יומן צפיה (27/04/2010)

diary.png

1. שלשום היה לי ויכוח סוער עם חברה "האם דורה שמנה או לא?", ואני באופן אישי לא מבין כיצד ניתן להתעלם מהקילוגרמים העודפים של הילדה הצ'אבית הזו. לא שיש משהו רע בלהיות מלא (חברותיי הטובות ביותר הן מלאות), אבל דורה גם סוחבת על עצמה תיק גב וקופיף מחמד, ועם כל הפעילות הספורטיבית הזו שהיא עושה בללכת ולדבר בלי הפסקה, הייתי מצפה שהיא לפחות תקטן למימדים סבירים יותר. הילדה שמנמוכה. זה לא בריא לילדה בגילה להיות בעלת משקל עודף, וגם לא לילדים שצופים בה לאמץ את הרעיון שמכנס ורוד וחולצה סגולה עם תספורת דודה עשויים להיות שילוב ראוי. אותה חברה אומרת בפשטות שדורה לא שמנה. לעומתה, ידידה אחרת טוענת שהיא גוצה (טענה הרבה יותר הגיונית, אם כבר). בכל אופן, בוא נקווה שלפחות כשהיא תגיע לקולג' היא לא תהפוך לברבי. אז היא ממש תהיה בלתי נסבלת.

2. באיחור קל של 11 שנים, ראיתי את "מהומה במשרד" של מייק ג'אדג'. הסרט מלווה את חייו האפורים והמתוסכלים של פועל צווארון לבן המחליט יחד עם חבריו לתחמן את התאגיד שהם עובדים עבורו. איכשהו ציפיתי ליותר מהסרט הזה. כבוגר "המשרד", קיוויתי שהוא יהיה, נו, מצחיק יותר. היפרי. על הסרט שורה אווירת אמריקנה ניינטיזית כבדה, מה שלא מפתיע היות וג'אדג' הוא היוצר של ביוויס ובאטהד. על מנת לתאר את חיי השיגרה של דמויותיו, הוא משתמש בפלטת צבעים דכאונית של ביה"ח גיריאטרי, קצב עצל, שיחות מבאסות וג'ניפר אניסטון. למעט דמותו הקאלטית של המנהל האדיוט (שדומה נורא לסטיבן קינג), וכמה רגעים חביבים, קשה לומר שנפלתי מהסרט המאכזב הזה. ואולי פשוט באתי עם הצפיות הלא נכונות.

3. לאחר שהקדישה שנים של טיפול באביה המשוגע (שהיה מטמטיקאי מבריק בעל דמיון חשוד לחניבעל לקטר), נותרת גווינית' פאלטרו בת ה- 27 (!) גלמודה וערירית. למזלה, ג'ק ג'ילנהול, מעריץ נלהב של אביה, הוא סטודנט שלא מוכן להניח לניירותיו, והופ דיוויס, אחותה המרוכזת בעצמה ודמות בלתי נסבלת בעליל, מגיעה לביקור מגובה בכוונות נסתרות. כל זה קורה בסרטו של ג'ון מאדן מ- 2005.

pf.png

"הוכחה", שעוסק בהתמודדות עם אובדן, גאונות ושיגעון, הותיר בי תחושה מעורבת: הוא מעניין, ולזכותה של פאלטרו יאמר שהיא עושה עבודה טובה בתור הבת האבלה והתשושה נפשית של אנטוני הופקינס, והופ דייוויס היא מסוג השחקניות שמסוגלות להפיח חיים גם בתפקיד של עציץ מת, אבל הסרט הזה מעט חסר בשר. ישנה מערכת יחסים שלא מגיעה לידי מיצוי בין פאלטרו לג'ילנהול, הכל חגים סביב תגלית מתמטית שעד סוף הסרט אין לי מושג מהי, ובתור סרט שכל כך מהלל את המתמטיקה, הייתי שמח לדעת על מה כל החגיגה. הוא מבוסס על מחזה בריטי מאת דייויד אובורן, וייתכן שהתחושה התמציתית שלו נובעת מכך. לפני שכיכבה בסרט, שיחקה פאלטרו את אותו התפקיד גם בהצגה, כך שלא פלא שהיא באה מיומנת…

4. אוי, כמה שהתאכזבתי מהסרט הזה. המצאת השקר, מ- 2009, מספר על יקום בו לא הומצא השקר מעולם. כולם אומרים את האמת אחד לשני בפנים, כל הזמן. בהתחלה זה משעשע, אחר כך הופך להיות צפוי. ריקי ג'רוויס ("המשרד" הבריטית), מגלם תסריטאי היסטורי שמנמן וכושל, שסיטואציה רגשית חריפה גורמת לו לשקר. בהמשך הסרט הוא זוכה לתהילה של כהן דת, מתפרסם ומנסה לזכות בליבה של ג'ניפר גארנר, שעושה כאן את הדמות הכי מעצבנת בקריירה שלה. בשלב מסוים הסרט כל כך חוזר על עצמו, עד שהצטערתי שמישהו לא חתך ממנו איזה 40 דקות. לסטיב קארל זה לא היה קורה.

5. ג'ק בלאק ומייקל סרה הם שילוב כל כך מתבקש, שלא ברור לי איך לא חשבו עליו קודם. פרה היסטרי, הקומדיה התנ"כית בכיכובם, אומנם נכשלה בקופות, וחטפה צ'פחות מהמבקרים, אבל עם כל הכבוד לאנשי הצ'יזבורגרים, מדובר בסרט קורע. אז נכון יש בו הומור קקי-פיפי והוא לא סובל מעודף תחכום (למרות שהרפרנסים התנ"כיים בהחלט חמודים), וכמי שבדרך כלל הומור אסלות הוא לא בדיוק הכבדה של אחר הצהריים שלו, תרשו לי לחלוק על כולם בניגוב רך. סרה בעל פרצוף הברווז הוא מלקט מאוהב, וג'ק בלאק הוא… ג'ק בלאק, ושניהם יורים דיאלוגים מדגדגים מצחוק בסרט מסע הזוי שאפשר לראות בכיף עם איזו חבורת יהודים שרוצה להתפרק על יין תירוש. חוץ מזה, זו יכולה להיות הקדמה טובה לסרט התנ"כי של ארץ נהדרת.

yearone.jpg

Advertisements
פוסט זה פורסם בקטגוריה יומן צפיה, קולנוע אמריקאי. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

2 תגובות על יומן צפיה (27/04/2010)

  1. endlessblink הגיב:

    אוסיף לדיון על דורה את ההשקפה שלי, שאולי זה דווקא טוב שיש דמות צ'אבית ונטולת חוש אופנה. לא כולן נולדו רזות ובעלות טוב טעם שטמון בגנים. ככה לפחות יש מגוון. יש מקום גם לילדות לא הכי רזות ומעוצבות למצוא את גיבורת הילדות שלהן:)

    ובקשר להמצאת השקר, אני מסכים עם כל מילה. ציפיתי ממש לסרט הזה וקיוויתי שהנה סוף סוף ריקי ג'רווייס ייקח חלק בסרט שראוי את מעמדו. אך כמובן שלא. האם יגיע יום שבו הוא יצליח להשתלב בצורה מוצלחת בהפקה אמריקאית? היה עדיף כבר להשאר בממלכה המאוחדת. שם כל מה שהוא עשה, היה שווה זהב.

  2. גזרגמדי הגיב:

    עוד פעם דורה ? מה יש לך ? מה היא עשתה לך רע הילדה השחומה החמודה הזו ? אתה מגזים! 😀

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s