דמדומים כאלגוריה לסכסוך הישראלי-פלסטיני

1. איזו כותרת "וורדפרס" טובה זו, הא? בכלל, מאז המעבר לאכסניה החדשה, שמתי לב שמוקדי העניין שמלבים הכי הרבה קוראים נגועים בחיידק פוליטי. עכשיו, שלא תבינו אותי לא נכון, אני מאוד נהנה מפוליטיקה, זה בידור נפלא. מבחינתי, מופע כמו של חנין זועבי למשל, הוא אינטרטיינמנט לא פחות טוב מסטנד אפ של קטורזה; הכרזות חרם כשל הנינג מנקל ואיאן בנקס הן חומר בעירה מצוין לשיחות פאבים עם חברים בנוסח "בסוף אף אחד לא ישאר חבר שלנו וכולנו נסבול"; שלא לדבר על הורדות הידיים בין ליברמן לטורקים! היום אגב, הלכתי לסופר לקנות פופקורן לקראת תום הקפאת הבנייה בשטחים.
2. אפרופו הנינג מנקל – אין לי כוח לדון בתפיסותיו הפוליטיות של האיש, כל שכן בחוויותיו מאירוע המשט, אך ראוי לציין שני דברים – אלמלא כל התקרית הבינלאומית הזו, מנקל היה נותר באלמוניותו וחבל כי "הסחת דעת" שלו הוא ספר מתח לא רע בכלל, ולא רק זה – במהלך הסיפור הוא אף חולק את סלידתו של הגיבור מאנשים שכל מה שמעניין אותם זה ספורט והימורים, וכמי שלא ברור לעצמו מה הוא שונא יותר – לשחק כדורגל או לצפות בו – איני יכול שלא להזדהות עמו.
3. באיחור מה צפיתי בתחילת השבוע בחלק השני של דמדומים. חברתי הטובה ואני התכרבלנו מתחת לשמיכות, לא לפני שחיסלנו מגש פיצה שלם, שתינו רדבול, וריחרחנו קקי של ארנבונים. שורה תחתונה: היה מבדר. הסרט הזה הוא קומדיה. החל מההשתנקויות והתקפי האפילפסיה המפגרים של בלה, וכלה בנטיה של ג'ייקוב לאקסהביציוניזם ושעירותו המטרידה של אדוארד, המתהדר במהלך הסרט בגווני חיוורון משתנים (חיוור ליצן / חיוור גוויה / חיוור וולשי / חיוור עם אודם). הזמנו אותו בוי.או.די ושילמנו עליו 20 שקל, שזה כשלעצמו היה בדיחה. חברתי הטובה לא הצליחה להבין על מה לעזאזל מדברים בספר אם בסרט לא קורה ממש כלום ולמה בלה נוגעת לג'ייקוב בריבועים כשהוא נכנס לחדרה במקום לומר לו לשלום.
בשלב מסוים עברה בי תחושה שאולי הסרט הזה הרבה יותר עמוק ממה שנראה. אולי הערפדים הקאלנים מייצגים למעשה את ישראל, מדינה שמשדרת אהבה צמחונית בלתי מזיקה כשמתחת לפני השטח מבעבעים יצרים אלימים, כשהבריחה של אדוארד מתארת את התרחקותו של ביבי מאובמה; הזאבים השחומים הם הפלסטינאים המנסים לפרוץ את הטריטוריה שלהם ונמצאים בסיכסוך עתיק יומין עם בעלי הדם הקר; בעוד שבלה המבולבלת היא ארה"ב שמזגזגת בין שניהם, מתוסכלת וחסרת אונים. עם מי היא תמצא את עצמה בסוף אני רק יכול לנחש (בכל זאת, לא קראתי את כל הספרים).
השלב המסוים הזה עבר כמובן, ברגע שאחת הדמויות המשניות הייתה מוכרחה להקיא בעקבות צפיה בסצנה אלימה מתוך סרט פעולה זול. רק אז נזכרתי שתחכום זה לא בדיוק אמצעי שמשתמשים בו ב"ירח חדש" (בייחוד אם לוקחים בחשבון את העובדה שהקטע היחידי שבו רואים אזכור כלשהו לירח הוא על רקע כתובית הפתיחה), והמשכתי לבהות בריבועים המהממים של טיילור לוטנר, שהם למעשה ההצדקה היחידה לתשלום השערורייתי עבור הסרט המייבש מינית הזה.
4. ראלף וולדו אמרסון אמר: "האין זו החרפה הגדולה בעולם, לא להיות יחיד; – לא להיחשב לאישיות אחת; – לא לשאת אותו פרי מיוחד שכל אדם נברא להניב, אלא להימנות בתוך העשרות, המאות או האלפים, בתוך הקבוצה או הסיעה שאליה אנו שייכים…". לפעמים זו התחושה שאני מרגיש בוורדפרס. קול שנבלע כאחד מני רבים. לא רוצה. רוצה לצוף מעל המים. אבל אתם יודעים מה אומרים על מי שצף מעל המים. שיגידו.
5. במקריות מעוררת השתאות, המשפט של אמרסון הוא זה שפותח את ספרו האדיר של ג'ושוע פריס "ואז הגענו לסוף", שאני קורא בימים אלה. פריס המבריק, נבחר לא מזמן ב"ניו-יורקר" לאחד הסופרים המבטיחים מתחת לגיל ארבעים. "ואז הגענו לסוף" עוסק בעשרות דמויות קטנוניות, רכלניות, מיואשות ומטורללות במסגרת שגרתן היומיומית במשרד פרסום בשיקאגו. האופטימיות באה לקיצה כשגל פיטורין אימתני שוטף את עובדי המשרד, הלוקחים על עצמם פרויקט במסגרתו עליהם לייצר מודעה שתצחיק נשים שחולות בסרטן השד. הכישרון של פריס הוא כמו כלב ששיחררו לו את הרצועות: משתולל, נובח, חסר רסן, מלהיב ופראי. ביקורת מורחבת בהמשך. בינתיים, אל תפספסו אותו.
מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה WHERE IS MY MIND, ספרות היא רכילות, קולנוע אמריקאי. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

תגובה אחת על דמדומים כאלגוריה לסכסוך הישראלי-פלסטיני

  1. גזר גמדי הגיב:

    פוסט מושלם ומבדר!

    תהרוג אותי אבל אני עדיין מתוסכלת מהסצנה שהיא נוגעת לו בבטן. מה חשב הבמאי ? מה חשבה בלה ? מה חשבו כולם ?
    קומדיה משגעת אך אכן משאירה אותך עם כאב ביצים(מטאפורי).

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s