האדם המתחשב

thinking.jpg

1. בזמן האחרון כולם שואלים אותי מה אני הולך לעשות ביום העצמאות וכל פעם אני מופתע מזה מחדש. זה הפך להיות שאלה רטורית כמו "איפה אתם עושים את החג?", או "ממש חם היום, הא?" – שאלות שלאף אחד אין ממש עניין בהן, אבל שואלים. אז איפה אני בחג? אין לי מושג.

2. היום הזמנתי מחו"ל שני ספרים של טאו לין ואני מאושר עד הגג. בינתיים, בראיון שנערך איתו ב- Thirty Days NY, הוא חושף כי ספרו הבא, "ריצ'רד ייטס", יתמקד ברומן המתפתח בין היילי ג'ואל-אוסמנט לדקוטה פנינג ויכלול סצנות המתרחשות בפסטיבל ספרות, דירה בוול סטריט ובבית אמה של פננינג בניו-ג'רזי, כשהוא משווק כרומן סקס לא חוקי. לא לגמרי ברור האם הוא מתבדח או שמדובר בדבר האמיתי, אבל ככה זה עם טאו לין וזו הסיבה שאני מחבב אותו.

3. על אף העונה העקומה מעט של אבודים, הניחוח שעלה משני הפרקים האחרונים הזכיר את ימיה היפים של הקדרה הטעימה הזאת. מה גם שבעונה הזו שמתי לב שג'ק שפארד מרגש אותי. אני יכול לבכות או להטלטל אפילו מסצנה אחת איתו. אני מאמין לו ומזדהה איתו וזה כל מה שאפשר לבקש מדמות בעונה האחרונה של אחת הסדרות הכי טובות אי פעם.

4. בשבוע שעבר אני מוכר לאישה מבוגרת משחק קופסא ופתאום היא מספרת לי שהבן שלה נהרג לפני שנתיים בתאונת דרכים. זה היה נורא. אנשים מפילים עליך לפעמים מטענים שאתה לא יודע איך להתמודד איתם. מה הייתי אמור להגיד לאותה אמא במצב כזה, ועוד בזמן שאני עושה לה חשבון ומנסה להסיט את תשומת ליבה לחתום על האשראי? מדהים כיצד אנשים שאתה לא מכיר חושפים בפניך פרטים אינטימיים מחייהם האישיים במסגרת אינטרקציה של 5 דקות. הרי מדובר בטרגדיה, ולא משנה כמה סימפטי אהיה, שום דבר שאומר לא ינחם אותה, ובטח לא ספר אפיה ב- 29.90, ואני חושש שעם כל ניסיונותי להשתתף בצערה, רק ציערתי אותה יותר.

5. לאחר שעמד אצלי על המדף לא מעט, סוף סוף הגעתי לקרוא את "התיקונים" של ג'ונתן פראנזן, ולמרות שלוקח קצת זמן להתרגל לניסוחים המעט מפותלים שלו, ולכל המילים המפוצצות ("חברתו באוניברסיטה וזמן רב אחר כך היתה טורי טימלמן, תיאורטיקנית פמיניסטית ששיטת האקרדיטציה הפטריאכלית ומדדי ההישג הפאלומטריים עוררו בה זעם רב כל כך, עד שסרבה – או לא היתה מסוגלת – להשלים את הדיסרטציה שלה"), אך כשצולחים אותם מתגלה רומן משעשע מאוד שכולל סצנות סקס מבדרות, יחסים משפחתיים מעניינים ואבחנות לגבי תרבות הצריכה (וזה עוד רק במאה העמודים הראשונים). בינתיים העסק נראה מבטיח.

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה WHERE IS MY MIND, ביקורת טלוויזיה, כללי, ספרות היא רכילות, ספרות פולחן. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

8 תגובות על האדם המתחשב

  1. גזרגמדי הגיב:

    אם היית מציע לאישה בסעיף 4 את מחזיק המפתחות הדיגיטלי מלכתכילה,זה לא היה קורה.

  2.  יוני הגיב:

    התיקונים יצא בעתיד כסרט של זמקיס, לא?

  3. freak הגיב:

    משהו אומר לי שזה יקח עוד הרבה זמן…

    http://freak.blogli.co.il/archives/235#more-235

  4. endlessblink הגיב:

    נראה לי שחווית משהו חשוב. ההתנסויות האלו על אף הכאב החבוי בהן מעניקים קצת טעם לשגרה המגוכחת של החיים.

  5. freak הגיב:

    אני חושב שמה שחוויתי שם היה בעיקר מבוכה. לרוב, אני מעדיף אירועים קצת יותר קומיים שינערו את השגרה של חיי (לא שיש משהו רע בשגרה, כמובן, או בחיים).

  6. zaphodit הגיב:

    מוזר לקרוא בלוג של מישו די הרבה זמן ונורא לחבב אותו מרחוק ואז לגלות מפוסט פלוס תגובה שהוא עובד באותה רשת שאת עובדת בה.
    (ואשמח לשמוע את רשמיך על "התיקונים" בסוף, אני גם רוצה כבר שנים לקרוא אותו)

  7. שירה הגיב:

    תספר לי איך הספרים של טאו!

    והחלק שציטטת מהתיקונים גרם לי לרצות למכור את הספר (ששוכב גם אצלי על המדף כבר נצח) לחנות יד שנייה במהרה. ואצלי הוא עוד באנגלית…

  8. freak הגיב:

    כמובן שאספר, יהיה ספיישל חגיגי עם ביקורות והכל (טוב, בעצם אני לא בטוח בעניין הספיישל, אבל ביקורת תהיה).
    לגבי התיקונים – קשה לי לראות מישהו שאנגלית היא לא שפת אימו שיהיה מסוגל לקרוא את הדבר הזה בלי לרצות לחבוט בעצמו עם קומקום מדי פעם. עד כה הספר מאוד מבדר (אפילו קורע ברגעים מסוימים), והפיסקה שהבאתי מייצגת פן מאוד מסויים ברומן (חלקו הגדול דווקא מאוד קריא ומהנה), כך שאם את כבר מוכרת אותו, תרכשי אותו מחדש בעברית.
    הנה פיסקה לאזן את המצב, בה שוטח אלפרד הזקן את השקפתו בנוגע לבעיית הקיום:
    "בדומה לנבט של חיטה שמבקיע את דרכו החוצה מן האדמה, כך נע העולם קדימה בזמן באמצעות הוספת תא אחרי תא לקצהו המוביל ועורם רגע על גבי רגע, ומכאן שאם תתפוס אותו אפילו ברגע הרענן, הצעיר ביותר שלו, אין שום ערובה שתצליח לתפוס אותו ברגע הבא. עד שהתברר לו שביתו, דניז, מגישה לו צלחת של חטיפים בסלון של בנו צ'יפ, כבר הנביט את עצמו הרגע הבא של הזמן אל קיום בתולי לא נתפס, ובו אין הוא יכול לשלול לגמרי את האפשרות למשל, שאשתו איניד תגיש לו צלחת של חתיכות צואה בסלון של בית זונות".

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s