הזוי משהו, הנפתח עם קבוצת חברים המגלה אדם זר ושתקן במכוניתם ומסתיים בתחושה משונה מעט. בהאזנה ראשונה הוא אולי לא מעורר רושם יוצא דופן, אך הניתוח המעניין שלאחריו חושף את ההיגיון הפנימי שמניע אותו, וכן את המשחק הרגשי של הדמות הראשית עם הקורא.
2. עוד קצת על ספרות: לא מזמן נשאל ברט איסטון אליס על דעתו בנוגע לעבודותיו של דיוויד פוסטר וואלאס המנוח, וזה מה שהיה לו להגיד: "האם זה מוקדם מדי? זה מוקדם מדי, נכון? ובכן, אני לא מדרג אותו. העיתונאות: רגילה, הסיפורים מפוזרים ומלאים באותה רגשנות מערב-תיכונית מזויפת ואינפיניט ג'סט הוא בלתי קריא. סיפור חייו ומאבקו בדיכאון בכל אופן די מרגשים…". ההערה הזו הוציאה כמה בלוגרים ומעריצים של וואלאס מהכלים.
מעבר לעובדה שאליס הוא פרובוקטור שלא אחת הולך נגד הזרם כדי למשוך תשומת לב ולהזין את תדמית הילד הרע שהוא נהנה להשתעשע בה, וואלאס עצמו אמר דברים די חריפים על "אמריקן פסיכו", במהלך ראיון שנערך איתו (אם כי בצורה הרבה יותר מעמיקה ושכלתנית), כך שהתגובה הילדותית והדווקאית של אליס לא מאוד מפתיעה.
לאחרונה, למשל, הביעה ליונל שרייבר ("חייבים לדבר על קווין") את זעמה על כמות יחסי הציבור שמקבל הרומן החדש של אליס, שהוא נוראי בעיניה, בעוד סופרים אחרים, איכותיים וקטנים יותר, נדחקים לפינה. בראיון לאתר האינטרנט The Cult, הגיב אליס בהסכמה על הדברים, אך מיד אמר כי טרם הצהרתה, כלל לא ידע מי זו ליונל שרייבר. בתגובה לאדפטציה של ספרה המפורסם אמר כי מדובר ברעיון גרוע לסרט: "באמת? על זה את הולכת לכתוב? אם שחייה הושפעו בעקבות טבח שביצע בנה בסגנון קולומביין? אני מתכוון, אלוהים, תשתחררי".
יש בזה משהו מעצבן, אבל מצד שני, מדובר בברט איסטון אליס. בנאדם שיצירתו הגדולה מתמחה בלזעזע את קוראיה. אולי זו קנאת סופרים מצדו ואולי הוא באמת לא אוהב את עבודתו של וואלאס או מכיר את שרייבר. בכל אופן, Imperial Bedrooms בדרך אלי מחו"ל וזה מה שחשוב.
3. ב- 3 לאוגוסט ייצא אלבומם החדש של הארקייד פייר "The Suburbs", ובהתחשב בכך שמדובר באחת הלהקות האהובות עלי בעולם, מזלי שאני לא אישה בהריון אחרת היו לי כרגע ירידת מים. ב- 5 לאוגוסט תערוך הלהקה מופע במדיסון סקוור גארדן בניו-יורק, שיועבר בשידור חי בסטרימינג דרך יו-טיוב.
אם חשבתם שלכם הייתה הזמנה מיוחדת לבר-מצווה, תראו את זה:
4. האמן וצלם האופנה לשעבר, דייוויד לה־שאפל, מציג את מרכולתו בתערוכה במוזיאון תל אביב לאמנות, החל מה- 22 ביולי ועד ה- 22 באוקטובר. כמי שעף על סגנונו-האובר-קיטשי-שמשלב-סלבס-עם-דמויים-קיצוניים-שמעבירים-ביקורת-על-התעשיה-האמריקנית-הצרכנית-המכורה-לפולחן-גוף-סגידה-למפורסמים-ואוכל-מהיר, מבחינתי זו לגמרי סיבה למסיבה.

5. לסיום, קצת בגדים ודוגמנים: אש סטיימסט (אהוב ליבי ההורס) וליזי ג'אגר (הבת של) בקמפיין משותף לאופנת אילבן פאריס. יש עבודות שנחמד לבוא אליהן.
Advertisements
פוסט זה פורסם בקטגוריה WHERE IS MY MIND, ברט איסטון אליס, דיוויד פוסטר וואלאס, מוסיקה, סיפורים קצרים, ספרות היא רכילות, ספרות פולחן. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

3 תגובות על על פרברים ואקדחים

  1. שירה הגיב:

    פוסט מעולה במיוחד. כמה דברים:
    1. גם אם הוא לא הכיר את שרייבר, הוא יצא די מעפן. מה לא בסדר/לא רלוונטי בנושא שהיא בחרה לכתוב עליו? אליס סתם נהנה לירות לכל הכיוונים (חה, בחירת מילים אירונית בהקשר של קווין…).
    2. אש 3> למרות שאני יותר בעד קול מור.
    3. אתה יודע שאין תרגום באנגלית לסרטים של קסבייר דולאן? פשוט אין. לפני כמה ימים הורדתי את "הרגתי את אמא שלי", וחוץ מלהזיל עליו ריר ויזואלית, אין לי ממש מה לעשות איתו… וחבל.

  2. שירה הגיב:

    ואתה מודע לעובדה שהארקייד פייר כבר דלף, נכון?…

  3. freak הגיב:

    אחחח.. שירה, כמה התגעגעתי לתגובות שלך 🙂
    1. מסכים איתך לגבי אליס. לפעמים יש לו תגובות של ילד קטן. מה גם שבתור מי שכתב ספרים שלמים על דמויות מנוכרות, רצחניות ומכורות לכדורי הרגעה, אני לא בטוח שהוא האדם המתאים לדבר על רעיונות שמחים לסרטים.
    2. קול מור תמיד נראה לי גס מידי בהשוואה לאש.
    3. זה הזמן להכיר כמה חברים צרפתים.
    4. תיארתי לעצמי, אבל ארקייד פייר היא מהלהקות האלה שאני ממש רוצה לרכוש את האלבום המקורי שלהן (ארקטיק מאנקיז, טום ווייטס, סיגור רוס ואר.אי.אם הם גם כאלה למשל), כי מעבר להאזנה באיכות מקסימלית של השירים, אני גם מת על העטיפות שלהם (בניאון בייבל למשל, היו כמה טריקים מדליקים עם החוברת שאם מריצים אותה מהר ניתן לראות בה תנועה, כמו סרט אנימציה).

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s